סקירה ספר : מסלולים אלטרנטיביים להכשרת מורים בארה"ב

"מי ילמד כשחסרים מורים?"
 
יום רביעי, כ' באלול תשס"ט, 9 בספטמבר 2009
מכון מנדל למנהיגות, דרך חברון 101, ירושלים
 
סקירת הספר:
 Alternative Routes to Teaching: Mapping the New Landscape of Teacher Education/ Pam Grossman and Susanna Loeb (eds.)
אהוד  לסלוי
היזמה למחקר יישומי בחינוך
 
(תקציר)
 
בעשור האחרון חל במערכת החינוך האמריקאית גידול עצום במספר המורים שעברו תהליך הכשרה שונה (אלטרנטיבי) ממסלול ההכשרה הרגיל. לאור התרחבות התופעה, נערכו מחקרים רבים על קבוצת המורים בוגרי המסלולים החלופיים. הספר הנסקר כאן בא לסכם את הידע המדעי שהצטבר עד כה על הממדים השונים של התופעה, ולהציע כיוונים לחקר עתידי בנושא. במאמרים השונים חוזרת כחוט השני הטענה שהמושג "מסלול אלטרנטיבי" כוללני מדי ואינו נכון מבחינה מדעית, מכיוון שיש הבדלים מהותיים בין מסלולי ההכשרה האלטרנטיביים השונים, ולכן אין זה נכון להתייחס למכלול התכניות כמקשה אחת. זו אחת הסיבות לכך שממצאיהם של מחקרים רבים אינם חד-משמעיים וניתנים לפרשנות שונה. כך לדוגמה, מחקרים שבחנו את מאפייניהם של מורים בוגרי המסלולים האלטרנטיביים גילו שונוּת רבה בנתונים אישיים כגון גיל, היחס הכמותי בין גברים לנשים או הרקע האקדמי של פרחי ההוראה. מחקרים אחרים שבחנו את מבנה מסלול ההכשרה האלטרנטיבית, מגלים שלמרות ההנחה כי עיקר הפיתוח המקצועי מתבצע במהלך העבודה (in service), בפועל קיים שוני רב במידת ההשקעה של התכניות בשלב החניכה והליווי.
אחת השאלות העיקריות שמעסיקות את החוקרים בתחום היא באיזו מידה מאפייני המורים בוגרי המסלולים האלטרנטיביים שונים מאלה של עמיתיהם בוגרי המסלולים הרגילים. מאחורי שאלה זו עומד הרצון לברר באיזו מידה קיומם של מסלולים אלטרנטיביים תורם, באיכות או בכמות, לכוח האדם במערכת החינוך או פוגע בו. בעניין שיעור הנשירה של מורים למשל, מתברר כי אחרי שקלול משתנים נוספים, שיעור הנשירה של בוגרי מסלולים אלטרנטיביים אינו שונה משמעותית מזה של בוגרי המסלולים הרגילים. מרבית המחקרים שנעשו עד כה כדי לבדוק את רמת ההישגים של התלמידים מגלים שגם מבחינה זו אין הבדלים משמעותיים בין הישגי תלמידים שלמדו אצל מורים בוגרי המסלולים האלטרנטיביים לבין הישגי תלמידים שלמדו אצל מורים רגילים.
סוגיה נוספת שמעסיקה את החוקרים היא זיהוי מאפיינים משותפים למורים בוגרי המסלולים האלטרנטיביים. ממחקרים שבחנו את סוגיית הקריירה השנייה עולה כי מרבית המורים המגיעים אל ההוראה מקריירה אחרת אינם באים מרקע של עבודה בתחומים יוקרתיים כגון היי-טק, אלא מדובר באנשים שבחרו בהסבת מקצוע מתוך שאיפה לשפר את תנאי שכרם. עצם הבחירה במסלול החלופי ולא במסלול הרגיל נובעת מרצון להשלים את ההכשרה המקצועית מהר ככל האפשר. ממצא נוסף מגלה שאחוז ניכר מהמורים בוגרי המסלולים האלטרנטיביים הם בעלי ניסיון בעבודה עם ילדים ובני נוער. לעובדה זו יש משמעות רבה כאשר באים לגבש את המבנה של מסלול ההכשרה החלופי, מכיוון שיש מקום לשקול צמצום של רכיב ההכשרה הנוגע לשיפור המיומנויות בעבודה עם ילדים, ולהקדיש את הזמן שהתפנה למרכיבים אחרים בהכשרה.
 
המסקנה העיקרית העולה מהמאמרים השונים היא שמבחינה מדעית ומעשית אין להסתכל על כל המסלולים השונים כמקשה אחת. פרחי ההוראה מגיעים עם מטענים אישיים שונים – מאפיינים אישיותיים, רקע אקדמי, ניסיון בעבודה עם ילדים ובני נוער ומוטיבציה שונה לעסוק בהוראה. זאת ועוד: בוגרי מסלול ההכשרה פונים להוראה בבתי ספר השונים זה מזה באקלים ובסביבה הבית-ספרית. המסקנה העולה מכך היא שיש מקום לשקול בנייה של מסלולי הכשרה שונים להוראה באופן שיתאימו לרקע האישי של הלומדים בהם ולסוג בית הספר שבו הם עתידים ללמד. מדיניות כזאת תאפשר למצות את המרב והמיטב ממסלולי ההכשרה השונים. כן מתברר שמבחינה סטטיסטית, הישגי התלמידים של מורים בוגרי המסלול האלטרנטיבי אינם נופלים מאלה של תלמידים שלמדו אצל מורים בוגרי המסלול הרגיל. ממצא זה מלמדנו שיש מועמדים להוראה המסוגלים להצליח כמורים בעקבות הכשרה קצרה (וזולה) מהמסורתית, אם זו תתייחס מראש להשכלה ולניסיון שהם מביאים איתם וגם תכלול ליווי בשלב קליטתם בעבודה.

 

תכנית יום העיון
 
8:55-8:30          התכנסות, רישום, כיבוד קל
9:15-9:00          פתיחה:               דברי פתיחה וברכה:
                              אנט הוכשטיין (נשיאת קרן מנדל-ישראל)
                              רוחמה אבן (יו"ר צוות המומחים ומכון ויצמן למדע)
 
10:45-9:15        מושב 1: מסלולים שונים לכניסה למקצוע ההוראה
יו"ר:                     אנליה שלוסר (צוות המומחים; אוניברסיטת תל אביב)
דוברים:               נח גרינפלד (מנהל האגף להכשרת כוח אדם, משרד החינוך) –
מסלולים שונים להוראה בישראל 2009/10
אהד לסלוי (היזמה למחקר יישומי בחינוך) –
סקירת ספרן של פ. גרוסמן וס. לויב (Grossman, Loeb) -
Alternative Routes to Teaching: Mapping the New Landscape of Teacher Education
מגיבה:                 תמר אריאב (נשיאת המכללה האקדמית בית ברל)
שאלות מפתח:
1)      מהי ההתאמה הנדרשת בין מבנה המסלול השונה (הכשרה מקוצרת, התמקדות בכלים פדגוגיים, דגש על חניכה) לבין הרקע של המועמד להוראה (תואר אקדמי, קריירה שנייה, ניסיון בחינוך בלתי פורמלי וכדומה)?              
2)      האם יש מקצועות לימוד ושכבות גיל שמוטב שמורים בעלי הכשרה אלטרנטיבית לא ילַמדו?
3)      באילו מקרים של מחסור במורים יכול הכלי של מסלולים אלטרנטיביים לעזור, ובאילו מקרים המענה הזה אינו מתאים?
 
12:15-11:00      מושב 2: למידה/הוראה מרחוק של תלמידים
(המושב יתחלק לשניים: בחלק הראשון יציגו מפתחים את ההתפתחויות האחרונות בתחום בישראל, וחוקר יציג את התובנות שעלו מהמחקר על היבט זה של הוראה. בחלק השני יתחלקו המשתתפים לקבוצות וידונו בנושא על בסיס שאלות המפתח. כל קבוצה תדון באחת מהשאלות 1-3 ובשאלה 4)
יו"ר:                     אלי גוטליב (מנהל מכון מנדל למנהיגות, קרן מנדל-ישראל)
דוברים:               גיא לוי (מנהל מוצרים מתוקשבים, מטח)
                              אלי אייזנברג (סמנכ"ל בכיר, ראש מִנהל מו"פ והכשרה ברשת אורט ישראל)
מגיב/ה:                              ייקבע בהמשך
שאלות מפתח:
1)      מה ידוע על האפקטיביות של למידה מרחוק?
2)      מהו החתך של אוכלוסיית התלמידים ונושאי הלימוד המתאימים להוראה מרחוק?
3)      מהן דרכים מתאימות לשילוב למידה מרחוק בסביבות למידה אחרות?
4)      באילו סוגים של מחסור במורים עשויה הכשרה מרחוק לעזור, ובאילו היא עלולה להתברר כמענה לא מתאים?
 
13:15-12:15 
15:00-13:15      מושב 3: למידה/הוראה מרחוק של מורים
(המושב יתחלק לשלושה: בחלק הראשון יציגו מפַתחים התפתחויות אחרונות בַּתחום בישראל, וחוקר יציג את התובנות שעלו מהמחקר לגבי היבט זה של ההוראה. בחלק השני יתחלקו המשתתפים לקבוצות ויקיימו דיון בנושא על בסיס שאלות המפתח. כל קבוצה תדון באחת מהשאלות 1-3 ובשאלה 4 . בסיום המושב הנוכחי יוצגו התובנות שעלו בדיוני הקבוצות במהלך המושב הקודם והנוכחי.
יו"ר:                     ג'ניפר לואיס (צוות המומחים; אוניברסיטת מישיגן)
דוברים:               עדה חן (ראש מִנהלת הפרויקטים, מטח)
  אולז'ן גולדשטיין (מכון מופת)
  אורית הרשקוביץ וצביה קברמן (המחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים, הטכניון)
שאלות מפתח:         
1)       מה ידוע על האפקטיביות של הכשרה מרחוק ועל פיתוח מקצועי מרחוק של מורים?
2)      איזה סוג של תכניות להכשרה ופיתוח מקצועי של מורים (מאפייני המורים, תחומי הלימוד, סוג ההכשרה) מתאים להוראה מרחוק?
3)      אילו תנאים נחוצים כדי שתתרחש למידה מרחוק של מורים?
4)      באילו מקרים של מחסור במורים עשוי שימוש בכלי של הוראה מרחוק לספק מענה מסוים, ובאילו מקרים הכלי הזה אינו מתאים?
 
15:30-15:00 הפסקת קפה
 
16:45-15:30      מושב 4: מסלולים שונים לכניסה למקצוע ההוראה ותכניות להוראה מרחוק:
                                         המקרה של החינוך היהודי בארה"ב (המושב יתקיים באנגלית)
יו"ר:                     אלן הופמן (חבר ועדת ההיגוי של היזמה, מנכ"ל המחלקה לחינוך יהודי-ציוני,   
                  הסוכנות היהודית לארץ ישראל)
דוברים:               גבי הורנצ'יק (מרכז מלטון לחינוך יהודי, האוניברסיטה העברית בירושלים)
                              אלכס פומסון (מרכז מלטון לחינוך יהודי, האוניברסיטה העברית בירושלים)
מתדיינת:            שרון פיינמן-נמסר (אוניברסיטת ברנדייס)
שאלות מפתח:
1) מהם המאפיינים של כוח האדם בחינוך היהודי בארה"ב?
2) מה המצב המצוי ומה המצב הרצוי באופן הכשרת המחנכים בחינוך היהודי בארה"ב?
3) מה ידוע על הוראה מרחוק לתלמידים בחינוך היהודי בארה"ב?
4) מה ידוע על הכשרת מחנכים מרחוק בחינוך היהודי בארה"ב?
 
17:45-16:45      רב-שיח: כיצד ניתן להגביר את כוח המשיכה של מקצוע ההוראה?
יו"ר:                     רוחמה אבן (יו"ר צוות המומחים; מכון ויצמן למדע)
דוברים:               שמעון שפירו (אוניברסיטת תל אביב)
אורן שריקי (מורה לפיזיקה בתיכון הישראלי למדעים ולאמנויות)
                              פייר קלץ (קרן מנדל-ישראל)
ג'וש גלזר (קרן רוטשילד, יד הנדיב)
18:00-17:45      הערות סיכום     
דובר:                    אדם גמראן (אוניברסיטת מדיסון-ויסקונסין) (באנגלית)

 



    לפריט זה התפרסמו 1 תגובות

    היה מרתק- ההרצאות היו מעניינות. נושא חם!

    פורסמה ב 11/09/2009 ע״י היה מרתק
    מה דעתך?
yyya