-
לינק
המחבר הוא מחנך, החולק עם הקוראים שבע אסטרטגיות, שאותן למד במהלך שנותיו כמחנך. הוא מתאר שבע אסטרטגיות שמטרתן להניע את התלמידים ללמוד ולעורר אותם להשתתף בשיעורים בכיתה. Tarte Justin הוא מורה , מחנך ומומחה ללמידה בבתי ספר במדינת מיזורי בארה"ב , הבלוג שלו נחשב כמקור השראה למורים ולמחנכים ברחבי ארה"ב . (Justin Tarte, 2010).
-
לינק
בעשור האחרון ניכרת האצה בהתפתחותן של סביבות אדיוטיינמנט (edutainment) – סביבות ממוחשבות המנצלות את יכולות המולטימדיה המתקדמות לשילוב למידה תוך משחק ובידור. אחד הביטויים המעניינים לסביבות אלה מצוי בפריחתם של הסיפורים הדיגיטאליים, הקרויים גם "ספרים חיים" (Living-Books ). בספרים החיים, ניתן להאזין לסיפור המוקרא, תוך הסתייעות במיטב אמצעי המולטימדיה, כגון תמונה, סרט, מוסיקה ואנימציה. סביבת עבודה זו מאפשרת למשתמש שליטה על מהלך הסיפור, כמו גם אפשרות להשתעשע תוך ההאזנה במגוון משחקי מולטימדיה. ייחודה של סוגת הספרים החיים הוא בכך שמילות הסיפור המוקראות למשתמש בקול, מוצגות על המסך בו-זמנית להקראתן ומאפשרת למשתמש להאזין לסיפור תוך סינכרון מושלם בין הגירוי החזותי והגירוי השמיעתי של הצגת המילים. ממצאי המחקר מראים כי הילדים ששיחקו במשחק רכשו את אוצר המילים הגלום בו בתהליך למידה אקראי ובלתי מכוון, בזכות הסינכרון שעשו בזמן אמת, בין הגירויים החזותיים והשמיעתיים של המילים ובזכות השעות הרבות של שימוש בתוכנה ( יורם עשת וערן חיות).
-
לינק
המאמר מתאר תהליך כתיבה שיתופי של שני הכותבים שהיו חונך ומונחית במסגרת הכשרת מורים. השאלה שעמדה בפניהם: כיצד נוצר טקסט בתהליך של כתיבה שיתופית? כיצד מסגרת הטקסט הזה מאפשרות כבוד הדדי והכרה בשוויון בתרומה? בתהליך השיתופי הכותבים העלו נקודות קריטיות ורגשיות שונות בהתנסויות החונכות. הם תיארו זאת באמצעות פיתוח של 17 תמרורים נרטיביים (רפלקציות אישיות, טקסטים מהשדה, שיחות מקוונות, דיונים דו-שבועיים משותפים וסיפורי התנסות) או ויזואליים (שימוש בצבעים שונים) לאורך שלוש שנים. בסיום הכתיבה נוצר אוסף של מחשבות, רגשות, תחושות, מתחים ביחס להתנסויות האישיות והמקצועיות של כל אחד ושל השניים יחד. המאפיינים השכיחים לכתיבה משותפת הם: סיעור מוחות ודיונים, התוויית קווים ראשוניים לכתיבה, הכנסת שינויים, סקירה ועריכה. נמצא כי כותבים עושים שימוש בכלים מתוקשבים כדי לקדם את תהליך הכתיבה המשותפת ( Griffin, S.M., & Beatty, R.J).
-
לינק
מערכת החינוך וההוראה עוסקת בהנחלת ידע ובחינוך לערכים, אך מאמר זה אינו מתמקד בעולמות התוכן והרוח המונחלים ללומד הצעיר, אלא עוסק דווקא ב'איך', באינטראקציה המילולית המתקיימת בגן הילדים בין המחנכת לילדים. ה'איך', במקרה שלפנינו, הוא זווית הראייה הלשונית, שבאמצעותה מתקיים שיח ההוראה בפי מחנכי הגיל הרך, דהיינו הגננת, בעיקר, אך גם בפי המורה לתנועה והמורה למוסיקה (ריתמוסיקה), ולהלן – מחנכי הגיל הרך. עיון הקשרי בתופעות מילוליות אופייניות בשיח הגננת בפרט, ומחנכי הגיל הרך בכלל, וביאור היבטים שונים בהתנהגותם הלשונית, עשויים לחשוף את 'תפיסת האני' שלהם, את מיצובם המקצועי והרגשי – הבלתי מודע, אולי – בעיני עצמם, בסיטואציות מסוימות בחיי גן הילדים . רצוי שהצוות בגן הילדים יאמץ תקשורת מילולית איכותית ותואמת-התפתחות, שאפיוניה מפורטים במאמר( ציפי כהנוביץ').
-
לינק
תמצית התפיסה החינוכית של בתי ספר בשבדיה היא שביה"ס איננו אי בודד המנותק מסביבתו. תפיסה זו מנחה את השבדים בהתמודדות עם פיתוח מערכות תקשוב ללמידה מקוונת. ההכרה כי הקשר בין הסביבה התרבותית מחוץ לביה"ס לבין כיתות הלימוד הוא הבסיס למערכת מתוקשבת הנקראת "לכידות מתוקשבת" (web coherence learning). מדובר בתפיסת למידה מערכתית מתוקשבת, שנועדה להגביר את הקשר ואת חילופי המידע בין מוסדות תרבות כגון מוזיאונים, מרכזי מדע ומרכזי מוסיקה, עם בתי הספר בשבדיה. המטרה היא ליצור למידה חוץ-בית ספרית אשר תעשיר את ההתפתחות הקוגניטיבית של התלמידים בשבדיה. אם במדינות אחרות בעולם נעה תמיד המטוטלת בין תהליכי יישום בבתי הספר לבין עצירת התכנית והתחלת תכנית חדשה לחלוטין, הרי שבמדינות סקנדינביה שמרו על תנופה רציפה של תקשוב מערכת החינוך בבתי הספר במשך 15 שנים רציפות ולכן התוצאות והתפוקות מורגשות היטב.
-
לינק
ניתוח נתונים במחקר איכותני – הוא ספר (אסופת מאמרים), משנת 2010 , המציע מגוון רחב של שיטות לניתוח נתונים שאינם כמותיים. חלק מהשיטות ידועות יותר, חלקן פותחו או עוצבו מחדש על ידי הכותבים. אלו גם אלו מתוארות בספר בפירוט, מודגמות ונדונות. הספר מאפשר לחוקרים להתעמק בשיטות השונות ולבחור את אלה המתאימות לנתונים שצברו; הם יכולים לבחור שיטה אחת בשלמותה, ליצור צרוף של שיטות, או לקבל גיבוי לעיצוב שיטה המשלבת שיטה קיימת עם חידוש משלהם. המאמרים בספר נכתבו על ידי מיטב החוקרים בישראל. לאה קסן היא פרופסור חבר לעבודה סוציאלית. חוקרת איכותנית אשר הקימה בשנת 1996 את המרכז הישראלי למחקר איכותני באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. מיכל קרומר-נבו היא מרצה בכירה במחלקה לעבודה סוציאלית על-שם שפיצר באוניברסיטת בן-גוריון שבנגב, וראש המרכז הישראלי למחקר איכותני של האדם והחברה באוניברסיטה זו.
-
לינק
מכון חפ"ן הוקם בשנת 1975-6 ע"י הפרופסורים משה כספי, צבי לם ז"ל ויוסף באשי ז"ל, ונוהל שבע שנים ע"י פרופ' כספי כמכון עצמאי , במטרה ליצור אלטרנטיבה חינוכית להכשרת המורים המקובלת. הלימודים במכון חפ"ן, הקיים מזה 20 שנה, במכללה האקדמית ע"ש דוד ילין בירושלים , מיועדים לאקדמאים המעוניינים להניע שינוי בתוכם ובמערכת החינוך. הנחת היסוד היא כי קודם לכל על המורה להיות אדם מתבנה ומתפתח כל העת. הדרך אותה הם מציעים כרוכה בנכונות להיפתח ולעבור תהליכי שינוי פנימיים – אישיים , באכפתיות ושיתוף פעולה , בגמישות פנימית וביכולת להתפנות לשנה של למידה אינטנסיבית. תכונות נוספות חשובות הן: סקרנות , אהבת למידה , מעורבות חברתית ,יצירתיות ועוד.
-
לינק
תוכנית מקיפה לשיפור מערכת החינוך בארץ אשר נכתבה על ידי ד"ר ניר ארגוב . תוכנית זו אולי יקרה אך ד"ר ארגוב מבקש להפיצה ככל האפשר כדי שיערך אודותיה שיח ציבורי וכדי לעורר את הדיון בעתיד החינוך בארץ. הבאנו כמה נקודות מעניינות מתוך תכניתו של ד"ר ניר ארגוב: "משרד החינוך יצמצם את אגף הבחינות ואת מספרן של בחינות הבגרות וישקיע את הכסף שייחסך בחינוך שיגיע לתלמיד הבודד." "מעבר לשעות הלימוד שיקבע משרד החינוך ללימודי הליבה בכל שכבה, יתקצב המשרד מספר מינימאלי של שעות העשרה אותן יקבלו התלמידים בכל שכבה. לימודים אלה יהוו כשליש מכלל שעות הלימוד ובכל מקרה אין לפגוע בשעות לימוד מקצועות הליבה. כך יחזרו למערכת החינוך שיעורי מוסיקה, תיאטרון ואומנות ויתאפשר להבחין בין בתי הספר לפי תוכן לימודי וההעשרה" .
-
סיכום
הכותבת עושה במאמר שימוש בגישה האיכותית של סיפור אישי כדי לדון בעבודתה בהוראת קורס קריאה מתקנת בפעם הראשונה בקריירה שלה. המאמר מאיר את השיטות ההוראתיות ואת התרגילים לבניית קהילייה שבהם נעשה שימוש כדי ללמוד באורח ביקורתי קריאה בסיסית לקבוצה שהתאפיינה בשונות תרבותית וחינוכית של תלמידי שנה ראשונה בקולג'. במאמר דנה הכותבת בגישתה לקורס ובאינטראקציות עם סטודנטים תוך שימוש במסגרת של "הוראה הנענית תרבותית". זהו סוג הוראה המזמין את המורה להבין את תחומי העניין של תלמידיו ולארוג אותם לתוך תוכנית ההוראה שלו ) Ferguson-Russell, D ).
-
סיכום
התופעה של עריכת ימים מקוונים בבתי ספר היא במידה רבה תופעה חינוכית ישראלית ייחודית שנולדה ,ככל הנראה, עוד בשנת 2001 בבית הספר בכפר ורדים בצפון הארץ. ככל הנראה משם הגיעה ההשראה ליוזמה הישראלית הייחודית בעולם של יצירת אירוע מתוקשב ייחודי בחיי ביה"ס. הרעיון לערוך יום מקוון בו מעבירים משימות דרך אתר בית הספר לתלמידים והם צריכים לבצען מבלי להגיע לבית הספר. עד מהרה אומץ הרעיון גם ע"י מנהלי בתי ספר אחרים בארץ, בכפר סבא, ראשון לציון , צופית, ובראש העין. כל ביה"ס הוסיף את הנופך שלו לקיום היום המתוקשב, אך העיקרון של שבירת גבולות ביה"ס בלמידה מקוונת מהבית נשמר בכל היוזמות המתוארות במסמך זה. ראיונות שנערכו ב2004 וב2006 עם תלמידים ומורים שהשתתפו בימם המקוונים בבתי הספר בכפר סבא ובראשון לציון גילו כי האירוע המקוון הרב-שנתי מגביר את המוטיבציה של התלמידים ללמוד בנקודת הזמן שבה הופעל. התלמידים נרתמו בהתלהבות לאתגר של למידה מהבית באמצעות האינטרנט ונגשו להתמודד עם המטלות המקוונות ביתר עניין והתלהבות מאשר בבתי הספר עצמו. שבירת גבולות הלמידה, גבולות המקום והזמן באמצעות האינטרנט הקנו לתלמידים תחושה של שינוי והמוטיבציה שלהם להשקיע בתרגילים של מתמטיקה, תנ"ך והיסטוריה הייתה גבוהה למדי.
-
לינק
בשנים האחרונות, בעקבות פריחת אתר YouTube ודומיו; ובעידן ווב.2.0 המתאפיין, בין השאר, בתוכן שיוצקים הגולשים עצמם לרשת – חלה עלייה תלולה בכמות קבצי הוידיאו המועלים לאתרים. במקביל, קהל הגולשים מצפה כיום יותר לתכנים ויזואליים בכל התחומים: קליפים של מוסיקה, הומור ואנימציה, סרטי תעודה המופקים ישירות לאינטרנט, סרטי הדרכות בכל תחום (מבישול ועד אחזקת הבית), ראיונות, הרצאות מכנסים או שיעורים וקורסים ועוד. כל אחד מוזמן להעלות (upload) סרטים בכוחות עצמו, על מנת לשתף בידע ולהגדיל את המאגר. (דורש תהליך רישום פשוט) התופעה לא פסחה גם על תחום החינוך. הוידיאו נגיש יותר בכיתות הלימוד במוסדות החינוך, והופך להיות אמצעי הוראה בעל חשיבות. לאור זאת ריכזנו שורה של מקורות מידע ומנועי חיפוש יעילים היכולים לסייע לחיפוש מידעני של קטעי וידאו . הרשימה המידענית הוכנה לצורך קורסים במידענות במכללות ובאוניברסיטאות.
-
לינק
ג'יי הורוויץ הפנה את תשומת לבנו למאמר מרתק של מורה אמריקאית בשם טרישיה בוק המתמודדת בדרך יצירתית ומלאת השראה עם הוראה בכיתה ללא נייר . טרישיה בוק מביאה דוגמאות מספרות כדי להראות שסופו של כל plan הוא שלא יעמדו בו, ואילו כל path מלא באפשרויות. לאור זה, אין זה מפתיע שהיא כותבת שהיא בוחרת לזנוח את ה-plan לטובת ה-path. אין ספק כי מה שבוק מתארת הוא path – שביל לא ישר ולא סלול שעם כל צעד חדש נוצר. היא מתארת כיצד קריאת שיר מובילה לקריאת ספר, ומהספר מתבקשת האזנה למוסיקה. הלמידה איננה נשארת בתוך הכיתה – הורי התלמידים, ומורים אחרים בבית הספר, מצטרפים לתהליך. התלמידים מלהיבים את ההורים, ואלה ממליצים על ספרים נוספים שכדאי לקרוא. בוק אפילו מציינת ש-75% מהסטנדרטים שהיא אמורה להשיג בקורס כבר הושגו לפני סיום המחצית של הסמסטר.
-
לינק
בשנים האחרונות חלה עלייה תלולה בכמות קבצי הוידיאו המועלים לאתרים. במקביל, קהל הגולשים מצפה כיום יותר לתכנים ויזואליים בכל התחומים. הגישה לסרטים חופשית לכולם וכל אחד מוזמן להעלות סרטים בכוחות עצמו, על מנת לשתף בידע. התופעה לא פסחה גם על תחום החינוך. הוידיאו נגיש יותר בכיתות הלימוד במוסדות החינוך, והופך להיות אמצעי הוראה בעל חשיבות. הסקירה מציגה אתרים המכילים מאות סרטים מאת מורים ומרצים. (פני ברסימנטוב)
-
לינק
תקציר הרצאתה של ד"ר קלודי טל , בכנס הגיל הרך לזכרו של גדעון לוין במכון מופ"ת ב15 לפברואר 2009 . מטרת ההרצאה היא לתאר תוכנית הכשרה למחנכות לגיל הרך שנבנתה בעקבות הדרישות החדשות של המל"ג. במכללת לוינסקי ראינו בדרישות המתווה הזדמנות לבחון את תוכניות ההכשרה שלנו ולחדש אותן. תוכנית זו היא אפוא תוצר של יוזמה של חלק מצוות המכללה והיא איננה מהווה רק היענות לדרישות חיצוניות של המל"ג. נקודת המוצא של התוכנית הייתה אי הנחת של מתכנניה ממצב ההכשרה והחינוך הקיימים בארץ. לכן, התשובה לשאלה: מי החליט על כיווניה של התוכנית המוצגת? היא גרעין של אנשי צוות מרכזיים במכללת לוינסקי(אם כי לא כולם!).
-
לינק
הפרופסור לפסיכולוגיה (פרופסור חבר באוניברסיטת UCLA) פטרישיה גרינפלד סקרה מעל 50 מאמרים ומחקרים על למידה וטכנולוגיה והגיע לכמה תובנות מעניינות שפורסמו בכתב העת Science . אחד הסוגיות שפרופסור פטרישיה גרינפלד הצביעה עליהם בין היתר היא הירידה ביכולות חשיבה ביקורתית ואנליטית בעקבות החשיפה לאינטרנט. היא מתייחסת בהקשר זה למחקר אשר ערך השוואה בין תלמידים בכיתה שהיו מחוברים לאינטרנט לאלו שהנו נטולי אינטרנט. כאשר התלמידים נבחנו על חומרי השיעור התברר כי אלו שהיו נטולי אינטרנט בכיתה הצליחו טוב יותר. בניגוד למה שרבים ושבים התברר ממחקרים אחרים כי חלוקת הקשב הבו-זמנית של התלמידים (multi-tasking בין אינטרנט , משחקי מחשב ומוסיקה ) פוגמת בסופו של דבר בהבנה המעמיקה שלהם בלמידה ובהבנה. חלק מהבעיה נובעת מכך שהתלמידים פיתחו יכולת פענוח ויזואלי גבוהה של חומרים ויזואליים אך יכולת פענוח נמוכה יותר של טקסטים כתוצאה מקריאה מוגבלת של ספרים בהשוואה לעבר.
-
לינק
אסתי דורון העלתה סוגיה מאד מעניינת וחשובה בבלוג שלה הנוגעת לדילמה של הפעלת אתר בית הספר כסביבה פתוחה או סגורה . אסתי שואלת מה מקומו של האתר הבית ספרי ושל סביבת ההוראה -למידה הסגורה בההילרן? מה מפרסמים היכן? בבתי ספר שבהן אין סביבה לכל מורה, משמש האתר הבית ספרי כסביבה להעלאת מטלות, קיום דיונים וכן להודעות שוטפות. אך, כשיש סביבת הוראה למידה כדוגמת ההילרן או המודול לכל מורה, מה תפקידו של האתר? האם עליו להיות רק החלון החיצוני של בית הספר ולאפשר תקשורת עם גורמים חיצוניים לבתי הספר (הורים אולי?) או שיש לו גם הבטים פנימיים בית ספריים? ואם כן, מהם ההיבטים האלו? כאשר סביבת ההוראה-למידה הופכת לסביבה סגורה, מה קורה לדלתות הכיתה שנפתחות? בפני מי הן נפתחות? רק בפני תלמידי בית הספר? בפני ההורים של קהילת בית הספר? מה קורה לקהילות האחרות?
-
לינק
ביה"ס אינו אי בודד המנותק מסביבתו. זו תמצית התפיסה החינוכית של בתי ספר בשבדיה בהתמודדות שלהם בפיתוח מערכות תקשוב ללמידה מקוונת . ההכרה כי הקשר בין הסביבה התרבותית מחוץ לביה"ס וכיתות הלימוד היא הבסיס למערכת מתוקשבת הנקראת "לכידות מתוקשבת" ( web coherence learning). המאמר מתאר את מערכת הלמידה המתוקשבת הזו שנועדה להגביר את הקשר וחילופי מידע בין מוסדות תרבות כגון מוזיאונים , מרכזי מדע ומרכזי מוסיקה עם בתי הספר בשבדיה. המטרה היא ליצור למידה חוץ-בית ספרית אשר תעשיר את ההתפתחות הקוגניטיבית של התלמידים בשבדיה (Peter Karlsudd).
-
לינק
אחד משלושת בתי הספר האנתרופוסופיים היחידים בארץ פועל ליד מודיעין, בצריף חמים בנאות קדומים. בבית הספר ה"צומח" יש כרגע רק כיתות א' ו-ב', אך הצוות בטוח שזו רק ההתחלה. עם הכרה של משרד החינוך אך כמעט ללא תקציבים, ועם הרבה אמונה בלב (ההורים). אז איך לומדים בלי מבחנים, בלי קריאה בכיתה א' ועם גישה מוסיקלית-אמנותית לכל דבר? התשובות לפניכם . ילדי כיתות א' ו-ב' מגיעים לכאן בכל בוקר ממודיעין, לפיד וכפר האורנים ברכב הפרטי של הוריהם כדי לחוות חוויה שונה לחלוטין ממערכת החינוך הרגילה שכולנו מכירים. כאן אין צלצולים, אין סורגים וגדרות ואין בניין בטון מאיים ( איילת רוטה).
-
לינק
מטרת המחקר היא להציג ולבדוק אמצעי עזר ללימוד קריאה באופן יעיל יותר מהמצוי, באמצעות לימוד קריאת מוסיקה בגן המהווה תשתית ללימוד קריאת לשון. המחקר מתייחס לשלושה מקורות לקשיים ברכישת הקריאה: א. קשיים הנובעים מכתב השפה הספציפית; ב.קשיים הנובעים מהיותו של כתב השפה סמל משני; ג.קשיים הנובעים מהפער בין השפה הדבורה לכתובה. חידושי המחקר הם בתיאוריה – זווית ראייה אחרת לקשיי קריאה ולטיפול בהם, בניית כלי חדש – שיטת תווים רכים כתשתית קריאה ראשונה, ביישום- חלוקת לימוד הקריאה לשני שלבים: שלב התשתית במוסיקה בגן ושלב הקריאה המילולית בכיתה א' ( יהודית כרמון (אבן-זוהר).
-
לינק
ארגון ההוראה בישראל מבוסס על תהליך המתחיל בהוראה כוללת המתפתח למצב של בידול בין מקצועות ומורים. בעבר תאמה מערכת ההכשרה תהליך זה והיא הכשירה מורה כולל ומורה מקצועי ובהתאמה לתכניות הלימודים. עם חדירה של הוראה מקצועית גם לכיתות הגיל הרך שההוראה בהן כוללת, ההגדרה המחודשת של מקצועות ההוראה, השינויים במבנה תכניות הלימודים, העקרונות המתודיים וכדומה מחד גיסא והאקדמיזציה של המוסדות להכשרת מורים והדגש הניתן בהן על הקניית הדיסציפלינות – נוצרת אי התאמה מערכתית בין בית הספר לבין מוסדות ההכשרה. דילמה זו לא נדונה וגם הוועדות שטיפלו בשאלת הכשרת המורים לא התייחסו אליה, במאמר נידונות המשמעויות המערכתיות של כוללות מכאן ובידול מכאן (יוסף ינאי)
תוצאות חיפוש עבור: מוסיקה
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין