הסיבות לכישלון ההטמעה של התקשוב בביהס נבעו ניגוד אינטרסים או בטיב תהליך קבלת ההחלטות. ההרצאה חשפה את עמדות שלושת הגורמים השותפים לתהליך הטמעה: "המטה"-הדרג הקובע קרי משרד החינוך ,מדגישה את חשיבות המורה בשטח ורכזי התקשוב,בתי הספר עצמם ,בהם חשיבות טיפח ההוראה-למידה בבית הספר בראש מעייניהם והספקי הטכנולוגיה שמן הסתם המנדט שלהם הוא הטמעת הכלי הטכנולוגי אותו הם מספקים "מכאן שמורכבות תפקיד רכז התקשוב גדולה מזו המוגדרת ע"י משרד החינוך במינויו".

יותר ויותר מורים בעולם עוברים בשנה האחרונה לשימוש בקהילות המתוקשבות של רשת גוגל פלוס. הסיבה העיקרית לשימוש במנגנון הקהילות (communities) של גוגל פלוס הוא קלות השימוש בהן כמרחבי הוראה ולמידה נפרדים שאינם חשופים לכיווני תנועה ולזרימת המידע שמצויים בפייסבוק. המורים מחפשים מרחבי למידה והוראה, קהילות מתוקשבות ויעילות אשר בהם התלמידים מנותקים מחבריהם בפייסבוק.

רותי בן-ישי, אחת המורות הטובות בישראל היודעת להפיק את המיטב מסביבות למידה מתוקשבות, כתבה לאחרונה פוסט על כתיבת מטלות בילקוט הדיגיטאלי ובו תובנות פדגוגיות חשובות בהקשר של יישום למידה מתוקשבת מחוץ לכיתה (תלמידי כיתה ט' ), במתכונת של הערכה פתוחה יותר המחייבת התמודדות של התלמידים עם שאלות מורכבות יותר . כותבת רותי בן –ישי: "חשוב להשתמש ב"חוזקות" של המחשב, כאשר נותנים "מטלת הערכה" לתלמידים, אותה יבצעו בבית. (שהרי טכנית, לא ניתן לעשות זאת בבי"ס") .

סוגיית שילוב מחשבי טאבלט בכיתות לימוד ובקורסים עדיין מעוררת תהיות ודילמות בקרב אנשי חינוך , מורים ומרצים. השילוב של מחשבים נייחים או מחשבים ניידים בכיתה היה יותר ברור ומעט יותר מגובש , אך הטאבלטים מייצגים ערוץ אחר, יותר אישי, יותר בשליטת הלומד ופחות בשליטת המערכת המתוקשבת או המורה בכיתה . Julie DeNeen מציעה בסקירה המועילה הזו 25 כיוונים אפשריים בהם כדאי ליישם עקרונית את הטאבלטים בלמידה פעילה ומעוררת עניין (Julie DeNeen)

למרות הרתיעה היסודית, בכמה בתי ספר החלו באחרונה להתיידד עם המכשירים הניידים מסוג סמאטרפונים ולעשות בהם שימוש למשימות יוצאות דופן. זה קורה השנה בתל אביב, זכרון יעקב ופתח תקוה. בזו האחרונה אף יפעל הפרויקט החדשני הזה בכל בתי הספר היסודיים בעיר.בשלוש ערים אלה אימצו העיריות את התוכנית "Wandering", המשלבת טלפונים ניידים בבתי הספר. דוד לחמיש, יועץ לפיתוח תהליכי למידה, שפיתח את התוכנית, מסביר כי "זו למידה שאינה מתרחשת בכיתה באשר היא, אלא נעשית בסביבה מחוץ לכיתה ומתייחסת למקום על כל רבדיו, הפיסי, ההיסטורי ועוד" ( תמר רותם) .

בבית הספר "יובלים" בקדימה־צורן מקיימים זו השנה השנייה פרויקט בשם "מעגלי שיח" המפגיש בין התלמידים ובין המחנכות פעם בשבוע. המפגש מוקדש כולו לשיחה. מעגלי השיח, מספרת רינה צבע, מנהלת בית הספר, שינו את אקלים בית הספר בצורה דרמטית. בבית הספר לומדים 398 תלמידים ב־14 כיתות. מעגלי השיח מתקיימים בקבוצות קטנות (מחצית מתלמידי הכיתה) בהנחיה של מורה מצוות המחנכות ובשיתוף מנהלת בית הספר והיועצת.

דמיינו שיש "טד" בעברית. נכון מרגש? עכשיו תעצרו. לא צריך לדמיין יותר, זה קיים. ולא רק שזה קיים, זה מתכתב אפילו עם חוסר הסבלנות הישראלי המוכר, ולכן אורך כל הרצאה אינו עולה על 12 דקות. זה, בקליפת אגוז, הסיפור של אתר "12 דקות" שעלה לאוויר לפני כשבוע. כמו הרבה דברים טובים אחרים, זה לא התחיל באינטרנט, אלא בעולם הזה לו אנו קוראים לעתים "האמיתי". לאחר סדרה של הרצאות מצליחות, בפני קהל מרותק, החליטו יוזמי העניין לעלות שלב – והקימו את האתר, בו תוכלו להאזין להרצאות השונות לפי פילוח של שם המרצה או ענן תגיות הנושא. ( נועה רז) .

בפוסט זה, המחברת מתארת שלוש מגמות עתידיות בחינוך: מציאת תוכן מקוון (Digital delivery), תכנית לימודים לפי תחומי עניין (Interest-driven) ומיומנויות 2.0 (Skills 2.0). המחברת בוחנת את שלוש המגמות הללו, את ההשלכות שלהן ואת השינויים שהן צופנות בחובן.

בעשור האחרון התפתחה בתחומי המידענות החינוכית מתודולוגיה שיטתית לגבי הערכה ותיקוף של אתרים באינטרנט ומקורות מידע אמינים באינטרנט. אך מה לגבי הפייסבוק? נראה כי ההתפתחות המהירה ( והלא תמיד רצויה) של הפייסבוק מחייבת אותנו גם לתת את הדעת לגבי הערכת דפים בפייסבוק "יש קבוצות בפייסבוק שקמות כביכול למען מטרה מסויימת, אך לא תמיד ידוע מי עומד מאחורי הקבוצה, והאם באמת הוא פועל לשם המטרה שהוא מצהיר עליה". תובנה של הערכת קבוצות רצוי להקנות לתלמידים בביה"ס החשופים כיום יותר מתמיד למרחב הפייסבוק. כאן יוכל להועיל המאמרון שכתבה לאחרונה יונית בנושא זה חשוב זה.