-
סיכום
מחקר זה מבוסס על תצפיות וראיונות עם שתי מורות שלימדו במשותף ערבית ועברית בבית ספר דו-לשוני בישראל. המחקר עומד על מאפייני ההוראה במשותף בכלל ועל אלה, שנדרשו לחינוך הדו-לשוני בפרט ומדגיש בעיקר את השינוי שחל אצל כל אחת מהמורות כתוצאה מתהליך ההוראה במשותף. מחקר זה מתמקד בהוראה במשותף כתהליך התפתחותי בלימוד השפה של תלמידים בגיל הרך. המחקר מספק תובנות לגבי האופן שבו מורים במשותף מתגברים על אתגרים בתהליך ההוראה במשותף, שוקלים מחדש תפיסות קודמות בנוגע להעברת השפה, מתאמים ביניהם את הוראת השפה ומתמודדים עם פערים המשמעותיים בניסיונם המקצועי והאישי.
-
סיכום
לעתים קרובות נשמעת מפי מומחים לחינוך ולמדעי החברה הטענה לפיה החברה האמריקנית, לפחות על פי מספר פרמטרים, נמצאת בעיצומו של תהליך הידרדרות מוסרית (Norman, 2017). אף על פי ששיעור האלימות הולך ופוחת ומלחמות הופכות לנחלת העבר, האמריקני הממוצע מרוכז יותר בעצמו, תורם פחות לחברה הכללית וידע מוסרי בסיסי אינו עוד מנת חלקם של ילדים (Smith, Christoffersen, Davidson, & Herzog, 2011). מה ניתן לעשות?
-
לינק
המבוגרים בינינו זוכרים אולי את התוכנית "פינת הילד" ברשת א', שלאחר מכן שינתה את שמה ל"לבת ולבן ולכל המתעניין". את התוכנית הגיש ד"ר יצחק נוי ובין השאר היתה בה פינה קבועה לשאלות ילדים. אחת הפניות הנפוצות ביותר היתה של ילדים שסבלו מחרם חברתי, בעיה שלמרבה הצער קיימת גם היום ומטרידה תלמידים, הורים ומורים.
-
לינק
-
לינק
המודעות להגנת הסביבה היא נושא בעל חשיבות חינוכית עצומה, שכן רבים סבורים כי מדובר כאן בגורלה של האנושות כולה, ואולי אף בגורלן של רוב צורות החיים על פני כדור הארץ. נושא זה אינו רק חשוב, אלא גם שנוי במחלוקת מכיוון שיש המכחישים את ההתחממות הגלובלית וממילא גם את נבואות הזעם הקשורות בה. מסקירת הספרות במאמר זה עולה כי ההנחה המקובלת היא כי מכחישי ההתחממות הגלובלית לוקים בהונאה עצמית. ואולם מחברי המאמר בחרו להתמקד בביקורת שמותחים הספקנים לגבי קיומה של התחממות גלובלית, וגורסים כי במקום להתמקד במניעים הפנימיים של הספקנים, מוטב להשיב באופן ענייני לטענותיהם.
-
לינק
המחקר המוצג במאמר בדק את מידת היעילות של תכנית העשרה מחוץ לשעות הלימודים לילדי בתי ספר יסודיים מחוננים, שיושמה ברחבי באדן-וירטמברג, אחת מ-16 המדינות בפדרציה הגרמנית. התכנית יישמה אסטרטגיית "צמיחה מלמטה", אשר במסגרתה יחידות מקומיות פיתחו את קורסי ההעשרה, שנעו סביב מגוון רחב של נושאים. התכנית שמה לה למטרה לקדם את התפתחות התלמידים המשתתפים בה בממדים שונים, ביניהם יכולותיהם הקוגניטיביות, הישגיהם בבית הספר, תחומי עניין, יצירתיות, שליטה וויסות עצמיים, תפיסה עצמית ומיומנויות חברתיות. המחקר השווה בין 423 תלמידי כיתה ג' מבתי ספר שונים בבאדן-וירטמברג שהשתתפו בתכנית לבין 2328 תלמידי כיתה ג' מרחבי אותה מדינה שלא השתתפו בה. מהממצאים עולה כי התכנית השפיעה לחיוב על הישגיהם הלימודיים של משתתפיה, שציוניהם במתמטיקה ובגרמנית השתפרו, אך לא הניבה שיפור נראה לעין בשאר הממדים שכיוונה אליהם.
-
סיכום
כתב העת היוקרתי The New Yorker פרסם כתבה ארוכה על רשת בתי ספר ציבוריים בזיכיון בשם Success Academy, הפועלת בעיר ניו יורק ונתונה במחלוקת ציבורית עזה.תלמידי הרשת משיגים ציונים גבוהים במבחנים האחידים של מדינת ניו יורק. 95% מהתלמידים הצליחו להשיג "דרגת מומחיות" בבחינות במתמטיקה ו-84% השיגו דרגה זו בבחינה באנגלית ואמנויות. זאת כאשר שיעורי השגת דרגת המומחיות הממוצעים בעיר נמוכים בהרבה: 36% ו-38% בהתאמה. הישג זה ראוי להערכה מיוחדת, משום שרוב תלמידי הרשת מגיעים משכבות מוחלשות: רובם הגדול שחורים ולטינים, ולפחות שני שלישים מהם באים ממשפחות עניות. הרשת החלה את דרכה עם בית ספר אחד ב-2006, וכיום יש בה 46 בתי ספר שבהם לומדים יותר מ-15 אלף ילדים מגן הילדים ועד כיתה י"ב.
-
תקציר
-
תקציר
בדור האחרון חלה עלייה עצומה בהתעניינות בספורט, ומספר העמודים והדקות המוקדשים לו בתקשורת עלה באופן דרמטי, כמו גם משכורות הכדורגלנים והכדורסלנים המקצוענים המהווים פעמים רבות מודל לחיקוי לילדים ולנערים השואפים להיות כמוהם. ואולם, כדי להגשים את החלום הזה יש להשקיע כשמונה עד עשר שנים באימון מוכוון-מטרה.שאלת המחקר הנוכחי היא מתי יש להתחיל אימון זה או במילים אחרות מהו הגיל המתאים להתחיל לעסוק בספורט כאשר המטה היא להגיע לרמת מומחיות?
-
לינק
מאמר זה הוא פרי שיתוף פעולה בין רינה דודאי, מרצה לספרות בסמינר הקיבוצים, ובין איריס ארז, רקדנית וכוריאוגרפית. ארז היתה בנעוריה תלמידתה של דודאי בבית הספר התיכון. כעשרים שנה לאחר שנסתיים הקשר ביניהן כמורה ותלמידה נפגשו דודאי וארז במטרה להיזכר באירועים המשמעותיים בלמידת ספרות, אלה שהותירו בארז התלמידה חותם. זיכרונותיה של ארז עוררו אצל דודאי תובנות חדשות על תחום עיסוקה, הן בעבר כמורה לספרות והן בהווה כמורת מורים לספרות.מהמפגש עלה כי בכוחם של שיעורי הספרות להפגיש את התלמידים עם החומרים האפלים של החיים: מצבים בלתי-מודעים או מודעים-למחצה ומצבי קיצון מבחינה מוסרית; כתוצאה מכך, מתחדדת רגישותם של התלמידים לקלוט פרטים קטנים ולהבחין בניואנסים וכן הם חווים קתרזיס – זיכוך או ניקוי המתאפשר בזכות צפייה בטוחה מבעד לתווך הספרותי בסיטואציות של רצח, גילוי עריות או קרבה למוות שאליהן נקלעות הדמויות. הספרות מחזקת גם את הרגישות לאחר ומעשירה את התודעה. בכך היא תורמת לחיים משמעותיים יותר הן מהבחינה האסתטית (הגברת היכולת לעבד קלט חושי וליהנות ממנו) והן מהבחינה האתית (התחשבות בזולת, סובלימציה של רגשות ודחפים שליליים).
-
סיכום
דוח זה מבקש לעסוק במושג יושרה במחקר ולבחון את יישומו הפרקטי. נקודת המוצא שלו היא שישנם שינויים רבים שחלים בעשייה המחקרית ושזו נתקלת באתגרים רציניים הנוגעים ליצירת תנאים לקידום יושרה במחקר ולפיתוח סטנדרטים גבוהים של התנהגות מחקרית. הדוח מציע מספר המלצות למוסדות המחקר ולחוקרים להתמודד עם אתגרים אלה ולחזק מנגנונים לתיקון עצמי של התנהלות בלתי אתית במחקר.
-
תקציר
המשבר הסביבתי, אשר בצלו אנו חיים כבר מספר עשורים, אינו דועך. יתכן, וההיפך הוא הנכון והוא רק הולך ומתעצם. על מנת לצמצם את השפעותיו של המשבר הסביבתי יש צורך באימוץ של הרגלי התנהגות סביבתיים המובילים לשינוי סביבתי. פרחי הוראה יכולים להיות שגרירים טובים של הובלת שינוי התנהגותי סביבתי בגלל נגישותם העתידית למספר רב של תלמידים בהווה אשר בעתיד יהיו חלק ממקבלי ההחלטות. אך שינוי התנהגותי סביבתי במרחב הפרטי, המרחב בו מתבצעת מרבית הפעילות הסביבתית בבתי הספר, אינה הגורם העיקרי למשבר הסביבתי. מחזור נייר, צמצום צריכת החשמל וכדומה אחראים על פחות מ- 30% מהנזק הסביבתי. מרבית הנזק הסביבתי מקורו בפעילות במרחב הציבורי. במרחב זה פועלות חברות כלכליות רבות עוצמה, מפעלים, מקבלי החלטות, אדריכלים ועוד רבים אחרים. אל נקודת החיבור בין העשייה במרחב הפרטי למרחב הציבורי ניסו להתחבר קבוצה של ארבעה סטודנטים משנה ג' שרתמו לטובת מימוש רעיונותיהם את שאר עמיתיהם לכיתה, עוד כשישה סטודנטים. סטודנטים אלו שאפו לחולל שינוי התנהגותי-סביבתי לקידומו של קמפוס ירוק. תהליך שינוי זה, אותו ניסו להוביל הסטודנטים, מהווה דוגמה להובלה של תהליך שינוי בארגון.
-
סיכום
כיתות הן סביבות בלתי צפויות ומפתיעות. מורים מלמדים תלמידים הבאים מרקעים, מתרבויות ומהתנסויות חיים שונות, בעלי תחומי עניין והנעות מגוונים, ובעלי רמות שונות של שליטה בשפה, מיומנויות ויכולות. כדי לנווט סביבות אלה ולהעניק לתלמידים חינוך איכותי, על מורים להיות גמישים ויצירתיים בסיגול ההוראה להקשרים שבהם היא מתקיימת. מאמר זה מביא סקירת-על של 64 מחקרים מ-40 השנים האחרונות העוסקים ביכולות של מורים לקיים הוראה אדפטיבית/מסגלת ובחשיבותה.
-
לינק
מחקר זה בוחן האם וכיצד מדיניות זכויות היוצרים של אוניברסיטאות בבריטניה מטפלת בסוגיות הקשורות בחומרי לימוד מודפסים ואלקטרוניים. כדי להבין את גישת האוניברסיטאות לנושא, בוצע ניתוח תוכן של 81 גישות שונות של מדיניות זכויות יוצרים באוניברסיטאות. המדובר בסוגיות כגון: בעלות על חומרי לימוד מודפסים ואלקטרוניים ודברים הנאמרים בכיתה; זכויות לסיים חוזה; וזכויות של מי שאינם חברי סגל. בוצעו קרוס-טבולציות עם קבוצת המשימה ועם גילה של מדיניות זכויות היוצרים. ב-90% מהמקרים המדיניות מטפלת באופן גלוי בחומרי לימוד. מספר קטן יותר של אוניברסיטאות (77%) דורשות בעלות על חומרי לימוד פנימיים מאשר על חומרי לימוד מקוונים (84%). רק 20% מטפלות בזכויות על דברים הנאמרים בכיתה, 46% מטפלות בזכויות של מי שאינם מועסקים ו-44% מטפלות בזכויות לסיום חוזה. עם השנים, המדיניות נעשית ליברלית יותר ויותר. מומלץ כי אוניברסיטאות בבריטניה יעבדו עם סגל אקדמי כדי לטפל בסוגיות מפתח בזכויות יוצרים באופן שיאזן בין הזכויות של שני הצדדים. זהו המחקר האמפירי הראשון של גישות שונות של מדיניות זכויות יוצרים באוניברסיטאות בריטיות בעניין בעלות על חומרי הוראה ועל חומרי לימוד מקוונים.
-
סיכום
מדעי הרוח נמצאים במשבר בישראל ובעולם כולו: מספר הסטודנטים הנרשמים ללימודים במדעי הרוח נמצא בירידה תלולה וכתוצאה מכך מבוטלים קורסים רבים, ולעתים אף נסגרות מחלקות שלמות. משבר זה משקף בין השאר את ערכי החברה המערבית הקפיטליסטית המודרנית ואת סדר העדיפויות שלה, ובראשם הצלחה כלכלית ותועלת מעשית. ואולם, האם באמת אין כל תועלת מעשית במדעי הרוח? האמנם ניתן להסתדר בלעדיהם או שמא הם יכולים למלא תפקיד שאין בכוחם של מדעי הטבע ומקצועות לימוד אחרים למלא?מאמר זה משרטט את תרומתם הייחודית של מדעי הרוח, וטוען כי רק הם יכולים לספק משמעות והנחיה מוסרית, עניינים שאף חינוך אינו שלם בלעדיהם.
-
סיכום
-
סיכום
למידה התנסותית* בהכשרת מורים הולכת והופכת למרכיב חשוב במיוחד ככל שהדמוגרפיות של מורים ותלמידים מתאפיינות בשונות הולכת וגוברת. נושא המחקר הוא חקר התפתחות מושגית של מתכשרים להוראה ביחס לקהילות המקומיות שבהן ממוקמים בתי הספר ולקשר ולהדדיות שצריכים להתקיים ביניהם. באופן אידיאלי על למידה התנסותית להתרחש לאורך זמן ובמגוון חללי למידה, לעודד מתכשרים ללמוד על תפקידי המורה בבית הספר ובקהילה, ולהוביל לאינטראקציות גלויות ושוטפות בין חברי קהילה, מורי-מורים ומתכשרים. תהליך מרכזי ובסיסי לאינטראקציות אלה הוא הדדיות שמאפשרת מצב שבו כולם לומדים מכולם ומלמדים את כולם (Mitchell, 2008).
-
תקציר
מאמר זה דן בסוציאליזציה אקדמית כהיבט מסוים של השפעת הורים על הישגי ילדיהם בבית הספר. בעוד הקשר בין השפעות ההורים על חוויותיהם והישגיהם של ילדים בבית הספר נחקר רבות, טרם נדונה בספרות המחקר השאלה כיצד עמדות ההורים כלפי חוויותיהם שלהם בבית הספר משפיעות על חינוך ילדיהם. במאמר נבחנים היחסים בין סוציאליזציה אקדמית וביצועי תלמידים בבית הספר לצד השלכותיהם של יחסים אלו על תפקיד מערכת החינוך אשר מייצרת ומשכפלת אי שוויון חברתי.
-
תקציר
-
סיכום
לקראת יום השנה ה- 40 של EJTE (כתב העת האירופי להכשרת מורים- European Journal of Teacher Education) מבקש מאמר זה לבחון, במבט לאחור ובמבט אל העתיד, את נושא האחריותיות (במובנה בעיקר כאחריות דיווח) של מערכות הכשרת המורים בארצות הברית. מחברי המאמר טוענים כי בשני העשורים האחרונים, התפיסה לפיה רפורמת הכשרת המורים צריכה לתת דין וחשבון על פעולותיה, כלומר, לגלות אחריותיות, מתבססת על ההנחה שאיכות משופרת של הכשרת מורים תלויה בהערכה ובפיקוח ציבורי, ובמעקב אחר הישגי המוסדות להכשרה ופרחי ההוראה.
תוצאות חיפוש עבור: עניין
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין