מדיה חברתית ובדידות- לנצח ביחד?

Yavich, R. & Davidovitch, N. & Frenkel, Z. (2019). Social media and loneliness- Forever connected? Higher Education Studies, 9 (2)

עיקרי הדברים:

• לאור השימוש ההולך וגבר של מבוגרים צעירים במדיה החברתית עולה השאלה האם הקשרים החברתיים הנוצרים במדיה החברתית מהווים תחליף ראוי לקשרים החברתיים של העולם האמתי.
• מחקרים קודמים הוכיחו קשר בין מידת השימוש ברשתות החברתיות ובין בדידות
• המחקר הנוכחי בדק באופן כמותי את הקשר בין בדידות לבין שימוש בפייסבוק בקרב סטודנטים וסטודנטיות באוניברסיטת אריאל
• תוצאות המחקר לא תאמו את השערת המחקר לפיה ככל שהסטודנטים יבלו יותר שעות מסך במדיה החברתית כך הם יחושו בודדים יותר
• המאמר מציג את המחקר ובדיון מציע הסברים אפשריים לתוצאות המחקר השונות מהשערת המחקר המבוססת על ספרות המחקר הקודמת

למאמר המלא

לקריאה נוספת

אלימות ובריונות ברשת: תמונת מצב

אימוץ רשתות חברתיות כסביבות למידה והוראה בקרב סטודנטים: המקרה של פייסבוק

בדידות, מצב רוח, מוטיבציה ותקשורת באינטרנט בקרב מתבגרים עם וללא ליקויי למידה, בהתייחס לסביבה חינוכית ולחומרת הלקות

מבוא

בשנים האחרונות הלך וגבר השימוש של מבוגרים צעירים (young adults) ברשתות החברתיות ושעות המסך הרבות שלהם מחליפות זמן שבעבר נוצל לפגישות חברתיות פנים-אל-פנים. מחקרים קודמים מצביעים על מאפיינים ייחודיים שמציעה המדיה החברתית המהווים יתרון עבור מתבגרים, במיוחד ביחס לאמצעי תקשורת אחרים. ובכל זאת, העובדה שחלק ניכר מהחיים החברתיים גם של מבוגרים צעירים נמצאים עכשיו במדיה החברתית מעוררת שאלות על אודות היכולת של הקשרים הרגשיים הללו להחליף את הקשרים שמציע העולם האמתי והמפגשים הממשיים. במיוחד נשאלת השאלה האם הקשרים המקוונים מספקים את אותה תחושת השתייכות, ומפיגים את הבדידות אותה חווים לעתים מבוגרים צעירים?

בדידות ורשתות חברתיות

מחקרים רבים ביקשו לבדוק האם קשרים חברתיים וירטואליים אכן מהווים פתרון מספק לתחושות בדידות בקרב מתבגרים ומבוגרים צעירים. הרשתות החברתיות הופכות את התקשורת הבינאישית והקבוצתית לקלה יותר ומאפשרות שיחות בין שני בני אדם או יותר שללא אמצעי זה, ובנסיבות אחרות, אולי לא היו נפגשים לעולם. אך יכולתם של אינדיבידואלים לענות (באופן אינטראקטיבי) הופכת אותם גם לקהל השותף בחוויותיו של אדם אחר. בנוסף, הרשתות החברתיות מאפשרות גם על שמירת קשרים "מהעולם האמתי" ועל פיתוחם, ובה בעת הן מאפשרות לאנשים שאין להם קשרים חברתיים מספקים ובנות עולם חברתי באמצעות קשרים מקוונים (Green & Schleien, 1991).

אך האם קשרים אלה מספקים? מחקרים (Hu, 2009) מצאו כי צעירים חשים בדידות גדולה יותר לאחר "שיחות" באינטרנט, ביחס למידת הבדידות שהם חשים לאחר שיחות פנים-אל-פנים. מחקר אחר (Dror & Gershon, 2012) מצא למשל קשר ישיר בין בדידות לבין שיחות רבות ברשתות החברתיות עם חברים וירטואליים.

שאלות אלה חשובות עבור המחנכים, כדי שיוכלו לדעת איזה כלים יש לפתח על מנת לשפר את הכישורים החברתיים של הצעירים כמו גם כדי להבין איך לקיים את השיחות התרפויטיות עם מבוגרים צעירים החשים בדידות.

מטרות המחקר

לאור ממצאים קודמים המעידים על קשר בין בדידות לבין שימוש ברשתות חברתיות (Hunt et al., 2018), מבקש המחקר הנוכחי לבחון קשר זה בקרב סטודנטים מאוניברסיטת אריאל ב-2018. החוקרים הניחו שכל הסטודנטים באוניברסיטת אריאל נכנסים לאינטרנט מדי יום, שהם מודעים למדיה חברתית ושלכולם יש לפחות 10 חברים בעלי גישה יומיומית למדיה החברתית. החוקרים הניחו גם שרוב הסטודנטים הם צעירים ולכן התחילו להשתמש במדיה החברתית בתקופת בית הספר ובמהלך השירות הצבאי. מכאן החוקרים שיערו שהסטודנטים עצמם קובעים את העדפותיהם ואלה מובילות ליחס שלהם למדיה ולאופן השימוש שלהם בה. עוד הם הניחו שהסטודנטים מתקשרים עם חבריהם הסטודנטים האחרים במהלך הלימודים ולאחריהם, בכיתה ומחוץ לה ולכן באופן ממשי אינם לבד.

שאלת המחקר כוונה להעריך את בדידות הסטודנטים ואת הקשר בין בדידות לבין שימוש במדיה חברתית (בהתבסס על שימוש בפייסבוק) ועל פרמטרים דמוגרפיים (גיל, מיגדר, מצב אישי, וכו').

מתודולוגיה

כדי לקבל תמונה רחבה ומקיפה ככל האפשר על התופעה הנחקרת, החוקרים עשו שימוש בשיטת מחקר כמותית. נבחר מדגם מהסטודנטים באוניברסיטת אריאל שמלאו שאלונים שכללו שאלות בינאריות וכמותיות.

המדגם כלל 157 משתתפים, 75 גברים ו-82 נשים בין הגילאים 19 ו-33. כל המשתתפים היו דוברי עברית וכולם מהפקולטות למדעי החברה ולמדעי הרוח. המשתתפים קיבלו לינק לשאלון אלקטרוני. לפני מילוי השאלונים, הוצגו מטרות המחקר בפני המשתתפים וכולם מילאו טופס הסכמה בו הצהירו כי הם מקבלים את תנאי המחקר, מבינים את זכויותיהם ומשתתפים במחקר מרצון.

השאלונים נוסחו בעברית וכללו שלושה חלקים: חלק דמוגרפי המברר את הרקע האישי של העונים- שנת לידה, מגדר, מצב אישי, חלק העוסק בהרגלי השימוש בפייסבוק, חלק המברר את הקשרים החברתיים של הנשאלים ואת מידת הבדידות שלהם.

תוצאות ודיון

מטרת המחקר הנוכחי היתה לחקור את הקשר בין דפוסי השימוש במדיה החברתית (בהתבסס על פייסבוק) לבין בדידות בקרב סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה. המחקר התבסס על מדגם של 157 סטודנטים מאוניברסיטת אריאל שמילאו שאלונים מקוונים.

על יסוד מחקרים קודמים (Hunt et al., 2018) שקבעו כי יש קשר חיובי בין שימוש אינטנסיבי ברשתות חברתיות לבין בדידות, ביקשו החוקרים לבדוק קשר חיובי בין שימוש בפייסבוק לבין בדידות בקרב סטודנטים באוניברסיטת אריאל. התוצאה: לא נמצא קשר סטטיסטי משמעותי בין שני המשתנים- שימוש בפייסבוק ובדידות.

כמה הסברים אפשריים לתוצאה מפתיעה זו:

1. ייתכן שמדידת השימוש במדיה חברתית בהתבסס על פייסבוק ב-2018 איננה מדוייקת דיה. יתכן, למשל, שצעירים מבלים זמן רב ברשתות חברתיות אחרות.
2. יתכן שהקישור בין שימוש במדיה חברתיות לבין בדידות הוא תלוי קהילה. למשל, במחקר הנוכחי המדגם כלל שיעור גבוה יחסית (ביחס למספרם באוניברסיטאות ובמכללות ישראליות אחרות) של סטודנטים שהגדירו את עצמם כדתיים. בנוסף, המשתתפים היו בעלי קשרים אחרים, מהצבא למשל, שאינם אופייניים לסטודנטים אירופאים או אמריקניים.
3. יש להביא בחשבון ששימוש בפייסבוק הפך לחלק אינטגרלי מהתהליך הלימודי, ומכאן אפשר לשער ששימוש אינטנסיבי יותר בפייסבוק עשוי להיות קשור לסוציאליזציה גבוהה יותר בלימודים, ולא בהכרח להיעדרם של קשרים ריגשיים חזקים.
4. הסטודנטים במחקר הנוכחי היו צריכים ללמוד בקבוצות כמה פעמים בשבוע. פרקטיקת לימוד זו הפחיתה אולי מהבדידות.
5. מספר המשתתפים במחקר, קבוצת המדגם, איננה מספיקה כדי לקבוע קישור סטטיסטי חזק דיו.
6. ייתכן שצריך לבחון מחדש את תוצאות המחקרים הקודמים.

עוד בדקו החוקרים קשרים אפשריים בין מאפיינים דמוגרפיים של המשיבים לשאלונים לבין אופני השימוש שלהם בפייסבוק. נמצא כי נשים וגברים נמצאים בפייסבוק המשך זמן דומה, אך נשים העידו על קשר חזק יותר לפייסבוק. סטודנטים שהגדירו את עצמם כדתיים השתמשו בפייסבוק מעט פחות מחבריהם החילוניים, אולי בשל הסטיגמה השלילית שיש למדיה החברתית בקרב קהילות דתיות. עוד עלה כי משתמשים הגרים לבד נמצאים זמן ממושך יותר בפייסבור לעומת סטודנטים הגרים עם הוריהם או עם בני/בנות זוג.

החוקרים בדקו גם את הקשר בין בדידות לבין מאפיינים דמוגרפיים. מחקרים מוקדמים הראו קשר בין בדידות בקרב צעירים לבין מגדר (Nowland, Talbot & Qualter, 2018) במחקר הנוכחי לא היה לגורם זה השפעה סטטיסטית משמעותית. לעומת זאת מצב אישי ואופן המגורים הוכחו כקשורים משמעותית לבדידות: משיבים נשואים או כאלה שמתגוררים עם בן/בת זוג דווחו על עצמם כעל פחות בודדים. לא היו מספיק נתונים כדי להעריך את השפעתם של ילדים וגירושין על בדידות.

ממצאים מעניינים נוספים נוגעים למאפיינים אחרים בקרב הקבוצה שנדגמה: נשים נשואות דווחו על מעט פחות פעילויות עם חברים, כנראה כיוון שיש להם פחות זמן פנוי. גברים דתיים מבוגרים יותר עוסקים פחות בפעילויות הכרוכות בכתיבה, אולי כפונקציה שלשמרנות הקהילות הדתיות והסתייגות משימוש בטלפונים ניידים ולחילופי ההודעות הכתובות בהם (SMS). מבין המשיבים, נשים, יותר מגברים, דווחו על רצון לשנות משהו בחייהן, אך השינוי לא היה קשור בהכרח דווקא לבדידות.

מגבלות המחקר

למחקר כמה מגבלות שיש להביא בחשבון את השפעתן על תוצאותיו. ראשית החוקרים השתמשו בשאלוני דיווח עצמי כדי לבחון את השערותיהם. מכאן שאפשר שהמשתמשים לא ענו על השאלונים במלוא ההגינות ו/או הרצינות הנדרשת, ולכן השערת המחקר לא אוששה למרות שהיא היתה מבוססת על ממצאים מספרות מחקר קודמת. שנית, המשתתפים באו מאוניברסיטת אריאל. ייתכן שאופייה ההומוגני של קבוצת המדגם השפיעה על הממצאים ותוצאות אחרות היו נמצאות לו המחקר היה נעשה על קבוצה הטרוגנית יותר.

מסקנות

לאור השימוש הגובר ברשתות החברתיות בקרב גברים ונשים צעירים וצעירות, ונוכח העובדה שהם מבלים זמן רב יותר מול המסך מאשר באינטראקציות פנים אל פנים עם בני גילם, עולה הצורך בעוד כיווני מחקר על אודות הקשר בין שימוש ברשתות החברתיות לבין בדידות. למרות שהשערת מחקר זה לא הוכחה, מחקרים קודמים מצאו קשרים בין משתנים אלה.

כמחנכים חשוב להבין האם בדידות היא הגורם או התוצאה של השימוש במדיה החברתית. הבנה זו תתרום לפיתוח כלים ממוקדים לשיפור מיומנויות חברתיות ולשיחות טיפוליות עם צעירים החווים בדידות.

ביבליוגרפיה

Dror, Y., & Gershon, S. (2012). Israelis in the digital age. RishonLezion: The College of Management

Green, F., & Schleien, S. (1991). Understanding friendship and  reaction: A theoretical sampling. Therapeutic Recreation Journal, 25(4), 29-40

Hu, M. (2009). Will online chat help alleviate mood loneliness? CyberPsychology & Behavior, 12(2), 219-223

Hunt, M.  G., Marx,  R., Lipson, C.,  & Young, J. (2018).  No More FOMO:  Limiting  Social Media  Decreases Loneliness and Depression. Journal of Social and Clinical Psychology, 37(10), 751-768

Nowland,  R.,  Talbot,  R.,  &  Qualter,  P.  (2018).  Influence  of  loneliness  and  rejection  sensitivity  on  threat sensitivity  in  romantic  relationships  in  young  and  middle-aged  adults.  Personality  and  Individual Differences, 131, 185-190