תוצאות חיפוש עבור: עניין
מיון:
נמצאו 3141 פריטים
פריטים מ-21 ל-40
  • סיכום

    עמנואל קאנט לא היה רק כפילוסוף של תבונה, מוסר וחירות, אלא גם הוגה חינוכי, שמחשבתו רלוונטית במיוחד לעידן של משברים פוליטיים, תרבותיים, מוסריים וטכנולוגיים. החינוך אצל קאנט איננו פעולה טכנית של העברת ידע, ואיננו רק הכשרה להשתלבות יעילה בחברה קיימת. החינוך לפי קאנט הוא פרויקט אנושי, מוסרי ואוניברסלי: הוא אמור לעצב אדם המסוגל לחשוב בכוחות עצמו, לפעול מתוך תבונה, להשתחרר מתלות בסמכות חיצונית, ולתרום לקידום האנושות כולה.

  • תקציר

    רם כהן הוא מנהל "מרכז טק", מוסד חינוכי שמטרתו לתת הזדמנות טובה לתלמידים מאזור דרום תל אביב ויפו ללמוד את מקצוע מדעי המחשב. לדבריו, הוא סבר שההידרדרות בהישגי התלמידים היא בעיה ייחודית לישראל, אך שינה לאחרונה את דעתו. מה שהוביל לשינוי הוא קריאת מאמר של "הניו יורק טיימס" על הירידה בהישגי התלמידים בארה"ב בעשור האחרון. המאמר, שנשען על מחקר של אוניברסיטת סטנפורד, מביא לדברי כהן נתונים מטרידים ביותר על מגמה ברורה של ירידה בהישגים בארה"ב. 

  • תקציר

    מורים המעודדים תלמידים לקרוא ספרי קריאה רגילים, ולא רק ספרי לימוד, יגדילו את המוטיבציה של תלמידיהם בכל המקצועות: מדעי החברה, מדעים מדויקים, מתמטיקה, מוזיקה, אמנות ועוד. לכן, ספרי ילדים יכולים וצריכים להשתלב בכל תחומי תוכנית הלימודים

  • סיכום

    לפי הנאורות, מטרת החינוך היא לעזור לאדם ללמוד כיצד ללמוד בכוחות עצמו. הלומד הוא זה שיגיע להישגים במהלך לימודיו, והוא שיקבע מה ילמד, כיצד ישתמש בכך, ולאן ימשיך – אולי אף ליצור משהו חדש ומרגש, לעצמו ולאחרים. מנגד, קיימת תפיסה אחרת של חינוך, שהיא אינדוקטרינציה

  • תקציר

    הנחיית קבוצות וסדנאות היא דיסציפלינה ייחודית שמצריכה תמהיל של טכניקות המבוססות על הנעה למעורבות, תקשורתיות, פתיחות, ייצוגיות, כושר תמרון, יצירתיות וסקרנות. מן הטכניקות האלו אפשר להתרשם וללמוד במאמר הנוכחי.

  • סיכום

    בית הספר אינו פועל בוואקום, אלא בתוך ועבור קהילה שעוטפת ואותו. מערכת יחסים בריאה ותקשורת פתוחה בינו לבין הקהילה יכולה לקדם את ההישגיות הבית הספרית ולטפח את האקלים התרבותי. בכל בית ספר יש, או אמורה להיות, יחידה או מחלקה, שאמונה על טיפול בענייני תקשורת, רישום, גיוס משאבים, פיתוח ושיווק. לכל אלו קשר ישיר לקהילה העוטפת את בית הספר.

  • לינק

    ד"ר ברק בר־זוהר מציג סקירה של אתר חדשות ישראלי, בשם המצב, אשר מנגיש תכנים אקטואליים לילדים באמצעות שפה פשוטה, אנלוגיות, ניקוד וכלים פדגוגיים, תוך התאמה לשלוש שכבות גיל. האתר מתווך גם סוגיות מורכבות באופן מאוזן ואחראי ומשמש בסיס ללמידה של חשיבה ביקורתית ואוריינות תקשורת. בנוסף, האתר משלב חידונים ותכנים שנכתבים בידי ילדים בליווי מומחים, תוך הקפדה על בטיחות, פרטיות וחוויית משתמש מותאמת.

  • תקציר

    השנים האחרונות מתאפיינות במעורבות גוברת של תעשיית ההיי-טק במערכת החינוך. מערכת היחסים הזו מחלישה עוד יותר את מערכת החינוך ומכפיפה אותה לשיקולים זרים, ומחזקת את תעשיית ההיי-טק שמעצבת את החברה הישראלית ברוחה ובצלמה.

  • סיכום

    הכמיהה להרגיש שייך מלווה את בני האדם בכל הגילאים, בכל מקצוע ובכל תחום חינוכי. חשוב מכך, תלמידים עם תחושת שייכות חזקה נוטים לחתור, להגיע להישגיות ואפילו לחוש רווחה נפשית. מנגד, תלמידים שאינם מרגישים שייכים, עלולים להתרחק מהכיתה, מהשיעורים, מהמורה ומההוויה הבית ספרית, ללא קשר לרמת האינטליגנציה שלהם. לתלמידים בריאים מבחינה רגשית ופיזית סיכויים טובים בהרבה להצטיין בלימודים, ומכאן שתחושת שייכות אינה דאגה שולית, אלא מטרה פדגוגית מרכזית של מוסד חינוכי ומערכת חינוך.

  • תקציר

    מחקר זה מצביע על מתאם חיובי מובהק בין רמת היציבות הרגשית (נוירוטיות נמוכה), פתיחות לחוויות, ויסות רגשי, הערכה עצמית ועמדות חיוביות כלפי מיומנויות הקשבה פעילה – בקרב אנשי חינוך לגיל הרך

  • סיכום

    הרצאתו המפורסמת של מקס ובר, "המדע כייעוד", היא מן הטקסטים המכוננים להבנת מעמדו של האינטלקטואל המודרני, של האוניברסיטה, ושל היחס בין ידע, ערכים וחיים ציבוריים. ובר פותח בשאלה צנועה ומעשית: מהם תנאיו של המדע כייעוד במובנו החומרי? כלומר, מה צפוי לתלמיד מחקר המבקש להקדיש את חייו למדע במסגרת האוניברסיטה. אך עד מהרה מתברר כי השאלה המוסדית אינה אלא שער לדיון רחב בהרבה: מהו בכלל ערכו של המדע בעולם מודרני, ומה הוא יכול (ובעיקר מה הוא אינו יכול) להעניק לאנשים ובעיקר לסטודנטים המבקשים כיוון, משמעות והדרכה מוסרית.

  • סיכום

    מאז שנות ה-80, גוברת המגמה הגלובלית לפיה רצוי ונהוג להרחיב ולהעשיר את תוכנית הלימודים ולהוסיף מקצועות, קורסים, סדנאות ויוזמות. לתלמידים, למורים ולמחנכים מוצעת כיום תוכנית לימודים רחבת-היקף ורב-ממדית שעל הנייר נראית מבטיחה ומציעה מגוון הזדמנויות. אלא שלצד הרחבת האופקים הפוטנציאלית, חופש בחירה פדגוגי מוגזם ועומס תוכני עתיד לכלות משאבי זמן, כסף וכוח אדם ולגרום למקצועות הליבה להצטייר כמיותרים או שוליים.

  • תקציר

    משך הזמן בו מבלים התלמידים והמורים בבית הספר הוא מהותי ומשמעותי מאין כמוהו. למרות ששעות השהות בבית הספר מוגדרות בתקנון ואמורות להיות דומות מעיר לעיר וממחוז למחוז, עדיין נרשמים הבדלים ופערים מהותיים, מבחינת איכותית וכמותית, בין בתי ספר, רשויות ומגזרים. לטענת צוות המחקר, הפער הזה נובע מכך שזמן השהות בבית הספר אינו מתורגם, בהכרח, ללמידה בפועל, ולעיתים, אפילו באותו בית ספר, יש כיתות שלומדות בשיטתיות ובקצב מהיר, ואחרות בהן הזמן אינו מנוצל באותה מיומנות, שיטתיות ומקצועיות.

  • תקציר

    מחקר זה מבקש לתרום לגוף הידע בתחום החינוך החוץ־כיתתי באמצעות בחינת היווצרותה, הפצתה, והטמעתה של המדיניות הקשורה לתכנון מסלולי טיולים. הוא בוחן את מידת הקוהרנטיות של תכנון מסלולי הטיול של טיולי בתי הספר השנתיים במערכת החינוך הממלכתית בישראל, ובכלל זה את הנחיות המדיניות הנוגעות לתכנון המסלול, את השיקולים המודגשים בהן, ואת תהליך הפצת המדיניות. המחקר בוחן גם את תפיסת הקוהרנטיות של המדיניות בעיני קובעי המדיניות, מנהלי בתי הספר והמורים.

  • תקציר

    מחקר זה מציב במרכזו דמות לכאורה שולית: מורת האמנות החרדית. אמנות היא מקצוע שמתקשה למצוא לעצמו מעמד גם בחינוך הישראלי הכללי; בחינוך החרדי, שבו הסמכות, הקולקטיב והמסורת הם אבן היסוד, הקושי מוחמר. מורות האמנות נדרשות ללמד חומרי לימוד בני־זמננו – לעיתים פוסט־מודרניים – בתוך מסגרת אידאולוגית־דתית שמבכרת בהירות, צניעות וציות. מכאן נולדים קונפליקטים לא רק פדגוגיים אלא קיומיים: כיצד מורה יכולה להיות גם “אשת חינוך” וגם “יוצרת”; גם שליחה של המוסד וגם מי שמבקשת לפתוח לתלמידות מרחב פנימי.

  • סיכום

    העיתונאי שאול אמסטדמסקי קורא בטור בעיתון "כלכליסט" לכל מי שרק יכול להתנסות בקלוד קוד, כלי AI שמאפשר לאנשים חסרי ידע בתכנות לתכנת "כל מה שירצו". לדבריו, "לו הייתי מורה בבית ספר, לא משנה באיזה מקצוע – הייתי מדבר עם הנהלת בית הספר שתקצה לכך תקציב, חושף את התלמידים והתלמידות לכלי הזה, מעודד אותם לחשוב על רעיונות, ומדריך אותם איך להתחיל לבנות אותם".

  • סיכום

    במחוזות לימוד רבים ברחבי העולם, מפקחים ומנהלים מתמודדים עם מגוון גדול ומסועף של תוכניות, מסלולים, ערוצים ויוזמות. חלקן רצות ומונעות מכורח ההרגל וכבר אינן נחוצות. ברגע שמושקעים משאבים במיזם מסוים, שכבר אינו מניב פרי, זה בא על חשבון יוזמות אלטרנטיביות וחדשניות או מכלה את המשאבים הקיימים. האסטרטגיה הנכונה ביותר לניהול מיזמים בית ספריים היא השקעה מלאה ונקודתית במעט היוזמות הכדאיות ביותר.

  • תקציר

    בתי ספר נוטים להציג חזון פדגוגי חדשני, מכיל ומשמעותי, אבל שום דבר לא יכול לזוז בלי מורים איכותיים. הבחירה החשובה ביותר של בית הספר היא זהות המועסקים. המחקר האמפירי מאשר זאת: איכות המורים הוא הגורם המשפיע החשוב ביותר על הלמידה הבית ספרית. למרות זאת, מנהלי בתי ספר נוטים לאתר ולבחור מורים על פי תחושת-בטן, מסורת ארגונית ורושם ראשוני. זה לא מספיק. כדי לאתר ולברור את המורים האיכותיים ביותר, דרוש מנגנון העסקה סדור. על רקע זה, מציע המאמר אסטרטגיות שבכוחן לעזור לבתי הספר לזהות, לתמוך ולשמר את המחנכים והמורים הטובים ביותר.

  • סיכום

    לא קל למצוא מידע מדויק ברשת. כלי תקשורת, רשתות חברתיות, בינה מלאכותית ומנועי חיפוש יוצרים מבוך של פרסומות וקידומים, זיופים, תעמולה פוליטית, טענות שקריות ותכנים חשודים נוספים, אשר מציפים בקלות את התלמידים (והמורים) כאשר הם מנסים לבצע מחקר או למצוא מקורות אמינים. אתגר זה מורכב במיוחד כאשר צוללים לסוגיות אזרחיות ופוליטיות

  • תקציר

    כמורים ומחנכים, חשוב להבין שאין בכוחנו להעריך במדויק את מידת האינטליגנציה והפוטנציאל של כל תלמיד היושב בכיתה. לראיה, יש אינספור מקרים של ילד שהתקשה בכיתות א'-ב', אך הצטיין בכיתות ה'-ו' או תלמיד עם שגיאות כתיב חמורות שגדל להיות עיתונאי חשוב או סופר מצליח. כדי לבנות תוכנית לימודים מותאמת לכול, רצוי לנקוט באסטרטגיות המוצגות במאמר.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין