-
לינק
מערכת המידע Open mentor אשר פותחה במהלך 2004 ע"י האוניברסיטה הפתוחה באנגליה מייצגת פתרון מערכתי שיטתי לבעיית ההערכה של למידה מתוקשבת. מדובר על כלי עזר מתוקשב התומך במרצים ובמנחים המלמדים מרחוק ומאפשר להם לגבש ביעילות רבה יותר רפלקציה לגבי הערכת הלומדים בקורס מתוקשב ומשובים מצטברים. מערכת המידע המתוקשבת מסוג Open mentor מאפשרת למרצים לקבל ולצבור מחוונים מלאים של דרוג משובי הסטודנטים והלומדים בקורס לגבי דרכי ההוראה. המחוונים מצביעים על התפלגות הבעיות על סמך הערות ומשובי הסטודנטים וגם נותנים תמונה על יעילות השאלות המנחות של המרצה על סמך התיעוד המלא של משובי הלומדים. המערכת משמשת גם באוניברסיטאות הבריטיות בין היתר כמאגר ידע פדגוגי מצטבר המסייע להכשרת מנחים מתוקשבים ללמידה מרחוק.
-
סיכום
מחברת המאמר מתארת את התפקיד של מתאם מחקר בעמיתות מכללה-שדה, על סמך התנסויותיה בתיאום המחקר של המסלול היסודי במכללת לוינסקי. המחברת מציגה את מורכבות התפקיד, את הדינאמיות וההשתנות שלו בהתאם לצרכי הלמידה של הקבוצה ואת חשיבותו להתארגנות מחדש של הקהילה בתחומי הידע הפרופסיונאלי שהיא מבנה. המחברת מנסה להציג את תפיסת השליחות של חבריה ומערכות היחסים ביניהם, ולבסוף את ההזדמנויות שתפקיד זה זימן לה ללמידה ולהתפתחות פרופסיונאלית. הוא אפשר למחברת לראות את עצמה כחברה בקהילת שיח של המובילים תהליכי שינוי – ולא רק בתחום החינוך – שרבים מהם עוסקים בבניית קהילות פרופסיונאליות הלומדות וחוקרות את פעולתן. כמו כן, עוסק המאמר בשאלות אתיות, המתייחסות למערכות היחסים עם המשתתפים בקהילה, באופני הייצוג של מחקר ממעלה שנייה, וכיצד ניתן לתת בו ייצוג לשלושת הקולות הדוברים בקהילה, ובמטרותיו ובמגבלותיו של המחקר ממעלה שנייה (מיכל צלרמאיר)
-
תקציר
המחברת מציגה את השינויים שחלו בתפיסת התפקיד והתפקוד של המדריכים הפדגוגיים ששותפים לניסויים של יצירת שותפות בין המכללה לבתי הספר. המחברת סוקרת מקורות המתייחסים לתפקידי ההדרכה בבתי הספר להתפתחות מקצועית ודנה בהרחבה בשינויים שחלו בתפקידים אלה בהשוואה לתפקידים שמדריכים פדגוגיים ממלאים בתכניות הכשרה של מורים בדגם המסורתי. כהדגמה לשינויים שחלו בסביבת העבודה ועקב כך, שינויים בתפיסת התפקיד של המד"פ – המחברת מביאה את המקרה של שותפות בין מכללת אחוה לבית הספר המ"מ היסודי "בן גוריון" במזכרת בתיה. בסיום המאמר מצביעה המחברת על בעיות וקשיים בתפקוד המד"פ בתנאים של השותפות ומסכמת בהמלצות ובמסקנות רלוונטיות ללימודי ההתמחות של המד"פים (מלאת, שוש)
-
סיכום
המאמר מתאר את תהליכי השינוי של מדריכה פדגוגית מתודית בתחום הוראת המתמטיקה כתוצאה מהשתתפותה הפעילה בבנייה של עמיתות בין המכללה לבין בתי הספר המאמנים. העבודה של המדריכה הפדגוגית במסגרת העמיתות דרשה ממנה להגדיר מחדש את תכני עבודתה, את תהליכיה ובעיקר את המרחב שהיא מתרחשת בו. המאמר מבהיר את השינויים המבניים שחלו בתפקיד הכשרת הסטודנטיות להוראה במסגרת העמיתות ומשתף את הקוראים במסע האישי –מקצועי שעברה מחברת המאמר , המדריכה המתודית, בעבודתה בעמיתות(רגב, חיותה)
-
סיכום
החלטתה של האוניברסיטה הפתוחה בבריטניה להעביר בנובמבר 2005 את כל מערכת ניהול הלמידה המתוקשבת שלה לתוכנת הקוד הפתוח Moodle מעוררת עניין רב בעולם התקשוב החינוכי וזוכה לכותרות באתרי האינטרנט החינוכיים ברחבי העולם. לפני כמה חודשים החליטו גם בטכניון בחיפה להעביר את כל מערך הלמידה מרחוק למערכת Moodle והדבר מעיד על היתרונות של מערכת זו לניהול קורסים מתוקשבים באינטרנט. Moodle היא מערכת לניהול למידה הכוללת כלים לבנייה, עיצוב, ארגון וניהול של קורסים. פותחה ע"י Martin Dougiamas. המערכת מאפשרת בנייה של קורסים ברמות תיקשוב שונות. מבוססת על תוכנת קוד פתוח. המערכת תומכת תמיכה ב- 50 שפות כולל עברית, אנגלית, ערבית ורוסית. קהיליית משתמשים הכוללת מגוון מוסדות אקדמיים ב- 114 מדינות. עקרונות גישת ההוראה הקונסטרוקטיבסטית היוו עקרונות מנחים לפתוח המערכת.
-
סיכום
הרציונל של תפיסת ה- E-Personality הוא שהצלחה של מרצה או מורה בכיתה ניתנים להעברה גם בהוראה באינטרנט. ההוראה המקוונת צריכה להיות יותר אנושית ופחות טכנוקראטית, היא צריכה להתבטא בנוכחות אנושית ובגישה חברתית אוהדת במקום הגישה המכאנית של ההנחיה בקורסים מתוקשבים. גם במערכת למידה מרחוק יכול המרצה ליצור "נוכחות" אישיותית משלו בניגוד לגישה המרוחקת והקרה הקיימת כיום בלמידה מרחוק (Peter Chepya)
-
לינק
הערכה של מטלות אותנטיות בלמידה מחייבת התייחסות שונה וחלופית לאיכות המטלות ולהרכבן. מרבית הסטנדרטים להערכה בחינוך אינם כוללים, בדרך כלל, הנחיות ברורות ומגובשות למטלות אותנטיות שנדרש התלמיד לבצע או לפתח. לצורך כך, הוקם לאחרונה בארה"ב אתר אינטרנט יעודי בשם The Authentic Assessment Toolbox שנועד לסייע למורים ומחנכים להעריך בצורה שיטתית מטלות אותנטיות שניתנו לתלמידים. האתר שהוקם על ידי הפרופסור לפסיכולוגיה Jon Mueller כולל הנחיות עקרוניות להערכה של מטלות אותנטיות ( המדמות את העולם האמיתי והשאובות מחיי היום יום ). תבניות ההערכה (rubric ) מתייחסות למטלות ביצוע אותנטיות משני סוגים : א. מטלות אותנטיות אנליטיות .ב. מטלות אותנטיות הוליסטיות . האתר המשובח כולל גם מבחר דוגמאות באנגלית לתלמידים ברמה בתי ספר יסודיים , חטיבות ביניים ובתי ספר תיכוניים.
-
סיכום
המחברת מביאה דיווח אוטנטי של תפיסות תפקיד ותפקוד של חמישה מד"פים. המחברת מנתחת דיווחים אלה לאור שתי מסגרות קונצפטואליות. המסגרת האחת היא זו של שלושת ההיבטים הנדונים בחלק הראשון של המאמר (היבט סוציו- פסיכולוגי, היבט תפקודי מקצועי, היבט של הערכה, רפלקציה ומשוב), והמסגרת השנייה היא ההבחנה בין הדימוי האידיאלי שיש למד"פים האלה באשר למורה הראוי לעומת הדימוי האידיאלי שיש להם על דמותם הם כמדריכים פדגוגיים ראויים. לעתים ניתן היה לזהות תופעה של טשטוש גבולות בין תפקידי המורה לתפקידי המד"פית, כאשר במרכז מודגשות הכשירויות המקצועיות של המורה בכיתה יותר מן הכשירויות של המד"פ בהדרכה (עמנואל, דליה)
-
סיכום
מנחים רבים בפורומים ממוחשבים סבורים שעצם יצירת המסגרת של ערוצי רב-שיח מבטיחה את התנהלות הדיונים, אך המציאות מלמדת כי דיונים מקוונים רבים דועכים והופכים להיות עקרים. למידה מתוקשבת איכותית אינה מורכבת רק מרשימת מטלות מאורגנת ומסודרת, אלא מדיונים מקוונים מרתקים המעידים על רפלקציה, הבניית ידע וחילופי ידע בין הלומדים. תוך כדי פיתוח הרב-שיח המקוון יש לעורר עניין לגבי איכות המוצר הלימודי המשותף או היחידני, לעורר חילופי מידע מהותיים בין המשתתפים בתוך הפורום וגם עם משתתפים מחוץ לפורום, להאזין לרחשי לבם של הלומדים מבחינת תפקוד ערוצי העברת הידע ולבסוף יש לנסות לזהות גם מה נלמד בפועל בפורום המקוון ( Marie T. Williams and Dale Wache )
-
תקציר
המאמר מציג את תמצית הגדרת מקומו ותפקידו של המד"פ בתכנית ההכשרה של הסטודנט. החלק הראשון של המאמר דן בתהיות ובלבטים סביב ניסוח חזון חינוכי המנסה לתת תשובות לשאלות, כגון מהי ההוראה הראויה ומיהו המורה הראוי. החלק השני מוקדש לניסיון לחדור אל עולמה של סטודנטית בשנת לימודיה השנייה, המתארת ביומן מסכם את התנסותה בבית הספר. באמצעות ניתוח מפורט של היומן שנכתב כהערכה עצמית ביקורתית של הסטודנטית עצמה, בוחן המחבר את פרשנותה ואת הערכתה העצמית לאור המאפיינים של חזון חינוכי שפרטיו נדונו בחלק הראשון של המאמר. בדרך זאת, הדיון בשתי נקודות הקוטב – מחד גיסא, ההתחברות אל עולמה ואל נקודת מבטה של המודרכת ומאידך גיסא, הניסיון להטיל אור על נקודת מבט זאת מן הפרספקטיבה של צמיחה לקראת מעמד של מורה ראויה – מסייע, לדעת המחבר, להדגים כיצד חזון חינוכי כמסגרת רעיונית מאפשר לנו לשאול שאלות באשר להתנסות של סטודנטים מודרכים ובאשר לפרשנות שהם נותנים להתנסות זו (זילברשטיין, משה)
-
לינק
הדאגה הגוברת לנוכח אי-התאמתם של מבחנים מקובלים עוררה עניין בהערכות ביצוע כדוגמת משימות, פרויקטים ותערוכות. הערכות ביצוע אלו מתמודדות טוב יותר מאשר המבדקים המסורתיים עם משימתם – למדוד את מה שבאמת חשוב: מידת יכולתם של התלמידים ליישם את הידע, המיומנויות וההבנה שרכשו בתנאים הקובעים של העולם האמיתי. יותר ויותר מורים עושים שימוש בהערכות הביצוע בכיתותיהם ואותן הערכות מתחילות להשפיע גם על תוכניות המבחנים ברמה האזורית והכלל-ארצית. המחבר, שעבד שנים עם מאות רבות של מורים שהשתתפו בהערכת ביצועים, מציע על סמך ניסיונו שבעה עקרונות של הוראה מעודדת ביצועים (Jay McTighe)
-
סיכום
אחת התרומות המרכזיות של העבודה הנוכחית, היא בזיהוי הפער הקיים בין התיאוריה, העמדות ותפיסות התפקיד של המורה המקוון, כפי שמדווח בספרות המקצועית, לבין היישום בפועל של תפקיד המורה המקוון. פער זה מונע את מימוש המתודה החדשנית של האי-לרנינג ומימוש הפוטנציאל הגלום בטכנולוגיות התקשוב. כדי שההוראה המקוונת תצליח, המורים ובכללם המרצים בהשכלה גבוהה, צריכים לגשר בין חידושי הטכנולוגיה לבין המתודה החדשנית של הלמידה מרחוק. המורים צריכים להבין שמתודת האי-לרנינג אין פירושה שימוש בטכנולוגיות בלבד, אלא ניצולן הנכון לקידום הלמידה ברוח הפדגוגיה החדשה. מניתוח ממצאי המחקר הנוגעים לרמת ההנחיה בקורסים המקוונים, נראה בבירור, כי בניגוד לרמות הידע והיישום הגבוהות יחסית המוצבות במטרות הקורס והנדרשות במשימות הלמידה – בפועל המורה מנחה בעיקר ל"מה" צריך לעשות, אין כמעט הנחיה ל"איך" לבצע את המשימה וכמעט ולא קיימת הנחיה לתהליכים מטא-קוגניטיביים. (עפרה ניר-גל, טליה נור, רפי גלברט, רוני ריינגולד)
-
סיכום
כאשר הערכה משמשת להפקת משוב משמעותי, אין היא מנחה רק את הלמידה של התלמידים, אלא גם מקדמת את אמונתם ואת המוטיבציה שלהם. מורים אשר עושים שימוש בהערכה באופן הזה ולא בהספקת ציונים בלבד, מעבירים מסר שכל התלמידים יכולים ללמוד וכל התלמידים יכולים להצליח. זהו מסר בעל חשיבות עצומה ויש לשתף בו את התלמידים, באופן מיוחד את אלה שמתאמצים ונאבקים, שכן הוא נותן להם תקווה וכוח. על מנת ליצור מצב שבו מנגנוני הלמידה יהיו אפקטיביים עליהם להיות מוטמעים בערכים המשותפים של התרבות הארגונית: קיומה של תרבות הלמידה בכיתה המקדמת מוטיבציה בקרב תלמידים, המטפחת סקרנות, חקירה, וגישות חיוביות כלפי למידה ואשר מספקת תמיכה ומעודדת תלמידים להעז ולקחת סיכונים גם במחיר של עשיית טעויות. תהליכי הערכה יכולים להיות משמעותיים לבית-הספר רק אם הם מניעים פעילות חברתית משותפת המזמנת שיח בין שווים באווירה דמוקרטית, ומהווה תשתית לדיאלוג, שאילת שאלות גורליות לבית-הספר, פעילות המעודדת רפלקסיה ובחינת תהליכי ההוראה-למידה, הפקת לקחים והסקת מסקנות לגבי התנסויות בכיתה (חני שלטון, הלנה קימרון)
-
סיכום
המאמר מתאר פרויקט של הכשרת חונכים לעבודה עם מורים מתחילים (באוניברסיטת לסטר באנגליה). במוקד הפרויקט עמדה השאלה מה עושים החונכים בשיחותיהם עם המורים המתחילים. המטרה הייתה לפתח לעודד דיאלוג אפקטיבי ומגוון של אסטרטגיות להעלאת מודעות וכישורים של חונכים במיוחד ביחס לפיתוח רפלקציה ביקורתית על ההוראה הן של החונך והן של המורה המתחיל ( Harrison, J, Lawson, T., & Wortley, A).
-
סיכום
לאחרונה, נעשו התאמות שונות שנועדו לאפשר הפעלה של מודל הלמידה השיתופי של הג'יקסו לסביבה מתוקשבת. אחת ההתאמות המעניינות היא של Blocher משנת 2005 אשר בדק את אפשרות שילוב מודל הג'יקסו המקורי של ארנסון להכשרת מורים ליישומי תקשוב במסגרת סדנאות להתפתחות מקצועית שהועברו באוניברסיטת אריזונה. המאמר מתאר פעילות שיתופית מתוקשבת שהועברה במסגרת השתלמות מתוקשבת של מורים ותיקים. מוקד הפעילות המתוקשבת היה יצירת קהילת לומדים פעילה הלומדת בצורה מבוזרת באמצעות למידת חקר פעילה המבוססת על שיטת הג'יקסו המקורית של ארונסון (Blocher, M. J)
-
לינק
ראיון מעניין עם Clark Aldrich, אחד מבכירי המומחים בארה"ב כיום בארה"ב ללמידה מתוקשבת ועתידן מבריק העובד בתחום חקר מערכות החינוך המתוקשבות בחברת גרטנר. אלדריץ טוען כי סימולציות מחשב ימלאו תפקיד מרכזי יותר בסביבות למידה ממוחשבות העתידיות. כדי שהסימולציות יהיו בעלי ערך חינוכי עליהן להיות מדויקות ולאפשר התנסויות שאינן בהכרח קלות ואינן מבדרות. יש בהן יסודות של משחק מחשבים, אך הן לא נועדו בהכרח לשעשע. בסביבה של סימולציה יהיה תפקיד חשוב למורים, הם ינחו את התלמידים ויעשו את החיבורים המתאימים וההשלכות לחיים האמיתיים. המורים גם יפעילו סימולציות מתקנות או משפרות באותם תחומי למידה שבהם תלמידים יתקשו לעתים. הקשר בין עולם העבודה ובית הספר ילך ויתחזק.
-
תקציר
מטרת המחקר הייתה לבחון את הקשר בין האוטונומיה המקצועית המוענקת למורה ובין המתח של העבודה, הסיפוק מהעבודה, ההעצמה וההתמקצעות. המחקר התבסס על כלי מחקרי בשם TAS. במחקר נמצא כי כאשר האוטונומיה הפדגוגית והמקצועית של המורה גדלה, כך הולך ויורד המתח (on-the-job-stress) בעבודה. עם זאת, לא נמצא בהכרח קשר חיובי בין אוטונומיה מקצועית ובין סיפוק מהעבודה. כמו כן, נמצא כי ככל שהאוטונומיה הפדגוגית בעבודה גדלה, כך זוכה המורה ליותר העצמה ורמת המקצועיות שלו גדלה בהתאם (L Carolyn Pearson, William Moomaw)
-
סיכום
פרויקט חברות וירטואלית מכוון לתרום לצמצום הבידוד החברתי של תלמידים שיש להם צרכים מיוחדים. במהלך הפרויקט התלמידים רוקמים קשרים עם תלמידים בני גילם מן החינוך הרגיל, שהתוודעו אל הפרויקט במסגרת מחויבות אישית. הפרויקט מפגיש בין התלמידים ופותח להם ערוץ לדו-שיח ישיר. בהתכתבות בדואל עם חבר/ה אחד/ת במהלך שנת הלימודים, התלמידים יוצרים קשר אישי, מעלים נושאים יומיומיים המעסיקים אותם, חולקים דעות, "מדברים" על חברות, על תחביבים, על סרטים ועל שאר נושאים המעסיקים את בני גילם. כל הפעילות של “חברות וירטואלית” מתקיימת באתר הפרויקט, ורק בסיום הפרויקט המשתתפים נפגשים פנים אל פנים. ממצאי מחקר הערכה מלמדים כי הפרויקט תרם לשיפור יכולת הכתיבה של תלמידים עם צרכים מיוחדים: בעקבות הפרויקט יותר קל להם לכתוב והם כותבים מכתבים ארוכים יותר. ממצאים אלה נתמכים הן על-ידי המורים לחינוך מיוחד הן על-ידי התלמידים עם צרכים מיוחדים עצמם. ממצא נוסף קשור לפיתוח המודעות של התלמידים מהחינוך הרגיל כלפי אוכלוסיית התלמידים עם צרכים מיוחדים (יעל יונדלר, חני שלטון, טלי פרויינד)
-
סיכום
המאמר הנוכחי מציג ניסוי שנערך בשיתוף בין אוניברסיטה וביה"ס יסודי בארה"ב במטרה ליישם את המודל של חקר מערך שיעור שיתופי הקיים ביפאן (jugyoukenkyu). מדובר על דגם פדגוגי של חקר משותף שהפך זה עשרות שנים להיות חלק בלתי נפרד מההתפתחות המקצועית של המורים ביפאן והוא מיושם שם במרבית בתי הספר. המשתתפים מצאו כי בניגוד לסדנאות המסורתיות של השתלמויות, המודל השיתופי של חקר מערך שיעור תרם רבות לצבירת הידע שלהם והעניק להם ידע מקצועי רב-ערך. הם חשו כי רמת הפעילות שלהם הייתה גבוהה יותר בגלל מעורבות מעמיקה יותר לאורך זמן. הם חשו בעלות גבוהה יותר על התהליך וקיבלו משובים טובים יותר בעקבות יישום מערך השיעור בכיתה (Rock, Tracy C.)
-
תקציר
הפרק סוקר שיטה להכשרת מורים על בסיס כשירויות – CBTE, המהווה מקרה בוחן של התפיסה. למרות שהשיטה הופעלה לפי כשלושים שנה, רעיונותיה ועקרונותיה שבים כיום לזירה. מדובר אם כן בשיטה טכנית-רציונלית המכשירה מורים שיהיו אנשי מקצוע שהיא מקרה מעניין ומייצג של תפיסת העולם הטכנית-רציונלית ושל פירמידת הידע המושתתת עליה. אלא שבתחילת שנות השמונים של המאה העשרים חל מפנה בתיאוריות המדעיות, בתפיסות האפיסטמולוגיות והערכיות ובהשקפת העולם שסיפקו לשיטת ה-CBTE את בסיסה ונראה היה שמקצוע ההוראה אינו יכול עוד להתבסס עליהם (שלמה בק)
תוצאות חיפוש עבור: משוב
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין