מדריך זה מתבסס על לימוד של דוחות שופטים ומכתבים מעורכי כתבי עת לגבי הסיבות שמאמרים הנכתבים בידי חוקרים שאינם ברמת שפת אם נדחים עקב בעיות שימוש, סגנון ודקדוק באנגלית. הוא נשען על טעויות הקשורות לאנגלית מתוך כ-5000 מאמרים אשר נכתבו בידי מחברים שאינם ברמת שפת אם, 500 תקצירים אשר נכתבו בידי תלמידי תואר שלישי ומעל 1000 שעות של הוראת חוקרים כיצד לכתוב ולהציג מאמרי מחקר ( Wallwork, A) .

חוללות עצמית מוגדרת בספרות המחקר כאמונות ביכולת לגייס מוטיבציה, משאבים קוגניטיביים ומהלכי פעולה, הדרושים לשליטה בדרישות המשימה. חוללות עצמית היא תהליך של הערכה, שיפוט ושליטה, שבסופו נוצר אומדן, הקובע איך אדם מפעיל את עצמו. לכן החוללות תורמת באופן משמעותי למוטיבציה האנושית להשיג הישגים. חוללות עצמית היא משתנה המוטיבציה המנבא העקבי ביותר של התנהגות אקדמית מבין שאר גורמי המוטיבציה. בפרק הנוכחי מתואר חקר מקרה של ילד בכיתה ד' עם לקות קריאה ובעל אמונות חוללות עצמית שהן נמוכות מאוד מיכולת הביצוע שלו. אבחון החוללות העצמית בדרך החקר האיכותי חשף תמונה מפורטת של אפיוני החוללות העצמית של ילד זה.

הכישורים הנדרשים מלומד בעל הכוונה עצמית הם: ארגון הזמן והסביבה הלימודית, יכולת שימוש בכלי מחקר, יכולת חיפוש מקורות וסיוע ושיתוף בידע וביזורו. פיתוח תקשורת עם הסביבה, ניהול שיח או דיון, דיאלוג, שכנוע, הנהגה, עבודה בצוות, הקשבה, שיתוף פעולה, ניסוח משוב, קבלת משוב, וניסוח ביקורת – כל אלה הם חלק מטיפוח הכשירות החברתית (שרה כ"ץ, יחיאל פריש).

מאמר זה מציע ומדגים עשרה עקרונות שיישמו המחברות בהוראת קורס בשיטות מחקר איכותניות. עקרונות אלה מנוסחים בהשראת המחקר האיכותני, וכך יוצרים מסגרת מושגית להוראת הקורס. במילים אחרות, הוראת קורס שעניינו מחקר איכותני מיישמת את עקרונותיו של מחקר כזה. גישה זו להוראת הקורס מקורה באופי תהליך הלמידה-הוראה של הנושא, הדומה במורכבותו למורכבותם של נושאים הנחקרים בשיטות מחקר איכותניות. מורכבות זו דורשת מצוות ההוראה של הקורס להנחות את הסטודנטים בתהליך הבנתם את שיטת המחקר הזאת בדומה לאופן שחוקרים איכותנים לומדים את שדה המחקר שלהם ( אורית חזן, ליאורה נוטוב).

מחקר זה עוסק בנכונותן של רשויות מקומיות בישראל להיות מעורבות בחינוך בתחומן ובקשר בין נכונות זו לבין תפיסתן את החינוך כשירות ציבורי. הרקע לעיסוק בנושא הוא התפתחות שתי תופעות בתחום מדיניות החינוך בשלושת העשורים האחרונים: 1. הגברת מעורבותן של רשויות מקומיות בחינוך, כבשירותים ציבוריים אחרים, לעומת מעורבות הממשלה המרכזית; 2. התגברותן של גישות אינדיווידואליות בדיון אודות מדיניות חינוך, הדורשות לתת משקל להעדפותיו של הפרט בעת עיצוב המדיניות הציבורית. שתי התופעות מוכרות מן הספרות, כמופעים של הניאו ליבראליזם במדיניות ציבורית בתחומים שונים. המחקר בוחן את הקשר בין שתי התופעות דרך אבחנה בין שתי תפיסות אפשריות של מושג השירות הציבורי, בעיני קובעי מדיניות: תפיסת שירות כציבורי כאשר הוא מסופק לכלל הציבור, ממומן מכספיו וחוזר אליו כתועלת כוללת, כדוגמת שידור ציבורי; לעומת תפיסת שירות כציבורי שעה שהוא מסופק לכל אחד ואחד מן הפרטים בציבור, אם וכאשר הוא נזקק לו, כדוגמת רפואה ציבורית. המחקר בוחן את הדברים בסביבה הישראלית, דרך מערכת החינוך (ניבי גל-אריאלי).

ההתעניינות של מערכות חינוך בעולם במאפייני מערכת החינוך בפינלנד הולכת וגוברת , יש מדינות שנוטות לקבל החלטה אסטרטגית לאמץ את המודל הפיני הלכה למעשה ולא רק בדיבורים. כך לדוגמא, מערכת החינוך הבריטית נערכת לאמץ את קווי המתאר של מערכת החינוך בפינלנד במחוז וווילס , אך מתמודדת עם שמרנות והתנגדות רבה של הפיקוח החינוכי וגורמים נוספים .סדרת סרטי וידאו קצרים ב- BBC הכוללים ראיונות עם מורים ומחנכים בפינלנד , הם חלק מתהליך הכשרת הלבבות בבריטניה לשינוי באיכות המורים שהם מבקשים ליזום.

נייר עמדה זה מציע מתווה לתהליך הידברות שיתופי והדרגתי שמטרתו לברר ולהגדיר את התפקידים, הסמכויות והאחריות הכרוכים בניהול כוח האדם בהוראה ולחלק את התפקידים, הסמכויות והאחריות מחדש בין רשות השלטון המרכזית (בעיקר משרד החינוך) לבין רשויות השלטון המקומיות באופן מושכל ומוסכם. מתווה ההידברות המוצע יניע תהליכי הבשלה ומוכנות בקרב הרשויות המקומיות ויגביר את האמון בין בעלי העניין בתחום החינוך. חלוקה מחדש כזו – שלה יהיו שותפים כל בעלי העניין בתחום החינוך – תוביל בטווח הבינוני והארוך לפתרונן של שתי תופעות לא רצויות: האחת היא הכישלון המתמשך של משרד החינוך, כמעסיק העיקרי של מורים במערכת החינוך (ובמיוחד בחינוך היסודי), לווסת את פריסת המורים באופן שיבטיח איכות דומה של מורים בכל רחבי הארץ ובכל תת-מערכות החינוך ( ורדה שיפר) .