הילדים ההולנדים הם המאושרים בעולם. כך מראים בעקביות סקרים ומחקרים. פעם אחר פעם הם מביעים הכי הרבה שביעות רצון מהחיים באופן סובייקטיבי ומקבלים ציונים גבוהים במדדים אובייקטיביים כמו בריאות פיזית ונפשית. הולנד אינה עשירה בהשוואה למדינות מפותחות אחרות, והיא המדינה הצפופה באירופה – כך שהממצא הזה מפתיע.

מאמר זה בוחן תוכנית לשינוי בית ספרי המתבססת על תיאוריית ההגדרה העצמית ומתמקדת באלימות. התוכנית נועדה לסייע למורים להתמודד עם אלימות בלי להגדיל את רמת השליטה שלהם בנעשה בכיתה. התוכנית הורידה את רמת האלימות של התלמידים ואת ההתנהגות השתלטנית של המורים. התוכנית הגבירה התנהגות אכפתית של תלמידים ואת התגובה האקטיבית של מורים לאלימות.

מחברת המאמר גורסת כי שיטת הצ'רטרים והוואוצ'רים (שוברים ובתי ספר ברישיון) מיטיבה רק עם העשירים. אלה יכולים לדבריה לעבור לשכונות שבהן יש בתי ספר טובים או לשלם שכר לימוד יקר בבתי ספר פרטיים, ומסוגלים להתמודד עם ההליך הסבוך והיקר של הרישום והקבלה לבתי ספר ברישיון או בשוברים. "שיטת הבחירה" (School Choice) שמיטיבה עם ברי מזל מעטים ומערימה מכשולים בדרכם של כל האחרים היא לטענת המחברת "בחירה עלובה".

הוראת מקוונת מלהיבה ומאתגרת אינה מחייבת מומחיות טכנולוגית יתרה. אדרבא, הדגש הוא על הומאניות ויצירתיות וחתירה ללמידה חווייתית, הוראה מרוכזת-בתלמיד וקידום פדגוגיה אקטיבית. על רקע זה, המאמר מציג ארבעה אלמנטים אלמנטים אשר בכוחם לשדרג את איכות השיעור ולהניע לומדים למעורבות: גירויים חושיים, הנעה לפעולה, מתן אמון וכבוד ועידוד תקשורת בינאישית.

אמנם, חלק מבתי הספר אינם מוכנים לשילוב ומיסוד של המצאות פורצות-דרך. אבל, בעשור האחרון, הרעיון של שימוש ברובוטים לקידום למידה נוסה ופותח ברחבי העולם, בעיקר בבתי ספר מקצועיים-טכנולוגיים. כיום, הרובוטים נחשבים כנכס פדגוגי, יכולים לשמש כסייעים פרטניים וכמדריכים כיתתיים וזוכים לסימפטיה ופידבק חיובי מהתלמידים. כמו כן, הם מצליחים להניע תלמידים לפעולה, לשמש כמתרגלים אישיים, להצית דיונים, לקדם למידה שיתופית, להגדיל את שיעור מסיימי התיכון ולסייע לתעשיית הייצור.