-
לינק
לשם שינוי , ספרו החדש של פרופסור Larry Cuban אינו עוסק בניתוח היסטורי של כישלונות רפורמות חינוכיות בארה"ב אלא באיכות ההוראה של מורים כיום. לאחר שקנה את שמו בחקר רפורמות בחינוך בארה"ב עוקב הפעם פרופסור Larry Cuban מקרוב אחרי דרכי ההוראה של מורים בשלוש מחוזות חינוך גדולים ושונים בארה"ב . הספר מתאר את ההתמודדות של המורים בכיתה עם ההוראה ונפתוליה. פרופסור Larry Cuban מציג את דרכי ההתמודדות של המורים הנמצאים בין הפטיש לסדן. בין הנחיות תוכניות הלימודים והלחצים להשגת ההישגים הנורמטיביים המשתנים לפרקים ובין הצורך לתת מענה להורים ולתלמידים עצמם. כיצד מתמרנים המורים בין דרישות מתנגשות וכיצד הם מצליחים בסופו של דבר ליזום ולחדש בתחומי הפדגוגי-דידקטי כדי לאתגר תלמידים בכיתה. חשיבותו של הספר בתמונה הבלתי אמצעית של מורים בפעולה בבתי ספר בארה"ב. ההתעניינות המחודשת של פרופסור לארי קובן בדרכי ההתמודדות של מורים הופכת את ספרו לאחד המרתקים שנכתבו על בתי ספר בשנים האחרונות. ההחלטה של פרופסור לארי קובן לעבור מתחומי חקר הרפורמות לחקר דרכי ההוראה מעידה על החשיבות שהוא מייחס לאיכות ההוראה בתהליכי השינוי הנדרשים .
-
לינק
הספר מציג את טיפוח אסטרטגיית החשיבה `קבלת החלטות` כמרכיב חיוני לתפקוד יעיל, מיטבי וערכי בחברה בכללה. יתר על כן, יש בו כדי להאיר את היישום של אסטרטגיית חשיבה זו בתכניות הלימודים של מדע וטכנולוגיה לבית הספר היסודי (1999) ולחטיבות הביניים (1996). מטרתן המרכזית של תכניות אלו, הנשענות על תפיסת העולם של ה- STS , הוא פיתוח אזרחים המעורבים בתהליכים חברתיים, המסוגלים לנקוט עמדה ולקבל החלטות מושכלות. הספר נכתב על יסוד עבודת הדוקטורט של הכותבת, אשר ביקשה לבחון את האמונות ואת העמדות של בני נוער בישראל סביב סוגיה מורכבת ושנויה במחלוקת – חלוקת המים בין מדינות האזור. בחינת מערכת הערכים אשר הובילה להכרעות בדילמות הקשורות בסוגיה העלתה כי הבניה של אסטרטגיית החשיבה קבלת החלטות תרמה לשינוי עמדות ושיפרה את יכולת הטיעון של אותם בני נוער ( דרסלר , מירי).
-
לינק
אסתי דורון מדווחת בבלוג שלה על ההתנסות הממוחשבת של תלמידים בתוכנת גוגל EARTH ועל התובנות שלה מהתהליך החוויתי בכיתה. כחלק מלימודי הגאוגרפיה החליטה אסתי דורון ללמד את אחת המורות לעבוד עם גוגל "ארץ" ולהשתמש בו בשיעוריה. הם הורידו את התוכנה ולמדו להתקרב ולהתרחק , למצוא כתובות ואפילו לנעוץ "נעצים" לציין מקומות חשובים. היא והמורה החליטו להפעיל את התלמידים בשיעור במשימה הקשורה בתוכנה. הן משימת הכרות והתכוננו לשיעור בכיתה. המסקנות: שכשהתוכנה ידידותית למשתמש ומאפשרת חקירה אישית ללא קושי, וכשיש לתלמידים עניין אמיתי בתכנים – ההתלהבות שלהם ממש מדבקת.
-
לינק
ספר זה נכתב בידי צוות מכללת קיי לשם תיעוד וסיכום תהליך ניסוי חינוכי חדשני שנערך במכללה בתמיכת גף ניסויים ויזמות במזכירות הפדגוגית שבמשרד החינוך. ספר הניסוי מציע מודל חינוכי שפותח כדי לאפשר למוסדות חינוך ולאנשי חינוך בשטח ובאקדמיה לבחון אפשרות יישום של המודל במערכת החינוך. בצד המודל כולל הספר גם דרכים ליישומו , וכן תובנות , מסקנות והמלצות שעלו מתוך העשייה. תכנית שח"ף מציעה גישה חדשנית להכשרה , שבמרכזה עומד דיאלוג בין השותפים השונים: הסטודנטים, מכשירי המורים במכללה ובית הספר שבו מתקיימות ההתנסות וההכשרה הלכה למעשה. התכנית מבטיחה כמה דברים: גיבוש זהות מקצועית-חברתית , שתוציא את המורה מבדידותו , הן במהלך הלימודים והן במהלך עבודתו כמורה במערכת , כלים ומיומנויות שיאפשרו למורה להיות חלק מקהילה לומדת ומתפתחת במשך כל חייו המקצועיים ויצירת מחויבות למעורבות חברתית-תרבותית בקהילה שבה הוא עובד. התהליך כולו היה מלווה במחקר שבדק את התפתחות הניסוי , את השפעתו על המעורבים בו ואת הידע שאפשר להפיק ממנו על הכשרת מורים בכלל. הספר שאותו מציגה כאן המכללה, הוא תמציתו של התהליך. נוצר במכללת קיי מודל עבודה של קבוצה מקצועית השותפה בעשייה ובלימוד משמעויותיה ומתווה דרכים חדשות בהוראה ובלמידה . ספר זה הוא אחד הביטויים לכך. בנייתה של תכנית שח"ף ( שיתוף חינוכי פעיל ) היא תהליך חשוב בתחומי הכשרת המורים בישראל. התכנית המיועדת לבוגרי אוניברסיטה המבקשים להכשיר עצמם להוראה , מתמקדת בהבניית סביבות המאפשרות למידה דרך עשייה. גישה זו מעבירה את מרכז הכובד מן ההקשר האישי של הלומד אל הקשר הקהילתי, ומן הדגש על מיומנויות הוראה לדגש על תהליך למידה מתוך הקשר לעשייה החינוכית שלהם (יהודית ברק, אריאלה גדרון ).
-
רפרנס
מקצוע ההוראה שרוי במשבר ממושך ועמוק, שאף החריף בעת האחרונה, בעידן כלכלת השוק והגלובליזציה. קשה למשוך למקצוע מועמדים ראויים, ואין הסכמה באשר להכשרה הנכונה לקראתו. יתר על כן, רבים מבוגרי מסלולי ההכשרה להוראה אינם עוסקים במקצוע כלל או נוטשים אותו אחרי התנסות קצרה. המאמרים המקובצים בספר – פרי עטם של אנשי אקדמיה ואנשי עשייה חינוכית בולטים בתחום ההוראה בישראל – מסרטטים את תמונת המשבר על רקע המתרחש בתחום ההוראה בעולם, מנתחים את סיבותיו ומציעים דרכים להתמודד עמו. הספר פונה אל מנהיגי הציבור ואל קברניטי החינוך בתקווה להגביר את מודעותם לחומרת המצב ולהמריצם להירתם לתיקונו. הוא פונה גם אל המורים במערכת החינוך על כל שלוחותיה כדי לעודדם לשפר את הטעון שיפור כפי יכולתם, וכן אל הציבור הרחב, המבין כי ההוראה והחינוך ראוי להם מקום מרכזי בשיח הציבורי ובעשייה לקידום החברה ( עורכות דרורה כפיר ותמר אריאב ).
-
מאמר מלא
במאמר מעניין על הטכנולוגיה החדשנית של שולחן ממוחשב סבור ד"ר אברום רותם כי לא מדובר במהפכה חינוכית . "שולחן חכם" יכול בהחלט להחליף משחקי חברה שהיו פעם על קרטון ועתה יהיו וירטואליים על שולחן מגע למספר משתתפים בו זמנית, אך להצהיר על זה כעל " דרך חדשה לעבודה שיתופית ולמידה שיתופית" (מתוך אתר Smart) זה נראה יומרה שיווקית ללא ביסוס יישומי של שטח דל באמצעים, עתיר באתגרים פדגוגיים משמעותיים לשילוב סביבה מקוונת בהוראה, למידה ובהתנהלות. "שולחן חכם" לא שם עדיין, ולא יהיה עוד זמן רב שם.עלות הסיפור (באתרים המעטים שהוא מוזכר) 7 עד 8 אלף דולר (כלומר עלות של לפחות 3 מחשבים אישיים).
-
סיכום
זהו דוח מחקר-סקר המציג ממצאי מחקר וסקירת מחקרים על התפתחות מקצועית של מורים. במחקר נבדקה התייחסות ותפיסת מורים את ההתנסות המקצועית המוצעת להם וזו – הרצויה בעיניהם, גם בהשוואה לנעשה בארצות אחרות בעולם (ארצות ה-OECD). הכותבים עשו שימוש בנתונים של סקר שנעשה בשנים 2003 -2004 ובחנו את תמונת ההזדמנויות והתמיכות להתפתחות מקצועית ברמה פדרלית והמדינתית בארה"ב (בכל המדינות בארה"ב). מדובר במדגם של יותר מ-130,000 מורים בבתי ספר ציבוריים ופרטיים במדינה. הכותבים גם בחנו ממצאים על תפיסות מורים (בארבע מדינות בארה"ב) את ההתפתחות המקצועית שלהם בהשוואה לסטנדרטים של התפתחות מקצועית שנבדקו ב-2008-2007. הסקירה כוללת מגוון מאמרים מהעולם העוסקים בתחום (Wei, R. C., Darling-Hammond, L., Andree, A., Richardson, N., Orphanos, S).
-
סיכום
ממצאי המחקר מתייחסים לרפלקציות שהיוו חלק מפורטפוליו אלקטרוני. הם חשפו עיסוק בנושאים פדגוגיים משולבים בביטויים אפקטיביים. מתכשרים להוראה מתמודדים עם רגשות של כעס, תסכול, התלהבות, או חוסר אמון על בסיס יומיומי. ראוי שמורי-מורים יחקרו את חשיבות התחום ויקרבו את המתכשרים להיבטים אישיים רגשיים אלה. פרקטיקה רפלקטיבית היא אמצעי אינטלקטואלי שבאמצעותו ניתן להתמודד עם התחום הרגשי ולטפל בו, והיא עשויה להוות בידי מורי-מורים נקודת כניסה טובה לעיסוק בתחום בעל פוטנציאל חיובי בעיצוב מורים איכותיים. הטכנולוגיה מספקת, כאמור, מרחב מקוון שבו ניתן להיות מעורב ברפלקציה כזאת, בהקשר אישי או קבוצתי בסביבות פורמליות ולא-פורמליות. (Shoffiner, M.)
-
סיכום
המאמר מדווח על מאמצי המחברים לפתח תיאוריה מבוססת-מעשה הבנויה על הרעיון של שולמן על ידע תוכן פדגוגי ועל ידע תוכן להוראה. ככל שמושג זה נקלט נוצר צורך בפיתוח התיאורטי, בניתוח מבהיר ובבחינה אמפירית שלו. מטרת המחקר המוצג כאן היה לחקור את האופי של ידע תוכן להוראת מתמטיקה ע"י חקר של הוראה ממשית של המקצוע וזיהוי ידע מתימטי להוראה. המחקר מצביע על שני תתי-תחומים בידע התוכן הפדגוגי ותת-תחום חשוב של ידע תוכן "טהור" ייחודי להוראה, ידע תוכן ספציפי (specialized), המובחן מידע התוכן הרגיל הנדרש למורים ולאחרים. המאמר מסכם בדיון על הצעדים הבאים הנדרשים לפיתוח תיאוריה שימושית לידע תוכן להוראה. (Ball Loewenbers, D., Hoover Thames, M., & Phelps, G.)
-
לינק
סקירת ביקורת (book review ) על ספרה החשוב של פרופסור ענת זוהר " למידה בדרך החקר: אתגר מתמשך . "למידה בדרך החקר" היא שיטה של הוראה ממוקדת-תלמיד, במקום ההוראה הקלאסית ממוקדת המורה. בלמידה כזו הלומד פעיל בהבניית הידע שלו, והמקום של המורה הוא רק בהנחיה ובכיוון התלמיד לערוצים הפרודוקטיביים יותר, ובתיווך מקורות הידע לשימושו. למידה כזאת נחשבת למידה דמוקרטית יותר, שיתופית יותר (כי יש צורך בביקורת, ובשביל ביקורת צריך שותפים ללמידה) ומתאימה יותר לזמנינו עתיר המידע. כבר עשרות שנים שלמידה בדרך החקר נחשבת למקובלת בארץ ובעולם, ועדיין מורים ותלמידים נתקלים בבעיות בדרך ליישומה. אסופת המאמרים הזאת היא אחד הניסיונות לפיתרון.
-
סיכום
בהתנהלות של רפורמות חינוכיות נסתרת בדרך כלל עמדת המורים הנוטלים חלק מהותי ביישום הרפורמה בבית הספר. עם זאת , יש לזכור כי הצלחתן של רפורמות חינוכיות תלויה ברמת ההזדהות של המורים המלמדים בביה"ס עם מטרות הרפורמה וערכיה . על רקע זה , נעשה ניסיון ראשוני לבדוק את עמדת המורים המשתתפים ברפורמת "אופק חדש" . הממצאים הראשונים (שעדיין לא נותחו לעומק) מלמדים על קשיי הסתגלות של מורים רבים לתהליכי השינוי "באופק חדש". עומס העבודה שהוטל על המורים הולך וגדל וניכרת לעתים אזלת יד מצד הנהלות בתי הספר. במקומות שהנהלות בית הספר תמכו במורים וגילו מדיניות עקבית וגמישה ניכרת רמת הזדהות גבוהה יותר של המורים. ראייה נוספת של הממצאים עשויה לסייע לחוקרי חינוך לפרש ולנתח את רפורמת "אופק חדש" בעתיד ועדיף עוד בהווה . הממצאים נאספו על ידי צוות פורטל מס"ע באמצעות כמה וכמה מנועי חיפוש באינטרנט אשר התמקדו בפורומים חינוכיים של מורים .
-
לינק
איציק קורן המלמד סטודנטים להוראה במכללת קיי בדרום עושה שימוש יצירתי בבלוגים על מנת להעביר בצורה מאתגרת ומעניינת את התכנים והבעיות הדידקטיות הנגזרות לפרחי ההוראה. הוא מעלה, לדוגמא , קישורים שונים של סרטי קולנוע על מנת לעורר עניין בפרחי ההוראה המגיבים בבלוגים ודנים בבעיות שהוזכרו במהלך השיעור . כמו כן , הוא מעלה מצגות שלו ושל הסטודנטים לבלוגים החינוכיים אשר הקים באינטרנט .
-
לינק
הפרופסור לפסיכולוגיה (פרופסור חבר באוניברסיטת UCLA) פטרישיה גרינפלד סקרה מעל 50 מאמרים ומחקרים על למידה וטכנולוגיה והגיע לכמה תובנות מעניינות שפורסמו בכתב העת Science . אחד הסוגיות שפרופסור פטרישיה גרינפלד הצביעה עליהם בין היתר היא הירידה ביכולות חשיבה ביקורתית ואנליטית בעקבות החשיפה לאינטרנט. היא מתייחסת בהקשר זה למחקר אשר ערך השוואה בין תלמידים בכיתה שהיו מחוברים לאינטרנט לאלו שהנו נטולי אינטרנט. כאשר התלמידים נבחנו על חומרי השיעור התברר כי אלו שהיו נטולי אינטרנט בכיתה הצליחו טוב יותר. בניגוד למה שרבים ושבים התברר ממחקרים אחרים כי חלוקת הקשב הבו-זמנית של התלמידים (multi-tasking בין אינטרנט , משחקי מחשב ומוסיקה ) פוגמת בסופו של דבר בהבנה המעמיקה שלהם בלמידה ובהבנה. חלק מהבעיה נובעת מכך שהתלמידים פיתחו יכולת פענוח ויזואלי גבוהה של חומרים ויזואליים אך יכולת פענוח נמוכה יותר של טקסטים כתוצאה מקריאה מוגבלת של ספרים בהשוואה לעבר.
-
לינק
הקישור שעושים מחברי המאמר בין תקשורת לחינוך מיוחד הוא מעניין מאד מבחינה פדגוגית. המחקר התקשורתי אינו נוטה תמיד לתמוך בטענתו של ניל פוסטמן שהטלוויזיה היא האשמה באובדנה של הילדות בחברה המודרנית. חוקרים מטילים היום ספק רב גם באמיתות הטענה שבעקבות המעבר מחברה של כתב לחברה טלוויזיונית היטשטש והצטמצם המרחק החברתי בין ילדים למבוגרים. הנחת היסוד של פעולת בתי ספר בחינוך מיוחד אשר יזמו תוכניות מבוססות תקשורת ומדיה היא כי התקשורת מהווה גורם מזמן אשר מאפשר לתלמיד הרחבת הזדמנויות ויכולת בקריאת המציאות תוך הפקת תוצרים תקשורתיים. תוכנית חינוכית ללימודי מדיה בחינוך המיוחד משלבת גישה יסודית המכבדת את התלמידים, רואה בהם צרכני תקשורת לגיטימיים ומקובלים ובשיאם בעלי יכולת להפיק טקסטים תקשורתיים בעצמם. המדיה מאופיינת בשלל עצום של תכנים הדורשים רמות הבנה שונות, ולכן יש בה מקום רב לבחירה ולשיקול דעת של כל אחד. לימודי המדיה מאפשרים לתלמיד להפגין את יכולותיו בלא כל קשר למגבלותיו.
-
לינק
ההחלטה של מועצת המחקר הקנדית הלאומית לתמוך בפרוייקט המו"פ החדשני של סביבת למידה מתואמת אישית ( PLE) היא לא רק החלטה מעניינת מבחינת פיתוח סביבות למידה מתוקשבות אלא גם הכרה בחזונו של סטיפן דאונס (Stephen Downes) מקנדה אשר מציע כבר כמה שנים תפיסה אלטרנטיבית וחדשנית לפיתוח סביבת למידה מתוקשבת לסטודנטים ולתלמידים. התמיכה של מועצת המחקר הלאומית בקנדה ברעיון החדשני של Stephen Downes (מהפכן חינוכי ידוע בתחומי התקשוב החינוכי) היא לא רק כספית אלא גם מעשית. סטיפן דאונס מונה כמנהל הפרויקט החדשני הנחשב כפרוייקט חדשני בתחומי החינוך המתוקשב. הרעיון הוא ליצור למידה הקשרית של הלומד מבלי לכפות עליו תבניות מחייבות אלא לספק כלים לעידוד הסקרנות. הלומד יכול לגבש ולפרוס את הרשת שלו המקשרת בין משאבי למידה, עמיתים ומקורות מידע . סביבות למידה מסוג PLE מייצגות כיום קו מחשבה שונה לגבי תהליכי למידה בסביבה ממוחשבת. עפ"י תפיסת ה-PLE מערכות הלמידה הממוחשבות הקיימות באינטרנט משקפות דור מיושן של הוראה ולמידה, הן מסורבלות וכבדות ואינן מעודדות יצירתיות והתלהבות אצל התלמידים.
-
לינק
סוגיית שיעורי הבית הפכה בשנים האחרונות לאחת הדילמות הפדגוגיות והקהילתיות העיקריות של מערכות החינוך בעולם. לאור התעניינות מחודשת בנושא שיעורי בית ועיצוב מדיניות בנושאי שיעורי בית יוצגו במסגרת יום העיון המשותף למכון מופ"ת ולאגף חינוך יסודי במשרד החינוך מחקרים ועמדות מומחים המתייחסים לסוגיות ולדילמות של מקום שיעורי הבית בתהליך הלימודי-חינוכי: האם הם ממוקדים בלומדים מותאמים לטווח הגילאים שלהם ולעולם הקדמה? האם הם עולים בקנה אחד עם המטרות שלשמן ניתנו? האם יש מדיניות בית ספרית מוגדרת המוסכמת על השותפים ללמידה ? ( ההנהלה , המורים והתלמידים) עוד נשמע על אודות "הערכים הסמויים" של תרבות שיעורי הבית ומעורבות ההורים בנושא זה ויוצגו דגמי פעולה ומודלים אלטרנטיביים לנושא שיעורי הבית. הצורך בשינוי הוא אמיתי,ונראה שכל הדנים בנושא צריכים לגבש יחדיו אמירה ברורה. לגבי הביצוע – העבודה רבה וללא ספק דורשת התחברות למגוון רחב של גורמים. יום העיון יתקיים במכון מופ"ת ב15 בפברואר , יום א' 2009 אחר הצהריים .
-
סיכום
במגזין "שיעור חופשי" של נובמבר 2008 פורסמה כתבה קצרה על שימוש בחוזר שבועי בביה"ס כאמצעי לגיבוש צוות ההוראה . איקה אביב לשעבר מנהלת חטיבת הביניים "רמות" בבת ים ממליצה על פעילות קבועה של הוצאה לאור של חוזר שבועי משותף להנהלה ולצוות המורים. היא ממליצה על חוזר קבוע שיוצא בכל יום ראשון בבוקר ומחולק לצוות המורים ולצוות המנהלי. החוזר משקף את העשייה ביה"ס ואת התכנון לעתיד . בחוזר מפורטות הערכות ופעילויות , תזכורות על ימי הולדת של מורות וגם מסרים כגון ספר שקראו , סרט מומלץ ועוד. גם המורות בביה"ס העבירו מסרים באמצעות החוזר , שהפך להיות לחלק מהווי בית הספר וזכה להערכה רבה . לדעתנו, בעידן האינטרנט אסטרטגיה יותר מועילה יכולה להתבטא בעלון מקוון. כלומר, ניתן להפיק את החוזר השבועי כעלון מקוון משותף להנהלה ולצוות המורים . העלון המקוון יכול להופיע באינטרנט בתור בלוג שיתופי של מורי ביה"ס וההנהלה .
-
סיכום
הרמייה באקדמיה בכלל ותופעת הפלגיאריזם בפרט התקיימו עוד בטרם התחוללה המהפכה הטכנולוגית, אולם כמות הידע העצומה המצויה ברשת ואשר נגישה בלחיצת מקש הפכה את המעשה לתופעה, שהוצמד לה השם מגפה. תופעה זו נוגעת ללב הלמידה האקדמית – החקירה והכתיבה העצמיות – ולסוגיות חברתיות, חוקיות ומוסריות. כאשר בסטודנטים להוראה עסקינן – מורים לעתיד ומחנכיו העתידיים של דור האזרחים הבא של המדינה – השתמעויותיה של התופעה מתעצמות, וכך מתעצם גם הצורך להיאבק בה. מאמר זה דן במודעות של ציבור הסטודנטים הלומדים במכללה אקדמית לחינוך למושג "זכויות יוצרים". כיצד מודעות זו מעצבת את תפיסתם בנושא העתקה בכלל ועל העתקה מהרשת בפרט. במאמר אנו מציגים ומנתחים ממצאי מחקר שערכנו על עמדות של סטודנטים כלפי אופנים ומקורות שונים של העתקה. מצאנו כי עמדותיהם של הסטודנטים כלפי הורדה מלאה של קבצים ללא מתן קרדיטציה לכותב שלילית יותר מעמדותיהם כלפי הורדה של קבצים ושכתובם ללא מתן קרדיטציה לכותב וכלפי גזירה והדבקה של קבצים ללא מתן קרדיטציה. מדרג זה של עמדות מתקיים לגבי כלל מקורות ההעתקה (ספר, רשת וחבר). העתקה על פי חוק היא פגיעה בזכויות יוצרים ובקניין רוחני, ויש בה ממד פלילי, ואולם ממצאינו מלמדים כי הסטודנט אינו רואה בהעתקה עניין פלילי, אלא רק בלתי מוסרי, ולכן יש לפעול כדי לשנות תפיסה נורמטיבית זו. לדעתנו, יש לבנות קוד אתי שיטמיע בקרב חברי הארגון (סטודנטים ומרצים ) את עקרונות ההתנהלות הראויים, וכל זאת כדי ליצור סביבת עבודה אקדמית בעלת דפוסי התנהלות מוסריים ( לאה ברץ, רוני ריינגולד).
-
תקציר
אסתי דורון כתבה מאמרון מעניין על השימושים השונים שניתן לעשות בסקרים מקוונים בכיתת לימוד. כותבת אסתי : " הקלות הזו של איסוף הנתונים ועיבודם הביאה אותי לחשוב על השימושים השונים שניתן לעשות ביכולת הזאת במהלך הלמידה. ניתן לפתוח שיעור באמצעות סקר קטן , הבודק את הידע הקודם של התלמידים. מאחר והתוצאות מתקבלות מייד, ניתן לכוון את הלמידה בצורה ממוקדת יותר לידע שאינו קיים ולהעמיק דווקא בו. סקר מטרים כזה ניתן לעשות גם במהלך קריאה של יצירה בספרות או פרק בתנ"ך ולבדוק הבנה ראשונית אצל התלמידים. בשיעורי מדעים ניתן לבקש מתלמידים לשער השערות, להצביע עליהן בסקר ולראות מהי ההשערה הרווחת ביותר בין תלמידי הכיתה. ניתן לערוך בחירות שונות באמצעות מערכת זו. לא רק למועצת תלמידים, אלא גם להצביע בעד רעיון מסוים, וכמובן לנמק את הבחירה. בנוסף, מערכת זו מאפשרת גם לחבר מבחנים רבי ברירה ולתת למחשב לבדוק אותם אוטומטית."
-
לינק
אוניברסיטת Leicester הבריטית ניסתה בהצלחה שילוב של משחקים לימודיים ממוחשבים בלימודים גבוהים בשנתיים האחרונות. האוניברסיטה החלה לפני שנתיים-שלוש בפיתוח סביבת למידה מתוקשבת לסטודנטים המבוססת על סוג משחקים לימודיים מתוקשבים הידועים כמשחקי ממוחשבים להמחשת מציאות אלטרנטיבית Alternative Reality Games (ARGs). המשחקים הממוחשבים הראשונים שפותחו עבור סטודנטים באוניברסיטה הם בתחומי ההיסטוריה והם מאפשרים למידת חקר תוך עידוד הסקרנות של הסטודנטים. הסביבה הממוחשבת פותחה בשיתוף בין מומחי תוכן של האוניברסיטה ובין אנשי מחשב. סביבת המשחק המתוקשב נועדה לטפח מיומנויות חקר של הסטודנטים בתחומי המחקר ההיסטורי . הסטודנטים נדרשים לפעול כבלשים היסטוריים ולפתור בסביבת הסימולציה של המשחק הממוחשב תעלומות שונות ולגלות כישורי מחקר וניתוח מקורות מידע. ממצאי הניסוי שנערך עם סטודנטים שלמדו מיומנויות מחקר בהיסטוריה בשנה הראשונה הצביעו על מוטיבציה רבה ועניין מאד שגילו הסטודנטים וגם על הצלחת הקניית מיומנויות המחקר במהלך הקורס בהשוואה לקורסים הרגילים .
תוצאות חיפוש עבור: עניין
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין