המאפיינים של כיתת הלימוד המתוקשבת הנקראת כיום Classroom 2.0 יהיו כנראה תוך שנתיים-שלוש בחזקת המציאות הטכנולוגית של מרבית כיתות הלימודים בעולם . הכיתה במתכונת Classroom 2.0 אינה רק סביבה רוויה במידע אלא בראש ובראשונה סביבה שיתופית בה התלמידים עובדים תוך כדי שיתוף פעולה מתוקשב עם עמיתיהם. השאלה שנשאלת עתה יותר מתמיד האם הטכנולוגיות המתוקשבות החדשות שנכנסות לכיתה כגון מחשבים ניידים או לוח ממוחשב "חכם" ,או רשתות חברתיות או בלוגים הם פריצת דרך בתחומי החינוך והלמידה ? על שאלה זו מנסים לענות שורה של מומחי חינוך וסוציולוגיה שזומנו להביע דעתם בבלוג של אנציקלופדיה בריטניקה. חלקם , במיוחד אנשי המדעים מהאוניברסיטאות והאנתרופולוגים החינוכיים, אינם רואים שינוי מדרגה שנייה בתהליכי הלמידה בכיתה המתוקשבת. לדעתם , לא נוצרה אצל לומדים תשוקה ללמידה והשינוי הוא טכני מיסודו . אחרים , בעיקרם אנשי החינוך המתוקשב, מצביעים על שינוי מהותי בכיתות מתוקשבות הלומדות עם בלוגים , מאגרי מידע ומחשבים ניידים. לדעתם הטכנולוגיות הדו-כיווניות של Web 2.0, יוצרים שינוי משמעותי ופורץ דרך בכיתות הלימוד כיום , תהליכים שהאוניברסיטאות השמרניות עדיין לא מודעות להן .

מאמר מעניין של פרופסור שרדר מאוניברסיטת קוניטיקט על למידה משולבת כלים בסביבת מקוונת וההשפעה ההדדית בין כלים ולומדים. הגישות המסורתיות של שילוב המחשב בלמידה מסווגות לשלוש קטגוריות עיקריות : למידה על הטכנולוגיה המתוקשבת , למידה מהכלים הטכנולוגיים המתוקשבים ולמידה באמצעות הטכנולוגיה המתוקשבת. בעקבות התעצמות טכנולוגיות התקשוב הולך וגדל המשקל של קהילות וירטואליות , תרבויות מתוקשבות ועולמות זוטא מתוקשבים. לכן , מציע המאמר פרספקטיבה נוספת הלוקחת תהליכים אלו בחשבון .אין להתייחס לטכנולוגיה המתוקשבת ככלי או צבר נושאים בלבד אלא כסביבה פעילה בה מתחולל תהליך הלמידה . בסביבה זו נוצרות אינטראקציות מעל ומעבר לשימוש בכלים , אם זה אינטראקציות חברתיות או אינטראקציות קוגניטיביות הממזגות את הלומד בסביבה דינאמית ופעילה.

תוך כדי חיפוש ברשת על טיפולוגיות טיפוסי מורים מצאה אסתי דורון מאמר מעניין עליו היא מדווחת ומתייחסת בהרחבה. היא מסכמת בקצרה את מאמרם של ד"ר יהודה פלד, יעל קלי ויהודית דורי : "אינטראקציה בין מורי מדעים למנהלי בתי הספר והשפעתם על שילוב טכנולוגיה – ניתוח רטרוספקטיבי 2007[". נמצא שבמהלך שבע שנות המחקר המנהלים היו עקביים במתן התמיכה שהעניקו למורי המדעים שלהם. לעומת זאת, המורים השתנו בדרך בה שלבו טכנולוגיה: הם מינפו את השימוש בטכנולוגיה כשעבדו לצד מנהלים יזמים ומובילים, והורידו את כמות השימוש כשעבדו לצד מנהלים מעכבים. נמצא שתפקיד המנהל בעידוד או בעיכוב המורים לשלב טכנולוגיות הינו קריטי במוטיבציה של המורים לשלב טכנולוגיות בהוראתם.

בשיטוטה בספריה בבר אילן נתקלה אסתי דורון בעבודתה של יפעת דוד, (2007 ) תהליכים לימודיים וחברתיים בכיתה בה לומדים באמצעות מחשבים ניידים – בדיקת המוטיבציה ללמידה וההשגים הלימודיים -חקר מקרה. יפעת חקרה במהלך שנתיים את שילוב הניידים בחטיבת ביניים במרכז הארץ, בה יש כיתת כתו"ם. המחקר הוא מחקר איכותי וניתוח הנתונים נעשה בשיטת ניתוח תוכן. יפעת קבצה את הנתונים שנאספו לארבע קטגוריות מרכזיות לניתוח : האוירה הדינאמית בכיתה, מאפייני חדשנות פדגוגית בכיתת הניידים, גורמים המעכבים את הלמידה בסביבה המתוקשבת והכוחות התומכים בלמידה המתוקשבת. נתון מעניין הקשור לאוירה הדינמית בכיתה, מתייחס לשלושה שלבים של הסתגלות המורים והתלמידים לסביבת הניידים: שלב הציפייה וההתלהבות, שלב המשבר והאכזבה ושלב ההתאוששות לקראת התייצבות. זהו מודל מעניין מאד מכיוון שהוא מזכיר במקצת את מודל מחזור החיים של המוצר Product Life Cycle (אסתי דורון).

מחקר מעניין של קבוצת חוקרים מהודו הטוען כי סביבת הלמידה הממוחשבת המתוכננת באופן טבעי עבור תלמידים היא הרבה יותר משמעותית בלמידה מעמיקה מאשר עמדות מחשב נשלטות בבתי ספר. החוקרים עקבו מקרוב אחרי סביבת הלמידה הנקראת "החור שבקיר" שתוכננה לילדים בני 8-14 ברובעי מגורים עניים בהודו. שיטת המחקר הייתה כמותית ואיכותנית. הממצאים מראים כי המחשבים שהותקנו כסביבה פתוחה ומרחב פתוח מחוץ לביה"ס הגבירו את ההתעניינות והסקרנות של התלמידים יותר מאשר סביבה מלאכותית של מחשבים המשובצים בבתי הספר. ממצאי המחקר מלמדים כי באמצעות עמדות מחשב חופשיות מחוץ לביה"ס מתחוללת למידה טבעית מסדר גבוה כאשר הילדים מלמדים אחד את השני ( Ritu Dangwal and Preeti Kapur ).

הבלוג המעניין של ג'יי הורוויץ מדווח על מאמר חשוב על שילוב הבלוגים בהוראה ובלמידה אבל מתייחס בספקנות לנימוקים של כותבת המאמר . "במהדורה הנוכחית של הרבעון Journal of Online Learning and Teaching, שרה הורלבורט, מרצה לספרות במכללה במדינת ושינגטון, מפרסמת מאמר ששואל שאלות קשות בנוגע לכדאיות של השימוש בבלוגים במסגרות לימודיות. הורלבורט מתעניינת בשימוש בבלוגים בהשכלה הגבוהה, והיא מנסה לבחון לאלו מטרות השימוש הזה יכול להתאים במסגרת הזאת." מאמר של הורלבורט הוא בין המעניינים ביותר בנושא של בלוגים בסביבה החינוכית שקראתי. היא איננה מקבלת כמובן מאליו שעצם השימוש בכלי שבסביבה חברתית מאפשר יצירת רב שיח בהכרח עושה את זה בסביבה חינוכית, והיא מצביעה על מספר מכשולים שמתעוררים בנסיון לשתול את הבלוג לתוך סביבה חינוכית."

אסתי דורון העלתה סוגיה מאד מעניינת וחשובה בבלוג שלה הנוגעת לדילמה של הפעלת אתר בית הספר כסביבה פתוחה או סגורה . אסתי שואלת מה מקומו של האתר הבית ספרי ושל סביבת ההוראה -למידה הסגורה בההילרן? מה מפרסמים היכן? בבתי ספר שבהן אין סביבה לכל מורה, משמש האתר הבית ספרי כסביבה להעלאת מטלות, קיום דיונים וכן להודעות שוטפות. אך, כשיש סביבת הוראה למידה כדוגמת ההילרן או המודול לכל מורה, מה תפקידו של האתר? האם עליו להיות רק החלון החיצוני של בית הספר ולאפשר תקשורת עם גורמים חיצוניים לבתי הספר (הורים אולי?) או שיש לו גם הבטים פנימיים בית ספריים? ואם כן, מהם ההיבטים האלו? כאשר סביבת ההוראה-למידה הופכת לסביבה סגורה, מה קורה לדלתות הכיתה שנפתחות? בפני מי הן נפתחות? רק בפני תלמידי בית הספר? בפני ההורים של קהילת בית הספר? מה קורה לקהילות האחרות?

מחקר חדש של אוניברסיטת Buckingham באנגליה מצא כי בתי ספר אוטונומיים משיגים תוצאות טובות יותר בהשוואה לבתי ספר של המדינה. הכוונה לבתי ספר עצמאיים בהם ההחלטות מתקבלות קרוב יותר לכיתה ופחות בדרג המחוז החינוכי. ההישגים של בתי הספר העצמאיים באנגליה נמצאו איכותיים יותר בכל המשתנים שבדק המחקר. המחקר נערך ע"י פרופסור Professor Alan Smithers , מומחה לחינוך , קבלת החלטות וכלכלה בחינוך. הממצאים העיקריים במחקר , המעורר עניין רב באנגליה ומחוצה לה, הם שהאוטונומיה של ביה"ס מבטיחה תהליכים חינוכיים איכותיים ומעמיקים יותר בהשוואה לבתי ספר ממלכתיים בזיקה ישירה לפיקוח החינוכי ולמדינה. בתי ספר עצמאיים מצליחים גם למשוך כוחות הוראה טובים יותר ומעסיקים את מיטב המורים.

סוזן צעירי מייסדת רשת אדיורשת ורכזת מחשבים בביה"ס פתחה דיון מעניין על הלוח הממוחשב החכם בכיתה . "ללוח החכם יש כמה יתרונות על פני הלוח הרגיל , מוסיף עניין, מאפשר הצגה ואינטראקציה עם נושאי לימוד בצורה אחרת: מולטימדיה, שמירת תוכן הלוח לשימוש אחר כך, הכנת תוכן לפני השיעור, אפשרות אינטראקציה ועבודה מול הלוח בצורה אחרת בעזרת הידיים או "pointer", מקלדת ועכבר במקום טוש. אבל בכל זאת לרוב הלמידה עדיין פרונטאלית יש הגבלה בכמה תלמידים יכולים לעבוד עם הלוח בו זמנית. גם נאמר כי בגלל העלות הגבוהה של לוח כזה, המורים מרגישים "חובה" להשתמש בו, גם כאשר לא תמיד השימוש מוצדק."