המאמר הנוכחי מביא את סיפורו של תהליך למידה ושינוי בבית הספר, בהובלתו ובליוויו של מכון "אבניים": תהליך למידה ושינוי בית-ספרי עדין וממוקד שניהלו וניתבו מורות בית הספר "קשת" בירושלים בהנחיה חיצונית מינימלית. עניינו המרכזי של תהליך זה בהתבוננות וניתוח של הפרקטיקה החינוכית ובהפקת משמעות וכיווני פעולה חדשים. במהלך הזמן התהליך הקבוצתי שינה את אופיו – מקבוצת לימוד לקבוצת משימה. הקבוצה נפגשה ללימוד משותף של פרשת השבוע. תחילתו של הלימוד הייתה ב"מדרש אישי" של הטקסט על ידי כל מורה ובלימוד משותף במסגרת הקבוצה. בשלב השני הובאו מקורות ממקורות שונים להרחבת היריעה ולהצגת פרספקטיבות נוספות, ולבסוף נעשה תכנון משותף של השיעורים. אחר כך תועד מהלך השיעורים בפועל, באופנים שונים, והועלה לדיון במסגרת הקבוצה ( שבי גוברין) .

על השאלה העיקרית של המאמר – "האם הוראה טובה ניתנת ללמידה?" – גרין משיבה בחיוב וטוענת שיש לזהות את הידע המהווה בסיס להוראה מצטיינת ולהקנות למורים בבתי הספר ולסטודנטים במוסדות להכשרת מורים את הידע הזה. אליזבט גרין, הכתבת לענייני חינוך של עיתון "הניו יורק טיימס" מתארת במאמרה את פעילותו של דאג למוב בבתי ספר בניו יורק. למוב גילה שהתכונה החיונית של הבאת התלמידים לריכוז היא מיומנות נרכשת של המורה. מדובר במיומנות שאפשר להתמחות בה, להתאמן עליה ולרכוש אותה כשם שמתאמנים ורוכשים יכולת נגינה. גרין גילתה שמורה זקוק למומחיות בשלושה סוגי ידע: ידע כללי של הוראה (לדוגמה: ידע הטכניקות של למוב); ידע של "איך ללמד את הידע של תחום התוכן" (לדוגמה: ידע של הנושאים המתמטיים שהמורה אמור ללמד בכיתה); ידע של הוראת תחום תוכן מסוים (לדוגמה: הטכניקות שפיתחו דבורה בוֹל וצוותה). המאמר מתייחס גם לפעילותה של החוקרת דבורה לוונברג בול, שבדקה את תחום התוכן והשליטה של מורים בהוראת המתמטיקה. המסקנה של בול וצוותה: ידע של תחום תוכן מסוים אינו מספיק להוראה יעילה שלו, הכרחי גם ידע פדגוגי של איך ללמד את אותו נושא.

המאמר מתאר פרויקט לאומי של התפתחות מקצועית למורי מורים בניו-זילנד (INSTEP*) שמטרתו העיקרית הייתה לחקור ולפתח גישות יעילות ללמידה המקצועית של מורי-מורים תוך כדי עבודתם בהכשרה. המסקנות – התפתחות מקצועית הניתנת למורי-מורים בפועל בהקשרים של הכשרת מורים, הלמידה המקצועית של מורי המורים עצמם וזו של המורים שעמם הם עובדים כמדריכים/חונכים תהייה יעילה אם יתקיימו כמה מעקרונות המפתח הכלליים של התפתחות מקצועית יעילה למורי מורים בפועל: 1) ההתפתחות המקצועית נעשית בדגש על חקר-עצמי ומחקר שעונים על השאלות והדילמות של הלומדים על הפרקטיקה שלהם. 2) השיפור בפרקטיקות של מורי המורים מתבסס על חקר ואיסוף נתונים הקשורים לתוצרי הלומד. 3) הלמידה המקצועית מבוססת על יחסים קולבורטיביים וקולגיאליים. 4)הלמידה המקצועית מבטאת את ההקשר והתרבות ונענית למאפייניהם. 5) הלמידה המקצועית מתבססת על מנהיגות פעילה ומודעת ונתמכת על ידע. ( Davey, R., & Ham, V).

אין דרך להתחמק מזה: אם אתם משתמשים ב-Power-Point כדי ליצור מצגות – סביר להניח שהן נראות בדיוק כמו מיליון ואחת מצגות שכבר ראיתם. תוכנת המצגות של מיקרוסופט אמנם פופולארית מאוד ויחסית קלה לתפעול – אבל גם יוצרת, פחות או יותר, שטאנץ קבוע של מצגות, ורק אנשים יצירתיים במיוחד יצליחו להימלט ממנו וליצור מצגות שיראו מעניינות וחדשניות.זו בעיה לא קטנה – במיוחד שבמהותן, מצגות צריכות לעניין את האנשים שצופים בהן. כשאלה כבר ראו רבבות של מצגות שנראות בדיוק כמו אלו שלכם – אין לכם יותר מדי סיכויים לעניין אותם. Prezi שונה מ-Powerpoint ברעיון הבסיסי של איך בנויות המצגות שבו. במקום סדרה של שקופיות עוקבות, אנחנו מקבלים משטח עבודה ענקי בגודלו, עליו אנחנו "מדביקים" אלמנטים שונים (טקסט, תמונות וכו’) בגדלים שונים. ( ארז רונן) .

בשנים האחרונות גדל העניין בדרכים לשינוי ההערכות המסורתיות של יכולות מורים בין היתר בכיוון של הערכות ביצוע כבסיס לקבלת החלטות לגבי שיבוץ, מתן קביעות, רישוי, גמולים ובחירה לתפקידי הנהגה. הדוח בוחן כמה שאלות: כיצד למדוד/להעריך אפקטיביות מורה? כיצד עשויות הערכות ביצוע של מורים לקראת קבלת תעודת הוראה ורישוי הוראה לשקף ולנבא הצלחה בהוראה? האם הערכות ביצוע עשויות להוות בסיס לקבלת החלטות למטרות נוספות ובהן העלאת איכות ההכשרה, חיזוק החונכות וההתפתחות מקצועית? הדוח מתאר בנייה של הערכת ביצוע מהימנה, תקפה ונגישה שעשויה להבנות מערכת סטנדרטים משותפת ושימושית למקצוע, בדומה לקיים בפרופסיות אחרות (Linda Darling-Hammond).

מרצים ומורי מורים המשלבים כתיבת בלוגים ע"י סטודנטים בקורסים שלהם מתלבטים לעתים כיצד להעריך את הבלוגים כחלק מהציון בקורס. הדילמה: סטודנט /ית הכותב/ת בין 5 ל25 פוסטים במסגרת הקורס אינו בהכרח הסטודנט האיכותי. כמות הפוסטים בבלוג אינה בהכרח מדד. ד"ר מרק סמפל , מרצה ומורה במכללה ובאוניברסיטה מציע סולם של 5 דרגות להערכת בלוגים של סטודנטים. בין התבחינים במתווה : הבלוג ממוקד ומעיד על חשיבה מעמיקה, כלומר , מציג נקודות מבט שונות ומעניינות , הבלוג ממוקד ומציג רעיונות בצורה סבירה , הבלוג ממוקד אבל הוא רק מסכם החומר ואינו מציג נקודות מבט אחרות , הבלוג אינו ממוקד ונוטה לחזור על נקודות שסטודנטים אחרים כבר העלו קודם.

כבר דיווחנו בעבר על ההתרחבות המתמדת בפעילותם של בתי ספר מקוונים שבהם כל הלמידה נעשית באינטרנט בקשר שבין התלמידים בבית וביה"ס. המסמך הנוכחי מגלה לנו כיצד נעשית ההערכה של תהליכי הלמידה המקוונים בבתי הספר הוירטואליים בארה"ב. בתי ספר וירטואליים אוספים באופן קבוע נתונים על הפעולות המקוונות של המורים שלהם. מהיום הראשון של כל קורס מקוון , כל chat, כל דיון, e-mail, ציון, מסר מידי והקלדה על מקשי המקלדת שהמורה מבצע מוקלטים ומתועדים על-ידי מערכת ניהול הלמידה של בית הספר הוירטואלי. לעתים קרובות, מוקלטות אפילו שיחות הטלפון או שיחות ועידה באמצעות תוכנת ה-Skype עם תלמידים. מערכות ניהול הלמידה יכולות לבחון את הנתונים ולנתח, לדוגמא, כמה זמן המורה מקדיש למתן ציונים או לפיתוח דיונים עם התלמידים, ומנהלי בית הספר הוירטואלי משתמשים בכל המידע הזה כדי להעריך את המורים ( Davis, Michelle R.).

הגב' נסרין זערור מלמדת את מקצוע מוט"ב בבית-ספר תיכון בדרך מאתגרת ומעוררת עניין . היא חושפת את התלמידים לנושאים מעניינים וחשובים לדוגמה, הקרינה, מחלת הסרטן, האנרגיה, הסביבה ועוד בתחילת כל שיעור היא מקשרת את הנושא לאירוע אקטואלי וכך נוצרת אווירה של עניין. בנוסף היא מנסה לגוון את דרכי ההוראה. דוגמא נוספת לדרכי הוראה היא הלמידה סביב המשחק הלימודי. בשנה האחרונה פיתחו התלמידים משחקים לימודים מאוד מעניינים ועניינו את כל התלמידים האחרים. מה שהעלה בקרבם את הדימוי העצמי שלהם. מאמר וראיון עם המורה נסרין זערור מתוך כתב העת מוט"ב כעת, גיליון מס' 6, תש"ע, 2010.