-
לינק
התפקיד של המורים בעשור האחרון התפתח לצערנו למציאות שבה הפכו להיות טכנאי הוראה המעבירים יחידות הוראה שתוכננו ונארזו מראש ע"י גורמי חינוך אחרים. במקום להפוך לגורמים יצירתיים היכולים לתכנן את ההוראה שלהם באופן עצמאי ועתיר השראה נתונים המורים במדינות רבות בכלל ובארה"ב במציאות שמכתיבה להם תסריט קבוע נטול יצירתיות והשראה. נוכח מציאות זו ואילוצים אלו כתבו פרופסור מרלין כוכן–סמית ופרופסור סוזאן ליטל, ספר חדש , חשוב ומרתק היוצא חוצץ נגד מגמות אלו של תפיסת המורה כטכנאי העברה של חומרי למידה. בספרן החדש והמעמיק מנסות כוכן-סמית ולייטל להעצים את תפקידו של המורה כאיש חקר היוצר ומטפח סקרנות בכיתה המתמודד בדרך יצירתית יותר עם תכנים והיוצר בשיקול דעת שלו ובגישה חוקרת משלו אווירה של עניין וסקרנות בכיתה. בספר נמתחת ביקורת עקיפה ולעתים ישירה כלפי רפורמת החינוך הקודמת בארה"ב הידועה בשם No-Child-Left-Behind ( רפורמה אשר עדיין מורגשת בבתי הספר האמריקאיים ומעיקה על המורים שם). מעבר לכך מגבשות כוכן-סמית וליטל את התובנה והתפיסה של חקר, שיקול דעת עצמאי וסקרנות בעבודת המורה כדרך חיים בביה"ס במקום המסלול המתוכנת מראש ודפוסי העברת השיעורים שמקובלים בארה"ב כיום. בחלק השני של ספרו מאפשרות כוכן-סמית וליטל לשורה של מורים מרתקים להציג את דרך ההתמודדות שלהם בכיתה בתפיסת החקר הפעילה Inquiry as Stance .
-
לינק
מחקר זה בוחן את האופן שבו סגל חינוכי בבית ספר חווה ומתאר שינויים שחלו בעבודתו בעקבות שילוב תוכנה לניהול כיתה ובית ספר. מתוך ממצאי המחקר עולה כי הסגל החינוכי חש שחלו שינויים בעבודתו בעקבות הכנסת התוכנה ככלי עבודה לבית הספר. יחסו אל השינויים מורכב ולעתים אמביוולנטי. השינויים באים לידי ביטוי ביכולת של התוכנה להגביר את התיעוד, את הדיוק ולכן את הנוחות בעבודה, באפשרות הטמונה בה לשיפור התקשורת, בתחושה כי חל שיפור באכיפת משמעת בבית הספר ובאפשרות להגביר את הבקרה על התהליכים המתקיימים בו. לצד אלו עולים חששות מפגיעה בחופש הפרט של המורה ושל התלמיד, מדרישות נוספות מהמורים על חשבון זמנם, ולעתים על חשבון זמן השיח עם התלמידים ועם העמיתים. מסקנות המחקר המרכזיות הן שהסגל החינוכי תופס את התוכנה ככלי בעל פוטנציאל להועיל לבית הספר ולעבודת המורה, ובה בעת מזהה בה פוטנציאל לפגוע ולגרום נזק. הדברים נכונים בתחום ההישגים הלימודיים, בנושא אכיפת המשמעת ובעיקר בתחום התקשורת הבית ספרית. מתיאורי הסגל ניתן להסיק כי כדי למצות את הפוטנציאל של התוכנה ולהקטין את הנזקים שהיא עלולה לגרום, יש לדון בדרכים לשמור ולחיזוק הקשר האישי בין הסגל החינוכי לבין התלמידים ובין חברי הסגל החינוכי לבין עצמם, ההנהלה ובעלי תפקידים, ולממש את העולה בדיון. במקביל ראוי לשפר את יעילות התוכנה בהיבטים טכניים שונים ( נירית רייכל, נירית סימון ) .
-
לינק
מאמר זה מציג פרספקטיבות של 12 מורים עם ליקויי למידה ( מאובחנים או מזוהים באופן אישי ) , 10 נשים ו-2 גברים, בגילאים 28-56, עם וותק של 2-26 שנים בהוראה. כלי המחקר היה ריאיון מובנה הכולל שאלות פתוחות ושאלות סגורות. בניתוח תוכן איכותי זוהו שלוש תמות מרכזיות המרכיבות את הסיפור של מורים אלו: התייחסות לתפיסת תפקודם העכשווי כמורים , המבטאת תחושת מסוגלות לצד זיכרונות עבר על אודות הלקות, חשיפת הלקות , עיתויה והקשרה, השפעת הלקות על עבודתם המקצועית ועל תפיסתם החינוכית (גיה ווגל , ורדה שרוני ).
-
לינק
המאמר מציג את הבעייתיות של "תרבות של עדויות" בהכשרת מורים, בעקבות מחקר מעקב וניתוח של הפרויקט "מורים לקראת עידן חדש". מדובר בפרויקט "מורים לעידן חדש" (TNE) שהופעל בבוסטון במטרה לשפר את הכשרת המורים. התיאוריה שבבסיס היוזמה הייתה שתרבות מחקר צריכה לכלול סטנדרטים רציניים וכבוד לעדויות מן השדה כדי להשיג שיפור מתמיד של תוכניות הכשרה ולשמש דגם להפצה לתוכניות הכשרה אחרות (Carnegie Corporation, 2001). התפישה המנחה הייתה שעל ההכשרה להיות ממוקמת באקדמיה, כי בה קיימים ידע רב, ניסיון ומומחיות במחקר וכן פוטנציאל לשיתוף פעולה אינטרדיסציפלינרי בין חינוך לבין תחומי דעת אחרים (Fallon, 2006). עבודת הפרויקט כללה סקירת ספרות רחבה, ובניית מסגרת מושגית המייצגת את ההיבטים המרכזיים של הכשרת מורים שיש להתחשב בהם כדי להבין את ההשפעה של הכשרת ואת תהליך הלמידה בה (ר' דגם בעמ' 461 במאמר). המסגרת המושגית המורכבת וזוויות הראייה המתודולוגיות והדיסציפלינריות השונות של המשתתפים הצביעו על כך שבבניית "תרבות של עדויות" יש צורך לנקוט מבט "תרבותי" ולהכיר בערכים ובאמונות של המשתתפים וגם בדרכי העבודה וההנחות שלהם על מחקר, על עדויות, על שאלות ועל תפקיד החוקרים (Cochran-Smith, M).
-
לינק
משאבים רבים מושקעים כיום בעולם, בעיקר בארצות הברית, להכשיר מורים להוראה מרחוק כך שיהיו בעלי כישורים מתאימים. הדבר נובע מתוך הבנה כי לאור התרחבות הלמידה מרחוק ומיסודה, נכון למורים תפקיד מפתח בחינוך דור העתיד, ולשם כך עליהם להיות מומחים בהוראה בכלל ובהוראה מרחוק בפרט. קיימים כיום קורסים שונים להכשרה והתפתחות מקצועית של מורים, ואלה מתבצעים באמצעות למידה מרחוק. אולם הכשרת מורים לקבלת הסמכה להוראה באופן מקוון נמצאת עדיין בשלבים התחלתיים. החוקרים המעטים שבחנו תופעה חדשה זו תמימי דעים כי קיים צורך במחקרים נוספים, כמותיים ואיכותניים, שיבחנו את היתרונות והחסרונות בהכשרה והתפתחות מקצועית של מורים באמצעות תוכניות למידה מרחוק ( יהודית דורי, אורית הרשקוביץ וצביה קברמן ) .
-
לינק
המסקנה העיקרית העולה מהמאמרים השונים בספר היא שמבחינה מדעית ומעשית אין להסתכל על כל המסלולים השונים כמקשה אחת. פרחי ההוראה מגיעים עם מטענים אישיים שונים – מאפיינים אישיותיים, רקע אקדמי, ניסיון בעבודה עם ילדים ובני נוער ומוטיבציה שונה לעסוק בהוראה. זאת ועוד: בוגרי מסלול ההכשרה פונים להוראה בבתי ספר השונים זה מזה באקלים ובסביבה הבית-ספרית. המסקנה העולה מכך היא שיש מקום לשקול בנייה של מסלולי הכשרה שונים להוראה באופן שיתאימו לרקע האישי של הלומדים בהם ולסוג בית הספר שבו הם עתידים ללמד. מדיניות כזאת תאפשר למצות את המרב והמיטב ממסלולי ההכשרה השונים. כן מתברר שמבחינה סטטיסטית, הישגי התלמידים של מורים בוגרי המסלול האלטרנטיבי אינם נופלים מאלה של תלמידים שלמדו אצל מורים בוגרי המסלול הרגיל. ממצא זה מלמדנו שיש מועמדים להוראה המסוגלים להצליח כמורים בעקבות הכשרה קצרה (וזולה) מהמסורתית, אם זו תתייחס מראש להשכלה ולניסיון שהם מביאים איתם וגם תכלול ליווי בשלב קליטתם בעבודה.
-
לינק
אסתי דורון כתבה מאמרון מעניין כתגובה מושכלת לדיווח של המורה רותי בן ישי על הקושי של תלמידי חטיבת הביניים לקבל את הלמידה באמצעות הניידים. לדעתה של אסתי דורון ," עצם העובדה ש"הפקענו" מידי התלמידים את המחשב והפכנו אותו מכלי משחק בלבד לכלי של למידה גורם להתנגדויות סמויות. אם המחשב מחוץ לבית הספר מסמל את החופש ( לשחק, לתקשר, לצוטט בזמן אמת) הרי שהכנת במחשב לתוך חדר הכיתה ככלי למידה, מפירה את החופש הזה. בכיתה אסור לצוטט, אסור לשחק או לתקשר ויש צורך ללמוד עם המחשב ! אני לא בטוחה שהתלמידים מודעים לקושי הזה או חושבים עליו, אבל אני מאמינה באמת שבסמוי הוא נמצא שם כל הזמן. ומכאן, שגם התלמידים צריכים להתרגל ללמוד עם המחשבים, להפריד בין זמן הלמידה לזמן המשחק, למרות שהם משתמשים באותו הכלי בדיוק."
-
לינק
נערכים כיום בישראל כמה וכמה ניסיונות רציניים לגבש ולפתח רשתות חברתיות מותאמות לילדים בעברית. בעמותת סנונית גלים פותחה סביבה ייעודית לרשת חברתית לימודית מותאמת לבתי ספר בכלל ויסודיים בפרט. יוזמה ראויה נוספת מגיעה מצדה של סוזאן צעירי , אשר פיתחה בזמנו בישראל את הרשת החברתית למורים , אדיורשת . סוזאן "הייתה רוצה לראות רשת חברתית ארצית המאפשרת יצירת תתי קבוצות כגון קבוצות כיתתיות, בית ספריות, אזוריות וגם קבוצות עניין" . לצורך הגשמת חזון חינוכי זה היא עובדת עתה על תרגום פלטפורמה חדשה אשר מתאימה מאוד לשימוש עם תלמידים. מדובר על פלטפורמה ממוחשבת מתקדמת מחו"ל אשר תתאים הרבה יותר לצרכים של רשת תלמידים.
-
לינק
רפלקציה מעניינת של מורה מתוקשבת כפי שמשתמע מהבלוג שלה באינטרנט. רותי בן ישי כותבת על ההתמודדות של מורה בכיתה מתוקשבת מלאה עם מחשבים ניידים ועם תלמידים בחטיבת ביניים. מול ההתלהבות שלה כמורה מעלה רותי בן ישי ספקות בעניין מידת ההתלהבות וההזדהות של התלמידים. היא כותבת " " המפתיע מכל הוא, שיש לי כל הזמן תחושה, שהילדים בעצם מאוד שמרנים, למרות היותם צעירים. החדשנות מפחידה אותם. " ( רותי בן ישי ) .
-
לינק
בחלק ממחוזות החינוך בארה"ב ניתן דגש בשנה האחרונה להתפתחות המקצועית של המורים בתחומי ההערכה ושיטות ההערכה המעצבות. אחרי שנים של שטיפת מוח של משרד החינוך הפדראלי על הערכה מסכמת ומבחנים סטנדרטיים התחילו מחוזות החינוך בארה"ב לשנות כיוון ולהדגיש יותר את עניין שילוב ההערכה המעצבת בהוראה ובלמידה בכיתה. עפ"י המאמר ,שהתפרסם לאחרונה בכתב העת החשוב Teachers College Record , הדגש החדש בארה"ב הוא עתה על הערכה של תהליכי הלמידה והשפעתם על התוצאות ולא בהכרח במדידה נורמטיבית של הישגים. מדובר על הערכה המתקיימת תוך כדי הפעלת תכנית הלימודים ולא בסופה. נקודת המוצא של התוכניות לפיתוח מקצועי של המורה: ההערכה היא חלק בלתי נפרד מלמידה מתמשכת, לא רק שהתלמידים ממשיכים ללמוד גם במהלך ביצוע משימת ההערכה אלא גם לאחר גמר ביצועה באמצעות משובים מהמורה או המערכת הממוחשבת. בפני המורים המשתלמים מוצגות אסטרטגיות מצליחות (לעומת בלתי מצליחות) של הערכה מעצבת אותן ניתן ליישם בכיתות בהן הם מלמדים. היוזמה להנחלת הערכה מעצבת למורים בארה"ב לא מתוקצבת ע"י משרד החינוך הפדראלי אלא ע"י קרן פרטית של מלינדה וביל גייטס המאמינה ותומכת בכיוון פדגוגי זה. במהלך ההשתלמויות המורים בארה"ב נחשפים לסוג שאלות שיש להפנות לתלמידים כחלק מאסטרטגיות הוראה של הערכה מעצבת וגם לדרכים בהן יש להקנות משובים לתלמידים בתהליך ( Caroline Wylie & Christine Lyon.).
-
לינק
בכתב העת השפיט Computers & Education מספטמבר 2009 מדווחים שני חוקרי תקשוב מהאוניברסיטה הטכנולוגית של תורכיה על פיתוח מודל מתוקשב מעניין המאפשר לזהות את סגנון הלמידה האופייני במערכת למידה מקוונת. זיהוי מוקדם של סגנון הלמידה המועדף של הלומד נחשב תמיד כיתרון בכל מערכת למידה ואחת כמה וכמה במערכת מתוקשבת . המודל המתוקשב שפיתחו החוקרים מאפשר למערכת הלמידה המקוונת למיין ולזהות את סגנון הלמידה של כל לומד המתמודד עם תכנים ולמידה מתוקשבת. הלומד המתוקשב נדרש לענות בהתחלה על כמה שאלונים ובהתאם לכך המערכת המתוקשבת את סוג סגנון הלמידה המתוקשב שלו ובשלב הבא היא אמורה להתאים את הלמידה במערכת הממוחשבת על פי סגנון למידה אופייני זה. המיון והזיהוי של סגנון הלמידה מבוסס על Felder-Silverman learning style.
-
לינק
אחת התוכניות החינוכיות המעניינות והחשובות מופעלת בשנים האחרונות בביה"ס הריאלי בעברי בחיפה ( תיכון אחוזה) . הכוונה לתכנית חותם , חינוך, תקשורת ומנהיגות. התכנית מופעלת בכל השכבות והיא מובנית הן בתוך יום הלימודים והן בהמשכו – ב"רצועה". מסגרות התכנית נלמדות בשכבה ז', ח' וט' והן שמות דגש על כישורי חיים , תוכניות ייחודיות כגון "לגעת בערכים" , תוכניות העשרה בדמוקרטיה, יזמות עסקית. בתכנית באים לידי ביטוי מרכיבים פעילים של התנדבות אישית לקהילה והנחיית עמיתים בביה"ס. יכול להיות שבחטיבות הביניים בארץ מופעלות פה ושם תוכניות חינוכיות להעשרה , אך בביה"ס הריאלי התכנית היא תכנית מערכתית ואינטגרטיבית ויש בה מעורבות פעילה של התלמידים לכל אורך ורוחב שכבות הלימוד בחטיבת הביניים.
-
לינק
נתונים מעודכנים שפורסמו באתר משרד החינוך בסוף אוגוסט 2009 לגבי היקף הלומדים, המוסדות הלימוד והמורים בשנת הלימודים תש"ע. צפייה מהירה בנתונים מגלה כי בשנת הלימודים תש"ע חל גידול של 2% בגני ילדים ובכיתות א', אך היקף עובדי ההוראה במערכת (120,000) גדל רק ב1%. נתון המצביע על מחסור מצטבר במורים שילך ויגדל בשנים הקרובות (גם בגלל צפי לפרישה ניכרת של מורים בגיל הפרישה בשנים הקרובות). נתון מעניין נוסף נוגע למספר התלמידים הכולל בחינוך הממלכתי דתי, החינוך העצמאי ותלמודי תורה שהגיע בתש"ע ל465,000 לעומת 640,000 תלמידים בחינוך הממלכתי . עפ"י קצבי גידול אלו לא מן הנמנע כי היקף התלמידים בחינוך הממלכתי דתי, החינוך העצמאי ותלמודי התורה ישתווה בעוד 10 שנים למספר תלמידי החינוך הממלכתי.
-
לינק
מאמר זה מתמקד באיכות המפגש היומיומי השכיח בין נציגי שתי מערכות – איש הצוות החינוכי והורה התלמיד. במאמר מבקשת פרופסור רחל ארהרד להציג את גישת ההיוועצות המעצימה , גישה מקורית להיוועצות שייחודה בשילוב בין פרדיגמת ההעצמה לבין פרקטיקת ההיוועצות כפי שהתפתחה בעשורים האחרונים. הבנה של מושג ההיוועצות בכלל והכרת גישת ההיוועצות המעצימה בפרט עשויים לקדם את השגת המטרה של יצירת יחסי גומלין חיוביים בין ההורים לבית הספר. העצמה כתיאוריה מאפשרת ליישם את המושג במפגש בין המורה להורה ולפתח זיקה חיובית של ההורה לבית הספר, להפחית את תחושת חוסר האונים של ההורה במפגש עם בית הספר ולהגביר את תחושת הערך והכבוד העצמי בתפקודו כהורה. רכיב מרכזי בהעצמת ההורה הוא אמונתו ביכולתו להשפיע על המתרחש, להשיג את מטרתו או להימנע ממצב שאינו רצוי לו. תגובת ההורים למצבים הנתפסים אצלם כבני שליטה ולמצבים שהם סבורים שאינם ניתנים לשליטה שונה לחלוטין. העצמת ההורים במפגש עם הצוות החינוכי בבית הספר פירושה חיזוק מוקד השליטה הפנימי שלהם (אמונה שהם יכולים להשפיע על הילד) וחיזוק ההנעה הפנימית שלהם, למשל כאשר המורה מציב להם אתגר הכרוך בתחושה של בחירה המגבירה את תפיסת הסיבתיות כתלויה ביכולת ובהנעה שלהם ( ארהרד , רחל ).
-
לינק
מכון חפ"ן הוקם בשנת 1975-6 ע"י הפרופסורים משה כספי, צבי לם ז"ל ויוסף באשי ז"ל, ונוהל שבע שנים ע"י פרופ' כספי כמכון עצמאי , במטרה ליצור אלטרנטיבה חינוכית להכשרת המורים המקובלת. הלימודים במכון חפ"ן, הקיים מזה 20 שנה, במכללה האקדמית ע"ש דוד ילין בירושלים , מיועדים לאקדמאים המעוניינים להניע שינוי בתוכם ובמערכת החינוך. הנחת היסוד היא כי קודם לכל על המורה להיות אדם מתבנה ומתפתח כל העת. הדרך אותה הם מציעים כרוכה בנכונות להיפתח ולעבור תהליכי שינוי פנימיים – אישיים , באכפתיות ושיתוף פעולה , בגמישות פנימית וביכולת להתפנות לשנה של למידה אינטנסיבית. תכונות נוספות חשובות הן: סקרנות , אהבת למידה , מעורבות חברתית ,יצירתיות ועוד.
-
לינק
ריכוז מקורות מידע משנת 2009 לגבי יישום והטמעת תכנית “מיצוי ומצוינות במתמטיקה. סיבה מאד משמעותית לתכנית נפרדת למיצוי ומצוינות היא שהתכנית איננה רק חומרי למידה אלא גם דרכי הוראה שלא בהכרח זקוקים לה הילדים שאינם בקבוצת המיצוי. זה נכון גם לחומרי למידה שבעיקרם הם העשרה והעמקה (ומיועדים לתלמידי המצוינות), מאד קשה לעבוד איתם בכיתה הרגילה (למרות שצריך לשאוף לכך וחומרים למתקדמים נמצאים גם בספרי לימוד) אבל יש יתרון עצום בעבודה עם החומרים הללו בקבוצה הומוגנית של תלמידים שחלק מהמשותף ביניהם הוא שהם מוכשרים במתמטיקה ומתעניינים במתמטיקה. זה לא תמיד נכון לכל התלמידים ולכן יש יתרון בקבוצה נפרדת.ועוד לגבי מיצוי – הדרך שבה נעשית ההערכה איתם היא אינטנסיבית מאד ומאפשרת משוב מידי על הלמידה שלהם וכך מתקבלים חיזוקים הכרחיים להמשך הלימוד."
-
לינק
טל גלילי כתב מאמרון מרתק על תדמית המורים. " הדימוי שיש לנו של המורה איננו מושלם. אומנם רוב המורים (60% מהם למעשה) לא מרוצים ממשכורתם, אבל הרבה מאד מהם מרוצים מעבודתם (בערך 90% מביניהם)." אולי במקום לתת למורים יותר כסף, לנסות לשווק את המקצוע יותר טוב וכך להביא אליו יותר אנשים (ובתקווה יותר איכותיים, עם יותר שאיפות ותקווה)" . הדיון שהתפתח בבלוג בעקבות המאמרון של טל גלילי מעניין לא פחות מדברי הכותב עצמו .
-
לינק
תוכנית מקיפה לשיפור מערכת החינוך בארץ אשר נכתבה על ידי ד"ר ניר ארגוב . תוכנית זו אולי יקרה אך ד"ר ארגוב מבקש להפיצה ככל האפשר כדי שיערך אודותיה שיח ציבורי וכדי לעורר את הדיון בעתיד החינוך בארץ. הבאנו כמה נקודות מעניינות מתוך תכניתו של ד"ר ניר ארגוב: "משרד החינוך יצמצם את אגף הבחינות ואת מספרן של בחינות הבגרות וישקיע את הכסף שייחסך בחינוך שיגיע לתלמיד הבודד." "מעבר לשעות הלימוד שיקבע משרד החינוך ללימודי הליבה בכל שכבה, יתקצב המשרד מספר מינימאלי של שעות העשרה אותן יקבלו התלמידים בכל שכבה. לימודים אלה יהוו כשליש מכלל שעות הלימוד ובכל מקרה אין לפגוע בשעות לימוד מקצועות הליבה. כך יחזרו למערכת החינוך שיעורי מוסיקה, תיאטרון ואומנות ויתאפשר להבחין בין בתי הספר לפי תוכן לימודי וההעשרה" .
-
לינק
ג'יי הורווויץ מדווח בבלוג שלו על תפיסה משולבת מעניינת של פורטפוליו דיגיטאלי מבוסס בלוג שגיבשה לאחרונה ד"ר הלן בארט , אחת המומחיות בעולם לנושא הפורטפוליו הדיגיטאלי. ג'יי הורוויץ כותב כי עבור ד"ר הלן בארט הפורטפוליו איננו רק מאגר של עבודות שבסיום השנה יכול להוות בסיס להערכה. הפורטפוליו שלה מכיל גם מרכיבים של "סביבת הלמידה האישית" – בעצם, זאת סביבת העבודה של הלומד. בארט מחברת בין התהליך והתוצר. החיבורים האלה – בין מרכיב ה-Conversation , Process לבין ה-Presentation -Product וגם בין ה-Workspace וה-Showcase, די הגיוניים, וקשה להגיד שמה שהיא מתארת ייחודי או מקורי. עם זאת, יש כאן שימוש מעניין של סוג של בלוג המאפשר לא רק מאמרונים (posts) אלא גם דפים (pages), כאשר בארט מתארת את השימוש בראשון כסביבת העבודה, ואת השני כסביבת התצוגה. אם רעיון הפורטפוליו הדיגיטאלית יזכה לעדנה מחודשת במערכת החינוך, התיאור של בארט בהחלט יוכל לשמש בסיס לפורטפוליו מוצלח.
-
לינק
המעבר היזום והגורף של מערכת החינוך בקליפורניה לספרי לימוד דיגיטאליים הנמצאים באינטרנט אינו היוזמה היחידה בארה"ב בתחומי הספרים האלקטרוניים . מתברר עתה כי מתפתחות יוזמות מעניינות ברחבי ארה"ב שעשויות להשפיע על כיווני ההתפתחות של ספרי הלימוד בשנים הקרובות . אחת היוזמות המעניינות והחדשניות היא המערכת הממוחשבת באינטרנט שהקימו לפני שנתיים Eric Frank and Jeff Shelstad. המערכת הממוחשבת החדשנית מציעה לסטודנטים ברחבי ארה"ב שימוש חופשי ללא תשלום בספרי לימוד דיגיטאליים תוך יכולת שיתוף פעולה באמצעות רשת חברתית (Social Learning ) עם סטודנטים אחרים העושים שימוש באותו ספר לימוד דיגיטאלי . כך לדוגמא , סטודנטית בקליפורניה הקוראת בצורה מקוונת ספר לימוד באינטרנט ונתקלת בקושי מסוים יכולה לבדוק האם בקושי זה נתקלו גם סטודנטים אחרים ולראות את שאלתם והתשובה שהגיעה מסטודנטים עמיתים במקומות אחרים.
תוצאות חיפוש עבור: עניין
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין

