-
סיכום
המאמר מציג מחקר על הפרופסיונליות של קבוצת מכשירות מורים בקורסים להכשרת מורים לבית הספר היסודי באנגליה. הנתונים נאספו במחקר אמפירי שנערך במחלקות החינוך בשתי אוניברסיטאות בתקופה שבה הוכנסו לתוכניות ההכשרה שינויים משמעותיים. התפיסה של דייויס (Davis,1996) על מגדר בחיים המקצועיים היוותה מסגרת התייחסות למחקר. הנתונים מראים כיצד התייחסו המורות לשינויים על רקע דרכי העבודה הקיימות שלהם ומה תפסו כאיומים על הפרופסיונליות שלהן. המאמר התייחס גם לשאלת ההתפתחות הפרופסיונלית של מורות אלה באמצעות ניתוח שיח. (Murray,J.)
-
סיכום
המחברות הן מדעניות מחשב המציגות את מושג האוריינות הויזואלית (visual literacy) אשר לטענתן צריך לתפוס מקום מרכזי ומשמעותי יותר במאה ה-21. לסטודנטים רבים חסרים הכישורים, הדיוק, העומק וההשכלה שיאפשרו להם הן לשלוט במדיה הויזואלית והן היכולת לפענח ולבקר את תוצריה: קריאת מפות או עריכת מיפוי של נתונים, קריאה נכונה של טבלה או סכימה וכיו"ב. גם לאקדמיה אין את הכלים לבקר ולנתח תוצרים ויזואליים של סטודנטים (למשל כאלה המשולבים בפורטפוליו דיגיטלי) כפי שהיא יודעת לעשות לגבי תוצרים מודפסים, ומכאן נפגעים הסטודנטים שאינם זוכים למלוא ההערכה. (Susan E. Metros, Kristina Woosley)
-
תקציר
תכנית סביבת החינוך החדשה" (סח"ח) פותחה בג'וינט-ישראל במטרה לסייע לתלמידים המתקשים בלימודיהם, שלא פעם מוצאים עצמם עקב התנהגותם במסלול של התנגשות עם המערכת. ספרו של סולימני (2006) מציג בפירוט את התפיסות האידיאולוגיות, הנחות היסוד ומטרות התכנית; ספרם של פיורקו וכ"ץ (2005) מציג את התרשמותם בהתבסס על עשר פגישות עם בעלי תפקיד שונים שהיו מעורבים בתוכנית. בשני הספרים תיאור של מקרי מבחן ותיאור של תהליך ההנחיה וההכשרה בתכנית.
-
מאמר מלא
מערכת החינוך עברה שינויים רבים מאז ראשית ימי המדינה, אך בשלושה היבטים הם משמעותיים במיוחד: התלמידים, המורים ותוכניות הלימוד. מן הראוי לקיים הערכה כוללת של הישגי המערכת במשך שישים שנותיה. הערכת המצב מחייבת מענה לשלוש שאלות: האם יש לנו סיבות טובות להיות מרוצים מהישגיה של מערכת החינוך שלנו? מדוע קיימת בציבור תחושה גוברת של אי נחת מן הנעשה בה, ומדוע אנחנו כל כך מבואסים ממנה? וכן, האם אי נחת זה נעוץ כולו במהלכיה של מערכת החינוך בעבר ובהווה, או שהוא נובע גם מערכיה, מסריה ויחסה הכללי של החברה הישראלית לחינוך ולתרבות? (יוסף יונאי) .
-
לינק
המחקר בוצע על 108 תלמידים בארבע כיתות להוראת האוריינות בחטיבת ביניים במרכז הארץ. שתי כתות הניסוי נחשפו להוראת אוריינות בשיטת הטק"ל המבוססת על עקרונות סוציוקוגניטיביים וכוללת שיח קבוצתי, ומכוונת לקידום החשיבה הביקורתית. שתי כיתות הביקורת נחשפו לשיטת הוראה מסורתית המאופיינת כפרונטלית. מבחני הבנת הנקרא כללו את מבחן "אורתר", ומבדק של הבנת הנקרא באמצעות שאלות פתוחות בדומה למבחנים הישגיים הניתנים בבית הספר. הערכת יכולת הכתיבה של התלמידים נעשתה על חיבורים שהתלמידים כתבו. התלמידים התבקשו להפיק טקסט בנושא המתבסס על חוויה משותפת לכלל הילדים, שאינו תלוי בידע קודם נרחב והמתמקד בתחום המעניין את מרבית הילדים. בהתאם להליכים שבהם השתמשו חוקרי כתיבה בוצעו הערכות ישירות על מדגמי הכתיבה של התלמידים. ממצאי מחקר זה מראים שהוראת האוריינות בקהיליות לומדים מניבה ביצועי הבנת הנקרא וכתיבה גבוהים יותר באופן משמעותי מהוראה מסורתית. (אלפסי, מרים)
-
סיכום
המאמר עוסק בתפקיד הידע בהוראה תוך התייחסות לצורך של מורים לטפל במגוון תחומי עניין בו זמנית. כדי לעשות זאת משתמשים המורים בשתי אסטרטגיות: האחת – הם מפתחים הרגלים אינטגרטיביים וחוקים משלהם (Rules of the Thumb ) המתאימים לטיפול בסיטואציות בעיתיות כאשר הן עולות, השנייה – הם מתכננים את השיעורים תוך צפייה כיצד הם יתפתחו בדומה למחזה דרמטי. לא ברור היכן וכיצד הידע מקדם את חזונם של המורים, אך ברור שהחזון תלוי בתחושה ברורה של מטרה, של כיוון ושל תנופה. רוב מורי המורים מנסים לטפח חזון בסטודנטים שלהם, אך העניין שלהם בכך יוצר שתי בעיות: א. נוצר קונפליקט עם העמיתים באוניברסיטה המצפים לראותם מכריזים בבירור על הידע הנלמד; ב. החזון הייחודי שהם מתייחסים אליו צר מידי, ומתעלם מתחומי עניין רבים שיש למורים ושהם מנסים לטפל בהם בו זמנית בעבודתם. (Kennedy, M.M.)
-
לינק
מאמר זה מביא את סיפורו של בית-הספר הניסויי "כרמים" מנקודת מבט אישית, והוא מבוסס על התבוננות לאחור בתהליך שעבר צוות ביה"ס ומנהלת ביה"ס, משלב התכנון ועד ההקמה והמיסוד. כותבת המאמר, מנהלת ביה"ס מעלה תובנות שהן פרי עבודה ולמידה שהתנהלו במשך יותר מעשר שנים ומתאר יצירה משותפת מנקודת מבט אישית (יפה בן עמי)
-
לינק
David Warlick, אחד האנשים היותר מעניינים בתחומי ההוראה החדשנית באמצעות התקשוב החינוכי בעולם אסף בשנה האחרונה כמה וכמה עדויות מעניינות ממורים ברחבי ארה"ב וקנדה גורמי ההנעה של תלמידים בכתיבת בלוגים. Warlick ניסה להגיע לשדה על מנת להבין מה הסיבות שגורמות לילדים לרצות לכתוב בלוגים בביה"ס. מעדויות שנאספו ממורים בבתי ספר נמצא כי: התלמידים חשים שלא רק המחנך שלהם רואה את מה שכתבו בבלוג, אלא גם כל העולם והדבר מעצים אותם. מורים מעידים כי רמת המוטיבציה של תלמידים לכתוב ולעדכן את הבלוג שלהם עולה על כל התנסות מתוקשבת אחרת הזכורה למורים מזה 15 שנה. מאחר ולתלמידים אין בעצם שום כוח בכיתה ובביה"ס הם חשים שכתיבת הבלוג מעצימה אותם. הם חשים שהם נמצאים באותו "מגרש משחקים" עם עולם המבוגרים. התלמידים שעובדים על הבלוגים החינוכיים משקיעים בכך יותר מחשב ויותר עבודת עריכה מאשר כל חיבור מודפס אחר שכתבו אי פעם.
-
סיכום
יש להעמיד במוקד העשייה של מערכת החינוך את הפיתוח של פותרי בעיות אוטונומיים, וזאת בניגוד למצב כיום. תהליכי למידה אלו יכולים להתקיים בסביבה של פדגוגיה המושתתת על עקרונות אלו והמעלה דרכים מעשיות למימוש ואף תומכת בהן. בפדגוגיה של פתרון-בעיות מוטיב מרכזי הוא הקונטקסט – ההקשר האישי, החברתי והתרבותי שבו צומחות הבעיות ולגביו הפתרונות האפשריים ישימים. הקשר זה מכתיב כיווני חשיבה מסוימים, ולצד זאת מתפתח ומשתנה בעצמו עם תהליך הלמידה – כלומר, תוך תהליך יצירת הידע החדש. בשל מרכזיותו של מושג הקונטקסט, בגלוי או בסמוי, מובהר משמעותו לגבי פדגוגיה קונטקסטואלית, כמשלימה או כמחליפה את התפיסה החינוכית השלטת כפי שהיא באה לידי ביטוי במרבית בתי הספר. ההצעה הייחודית של המחברת היא התווית פדגוגיה שונה מזו הקיימת בבית הספר היום. פדגוגיה זו צריכה להיות רגישה למובנים השונים של מהות הלמידה ולטבעו רב הפנים של הידע. הפדגוגיה שמציעה פרופסור מלכה גורודצקי היא פדגוגיה קונטקסטואלית המשלבת את ממדי הפרט, החברה והתרבות הכללית, ואשר פותחה במסגרת פרויקט שחמ"ט בדרום הארץ. מטרת הפרויקט הייתה להציע דרך חלופית ללימודי מדע וטכנולוגיה באמצעות חקר בעיות חברתיות אמיתיות בעלות עניין ומשמעות לקבוצת לומדים (מלכה גורודצקי)
-
סיכום
הניסיון להביא להעצמתם של בתי הספר הפועלים במערכת מרכוזית יוצר מתח בין הרצון להרחיב את האוטונומיה של בתי הספר, כאמצעי להגברת יעילותם, לבין רצונם של קברניטי המערכת החינוכית לשמר בהם מידה ראויה של שליטה ואגב כך גם את כוחם ומעמדם. טענתו היסודית של אדם ניר היא שמרכוז המופעל במדינה במשך שנים ארוכות, כחלק מתרבות שלטונית רחבה, יוצר מעין "הטבעה" המשפיעה על הלך הרוח ועל דפוסי החשיבה, המתבטאים בתוכניות פעולה ובמדיניות שמוגדרות ומיושמות בה. הטבעה זו זוכה לחיזוק באמצעות תהליכי הסוציאליזציה, מכוונת את הלך הרוח ומובילה למה שהמחבר מכנה ""מלכודת המרכוזיות". הסימפטום העיקרי בא לידי ביטוי במסרים סותרים – בתוכניות עצמן, או בשלב מתקדם יותר – בין תכניה המוצהרים של תכנית המדיניות לבין תהליכי היישום שלה.
-
סיכום
קיימת ביקורת על הגישות המסורתיות להכשרת מורים בטענה שהקשר שלהן לצורכי המתכשרים להוראה מוגבל ושהשפעתן על מעשה ההוראה קטנה. יש רצון לבנות פדגוגיה חדשנית בהכשרת מורים שיהיה בה קשר יעיל בין תיאוריה למעשה. למרות ניסיונות שונים להבנות מחדש את ההכשרה לא קיים בסיס ידע קוהרנטי העוסק בעקרונות המרכזיים שבבסיס תוכניות הכשרה שיש בהן היענות לציפיות, לצרכים ולעשייה של סטודנטים. המחקר שלהלן מביא ניתוח מאפיינים של תוכניות הכשרה באוסטרליה, בקנדה ובהולנד ותורם ליצירת מסגרת ראשונית הכוללת שבעה עקרונות בסיסיים המנחים פיתוח של תכניות הכשרה שתיצורנה שינוי. (Korthagen, F., Loughran, J. Russell, T)
-
סיכום
רבים מאנשי הסגל האקדמי משלבים בהרצאותיהם מצגות ממוחשבות, בדרך כלל, תוך שימוש בתוכנת Power Point, כדי לשפר את תהליך ההוראה ולהגביר את מידת העניין של המשתתפים. בדומה למצגת גם כל הטכנולוגיות להוראה המוכרות לנו- הטלוויזיה והוידיאו, הרשמקול, מטול השקפים ומטולי התמונות למיניהם – גיוונו את היכולת של סגל ההוראה להמחיש את נושאי השיעור. אלא שקיים מתח בין השימוש במצגת המעמיד בראש הבניית מסרים קלים ופשוטים לבין האידיאה האקדמית הדורשת מהסטודנטים להתמודד עם מסרים מורכבים. המאמר מעלה לדיון שאלות הנוגעות לצד החיוב והשלילה בשימוש בתוכנת Power Point. (יוסי בר)
-
לינק
מחבר המאמר, העובד כמורה מורים באוניברסיטה ובמכללה אמריקאית, סבור כי יש להכשיר את פרחי ההוראה לא רק בכיוון תחומי הדעת ומיומניות פדגוגיות, אלא גם בתחום האינטליגנציה הרגשית. יש להקנות לפרחי ההוראה כלים להתמודדות עם הכיתה כזירה רגשית בה המצבים משתנים במהירות ובה התלמידים "מנסים" בדרכים שונות לבחון את היכולות הרגשיות של המורה החדש. המחבר מציע להכשיר מראש את פרחי ההוראה במכללה להתמודדות עם הכיתה כזירה רגשית. יש להקנות לפרחי ההוראה כלים ותובנות לפיתוח האינטליגנציה הרגשית שלהם. במהלך הקורסים שלו בהכשרה להוראה לומדים פרחי ההוראה כיצד להפיק משובים נכונים מתלמידי הכיתה, כיצד לראיין תלמידים וללמוד מהם תובנות חדשות, כיצד לבצע תצפיות מועילות בכיתה וכיצד לשמור על גמישות בדרכי ההוראה. יש חשיבות שפרחי ההוראה ייחשפו עוד במכללה למצבים של תנודות רגשיות בכיתה וכיצד להתמודד איתם (Sam M. Intrator)
-
תקציר
בסופן של שמונה שנות מחקר בנושא מתן הציונים במכללה אחת לחינוך, ניתן לומר שהציונים במכללה אינפלציוניים. המורים נותנים ציונים ללא די הכשרה, הבנה וידע בנושא וללא תפיסת עולם מקצועית. יתר על כן, ככל שנלמד מן החקר הישיר של הסטודנטים ומפרסומיהם הספורים, רובם שותפים בשתיקה לתופעות אלה מפניי שהן תומכות באינטרס המיידי שלהם, גם אם לא לטווח הארוך וגם אם לא באינטרס של המערכת שלתוכה ייקלטו כמורים בבוא הזמן. לדעת המחברות בנוסף לתלמידים עצמם, גם מערכת ההכשרה של המורים ועובדי החינוך משלמת על כך, משום שאמון הציבור נפגע. (דרורה כפיר, ברברה פרסקו, אילנה פאול)
-
לינק
-
לינק
מה הם המאפיינים של קורס אקדמי שכולו מקוון ? לקורס מקוון במלואו חייבים להיות מרכיבים רבים ושונים , שהחיבור המערכתי הדינאמי והפונקציונאלי שלהם הם חלק בלתי נפרד מאופיו ומהצלחתו. אתר הקורס המקוון חייב להיות אינפורמטיבי ועשיר מאד וצריכים להיות בו קישורים מעניינים , רלבנטיים פועלים ומתחדשים, הסטודנטים צריכים להיות מעורבים בכל שלבי הקורס המקוון, לא רק בלמידה אלא גם בהכנה של חומרי הלמידה. הקורס חייב לכלול פורומים פעילים מאד ותוססים. "בקורס הפסיכולוגיה של האינטרנט" המועבר על ידי פרופסור עזי ברק מאוניברסיטת חיפה יש את כל המאפיינים האלו . חלק רב מהתכנים בקורס נתרמים על ידי הסטודנטים – בהנחיית המרצה ( עזי ברק ) .
-
סיכום
אחד המאפיינים המרכזיים של תחום שיטות המחקר האיכותניות הוא היותו אינטר-דיסציפלינארי: זהו חוזקו אך זוהי גם חולשתו – אין בו עדיין מבנה מגובש של מתודה אחידה. שיטות מחקר איכותניות נועדו לשרת קודם כל את הצורך של החוקר להבין משמעויות סובייקטיביות של אנשים, סביב אירועי מפתח בחייהם. עיבוד נתונים איכותני בא להעשיר תיאוריה ולא רק שיטה. לדעת פרופ' בר-און אין שיטה, מעניינת ככל שתהיה, מבלי שעומדת מאחוריה תיאוריה מעניינת אשר יש ציפייה שהמחקר החדש יכול לשפוך עליה אור נוסף, מבחינת ההקשר, האוכלוסייה, או המבנה התיאורטי עצמו. הניתוח האיכותני הוא דרך אחת מבין מספר דרכים להשיג מטרה זאת. הדילמה היא היכולת לנוע בין רמות ההפשטה שונות, ולא לנסות לכפות את הממצאים האמפיריים על מבנים תיאורטיים, או לאנוס את התיאוריה על הממצאים.
-
סיכום
בשנת תשס"ג נתקבצו נציגי תשע מכללות להכשרת מורים בפורום של צוות חשיבה במכון מופ"ת, במטרה לבצע תפנית בתכניות ההכשרה שלה מורים. הנציגים היו מעורבים ויוזמות להקמת שותפויות עם בתי ספר. בתום השנה הראשונה למפגשים, הוחלט להוציא לאור ספר שיציג את הניסיון המצטבר בהקמת השותפויות, בתחזוקתן ובפיתוחן בבתי הספר הנקראים בתי ספר להתפתחות מקצועית (PDS). כל פרק בספר מספר את הסיפור הייחודי של המכללה המיוצגת בפרק. הפרק המסכם של זילברשטיין ובן-פרץ נועד למצות את היסודות המשותפים בתשעת המקרים, המעדיפים לראותם כמייצגים מערך מחקר של ריבוי מקרים שבו ניתן לחשוף דפוסי התנהגות חוזרים ויסודות משותפים המאפיינים את המקרים השונים.
-
לינק
קובץ המאמרים החדש מנסה לגבש רעיונות חדשים למהות ההכשרה של מורים חדשים באוניברסיטאות. כותבי המאמרים מנסים להתמודד עם האתגר של זיקה בין תוכניות לימודים להכשרת מורים באוניברסיטאות ובין המציאות החינוכית הנרקמת בתי הספר ומתווה הצעות ליצירת קשרי גומלין איכותיים יותר בין מורי המורים באוניברסיטאות, תכנון הלימודים באוניברסיטאות המכשירות והמציאות החינוכית תרבותית השונה של בתי ספר התיכוניים. המאמרים בקובץ עוסקים בסוגיות מהותיות כגון המעבר לתכנון לימודים מבוסס פרויקטים להכשרת מורים למסלול בתי ספר תיכוניים, פיתוח תרבות ביקורתית בהכשרת מורים, חכמת העשייה החינוכית בבתי הספר וההשלכות על תכנון הלימודים בהכשרת מורים (עורך: Hoban, Garry F).
-
סיכום
לא קל לשכנע פרחי הוראה או אפילו מורים משתלמים ביעילותם של תרגילי חקר מורכבים ולכאורה מייגעים, שבה התלמיד מפריך את ההשערה הנבדקת או אינו מאשר אותה במלואה.על כן, יש להעמידם במצבים שבהם הם יוכלו לחוש על בשרם את עצמת האסטרטגיה, להיות מעורבים אישית בתהליך הלמידה ולצפות בתלמידים המעורבים בתהליך. המאמר של פרופ' עמוס דרייפוס מציג שלוש פעילויות בסדר מסוים, המיועדות להשגת המטרה שהוזכרה לעיל. התרגילים פותחו עבור סטודנטים לתעודת הוראה, במסגרת קורס העוסק בהוראה במעבדה ובוצעו בדומה למתואר, במשך שבע שנים. שתי הפעילויות הראשונות הן הדמויות של שיעורי מדע בעלי מרכיבי מעבדתי והשלישית היא תרגיל מלא של מעבדה חוקרת. המשימה הסופית של הסטודנטים היא השוואה בין השיעורים על פי אסטרטגיות ההוראתיות וניתוח כל אחת מהפעילויות על פי אמות מידה של חקר, בהתאם לשלב הופעת ההשערה של הלומדים ולשלב בו מתברר ללומד שתפיסתו אינה יכולה להסביר במלואה את התופעה הנחקרת.
תוצאות חיפוש עבור: עניין
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין