אתגר הקורונה נכנס לחיי המרצים ללא הכנה מוקדמת וחייב את כולם לשינוי בהתנהלות. בתוך כך נולד הצורך בשינוי לא רק של דרכי ההוראה והלמידה אלא גם באופני הערכה חלופיים. מסמך שנשלח למרצי מכללת סמינר הקיבוצים מטעם הפקולטה לחינוך בראשות דיקנית הפקולטה ד"ר אירית לוי-פלדמן, מציע כמה עקרונות חשובים שראוי להביא בחשבון בשעת הערכת ההוראה והלמידה. לצד העקרונות הכלליים מוצגות גם מגוון דוגמאות המספקות הזדמנויות למינוף הערכות הקורסים גם בימים כתיקונם. המסמך כולל גם הצעות לכלים ספציפיים המתאימים לסוגי הערכה שונים, מוכרים ופחות מוכרים, המאפשרים לנהל את ההערכות גם באופן מקוון.

הכותב, מומחה בינלאומי לניהול פחדים ולחינוך לניהול פחדים מאוניברסיטת קלגארי, קנדה, משתף את "הסיפור הגדול"  שלו, שלדעתו עשוי לעזור בהבנת המשבר הנוכחי של וירוס הקורונה, ואת הטרגדיה שמתרחשת על פני כדור הארץ. לטענת המחבר, ביכולתנו להפוך משבר זה להזדמנות חינוכית נהדרת, במיוחד כאמצעי לשיפור איכות ניהול הפחדים והחינוך לניהול הפחדים, לא רק בהקשר הנקודתי, אלא בכל סיטואציה ובכך להפוך את יחסנו לפחד לבוגר יותר. שתי דמויות המפתח ב"סיפור הגדול" שמובא במאמר הן מריאן ויליאמסון, סופרת אמריקנית, מנהיגה רוחנית, אקטיביסטית ומועמדת לשעבר (שהסירה את מועמדותה בינואר השנה) לנשיאות ארצות הברית בבחירות 2020 ולצדה, בתפקיד "הדמות השניה", הוירוס עצמו.

במסגרת ההתייחסות לכישורי המאה ה-21 נערכו דיונים על אפשרויותיהם של הילדים להצליח במסגרת כלכלה עתידית ובתוך כך נערכו אף דיונים על משרות שטרם הכרנו או שעדיין לא הומצאו. אבל יש היבט נוסף הדורש התייחסות וממעטים לדון בו: חינוך בעיתות משבר. בתקופות משבריות, לאופן שבו המידע מופק ונצרך יש השפעה עצומה על החברה והכלכלה, ותפקידו המשמעותי של החינוך הוא להבטיח שצרכני המידע יוכלו להבינו ולפרשו במדויק. במילים אחרות, ובאופן כללי יותר, מטרתו של ה"חינוך משברי" היא לבחון כיצד הוא מסוגל להתמודד עם הידע, עם המיומנויות ועם ההנחות הנדרשות לאנשים בתקופות של ערעור.