במאמר מעניין, בהיר ותמציתי בשם Tech for teaching: five trends changing higher education שפורסם בשבוע שעבר, כותבת פרופסור גילי סלמון (Gilly Salmon) על חמש מגמות שמשנות את החינוך הגבוה. כדי שדברים אלה יתקיימו עלינו לעבור כמה משוכות. אחת מהן היא הנכונות הנפשית של המרצים במוסדות להשכלה גבוהה להשתמש בצורה מסיבית וכחלק מחיי היום יום האקדמיים שלהם, בכלים מתוקשבים בכלל ובמדיה חברתית בפרט.

המאמר מתמקד בקורס אקדמי אשר התנהל באתר רשת חברתית והיווה בסיס לחקר מקרה. בעיקר נבחנים בו הידע המקצועי שהתפתח באתר הרשת החברתית ודפוסי הלמידה של הסטודנטים-מורים אשר התגבשו בסביבה החדשה. הסטודנטים באתר עברו מתחושת חובה לפעולה מתוך מוטיבציה פנימית ויזמו קידום של תכנים מקצועיים- אישיים במהלך האינטראקציה שלהם על הקהילה. הרשת החברתית אפשרה להם להיות לומדים אוטונומיים המשמיעים את קולם, כמו גם מתכנני לימודים. הודות לכך נבנה ידע על אודות דרכי למידה והוראה בסביבה זו, כוחם של החצנת ידע ושיקופו ברשת חברתית ולמידה שיתופית המסייעת להעצמת כל אחד מהלומדים. נמצאו שלושה פרופילים של דפוסי למידה שהתעצבו בקורס המקוון: למידה כשדה ניסויים לבדיקת סוגיות מקצועיות רלוונטיות, למידה שמטרתה לקדם את הקבוצה כקהילה מקצועית ולמידה אשר נועדה להגביר את המודעות לנושאים מגוונים ולחשיבות האינטראקציה עם חברים ( צביה לוטן) .

סטיבן דאוונס , מגדולי מומחי התקשוב בקנדה ובארה"ב מסביר , בסרט וידאו קצר מחודש יולי 2012 , את העקרונות המנחים של סביבת למידה מתואמת אישית (PLE ) מול סביבה למידה מתוקשבת מסוג LMS . בסביבת למידה מתואמת אישית (PLE ( , המידע עם כל הנגזרות שלו שייך ללומד ולא למערכת המתוקשבת. הלומד עובר לפי בחירתו למערכות למידה אחרות עם בסיס המידע שלו ללא תלות במערכת ארגונית או מערכתLMS כזו או אחרת. במערכת PLE הלומד יכול להתחבר להיכן שיחפוץ ולכל סביבה מתוקשבת ללא אילוצי הפלטפורמה המתוקשבת הספציפית או הארגונית.

בפוסט האחרון שלו מ10 ביולי 2012 מארק גליסון , מורה מתוקשב בביה"ס יסודי באוסטרליה סוקר את חשיבות הפעלת פורטפוליו דיגיטאלי כסביבה לימודית צומחת בכיתה. הוא מציג את ההתלבטויות שלו האם להשתמש בבלוג כאמצעי עיקרי ליצירת סביבת פורטפוליו דיגיטאלי בכיתה עבור התלמידים. הוא מונה את היתרונות והחסרונות של בלוגים כסביבה פעילה ומתמשכת ליצירת הפורטפוליו בכיתה. בין הטיעונים המרכזיים בעד : הבלוג כסביבת אינטרנטית לניהול תוכן מאפשרת לתלמיד להמשיך לעבוד מהבית ולערוך כל הזמן את התכנים והחומרים , כאשר הוא יכול גם להיעזר בהורים בבית.

מטרת המחקר : לבחון באיזו מידה הלו"א אורג את התהליך ההוראתי-לימודי הישן עם החדש. שיטת המחקר : חקר מקרה- גישת מחקר איכותנית. 16 מורות בבי"ס יסודי ממלכתי (כיתות א-ו) במרכז הארץ, המשלב את הלו"א כ – 3 שנים. ממצאים ראשונים מצביעים על שביעות רצון כללית של מורות מהלו"א כעזר הוראתי בסביבה המסורתית (עולם ישן). תורם להעצמת המורה ופתוח מיומנויות תקשוביות (עולם חדש). בכך שהוא משפר ומגוון תהליכי הוראה למידה מחד ועוזר להעלות קשב, התעניינות והשתתפות התלמידים מאידך ( גילה קורץ, אתי כוכבי, קרן דוד) .

המרצה והמורה Richard Rose הוא גם מרצה במכללה בארה"ב שם הוא מלמד בסביבות למידה מקוונות והוא מלמד גם כמה שנים בביה"ס תיכון בארה"ב. במאמרון מעניין שלו הוא מונה כמה וכמה תובנות חשובות למורים ומרצים המתמודדים עם למידה והוראה מקוונים. לדעתו, יש פער קוגניטיבי ורגשי בין הוראה פנים אל פנים והוראה מקוונת ועל המורים/מרצים להכיר בפערים אלו. המורה המקוון אינו יכול לצפות לשליטה מלאה בכיתה ועליו להשתחרר מהתפיסה שהכול נמצא בשליטה (Lose Complete Control ).

החינוך המקוון שם יותר ויותר דגש על שיטות למידה שיתופיות. למרות היתרונות הפדגוגיים של למידה שיתופית, לומדים מקוונים עשויים לתפוס פעילויות למידה שיתופיות כהתנסויות מתסכלות. המטרה של מחקר זה היא לאפיין את תחושות התסכול כרגש שלילי בקרב לומדים מקוונים העוסקים בהתנסויות מקוונות של למידה שיתופית מבוססת מחשב (CSCL – computer-supported collaborative learning), ויתרה מזאת, לזהות את המקורות שאליהם משייכים הלומדים את תסכוליהם. המחקר נערך על קבוצה של ארבעים סטודנטים הרשומים בתכנית לתואר שני בלמידה מתוקשבת (e-learning) בקמפוס הווירטואלי של האוניברסיטה הפתוחה של קטלוניה (UOC – Universitat Oberta de Catalunya), והתנהל בסמסטר השני של שנת הלימודים האקדמית 2011-2010 ( Capdeferro, N., & Romero, M).

אחת מסביבות הלמידה המתוקשבות שזכתה לעניין רב ולשבחים בכינוס ISTE האחרון בסאן דייגו בארה"ב ( יוני 2012 ) היא סביבה מתוקשבת ללמידה שיתופית בשם Collaborize Classroom. המערכת המתוקשבת נועדה לפרוץ מבחינה פדגוגית את גבולות הכיתה ע"י יצירת למידה שיתופית מקוונת, מעורבות התלמידים בפעילויות מתוקשבות , מטלות מקוונות , חקר שיתופי של מקורות מידע ועוד פעילויות מקוונות משותפות . על פי עדויות מורים ומנהלים בבתי ספר בארה"ב מערכת Collaborize Classroom מצליחה לייצור מעורבות עמוקה יותר של התלמידים בבתי הספר התיכוניים בהשוואה לפלטפורמות מתוקשבות אחרות.

בספטמבר 2012 , עפ"י עיתון "הארץ", ישיק משרד החינוך את המיזם החדש של תיכון וירטואלי שהרעיון מאחוריו פשוט למדי: תלמידים מבתי ספר בכל רחבי הארץ ישבו מול מחשב במוסד החינוכי וילמדו במקביל בשיעור וירטואלי בקבוצות של כ-20 תלמידים, כ-4-3 שעות שבועיות. מספר דומה יילמד בתגבור באמצעות חונכים וירטואליים – שהם סטודנטים מצטיינים – בשעות אחר הצהריים. הצורך בפתיחת כיתות תקניות מרוכזות, כך מקווים, ייעלם.