המחקר עוסק בשאלה אם ניתן לזהות טיפוסים שונים של מורים מתחילים במונחים של המעורבות המקצועית ושאיפות התפתחות הקריירה שלהם, ובמיוחד, המאמץ המתוכנן שלהם וההתמדה והשאיפות למקצועיות ולמנהיגות. זאת כדי ללמוד כיצד ניתן לחזק התמדה במקצוע. החוקרים השוו כוונות מקצועיות, מוטיבציות לבחירה בהוראה, תפיסות של המקצוע, רמות של שביעות רצון מהבחירה ומאפיינים דמוגרפיים כדי לקבוע אם יש ומהם המאפיינים של כל אחד מטיפוסי המורה המתחיל (Watt, M.G., & Richardson, P.W ) .

המאמר בוחן את יכולת ההבחנה של מנהלים כאשר יעילות נמדדת על פי היכולת להעלות את השיגי התלמידים במתמטיקה ובקריאה. על קו רצף מדיד ניתן להבחין במנהלים המצליחים לזהות מורים יעילים בצורה מיטבית מבחינת השיגים ובאלה – שפחות מצליחים בכך, קשה יותר להתייחס למורים הנמצאים בחלק המרכזי של הרצף. מן הממצאים עולה שעל קובעי מדיניות לשקול שילוב של הערכות מנהלים בהצעות למתן גמולים למורים ולקידומם. חוסר היכולת של מנהלים להבחין בין כלל המורים כאמור מצביעה על כך שאי אפשר להסתמך עליהם לצורך החלטות מעודנות, שקולות. ככלל, הממצאים מספקים עדות שהוראה טובה, לפחות במידה מסוימת, היא ברת-צפייה ע"י אלה הקרובים לתהליך החינוכי, גם אם קשה לתפוס את כל האיכויות שלה במשתנים המדידים הידועים. (Jacob, B.A., & Lefgren, L.).

פיתוח הכיתה כסביבה לימודית המאפשרת צמיחה , תלויה ביכולת לשלב מאפיינים הלקוחים מהמודל הבלתי פורמאלי ולהפוך אותם לחלק אימננטי למערכת יחסים שבין כל השותפים לעשייה החינוכית . המפגשים כולם יתייחסו למשמעת, לתכנים הלימודיים ולכל הקשור בבעיות ההוראה, כמרחב שאת רכיביו קובעים יחד מורים ותלמידים. כיתה כזו תיבנה תוך כדי דיאלוג מתמשך בין המורה לתלמידיו, שבו ייקבעו המטרות והתכנים , דרכי ההוראה ודרכי הערכה/ המאמר מציע כמה וכמה הצעות אופרטיביות לפיתוח מפגשים לימודיים בעלי ערך ומשמעות בכיתה כסביבה לימודית חינוכית, הפותחות פתח לדיון משתף ברכיבים היוצרים את הניכור , והנותנים לתלמידים את ההרגשה שבית הספר הוא "בית חרושת לציונים". המאמר מציע כלים יישומים להוראה הרואה את מערכת יחסי הגומלין כמאפשרת למלמד וללומד לעצור ולבדוק את הדרכים להשגת המטרות. במאמר מוצעים שלושה שלבים של הפעלה והתנסות לסטודנטים להוראה ולתלמידים שיסייעו למנחה ולקבוצה לפתח סביבה לימודית מאפשרת צמיחה. המפגשים מבוססים על הפדגוגיה הדיאלוגית . האסטרטגיה ניתנת לפירוק ולשימוש כדפוסי פעולה נפרדים. כל אחת מהפעילויות המוצעת במסגרת האסטרטגיות השונות נוסתה והופעלה במפגשים של מחנכים העובדים בפועל במערכת החינוכית. גם הכלים האסטרטגיים האלו נוסו והופעלו במפגשים של סטודנטים מהאוניברסיטה העברית וסטודנטים ממכללת דודי ילין , כלומדים וכמלמדים קבוצות של תלמידים ( חבצלת רונן) .

המאמר מציג סקירת מחקרים בנושא קהיליות למידה. 11 המקורות שנסקרו נחלקים לשתי קטגוריות רחבות על פי שתי השאלות הבאות:שאלה ראשונה: באילו דרכים משתנה ההוראה כתוצאה מהשתתפות בקהיליות למידה מקצועיות, ומהם היבטי ההשתתפות התומכים בשינויים אלה?שאלה שנייה: האם ניתן למצוא בספרות תמיכה בהנחה שלמידת התלמידים מתחזקת כשמורים משתתפים בקהיליות למידה מקצועיות ומהם היבטי ההשתתפות התומכים בשינויים אלה? ( Vescio, V ).

המאמר מתאר היבטים שונים של עימותים בכיתה ודרכי התמודדות עמם. המאמר מציג שלוש דוגמאות לסוגים השונים של הקונפליקטים כפי שהם מופיעים בכיתות, תוך רמזים לדרכי ניהולם. מחבר הפרק, שרגא פישרמן, בחר להציג את תוכניתם של רוזמן, זלצמן ופרנקל (1997) שנבנתה עבור מערכת החינוך ונוסתה בבתי ספר רבים. התכנית מתבססת על ג'ונסון וג'ונסון (1994) אשר פיתחו תוכנית של תיווך על ידי ילדים מקבוצת השווים. בית הספר מלמד את כל תלמידיו ליטול על עצמם אחריות להפחתת הקונפליקטים ולחזק את שליטתם העצמית. כל התלמידים לומדים כיצד לנהל קונפליקטים ולשתף פעולה על ידי מו"מ עם גורם שלישי מתערב ובלעדיו.

שלא כמו הערכות איכותניות, ציונים ותוויות הם בסיס להשוואות להעדפות ולאפליות. בכך הם חורצים גורלות. אנו יכולים, ואף חייבים, לערער על הערכות מספריות ולחפש דרכים חלופיות לתיאור המציאות. בעיקרון, הערכה חינוכית אינה חייבת להיות מספרית. למשל, אם מטרתה של ההערכה הבית-ספרית לספק לתלמידים משוב על התקדמותם, הדרך הטובה ביותר היא לבצע ניתוח דוגמאות של עבודתם ולאתר היבטים בעייתיים טעוני שיפור. הערכה איכותנית כזו חופשייה מכל חולשותיה של ההערכה הכמותית, ולא זו בלבד אלא שהיא גם יעילה יותר: היא מספקת ללומדים מידע מפורט, תפור לפי מידתם, על מה שעליהם לשנות ואת הדרכים לשינוי (אנה ספרד)

בשני מאמרונים עוקבים של Terry Freedman הוא מנסה לתת טיפים להערכת תלמידים למורה העובד בסביבה מקוונת. בימים אלה, בתי ספר רוחשים וגועשים בכתיבת והפקת תעודות לתלמידים. ההתלבטות כיצד להעריך את הלמידה ואת העבודה בסביבה המקוונת רלוונטית גם לעבודתי ואני מוצאת שטרי פרידמן מכוון בכתיבתו להערכה שונה מזו שאליה הורגלנו, המתמצה בהערכת מיומנויות התלמיד בסביבה המקוונת, לעיתים עד כדי פירוק למרכיבים הקטנים של סרגלי הכלים שבהם הוא משתמש. במאמרון הראשון, הוא מפרט 5 טיפים להערכה של "מה שהתלמיד יודע ומבין": במאמרון השני הוא נותן טיפים להערכת ההתקדמות של התלמיד בICT" – שילוב יישומי מחשב ותקשוב.

מחקר של החוקרת פרופסור קרול דווק מאוניברסיטת סטנפורד, שבילתה את 10 השנים האחרונות בחקירת ההשפעה של מסרים חינוכיים שונים על ילדים. דווק ועמיתתה, ליסה בלקוול, בדקו את ההשפעה של התערבויות חינוכיות שונות על 70 תלמידים, בעלי הישגים נמוכים. חלק גדול מעבודתה של דווק בודק את ההשפעה של סוגים שונים של חיזוקים. בניגוד לאמונה הרווחת, היא גילתה שמתן שבח לילדים על היותם חכמים, עלול להיות בעל השפעה שלילית על הישגים בלימודים. לעומת זאת, אם משבחים אותם על המאמץ שהשקיעו, יש לכך השפעה חיובית. ילדים שזוכים מגיל צעיר למחמאות על האינטליגנציה המולדת שלהם, מתמקדים תכופות בהגנה על הדימוי שלהם כ"חכמים" . ילדים שזוכים מגיל צעיר למחמאות על האינטליגנציה המולדת שלהם, מתמקדים תכופות בהגנה על הדימוי שלהם כ"חכמים". במחקר, נטו ילדים אלה לוותר בקלות כשהועמד בפניהם אתגר אינטלקטואלי, או כשהם לא קלטו את הדברים מיד. הם החלו גם להפחית מערכם של מאמצים ולהתייחס לעבודה קשה כאל משהו שסותר את הדימוי שלהם כ"ילדים חכמים". בסופו של דבר, שבחים רבים ביחס לאינטליגנציה המולדת, עלולים לגרום להערכה נמוכה מדי של היכולות: מכיוון שהם מפחיתים מחשיבות המאמץ, הם עלולים להגיע למסקנה שכישלונם להבין כל דבר באופן מיידי מוכיח שהשבחים הקודמים שקיבלו לא היו מוצדקים.

השימוש הגובר המבחנים רחבי היקף, במיוחד בכאלה שהינם עתירי סיכון, מעורר ביתר שאת את הדיון במידת התוקף של מבחנים אלה. למעשה, מרבית המחלוקות סביב מבחנים מקורן בשאלות של תקפותם. הבנת הסוגיות הכרוכות בשאלת התוקף היא תנאי יסודי לבניית מבחנים תקפים. ההרצאה מבוססת על דיון במשמעות מושג התוקף, סטנדרטים לתוקף, גורמים המגבילים תוקף, ובדרכים לאמידת התוקף של מבחן, כמו גם תוקף של שיפור או ירידה בציונים לאורך זמן. יובאו דוגמאות ממבחנים רחבי היקף בארץ ובעולם, ויוצגו עקרונות לבניית מבחנים שיביאו להגדלת התוקף (מיכל בלר)

מטרת המחקר היא להתחקות על סיפור התפתחותן המקצועית של שלוש מורות בוגרות המכללה וללמוד מתוך הסיפורים האלו את המאפיין של "סיפורי הצלחה". ייעשה ניסיון לזהות מאפיינים אישיים, מקצועיים ומערכתיים שעולים מסיפורי המרואיינות כדי להשתמש בידע הזה כבסיס לשיפור ההכשרה המקצועית במכללות להכשרת מורים מכאן ולהפנות בוגרות מתאימות לעבודות ולתפקידים נוספים במערכת החינוכית מכאן. במחקר נעשה שימוש בגישה האיכותנית-נרטיבית. אסטרטגיית "סיפורי חיים" מאפשרת לחשוף את התהליכים הפנימיים בחיי הקריירה של האדם ולנתח את התנסויותיו מתוך הפרשנות והמשמעות שהם עצמם מעניקים להתנסויות אלה. המטרה בניתוח הסיפורים היא להבין את האחר, להציג את קולו ולרדת לעומקן של תופעות אנושיות( פטקין, דורית ודבורה גסר).