-
לינק
בישראל, נכנסים מדי שנה כשלוש מאות מנהלים חדשים לתפקיד המורכב של ניהול בית ספר. חלקם צמחו מתוך צוות בית הספר (להלן "צומח") ואחרים מגיעים מבתי ספר אחרים (להלן "צונח"). מרביתם מתקדמים לתפקיד לאחר שהיו מורים, ושינוי חד ומהיר זה, גם אם מילאו תפקידי ריכוז וסגנות, מהווה עבורם טלטלה והם נדרשים לנקודת מבט שונה מזו שהיו מורגלים לה עד כה. המחקר שלהלן מתאר את חוויית הכניסה לתפקיד ניהול בית ספר מנקודת מבטן של מנהלות בתי ספר על יסודיים ש"צמחו" מתוך בית הספר ושל מנהלות שהגיעו לתפקיד מבית ספר אחר, תוך התמקדות בהיבטים של תרבות בית הספר וניהול קונפליקטים, כפי שבאים לידי ביטוי בשלב הכניסה לתפקיד, הנחשב כתקופה קריטית בהתפתחות המקצועית. במחקר השתתפו שמונה מנהלות, מהן ארבע "צומחות" וארבע "צונחות" ושני מפקחים, שהמנהלות נמצאות בגזרת הפיקוח שלהם. כלי המחקר בהם נעשה שימוש היו ראיונות פתוחים שנותחו באמצעות ניתוח תוכן איכותני, תצפיות ומסמכים שנמצאו רלבנטיים ( מרב שרון).
-
לינק
מטרת המאמר הנוכחי הינה להאיר את סוגיית חזרתן הבלתי נמנעת של רפורמות בית- ספריות. לשם כך מציג הכותב שלוש דוגמאות, ובהמשך בודק כיצד ניסו חוקרים להסביר את חזרתן של רפורמות בית-ספריות; ולבסוף, מאחר שההסברים המוכרים מתעלמים מראיות רבות או פוסחים עליהן, מציע הכותב חלופות שיביאו בחשבון גם את הראיות הסותרות. נקודה חשובה נוספת היא שמעטות הרפורמות שנועדו לשנות משהו בכיתה שאכן חוצות את סף הכיתה ונשארות בתוכה. לקובעי מדיניות, למורים, לפקידים מקצועיים ולחוקרים חשוב להבין מדוע רפורמות חוזרות אבל מצליחות לעתים נדירות בלבד לשנות מן היסוד את שגרות החינוך הבית-ספרי. אי-הבנה של הגורמים הרלוונטיים עלולה לגרום ליישום של פתרונות לא מתאימים, לבזבוז אנרגיה ולייאוש מצטבר. הכלים שיש בידינו כדי להבין את הדברים אינם אלא מטפורות פגומות שבאות במקומה של מחשבה מעמיקה. ניתן לשפר את המצב על ידי צבירת מידע על רפורמות מסוימות והתחקות על קורותיהן. אפשר לעשות עוד יותר על ידי לימוד ארוך טווח של רפורמות בניהול, במבנים בית-ספריים, בתכניות לימוד ובהוראה, במטרה לזהות בהן דפוסים חוזרים. כמו כן, אפשר לשפר את המצב על ידי בחינה מדוקדקת של ההסברים החלופיים שהוצעו כאן ובמקומות אחרים ועל ידי הערכתם לאור הנתונים ( קיובן, לארי).
-
לינק
עבודת דוקטורט מעניינת שנכתבה בשנת 2010 בארה"ב מציגה את כל המכלול של התמחות פרחי ההוראה בתחום המדעים והאילוצים הפדגוגיים הנלווים לכך. אוכלוסיית היעד היו פרחי הוראה בבתי הספר המאמנים בשנת ההתמחות שלהם כמורים למדעים במחלקה להכשרת מורים באוניברסיטה אמריקאית גדולה. המחקר כולל ראיונות עם פרחי ההוראה המתמחים, מורי המורים והמורים המאמנים. המחקר מגלה כי נוכח השפעתם הגדולה של המורים המאמנים במהלך השנתיים של ההתמחות בבתי הספר נחשפים פרחי ההוראה לניגודים ופערים משמעותיים בין שיטות פדגוגיות שונות , אלו שאליהם נחשפו וחונכו ע"י מורי המורים ואלו שהודרכו ע"י המורים המאמנים בבתי הספר. חשיבות המחקר הנוכחי הוא בחשיפה המלאה של הפערים הגדולים בין בתי הספר המאמנים והמוסדות המכשירים וההשלכות שיש לכך על פרחי ההוראה. . עבודת הדוקטורט הוגשה באוניברסיטת מישיגן בארה"ב ( Rozelle, Jeffrey ).
-
לינק
כבר פרסמנו על המהפכה השקטה המתחילה להירקם מבחינת דרכי ההעברה וההכנה של מצגות לתלמידים וסטודנטים , אבל מגיעות עוד עדויות מגורמים חינוכיים שונים בחו"ל על יעילות התפיסה החדשנית של Prezi מבית היוצרים של ארכיטקטים בבודפשט. הצגת המצגות בתפיסה של Prezi היא מרחבית ולא לינארית ויש בה כדי לשפר את ההתעניינות של הלומד כי זיכרונו מטיב לקלוט בראייה מרחבית ולא לינארית. הנה דוגמא של מצגת שנערכה לאחרונה בארה"ב על עיקרי התפיסה של טקסונומית בלום . המצגת פותחה באופן יחידני על בסיס תוכנת Prezi. עדיין אין מחקרים אמפיריים על יתרונות התצוגה המרחבית מבחינת סטודנטים או תלמידים , אך מדיווחים אקראיים של מורים ומרצים שמגיעים מארה"ב ומהונגריה עולה כי רמת התעניינות הקוגניטיבית של הלומדים היא ערנית יותר.
-
לינק
תכניות הלימודים והנגישות אליהן הן שעומדות בלב יישום השילוב והן שמבחינות בין יישומו כסדרה של כוונות טובות ותו לא לבין יישומו כמציאות בית ספרית. בספר זה מציעה המחברת להתבונן בנושא לאורן של השאלות המעסיקות את אלה העוסקים בתחום של תכנון לימודים: מה, מדוע, איך, מי, איפה ומתי. דיון זה עשוי לתרום לחשיבה ולעשייה בכיוון של תכנון תכניות לימודים נגישות לכול, לרבות הכשרת אנשי החינוך לעסוק בכך. ארבעת פרקי הספר באים להציג תמונת מצב מקפת, מעמיקה ועדכנית; להעשיר ולהרחיב את מסד הידע הקיים בשפה העברית ותרום לקידום העיון והמחקר בנושא; לתרום להתפתחותם המקצועית של אנשי חינוך בפועַל ושל אנשי חינוך הנמצאים בשלב ההכשרה ולקדם את העשייה בתחום. בפרק הראשון מוצג הרציונאל של תכנון לימודים לתלמידים עם מוגבלויות. בפרק השני מובא ניתוח של המדיניות לתכנון לימודים ושל העשייה בתחום בישראל. לב הספר הוא הפרק השלישי שבו מוצגים הביטויים המעשיים לתכנון לימודים. בפרק הרביעי מוצגות השלכות אפשריות על ההכשרה ועל ההתפתחות המקצועית של מנהלים ומורים ( גלעדה אבישר) .
-
סיכום
המאמר הנוכחי מביא את סיפורו של תהליך למידה ושינוי בבית הספר, בהובלתו ובליוויו של מכון "אבניים": תהליך למידה ושינוי בית-ספרי עדין וממוקד שניהלו וניתבו מורות בית הספר "קשת" בירושלים בהנחיה חיצונית מינימלית. עניינו המרכזי של תהליך זה בהתבוננות וניתוח של הפרקטיקה החינוכית ובהפקת משמעות וכיווני פעולה חדשים. במהלך הזמן התהליך הקבוצתי שינה את אופיו – מקבוצת לימוד לקבוצת משימה. הקבוצה נפגשה ללימוד משותף של פרשת השבוע. תחילתו של הלימוד הייתה ב"מדרש אישי" של הטקסט על ידי כל מורה ובלימוד משותף במסגרת הקבוצה. בשלב השני הובאו מקורות ממקורות שונים להרחבת היריעה ולהצגת פרספקטיבות נוספות, ולבסוף נעשה תכנון משותף של השיעורים. אחר כך תועד מהלך השיעורים בפועל, באופנים שונים, והועלה לדיון במסגרת הקבוצה ( שבי גוברין) .
-
לינק
ההתפתחות המקצועית של מורי מורים באמצעות מחקר עצמי , ובעיקר הקידום של זהות למדנית-חקרנית אינה קלה. הספרות מראה שמורי מורים מתחילים ומנוסים חשים לעתים חוסר בטחון ופגיעות בצעדיהם הראשונים כחוקרים (Loughran, et al., 2004). אולם אין בידינו מחקר שיטתי העוסק בדרכים לתמיכה בתהליך זה. הפרויקט המתואר – המאמר מתאר פרויקט של עבודה עם מורי-מורים על פיתוח עבודתם המחקרית. הפרויקט כלל:רפלקציה מודרכת שהיוותה מעבר מהכשרת המורים היומיומית למחקר, מידע על שלבי מחקר ודיונים ועבודה על המחקרים העצמיים האישיים. מורי מורים המתחילים לבצע מחקר עצמי הם לרוב אנשי מקצוע מנוסים, ויש להם אומץ לחשוף את עצמם ואת עבודתם. יש צורך לתמוך בהם בתהליך המחקרי עצמו בנקודות הנ"ל כדי שיאמצו את דרך החקר כחלק מזהותם המקצועית. החוקרים ממליצים להמשיך ולבדוק שאלות נוספות בהקשר של מחקר עצמי הנעשה ע"י מורי מורים בדגש על התמיכה שיש לתת להם בתהליך זה (Lunenberg, M., Zwart, R., & Korthagen, F.)
-
לינק
על השאלה העיקרית של המאמר – "האם הוראה טובה ניתנת ללמידה?" – גרין משיבה בחיוב וטוענת שיש לזהות את הידע המהווה בסיס להוראה מצטיינת ולהקנות למורים בבתי הספר ולסטודנטים במוסדות להכשרת מורים את הידע הזה. אליזבט גרין, הכתבת לענייני חינוך של עיתון "הניו יורק טיימס" מתארת במאמרה את פעילותו של דאג למוב בבתי ספר בניו יורק. למוב גילה שהתכונה החיונית של הבאת התלמידים לריכוז היא מיומנות נרכשת של המורה. מדובר במיומנות שאפשר להתמחות בה, להתאמן עליה ולרכוש אותה כשם שמתאמנים ורוכשים יכולת נגינה. גרין גילתה שמורה זקוק למומחיות בשלושה סוגי ידע: ידע כללי של הוראה (לדוגמה: ידע הטכניקות של למוב); ידע של "איך ללמד את הידע של תחום התוכן" (לדוגמה: ידע של הנושאים המתמטיים שהמורה אמור ללמד בכיתה); ידע של הוראת תחום תוכן מסוים (לדוגמה: הטכניקות שפיתחו דבורה בוֹל וצוותה). המאמר מתייחס גם לפעילותה של החוקרת דבורה לוונברג בול, שבדקה את תחום התוכן והשליטה של מורים בהוראת המתמטיקה. המסקנה של בול וצוותה: ידע של תחום תוכן מסוים אינו מספיק להוראה יעילה שלו, הכרחי גם ידע פדגוגי של איך ללמד את אותו נושא.
-
לינק
המאמר מתאר פרויקט לאומי של התפתחות מקצועית למורי מורים בניו-זילנד (INSTEP*) שמטרתו העיקרית הייתה לחקור ולפתח גישות יעילות ללמידה המקצועית של מורי-מורים תוך כדי עבודתם בהכשרה. המסקנות – התפתחות מקצועית הניתנת למורי-מורים בפועל בהקשרים של הכשרת מורים, הלמידה המקצועית של מורי המורים עצמם וזו של המורים שעמם הם עובדים כמדריכים/חונכים תהייה יעילה אם יתקיימו כמה מעקרונות המפתח הכלליים של התפתחות מקצועית יעילה למורי מורים בפועל: 1) ההתפתחות המקצועית נעשית בדגש על חקר-עצמי ומחקר שעונים על השאלות והדילמות של הלומדים על הפרקטיקה שלהם. 2) השיפור בפרקטיקות של מורי המורים מתבסס על חקר ואיסוף נתונים הקשורים לתוצרי הלומד. 3) הלמידה המקצועית מבוססת על יחסים קולבורטיביים וקולגיאליים. 4)הלמידה המקצועית מבטאת את ההקשר והתרבות ונענית למאפייניהם. 5) הלמידה המקצועית מתבססת על מנהיגות פעילה ומודעת ונתמכת על ידע. ( Davey, R., & Ham, V).
-
לינק
רשימה קצרה זו מתארת בתמצות את תהליך השינוי שהובילה הכותבת בתור מנהלת בית ספר. המטרה המרכזית היא לציין את הגורמים הבולטים שהובילו להצלחת תהליך השינוי. הכותבת מבקשת להדגיש כי מדובר בחכמה שלאחר מעשה, וכי לא הייתה מציינת את אותם הגורמים בטרם התחיל תהליך השינוי. הכיוון שהלך בו הצוות היה מורכב מאוד ודרש ייעוץ מסוג חדש: לא עוד ייעוץ תהליכי-ארגוני בלבד, אלא ייעוץ המשלב בין היבט זה לבין המבנים הפדגוגיים של בית הספר. לא היה עם מי להתייעץ ואת מי לשאול. היה צריך לברוא עולם מחדש. אולם קושי זה גילם בתוכו גם הזדמנות נדירה ומאתגרת. מערכת החינוך אף פעם אינה דוחפת לעשות שינוי עמוק כל כך, אך לפתע גילה הצוות שהיא גם אינה באמת חוסמת (ייגר, סמדר).
-
לינק
בריאן רואן הוא פרופסור לחינוך ולסוציולוגיה באוניברסיטת מישיגן. רואן, סוציולוג בהכשרתו (דוקטורט מאוניברסיטת סטנפורד), עוסק במפגש שבין תאוריה ארגונית לחקר האפקטיביות של בתי הספר. הוא כתב על החינוך כמוסד, על ארגונם וניהולם של בתי ספר ומערכות חינוך, על טבעה של עבודת ההוראה ועל האפקטיביות שלה ועל הדרכים האפשריות לפעול בבתי ספר לשיפור תוצאותיהם החינוכיות של תלמידים. רואן גם חבר במכון המחקר האמריקני היוקרתי "האקדמיה הלאומית לחינוך" (NAEd), וחתן הפרס ע"ש ויליאם ג'י דייויס למחקר בתחום ניהול החינוך. מלבד הניסיון לשלוט בחומר שנלמד, מנהיגי החינוך מנסים לעצב גם את דרך ההוראה של המורים, אולם בהיבט זה יש הבדלים בין מדינות. מנהיגי החינוך מנהלים את דרך ההוראה בכל מיני שיטות: (א) הם כותבים דרכי הוראה והנחיות למקצועות מוגדרים וקובעים אותן במסמכים קוריקולריים ובספרי לימוד; (ב) הם מתכננים הזדמנויות למידה למורים במסגרת תכניות פיתוח והכשרה; (ג) הם ממנים מנחים, יועצים ואנשי מנהל שיעבדו ישירות עם מורים; (ד) הם מארגנים קבוצות מורים שיעבדו יחדיו לשיפור תהליך ההוראה. כל זה נועד לחַבְרֵת את המורים לשימוש בשיטות הוראה מסוימות.
-
לינק
ביקורת ספר מעניינת על ספר חדש שעוסק בהשפעות של הבניית ידע ויצירתיות בקרב בני נוער וילדים במועדוני מחשב במדינות שונות בעולם. נקודת המוצא של הספר וגם של כותבת הביקורת היא שדווקא בחינוך הלא פורמאלי זוכים הילדים ובני הנוער להיחשף למיומנויות של יצירתיות והבניית ידע תוך כדי התמודדות בחברותא במועדוני מחשב הפועלים מחוץ למערכת החינוך הפורמאלית. הספר דן במאפיינים של מועדוני מחשב ותקשוב (אשר לצערנו פחות נפוצים בישראל) לילדים הפועלים במדינות מתקדמות והן חלק מהתשתית המדעית-אוריינית בחינוך הלא פורמאלי (חלק ממועדוני המחשב הוקמו במוזיאונים למדע ואילו חלק פועלים מטעם רשויות תרבות ותאגידים טכנולוגיים כגון אינטל). לדעת , כותבת הביקורת של הספר, התרומה האוריינית של מועדוני המחשב היא רבה יותר מאשר חוקרי האוריינות נוטים לחשוב, מה גם שבחלק גדול ממועדוני המחשב מועסקים אחר הצהריים גם מורים מן השורה המתקשים להקנות את אותן מיומנויות בבתי הספר הפורמאליים בבוקר. הספר, הנו אסופת מאמרים חשובה ומשמעותית המציע זוויות הסתכלות ובוננות נוספות על חשיבות מועדוני המחשב ( אשר בישראל פועלים בעיקר בפריפריה ולא במרכז) .
-
לינק
במחקר המדובר נתנו לקבוצה קטנה בת 15 סטודנטים בגילאים 20-21 ללמוד סמלים שמייצגים ערכים מספריים שונים. נמדדו הזמנים כדי לבדוק כמה מהר וכמה מדויק יוכלו המתנדבים להשלים פתרון סדרה של חידות מתמטיות שמבוססות על אותם הסמלים. המתנדבים קיבלו לעיתים אינבו (פלסבו) ולעיתים זרם חשמלי של מיליאמפר אחד מימין לשמאל או משמאל לימין באונה הקודקודית של מוחם. הנחת יסוד במחקר היא שהאונה הקודקודית במוח אחראית על תפקודים מתמטיים שהכרחיים לצורך פתרון בעיות מתמטיות. התוצאות מראות שהמתנדבים שקיבלו עירור חשמלי מימין לשמאל הגיעו לביצועים טובים יותר במשימות לאחר מספר סדרות של ניסוי. לעומתם, אלה שקיבלו את העירור החשמלי משמאל לימין ביצעו באופן ניכר פחות טוב, עד כדי חיקוי תפקודם של ילדים בני 6 ( שלמה יונה).
-
לינק
ענבל צפרירי, מחנכת כיתה ב' וסטודנטית במכללה האקדמית לחינוך קיי בבאר שבע, מצאה כי מרבית תלמידיה אינם קוראים בשעות הפנאי. במסגרת קורס שהיא לומדת במכללה -"שיטות מחקר איכותניות", החלה המורה במחקר פעולה בכיתתה. במחקר ביקשה צפרירי לבדוק כיצד משתלבת הקריאה בשעות הפנאי של התלמידים ואת תפיסות התלמידים והוריהם לגבי פעילות זאת. במסגרת המחקר ראיינה המורה תלמידים והורים, וערכה תצפיות על פעילויות קריאה בכיתתה. המורה מצאה, כי המסר על חשיבות הקריאה אכן הוטמע אצל התלמידים והוריהם. למרות זאת, דיווחו מרבית התלמידים כי הם קוראים רק כשמכריחים אותם ובשעות שההורים שלהם קובעים. הקריאה נעשתה על מנת לרצות את ההורים. ההורים ראו בקריאה כלי חשוב לקידום היכולות הלימודיות של ילדיהם, ולכן אילצו אותם לקרוא, דבר שהיה כרוך בוויכוחים רבים. ההורים אף ביקשו לגייס את המורה למשימת השכנוע של ילדיהם לקרוא בבית. התברר כי הקריאה נתפסה על ידי התלמידים כמטלה לימודית נוספת ואף כעונש, שרק לאחר שביצעו אותו היו יכולים להתפנות לעיסוקים אטרקטיביים יותר. התוצאה הייתה רתיעה מקריאה כפעילות פנאי.
-
תקציר
בהסתמך על התנסויות של דיאלוג אינטרדיסציפלינארי ופרקטיקה בהקשר של השכלה גבוהה, ספר זה( אסופת מחקרים ומאמרים) ממחיש עד כמה ניסוח מחדש של סדר היום בתחומי המדע והטכנולוגיה יכול להשפיע בצורה מהפכנית על הלמידה וההוראה בכיתה בכל הרמות. מחקר יוצא דופן זה יכול לעניין חוקרים בתחום החינוך , המדע , הטכנולוגיה והחברה ואת אלה שמחפשים לקדם דיון שקול בנושא דמוקרטיה ופעילות אזרחית, אצל תלמידיהם. החלק השני של המאמרים בקובץ כולל בין היתר הנושאים הבאים : חינוך מדעי לקיימות : תהליכי למידה והוראה עם חוקרים ומורים מתמחים למדע , משחק תפקידים ככלי ללמידה והתנסות בהוראת המדעים (Gray, Donald,.; Colucci-Gray, Laura, Camino, Elena).
-
סיכום
בשנים 2003-2006 נערך בישראל מחקר בו השתתפו תלמידי בית ספר תיכון ממערכת החינוך הממלכתית. במסגרת המחקר רואיינו תלמידים בכיתות י'-י"ב בארבעים קבוצות מיקוד בבתי ספר תיכון ממלכתיים ובבתי ספר "אלטרנטיביים". התלמידים נשאלו: "מהי למידה טובה בעיניך?" המאמר שפורסם ב"הד החינוך" עוסק בשלוש סוגיות עיקריות: יחסם של התלמידים לציונים, יחסם למדדים של הצלחה וכישלון ויחסם לחוויית הלמידה בכלל. מרבית התלמידים סבורים כי ציונים הם הקריטריון המרכזי ללמידה טובה. הייתה התייחסות מועטה של התלמידים להיבטים רגשיים בלמידה כגון הנאה, התלהבות, אתגר, סקרנות, עניין אישי או אהבת מקצוע מסוים.כמו כן התלמידים התייחסו מעט מאד להיבטים של למידה מורכבת כמו חקר, למידה עצמאית ולמידה מתוך רצון לדעת.
-
לינק
אורוגוואי היא המדינה הראשונה בעולם שהעניקה מחשבים ניידים לכל תלמיד בשלבי החינוך היסודי. יש כאלו שחשבו שמיזם זה עלה להם הון אולם כל המיזם עשה שימוש בפחות מ-5% מהתקציב הכולל לחינוך באורוגוואי. אורוגוואי חברה בארגון One Laptop Per Child organization והממשלה עשתה זאת בסיועו. הארגון הוקם על ידי פרופ' ניקולס נגרופונטה, ששאף בתחילה לספק מחשבים ניידים בעלות הפחותה מ- 100$. לבסוף, עלות התכנית יצאה קצת יותר מכפול מכפי שתוכנן, בהתחשב בכל צרכי ההכשרה, תקשורת האינטרנט והתחזוקה השוטפת – 260$ למחשב שגם זו עלות יחסית נמוכה. במהלך השנתיים האחרונות היו מעורבים בתכנית זו כ-362,000 תלמידים ו-18,000 מורים.
-
לינק
מחקרים מגלים כי שילוב הומור בקורסים בכלל ובקורסים מתוקשבים בפרט מוסיף רבות להצלחת הקורסים ולעניין של הלומדים בחומר. על רקע זה נעשה ניסיון ממוחשב מעניין בטייוואן לפתח מערכת מתוקשבת ניסיונית ללמידה מרחוק אשר יש בה רכיבים מתוקשבים המדמים דמויות וירטואליות המעוררות רגשות, בעיקר הומר, תוך כדי אינטראקציה של הסטודנטים עם חומרי הלמידה בקורס והמטלות המקוונות. הדמויות הוירטואליות המשובצות בקורס המתוקשב מעוררות תגובות רגשיות של הסטודנטים ומגבירות את העניין בחומר , אם ע"י הומור ישיר ואם ע"י הזדהות של הלומד עם התגובות של הדמויות הוירטואליות המעוררות הומור עקיף בקטעים שונים של הקורס המתוקשב (Chin-Yeh WANG, Shu-Yu KE, Hui-Chun CHUANG, He-Yun TSENG ).
-
סיכום
הגן הניסויי "מצליח" במושב מצליח שבשפלה הוא גן מיוחד, גן בתנועה. זו השנה הרביעית שהגן מוגדר ע"י משרד החינוך כגן ניסויי ומטרתו לקדם את הכישורים הרגשיים והחברתיים של הילדים בעזרת תנועה. עולם התנועה בא לידי ביטוי בכל הפעילויות בגן. מפגש הבוקר מתחיל בחיבוק בוקר שהוא מעיין עיסוי, ממשיכים בחלוקה לזוגות וביצוע ניתורים שונים, לאחר מכן הילדים מבצעים תרגיל תנועתי שהמציא אחד הילדים שהוא המנחה באותו יום. בסיום מפגש הבוקר הילדים מתפזרים לפעילות במרכזים השונים בגן. בהמשך היום הילדים יוצאים לחצר מבצעים מסלול תנועה כפי ששרטט המנחה על גבי מפת החצר.
-
לינק
אין דרך להתחמק מזה: אם אתם משתמשים ב-Power-Point כדי ליצור מצגות – סביר להניח שהן נראות בדיוק כמו מיליון ואחת מצגות שכבר ראיתם. תוכנת המצגות של מיקרוסופט אמנם פופולארית מאוד ויחסית קלה לתפעול – אבל גם יוצרת, פחות או יותר, שטאנץ קבוע של מצגות, ורק אנשים יצירתיים במיוחד יצליחו להימלט ממנו וליצור מצגות שיראו מעניינות וחדשניות.זו בעיה לא קטנה – במיוחד שבמהותן, מצגות צריכות לעניין את האנשים שצופים בהן. כשאלה כבר ראו רבבות של מצגות שנראות בדיוק כמו אלו שלכם – אין לכם יותר מדי סיכויים לעניין אותם. Prezi שונה מ-Powerpoint ברעיון הבסיסי של איך בנויות המצגות שבו. במקום סדרה של שקופיות עוקבות, אנחנו מקבלים משטח עבודה ענקי בגודלו, עליו אנחנו "מדביקים" אלמנטים שונים (טקסט, תמונות וכו’) בגדלים שונים. ( ארז רונן) .
תוצאות חיפוש עבור: עניין
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין