קיימת הכרה הולכת וגדלה בכך שאנו זקוקים לרפורמה בחינוך בקנה מידה גדול-ברמת המחוז, המדינה, או האומה. כאן נכנס תפקידם של המאמנים.יש להתייחס לתפקידם של המאמנים כאל חלק מאסטרטגיה כוללת לשנות מערכות. מאחר וללא אימון, מאמצי רפורמה מקיפים רבים לא יובילו לשיפור אמיתי. המחברים מתארים את האופן שבו המאמנים יכולים לתרום לשיפור ההישגים הלימודיים של בית הספר, כאשר הם מהווים חלק מצוות בית הספר (Fullan, Michael and Knight, Jim, 2011).

מאמר זה משווה בין האמונות של מורים כוכבים (star teachers) לבין האמונות של מורים כושלים (quitter/failures). המאמר מסביר שתיים עשרה מאמונות אלה, ונותן דוגמאות לגבי האופן שבו הן מוצגות במונחים של פרקטיקות המורה בפועל. לפי הטיעון המוצג במאמר זה, כוחן של מערכות אמונה אלה הופך את הסלקציה של המועמדים להיות מורים לחשובה יותר מאשר הכשרת המורים. מורים כושלים/תבוסתנים אינם מסוגלים להפריד בין התנהגות רעה לבין הערך שהם שמים על כל תלמיד כאדם. הרעיון שמישהו הופך להיות מורה משום שהוא אוהב ילדים מוביל באופן בלתי נמנע להתפכחות מאשליות. אהבה אינה שיטת הוראה. משום שמורים כוכבים מכבדים את הילדם ואת בני הנוער הם יוצרים כבוד בחזרה ( Martin Haberman).

עמותת – YRF הקרן להתחדשות בחינוך, חשפה בכנס השנתי שלה , שהתקיים ביוני 2011 בהרצליה , תכנית שפיתחה לליווי אישי ופיתוח מקצועי של מורים. התכנית נקראת "דרך המורה – טיפוח כישורי הוראה ופיתוח אישי ומקצועי של מורים". במסגרת התכנית פעלו השנה 15 מנחים, המלווים למעלה מ-200 מורים. המנחים משלבים ידע ותוכן מתחומי האימון, הנחיית קבוצות , יעוץ חינוכי ופדגוגיה . בין המנחים מנהלי ביה"ס ותיקים, מאמנים ומפתחי תוכן פדגוגי. ההנחיה מבוססת על איתור מקורות מוטיבציה אצל המורה, ומשלבת עקרונות של החינוך הפורמאלי, החינוך הבלתי פורמאלי והחינוך האנתרופוסופי. במסגרת התכנית מקבלים המורים , בין היתר, כלים לתכנון השיעור בהתאמה לצרכי התלמידים, כלים לצפייה בשיעור ולמידה מקצועית בעקבותיו, וכן לניהול שיחה אישית של המורה עם תלמיד. המנחים, מטובי המורים בישראל, מלווים וחונכים את המורים במפגשים שבועיים כל השנה. המפגשים מתקיימים לפני השיעור , במהלכו ולאחריו .

מתווה ההשתלמויות, שבמשה"ח מעדיפים לקרוא להן כיום "פיתוח מקצועי", של המורים המיישמים את אופק חדש, עבר בשנה האחרונה שינוי חד. הונהג מתווה חדש לפיתוח מקצועי למורים שבדרגות הרגילות – 1-6 . המתווה הועלה לאתר ייעודי של המשרד, שכותרתו "תכנון ההתפתחות המקצועית". בשנת הלימודים הבאה, תשע"ב, ייושם לראשונה מתווה פיתוח מקצועי חדש וייחודי למורים בדרגות הגבוהות באופק חדש, 7-9 , הנחשבות כדרגות "מורה אומן". המתווה החדש יתקיים הפיתוח המקצועי בדרגות 7-9 אך ורק במסגרות אקדמיות – מכללות להוראה ואוניברסיטאות. יש לציין, כי בדרגות 7-9 על המורים להשתלם 210 שעות במשך שלוש שנים, לעומת המורים בדרגות הרגילות, שצריכים להשתלם 180 שעות בשלוש שנים. על פי המתווה החדש, מורה בדרגה 7 יוכשר כ"מורה יוזם ומטמיע תוכניות חינוכיות". ההכשרה תתקיים במהלך שנתיים, בהיקף של 75 שעות בשנה – 45 שעות יוקדשו ללימודים עיוניים ו 30- שעות – להכנת תלקיט )פורטפוליו ( בנושא שהמורה יבחר לקדם, לסיוע והנחייה.

תחום הפסיכולוגיה החיובית מגיע לאחרונה גם למערכות חינוך שם יש לו סיכוי להשפיע באופן מהותי על חשיבת מורים ודפוסי ההתמודדות שלהם. לאחרונה הסתיים מחזור נוסף של מורים משתלמים ובעלי תפקידים בחינוך בתכנית התפתחות המקצועית על-פי תפיסת הפסיכולוגיה החיובית בחינוך. תכנים מרכזיים בתכנית הם פסיכולוגיה חיובית – תיאוריה, כלים יישומיים (חקר מוקיר, חוזקות, מיינדפולנס, חוויות זרימה, הכרת תודה, יצירת שינוי, CBT, גוף-נפש, הומור, תבניות חשיבה), "תכנית תקווה ומוטיבציה", שפותחה במרכז לכישורי למידה, כלי הנחיה ופיתוח מקצועי ופרקטיקום מודרך.

עד כה לא נחקרה סוגיית ההתפתחות המקצועית בסביבה מקוונת בהקשר של האיכות והשילוב של סוגי הידע הנדרשים בפיתוח מטלות מקוונות שהמורים מפתחים. מחקר זה עוסק בפיתוח מקצועי של מורים בסביבה מקוונת, וייחודו הוא בבדיקת איכות המטלות שפיתחו המורים במהלך כמה שנים ובבדיקה של שילובי הידע השונים בעזרת מחוון דיגיטלי ייחודי. אוכלוסיית המחקר: נבדקו 53 מטלות מקוונות, שפיתחו 14 מורים בבית ספר תיכון אחד, במקצועות לימוד שונים. מתוצאות המחקר עולה כי מורים שקיבלו הנחיה קיבלו ציון גבוה יותר ממורים שלא קיבלו הנחיה בחמישה ממדים מתוך שבעה: ידע פדגוגי, מתודיקה ייחודית למקצוע (ידע תוכן פדגוגי), יישום הוראה בסביבה מקוונת, מקוריות וייצוגים, ושימוש במטלה המקוונת ( אוסטר, ענת ואביבה קליגר).

המחקר מדווח על האפקטיביות של תכנית לפיתוח מקצועי בהוראת חשבון עבור מורים בחטיבת הביניים באוסטרליה . התכנית נמשכה ששה ימים ומטרתה הייתה להקנות למורים ידע מקצועי שיסייע להם לשפר את הישגי תלמידיהם ביכולת חישובית במקצוע המתמטיקה. המאמר מדווח על הפעם השלישית ברציפות שבה נערכה התכנית, ובה נעשה שימוש במכשיר לשרטוט פרופיל הידע של המורה. במחקר נבחן הידע של 29 מורים בתחילת התכנית ובסיומה. כמו כן נערך סקר בקרב 670 תלמידים בתחילת התכנית ובסופה של שנת הלימודים. מהממצאים עולה כי ההתערבות שנערכה במחקר הובילה לשינוי בדרך ההוראה של המורים והן לשינויים בהתנסויות של התלמידים בכיתות ולגבי איכות הבנתם את היכולת החישובית. התוצאות של תכנית זו מראות ששיפור ההישגים של התלמידים בחישובים בחשבון הוא אפשרי, עם זאת אין דרך מהירה לבצע זאת וזה לא יהיה זול. יש לאפשר למורים להקדיש לכך זמן ולקבל סיוע בהרחבת החשיבה המתמטית שלהם, להעריך את החשיבה הטיפוסית של התלמידים, לאפשר למורים לתכנן כיצד לשפר את פרקטיקות ההוראה שלהם, ולחשוב על שינוי. המורים ותלמידיהם חייבים לשנות ביחד ( Jane Watson and Kim Beswick).

לאור ההתרחבות של שיטת ההוראה במכללות ובאוניברסיטאות המבוססת על ניתוח אירועים וחקר מקרים הורצה ע"י צוות מרכז המידע במכון מופ"ת שאילתה בנושא זה במאגרי מידע מקונים באינטרנט. האסופה כוללת סקירת ספרות מעודכנת בנושאים הבאים: סוגי אירועי למידה וההבחנה ביניהם, חקר מצבי הוראה באמצעות שיטת ניתוח אירועים, הוראה מתוקשבת המבוססת על חקר מקרים, ניתוח אירועים מתמטיים במכללות להכשרת מורים, פיתוח מקצועי של מורים בגישת משחק תפקידים וניתוח אירועים, שילוב חקר אירועים בהוראת כימיה. שיקולי הדעת של מורים טירונים בניתוח אירוע שהתרחש במהלך עבודתם בהוראה. הוראה באמצעות חקר מקרים של פרחי הוראה לחינוך מיוחד. ניתוח אירועים מחיי הגן במכללה להכשרת מורים.

תפקיד הערכת מורים – הערכה היא רק מרכיב אחד בתהליך ההתפתחות המקצועית של מורים. בארה"ב החינוך הציבורי כולל שותפים רבים שתפקידיהם ותחומי אחריותם מכוונים לתמיכה ולקידום למידת תלמידים. עם זאת, בתוך מערכת החינוך קיימים מאמצים להכנסת רפורמה ברכיב של הערכת מורים, אף שטיפול ברכיב אחד אינו בבחינת פתרון קסם לכלל הבעיות המועלות. NEA מקדמת פיתוח של שיטות הוראה ולמידה חדשות הקושרות בין הערכת תלמידים והערכת מורים במטרה לשפר את שתיהן. כדי לתכנן וליישם תוכניות מדידה והערכה יעילות יש צורך להכיר בשתי הנחות יסוד: א. הכשרה ושכירת מורים הן דרכים קריטיות להבטחת הוראה אפקטיבית, ב. יש להנגיש לכל מורה תוכניות התפתחות מקצועית איכותיות .

המאמר הנוכחי מביא את סיפורו של תהליך למידה ושינוי בבית הספר, בהובלתו ובליוויו של מכון "אבניים": תהליך למידה ושינוי בית-ספרי עדין וממוקד שניהלו וניתבו מורות בית הספר "קשת" בירושלים בהנחיה חיצונית מינימלית. עניינו המרכזי של תהליך זה בהתבוננות וניתוח של הפרקטיקה החינוכית ובהפקת משמעות וכיווני פעולה חדשים. במהלך הזמן התהליך הקבוצתי שינה את אופיו – מקבוצת לימוד לקבוצת משימה. הקבוצה נפגשה ללימוד משותף של פרשת השבוע. תחילתו של הלימוד הייתה ב"מדרש אישי" של הטקסט על ידי כל מורה ובלימוד משותף במסגרת הקבוצה. בשלב השני הובאו מקורות ממקורות שונים להרחבת היריעה ולהצגת פרספקטיבות נוספות, ולבסוף נעשה תכנון משותף של השיעורים. אחר כך תועד מהלך השיעורים בפועל, באופנים שונים, והועלה לדיון במסגרת הקבוצה ( שבי גוברין) .

מכללת בית ברל הקימה יחידה חדשה בשם "פורשים כנף". מדובר ביחידה אקדמית תומכת, שתסייע למורים מתחילים להתמודד עם קשיים בעבודתם במשך שנת ההתמחות ובשנתיים שאחריה. המטרה המרכזית להקמת היחידה היא לסייע במניעת נשירה של מורים מתחילים ממערכת החינוך. בראש היחידה עומדת ד"ר דליה עמנואל. כידוע נמצא במחקרים, שנערכו בשנים האחרונות, כי כמחצית מבוגרי המכללות לחינוך אינם מתחילים לעבוד בהוראה או נושרים מהמקצוע תוך שלוש שנים מסיום לימודיהם. בראיון לקו לחינוך מציינת ד"ר עמנואל, כי היחידה הוקמה מכיוון שמערכת החינוך מאבדת מורים צעירים רבים מחד , וסובלת מהיעדר לדבריה, הקמת היחידה מסמנת לקיחת אחריות של המכללה על בוגריה. ד"ר עמנואל טוענת, כי היחידה היא חידוש בקנה מידה ארצי במכללות להוראה, ומביעה תקווה שמכללות נוספות יפתחו יחידה דומה.