-
מאמר מלא
-
מאמר מלא
שיעורי הבית הרבים של בתו בת ה-13 והכנתם היומיומית, הכרוכה בעבודה רבה ובשינה מועטה, גרמו לקרל טרו גרינפלד לעשות מעשה: הוא החליט להכין במשך שבוע את שיעורי הבית שהוטלו על הבת, אסמה, בחטיבת הביניים היוקרתית שבה היא לומדת. מיום שני עד יום חמישי, במשך שעה וחצי עד חמש שעות (תלוי ביום), פתר האב עשרות משוואות באלגברה, שינן שמות מינרלים לקראת מבחן במדעי כדור הארץ, תרגל הטיות של פעלים בספרדית למבחן נוסף, כתב חיבור בנוסח הכתיבה של סופר הודי לנוער וכמעט הצליח לקרוא בערב אחד, כנדרש, יותר משבעים עמודים בספר "האפר של אנג'לה" (כדי לבחור שלושה ציטוטים משמעותיים ולנמק במשפט או שניים את המיוחד בהם). כשביקש מבתו סיוע בעניין המינרלים שהתקשה להבין, תשובתה היכתה בו: "שינון, לא הבנה".
-
לינק
ניתן לסכם ולומר כי למרות שההערכה בחינוך השתנתה והתפתחה עם השנים, השינויים וההתפתחויות הללו אינם תמיד באים לידי ביטוי במוסדות האקדמיים ובכללם במכללות לחינוך. ההערכה בחינוך אינה מתמקדת, כבעבר, בבחינת תפוקות ותוצרים בלבד אלא מתייחסת להיבטים נרחבים של מושא ההערכה, הכוללים גם את בחינת הצרכים, ההקשר, התהליכים, המדיניות, הסביבה החברתית-פוליטית ועוד ( אירית לוי-פלדמן).
-
לינק
-
לינק
אחת ההבטחות הגדולות של עידן המידע הייתה להעמיד את מרחבי הידע וההבנה בקצות האצבעות. ההבטחה התממשה במובנים מסוימים; הנגישות למידע עלתה מעבר לכל דמיון. אולם, באופן פרדוקסלי, היכולת שלנו להפוך את המידע הנגיש הזה למשמעותי – להבין וליישם אותו – לא התחזקה, ואולי אף נחלשה . המסקנה יש להקנות לתלמידים תפיסות ביקורתיות של ידע כדי שיתייחסו באופן ביקורתי למידע האינטרנטי ( שרה ברזילי).
-
סיכום
המחקר הנוכחי מתמקד בסיבות לבחירה במקצוע הוראת המתמטיקה בקרב סטודנטיות במכללה בשנה הראשונה ללימודיהן, כפי שהן עולות מסיפורי החיים המתמטיים שלהן, כלומר מחוויות חיים קודמות שקשורות למתמטיקה. המחקר התבצע בגישה איכותנית. אוכלוסיית המחקר מנתה ארבע סטודנטיות יהודיות ואחת ערבייה מהמסלול היסודי ומהמסלול לחינוך מיוחד בהתמחות מתמטיקה. גילן נע בין 24-20 ( דבורה גסר, ציפי זלקוביץ ).
-
לינק
-
לינק
המאמר דן במערכת החינוך של אמריקה ובסטנדרטים הממשלתיים החדשים בחינוך מאז ספטמבר 2013, תוך התמקדות בהתנגדות לסטנדרטים הללו מצד המפלגה הרפובליקנית בארה"ב. בסתיו הקרוב, בפעם הראשונה, רוב הילדים האמריקאים בבתי הספר הציבוריים ילמדו לשלוט באותו סט קפדני יותר של מיומנויות במתמטיקה ובאנגלית. מטרות חדשות אלה, הידועות כסטנדרטים הממשלתיים בחינוך (Common Core State Standards), אומצו על ידי 46 מדינות במהלך גל הרפורמה (Ripley, Amanda, 2013).
-
לינק
היכן מתבצע החינוך היעיל והחשוב ביותר? בבית הספר? לא לדעתו של פיטר גריי, פסיכולוג אבולוציוני ומרצה בכיר לפסיכולוגיה בבוסטון קולג'. לטענת גריי, החינוך הטוב ביותר מתבצע דווקא במשחקים בשכונה ללא השגחת מבוגרים, משחקים שבהם לומדים הילדים כישורים חברתיים שונים שעתידים לסייע להם בחייהם יותר מכל חומר שנלמד במערכת החינוך הרשמית או בחוגים שונים. אלא שבחמישים השנה האחרונות הצטמצם מאוד מספר השעות שהילדים מבלים במשחקים בשכונה או בתחביבים שונים, במטרה לפנות מקום לשעות לימודים ארוכות יותר, להכנת שיעורי בית רבים ובחוגים בפיקוח מבוגרים. הורים רבים בימינו חוששים להתיר לילדיהם לצאת החוצה ולשחק עם ילדים אחרים הרחק מהבית וללא השגחה, וכך הסתיים לו תור הזהב של המשחק החופשי: אותה תקופה במחצית הראשונה של המאה העשרים שבה כבר לא נדרשה עבודת ילדים אך המגמות שתוארו לעיל, כמו גם ההתמכרות לבהייה בודדת במסכים (שאותה גריי אינו מזכיר), עדיין לא תפסו את מקומן.
-
לינק
מחקר זה בחן את האפקטיביות של שימשו בקבוצת פייסבוק כדי להגביר את הידע של סטודנטים להוראה לגבי נושאי ליבה בטכנולוגיה. בנוסף, המחקר בחן את השימוש של הסטודנטים להוראה בפייסבוק, את השימוש שלהם בקבוצת הפייסבוק הקשורה לקורס, את הרגלי ההשתתפות שלהם בקבוצה, ואת התפיסות שלהם לגבי שימוש בפייסבוק למטרות חינוכיות. התוצאות חשפו עלייה ניכרת בהישגיות כפי שנמדדה על ידי הציונים במבחנים המקדימים ובמבחנים שלאחר מכן (O’Bannon, Blanche W., Beard, Jeffrey L. and Britt, Virginia G', 2013).
-
לינק
למידה בקבוצות קטנות נתפסת לרוב כחלופה להוראה ללמידה בכיתה גדולה. היא מבטיחה למידה איכותית – פעילה, שיתופית ושוויונית. אך פירוק מליאת הכיתה לקבוצות קטנות אינו מבטיח למידה איכותית. קבוצות קטנות הן תנאי הכרחי ללמידה איכותית, אך לא תנאי מספיק. איכות הלמידה תלויה במה שקורה בקבוצה עצמה. מה שקורה בקבוצה עצמה הוא דיבור; איכות הלמידה הקבוצתית תלויה באיכות הדיבור שמתרחש בה. שיח קבוצתי איכותי אינו מתרחש מאליו; הוא דורש הרבה השקעה של המורה. תפקיד המורה בהבניה של למידה בקבוצות קטנות תובעני אף יותר מתפקידו כמורה בכיתה גדולה ( מאיה בוזו־שוורץ ויפה בניה ) .
-
לינק
בשעה שברוב העולם המפותח המרדף אחר ציונים, הישגים והצלחה במבחנים השוואתיים רק מחריף, סינגפור – שהתלמידים במערכת החינוך שלה מדורגים בעקביות בין המצטיינים בעולם – פועלת כבר כמה שנים בדיוק בכיוון ההפוך, ומנסה למתן את המרוץ, או לפחות לקחת אותו למקום אחר. –2004 החזון התגלגל לרפורמת Teach Less ,Learn More ( TLLM), שנועדה לשנות באופן יסודי את טבעו של החינוך בסינגפור. המניע לביצוע הרפורמה היה החשש שלמרות הציונים הגבוהים, התלמידים בסינגפור לא אוהבים ללמוד, ולא יצליחו לגדול להיות יזמים ומנהלים שיכולים לקדם את סינגפור בתחרות הגלובלית ( דפנה מאור, ליאור דטל).
-
לינק
דו"ח עכשווי של תאגיד RAND, בשיתוף עם המחלקה לחינוך, מנסה לספק סקירה אובייקטיבית של למידה מעורבת. Blended learning או שיטת 'הלמידה המעורבת' היא הוראה המשלבת למידה מרחוק ומפגשים פנים אל פנים. הדו"ח מצא שתכנית הלימודים, שכללה הן זמן הוראה על גבי מחשבים והן הוראה פנים אל פנים, שיפרה את הביצוע בבית הספר התיכון (Katrina Schwartz, 2013).
-
לינק
ביישום הגישה הקונסטרוקטיביסטית לשם פיתוחן של דרכי ההוראה שנוסו במחקר זה ננקטה גישה של קונסטרוקטיביזם "מתון". שתי דרכי הוראה נבחרו והוטמעו בסביבת הלמידה. דרך ההוראה הראשונה התמקדה בחיזוק גורם ההקשר (קונטקסט) של הלמידה. סטודנטים שלמדו בדרך זו תרגלו את נושאי הקורס בסטטיסטיקה תיאורית באמצעות חקירת נתונים שהם עצמם אספו לפי בחירתם. בדרך ההוראה השנייה הושם דגש על שילוב תהליכי רפלקציה של הלומד. סטודנטים שלמדו בדרך זו התבקשו במהלך הכנת שיעורי הבית בסטטיסטיקה להרהר ולחשוב מחדש על הבנותיהם ועל אופן הלימוד שלהם את נושאי הקורס ( ציפי ליבמן) .
-
לינק
סטודנטים מבוגרים יותר בהשכלה הגבוהה מפגינים צורות רצויות יותר של התנהגות למידה מאשר סטודנטים צעירים יותר. מחקר זה חקר האם מגמה זו ממשיכה לאורך החיים הבוגרים. והאם גישה זו התרחשה בעקבות שונות לגבי מגדר, לגבי נושא הלימוד ורמת הלימוד, והאם הייתה לכך חשיבות תיאורטית או מעשית כלשהי (John T.E. Richardson, 2013).
-
לינק
מורים בבית ספר תיכון באזור כפרי בדרום-מזרח מישיגן דנו לאחרונה בהתנהגות המוזרה של שכבת כיתות י"ב. נראה שתלמידי ה-י"ב התנהגו בנימוס רב יותר לשכבת כיתות י"א במסדרונות. נשף הסיום היה גם שקט יותר ומנומס יותר מאשר בשנים הקודמות. מעורר תמיהה עוד יותר, נשף הסיום הסתיים, זה היה אמצע מאי, ותלמידי שכבת י"ב היו עדיין עסוקים בלמידה. ההסבר של המורים: למידה מבוססת פרויקטים ( Thom Markham).
-
לינק
למרות שילדים צעירים מגלים סוגים רבים של עניין, מעט מאד ידוע ביחס לרושם ולהשפעה של סוגי עניין אלה על המשך הלמידה וההתפתחות שלהם. חשיבות מיוחדת, יש לשאלה האם סוגי עניין מוקדמים שזורים, או לא, בהישגים המדעיים המאוחרים יותר שלהם. המחקר הנוכחי ממלא את המרווח הזה בספרות המחקרית באופן אורכי לאורך זמן רב על ידי חקירת הקשר בין עניין במדעים לתפישות וההישגים האקדמיים המאוחרים, תוך שימת דגש מיוחד על המיגדר, אצל קבוצה של 116 ילדים ( LEIBHAM, MARY BETH, ALEXANDER, JOYCE M. JOHNSON, KATHY E).
-
לינק
חינוך טוב לא נולד במגדל השן והוא אינו ספר מן הספרים "היושבים על הגדר", כי אם כתב עמדה שמתיימר לקדם צעירים למיטבם. לפיכך, הוא מציג חזון ערכי של הראוי ומשנה סדורה בדבר הדרכים הנאותות להגשמתו. הטוב שאליו מכוון הספר הוא משולש: הטוב החווייתי שבשמחת החיים ובחדוות הלימוד והיצירה; הטוב האיכותי שבסטנדרטים גבוהים בתחומי החשיבה, הדיבור, האזרחות, העבודה, האמנות והגנת הסביבה; והטוב המוסרי שבדאגה לרווחתם ולכבודם של אחרים ובמניעת כל פגיעה בזולת ( נמרוד אלוני) .
-
לינק
עשרים השנים האחרונות שמו דגש על ציוני המבחן כשיטה לשפוט את הערך של מיומנויות המורה, של דירוג בית הספר, ואת היכולות של הילדים. הצורך לייצר ציוני מבחן "טובים" משמעו שתכנית הלימודים המתחילה בשנים הראשונות של בית הספר היסודי מותאמת למבחנים ומכוונת למורה.כלומר, המורה פחות מסוגל להיות יצירתי, להגיב לתחומי העניין של הילדים, או לשנות את שיטות ההוראה בתלות בהרכב הכיתה Elizabeth )Kooperkamp and Elizabeth Helbraun, 2013).
-
לינק
תוצאות חיפוש עבור: ציונים
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין