על מנת להתמודד עם תופעת האלימות פרופ' Noddings מציעה מצד אחד "לדמיין את הגרוע ביותר" ומצד שני לבדוק בצורה שיטתית ולא להפסיק לשאול "למה". לטענתה יש לדבר יותר עם הילדים והתלמידים על "הצד האפל" שעלול להיות טמון אצל כל אחד ("The shadow size") ולדון יחד איתם בכך. נודיגנס מדגישה את ממד המגדר וממד הלאומיות כמזינים את בעיית האלימות כל עוד מערכת החינוך נמנעת מלדון ולהעלות שאלות במסגרת שיח משותף עם הילדים, דיונים שמאוחר יותר יסייעו לתלמידים להתמודד עם קונפליקטים. נודיגנס מתנגדת נחרצות לרפורמה NCLB שלדעתה מייצרת תלמידים בעלי הישגים אך לא אנשים חושבים וביקורתיים.

תיאור מהלכי הרפורמה החינוכית שיזם משרד החינוך היפאני בשנת 2002 והויכוח שהתעורר בציבור ביפאן בעקבות כך. הרפורמה בחינוך הגיעה לשיאה בשנת 2002 כאשר היקף התכנים בכל תוכניות הלימודים צומצם ב30% ובתי הספר הציבוריים עברו למתכונת של חמישה ימי לימודים בשבוע. פרישתה של שרת החינוך מתפקידה באמצע שנת 2004 חיזקה את מבקרי המערכת ואילצה את משרד החינוך היפאני לחזור בו בהדרגה מתכנית הרפורמה המקורית. פורמאלית לא ביטל משרד החינוך היפאני את הרפורמה הליברלית של 2002, אך באוגוסט 2005 הנהיג מחדש את התכנית הארצית לבחינות הישגים בכיתות ח' שבוטלה ביפאן לפני 40 שנה (תכנית בחינות נורמטיבית ארצית הדומה לבחינת הסקר הישראלית שהייתה נהוגה בשנות ה50 בישראל). המשמעות היא הגברת הלחץ על המורים בבתי הספר יסודיים להכין תלמידים לקראת הבחינה וצמצום מרחב ההוראה האינטגרטיבי הגמיש שלהם.

המאמר עוסק בניתוח מקומו של העוני ברפורמות בית ספריות. ניתוח הנתונים מצביע על חמש נקודות מרכזיות: א.היקף העוני ומשכו גדולים בארה"ב יותר מאשר במדינות עשירות אחרות; ב.יש קשר בין עוני לבין מיקומם הנמוך שלהישגים אקדמיים; ג.העוני מגביל ביטוי של כישרונות קיימים. גורמים סביבתיים, במיוחד המשפחה והסביבה, לא גנטיקה, משפיעים על יכולות אקדמיות; ד.בעיות רפואיות קשות משפיעות על ילדים עניים. הדבר מגביל את הישגיהם הלימודיים וסיכוייהם בחיים; ה.הפחתה מועטה בעוני המשפחה מובילה לצמיחה בהתנהגויות חיוביות בבית הספר ולהישגים אקדמיים טובים יותר. הטענה היא שעוני קשה מציב מגבלות על מה שניתן להשיג באמצעות רפורמות בית ספריות. הנתונים המוצגים במאמר מראים שהמדיניות החזקה ביותר לשיפור הישגים בבי"ס היא בהפחת העוני בקרב המשפחות והנוער. (Berliner, D)

סקירת ספרות הבוחנת את השאלה האם יום לימודים ארוך תורם לשיפור ההישגיים הלימודיים של התלמידים, לאור המשאבים הרבים שהפעלתו דורשת. המאמר מציג סיכום של ממצאי מחקרים לגבי ארה"ב, בריטניה, גרמניה וישראל, ומחבריו טוענים שבסך הכל המחקר מלמד שלא נצפו תוצאות משמעתיות במעבר ליול"א מבחינת הצטיינות אקדמית ורמת ציונים. האלטרנטיבות המוצעות, בין השאר, הן שיפור איכות החינוך ואיכות ההוראה. (אמנון טיל)

המחבר סוקר את אופן וטיב הכשרת המורים מאז תחילת ההתיישבות החדשה בישראל ועד לדרישה להפיכת מוסדות ההכשרה למכללות המעניקות תואר אקדמי, ומבקר את אימוץ הדגם האקדמי של הכשרת מורים ע"י ועדת דברת והחלתו גם על המכללות. לדעתו, מורה אינו אקדמאי הרוכש הכשרה פדגוגית לאחר לימודי תחום הדעת שלו אלא מורה אומן ואמן. בהכשרתו יש קשר אורגני בין לימודי ההשכלה להכשרה, הידע הפדגוגי נרכש בשילוב עם רכישת הידע הדיסציפלינרי. מוסד להכשרת מורים צריך לעסוק בשאלת החינוך הערכי, והנושא חייב להיות משולב בתכנית הלימודים של כל אחד מן המקצועות. (מנחם יהושע רוזנברג)