מאמר זה מציע הגנה על מדעי הרוח אשר מבוססת על כלכלה התנהגותית וכלכלת האושר. בלב ההגנה הזו מצוי הרעיון לפיו לימוד והוראה של מדעי הרוח יכולים להוביל לשימוש טוב יותר במשאבים כלכליים באמצעות שינוי של דפוסי צריכה. הנמקה מסוג זה יכולה לשכנע קובעי מדיניות ולהצליח היכן שהנמקות אחרות נכשלו משום שהיא מנוסחת במונחים כלכליים

מאמר זה סקר 35 מחקרים שהעריכו את יעילות מבחני הבית בהשכלה הגבוהה ומצא כי שיטת היבחנות זו מסייעת לסטודנטים לפתח מיומנויות של חשיבה מעמיקה, ניתוח אנליטי, ביקורת רפלקטיבית ועצמאות אקדמית. מבחני בית עשויים לסייע לסטודנטים להפיג מתחים ולהפחית חרדת בחינות. עם זאת, מרצים וראשי מוסדות רבים מתנגדים נחרצות לשימוש במבחני בית. לטענתם, הם מהווים כר-פורה להתנהגויות חמורות, ואף פליליות, כגון העתקה, התחזות לסטודנט אחר, גניבה ספרותית וקניית עבודות – בעיקר בקרב סטודנטים לתואר ראשון. על רקע זה, מוצעות חמש המלצות למרצים ומוסדות חינוך אשר עוברים להשתמש במבחני בית.

סטודנטים בכיתות מקוונות משוועים לפתח תחושת שייכות משום שהם לומדים בסביבה מנוכרת, מרוחקים מהקמפוס ומופרדים פיזית מחבריהם לכיתה. טיפוח תחושת שייכות בקורסים מקוונים מסייע לסטודנטים לגלות שביעות-רצון מהקורס, להתמיד בלימודים ולעמוד בדרישות האקדמיות. כמו כן, תחושה זו מייצרת אווירה נינוחה המעודדת חברויות בין סטודנטים, נגישות למידע, גמישות מחשבתית, למידה איכותית וקרבה למרצה. מאמר זה מציג פרקטיקות אשר תורמות לטיפוח תחושת השייכות ומדווח על משתנים הפוגעים בה.

מאמר זה סוקר חקר מקרה של תוכנית חינוך לצרכנות אחראית שיזמה חברת 'רבוע-כחול ישראל', שהפעילה רשת סופרמרקטים ברחבי הארץ. התוכנית, ששמה 'חכמים ברבוע', פונה לחטיבות הביניים ומיועדת ללימוד באמצעות צוות ההוראה הבית-ספרי. התוכנית היוותה מרכיב מרכזי בפעילות המוגדרת כאחריות החברתית של העסק. המאמר ניתח חומרי ההוראה והלמידה שהציעה התוכנית, ודן בהסדרים המדינתיים הקשורים לקיום תופעת 'מסחור בבית-הספר'.

רשימה זו דנה בקשר שבין השתתפות בקורסים מקוונים פתוחים לכל (MOOCs) לבין הרשמה למוסד להשכלה גבוהה שבמסגרתו הם הוצעו. הרשימה מביאה מחקר עדכני המאיר את הקשר הזה ומאמצת את תיאוריית הלמידה כדי להסביר באיזו מידה עשויים לומדים שסיימו קורסים מקוונים בהצלחה לרצות להירשם ללימודים במוסד להשכלה גבוהה.