-
לינק
במחקר נבדקה יעילות המורים רק במונחים של הישגי תלמידיהם. הוא נערך בשני שלבים: בשלב ראשון נבדקה השפעת הערך המוסף של מורים על השיגי תלמידים – באיזו מידה יש למורים השפעה חיובית מדידה על הישגי תלמידים? בשלב השני נעשתה השוואה של דרכי ההוראה בין המורים שדורגו ברבע העליון(17 מורים) לבין מורים שדורגו ברבע התחתון(15מורים) – במה שונות דרכי הוראה והתנהגויות הוראתיות של מורים יעילים מאלה של מורים פחות יעילים במונחים של השיגי התלמידים? יש במאמר סקירה ממיינת מהעשור האחרון בערך המתייחסת למושג של יעילות מורים על מרכיביו. חלק מהפריטים המחקריים מובאים בביבליוגרפיה ( Strong, J.H., Ward, T.J., & Grant, L.W.).
-
לינק
הרצאתה של פרופסור תמר אריאב במסגרת כנס בית ברל לחברה ולחינוך שהתקיים במכללה האקדמית בית ברל, 2-3- ליוני 2009. במדינה כמו שלנו יש לחינוך הציבורי חשיבות ממדרגה ראשונה. ישנם משתנים אחרים, שאינם תלויים במורים, ואשר משפיעים על הישגים לימודיים. הכוח לטפל במשתנים אלה הוא בידי המדינה והיא תעשה זאת רק אם תחליט שהחינוך הציבורי חשוב, ושהמורים הם בני טיפוחיה ולא שק החבטות שלה. פרופסור תמר אריאב סבורה כי ניצני ההתמוטטות של החינוך הציבורי כבר גורמים נזק חברתי-כלכלי שעלול לפגוע גם ביכולת הקיום של המדינה לאורך זמן. יש לשמור על החינוך הציבורי — מהגיל הרך ועד לתואר האקדמי — מפני "אוצריזציה" ניאוליברלית, חקיקה אינטרסנטית והחלטות ממשלה שנשמעות תקינות פוליטית אך בפועל פוגעות באיכות החינוך.
-
לינק
סיכום דוח OECD על הערכת מורים . חשוב להגדיר באופן ברור את מטרת הערכת המורים, ואילו היבטים ייבדקו וישופרו בעקבותיה. יש גם צורך לקבוע אסטרטגיות לטיפול במתח שבין השגת מטרות לבין שיפור אחריותיות. ההערכה האישית של מורים והאחריות המשותפת לאיכות ההוראה בבית הספר – ראוי שתהייה סינרגיה בין הערכת בית ספר לבין הערכת מורים. לצורך זה צריך שהתמקדות בהערכת בית-הספר תהיה קשורה או תשפיע על הערכה ממוקדת-מורה. הסידורים/הנהלים בבית הספר והערכת מורים קשורים ביניהם: (א) כאשר תרומת המורה הפרט להתפתחות בית הספר מוערכת כחלק מההערכה האישית. יש מדינות שבהן המורים מוערכים הן כאחראים אישית לתלמידיהם והן כחברים בסגל בית הספר. (ב)כאשר פעילויות של התפתחות מקצועית למורים הנובעות מההערכות האישיות שלהם מתוכננות בהקשר של התפתחות כללית של בית הספר.
-
לינק
אור קשתי, כתב החינוך של עיתון "הארץ" מסכם את כנס מנכ"לי החינוך מכל העולם שנערך בירושלים במאי 2009. הכינוס הבינלאומי שנערך ביוזמת מכון ון ליר בירושלים היה אחד מאירועי החינוך המשמעותיים בישראל להבנת הצלחתן וכישלונן של רפורמות בחינוך. משרד החינוך קיבל בכנס כמה מתכונים להצלחה מכמה וכמה מנכ"לי חינוך מכל העולם. המודל הפיני: בלי דירוג לפי הישגים; המודל הקנדי: הסוד הוא בשוויון. לאחר שלושה ימים של הרצאות ודיונים אינטנסיוויים, מתברר עד כמה בעיות החינוך המקומיות אינן ייחודיות. רוב המשתתפים דיברו על הקשיים ביישום רפורמות, אי שביעות רצון מרמת המורים, מעמדו הנמוך של המקצוע, פערים גדולים בין תלמידים מקבוצות אוכלוסייה שונות, הישגים ירודים במבחנים והמתח שבין מערכת חינוך ריכוזית לבין ביזור ואוטונומיה.
-
לינק
לתכנית החדשנות החינוכית בביה"ס מבואות הנגב שלושה מרכיבים שמשלימים זה את זה: פדגוגיה מתקדמת, חינוך סביבתי כולל וטכנולוגית תקשוב כלומר שילוב מחשבים ואינטרנט. בית הספר לא ויתר כמובן גם על עיסוק בתחום הערכי והחברתי. בצד הפדגוגי בחרנו בשיטה "למידה מבוססת בעיה" שבה לומדים להתמודד עם הבעיות המורכבות שמציב בפנינו העולם האמיתי ומנתחים אותן בעזרת מספר תחומי דעת. שיטה זו שונה ממה שנהוג בדרך כלל בבית ספר. לרוב מלמדים כל תחום דעת בנפרד, והמורים ממציאים בעיות מלאכותיות ששייכות רק לתחום אחד. תהליך של למידה מבוססת בעיה מתחיל בבחירת שאלה "פורייה": מעניינת, מורכבת, כזו שמעלה מיד שאלות נוספות. המטרה היא לחקור את השאלה ולייצר תובנות אצל התלמידים. לחשוב, לחקור, להבין, לגבש תובנות ( יודיק אביעד).
-
סיכום
ניתוח ההתנסויות ההוראתיות שלנו כמורי מורים מוביל אותנו למגוון של תובנות ושאלות בדבר ראיית ההוראה כדיסציפלינה. הוראה והכשרה נראות לסטודנטים כפעילויות קלות, בעוד שלעוסקים בכך בפועל הן נראות מורכבות. במאמר נבחנת ההשפעה של התצפיות השולייתיות שסטודנטים מקיימים בהיסח הדעת במסגרת תוכניות ההכשרה הנתפשות, בעיני הכותבים כמכשול לראיית ההוראה כדיסציפלינה. הכותבים מתייחסים גם להשפעות של ההיסטוריה של בית הספר ושל המחקר החינוכי בהקשר זה. (Martin, K. A., & Russell, T.)
-
לינק
המבחן הפסיכומטרי לא משקף בהכרח את יכולתם האמיתית של מועמדים רבים ללימודים גבוהים. לכן , המבחן להערכת פוטנציאל החשיבה {ה-:Learning Potential Assessment Device LPAD} של חתן פרס ישראל פרופ' פוירשטיין, הינו מבחן שכשמו כן הוא; הוא מיועד להעריך את פוטנציאל הלמידה של הנבחן. ה- LPAD איננו מסתפק במדידת היכולת הנוכחית, זאת כיוון שההנחה היא שהיכולת הנוכחית, כשהיא נמוכה, עשויה להיות מושפעת מגורמים משניים, שאינם מלמדים על היכולת האמיתית של האדם בתחומים הנבדקים. מטרת ה- LPAD היא כפולה: א. להבחין בין קושי ביכולת הנבדקת, לבין קושי בתנאים המשניים אותם אנו מכנים פונקציות קוגניטיביות פגומות.ב. להעריך את יכולת השינוי של הנבדק באותם 'תנאים משניים', ואף ביכולות עצמן. גם אם רמתו הנוכחית של הנבדק נמוכה, הרי שכושר ההשתנות שלו עשוי להיות גבוה, ולכן הוא עקרונית מתאים לאותם תחומי לימוד בהם חשקה נפשו.
-
לינק
המורים החדשים בארה"ב הם בוגרי תוכניות הכשרה מסורתיות לקבלת היתר הוראה (TC). במסגרת תוכניות אלה הם משלימים את כל דרישות ההיתר לפני תחילת העבודה. בשנים האחרונות כשליש מהמורים החדשים המתקבלים להוראה למדו במסלולי הכשרה חלופיים (AC), שבמסגרתם הם החלו לעבוד לפני השלמת הלימודים הנדרשים. מורים שהתכשרו בהכשרה המסורתית סיימו את כל חובות הלימודים וההתנסות המעשית לפני שהפכו למורים מתחילים בבתי הספר ולהיפך. המתכשרים בערוצים החלופיים נדרשו ללמוד רק חלק מהתוכנית לפני שנכנסו כמורים מן המניין לבתי הספר. כדי לבדוק אם עיתוי ההכשרה קשור ליעילות ההוראה ולהשפעתה על הישגי הלומדים המחקר התמקד בשתי דרכים של שיבוץ מורים: 1) לאחר סיום ההכשרה TC)); 2)לפני סיום הלימודים ( AC ו/או TC). ככלל במחקר לא נמצאו יתרון או רווח, במונחים של הישגי תלמידים, הנובעים משיבוץ מורה שהתכשר בערוץ חלופי בכתה כשהאלטרנטיבה הייתה מורה מהערוץ המסורתי. אך לא נמצא גם נזק או הפסד ( Constantine, J., Player, D., Silva, T., Hallgren, K., Grider, M., Deke, J., & Warner. E).
-
לינק
הספר החדש של צוות החוקרים ומומחי החינוך (חלקם עם רקע של ניהול בתי ספר ופיקוח) של אוניברסיטת הרווארד זוכה להדים מאד חיוביים בארה"ב ומחוצה לה. הספר מציע גישה סיבובית או מעגלית לשיפור עבודת ההוראה והלמידה יותר ע"י אינטראקציה בין מורים, לומדים ותכנים ופחות ע"י לחצי מבחנים והערכה נורמטיבית. נקודת ההנחה היא שיש להגביר מצד אחד את התכנון הפדגוגי המשותף של צוותי מורים בבתי הספר ומצד שני ליישם יותר אינטראקציה בין מורים, תלמידים ותכנים בכיתות. יש קשר הדוק בין כל המשתנים האלו והיכולת המשותפת של צוותי מורים לנתח מצבי הוראה בכיתות תועיל להם וללומדים. תהליך שיפור ההוראה והשבחתה בביה"ס הוא תהליך מעגלי של חקר אירועים משותף, למידה בחברותא ורפלקציה מניתוח אירועי למידה בביה"ס. הייחודיות של התפיסה המוצעת בספר: הסבבים של ניתוח אירועים, הפקת לקחים אינו מוגבל רק לצוותי ביה"ס אלא רצוי להנחילו ולהעבירו במפגשים משותפים קבועים בין מפקחים, מנהלי ביה"ס, מורים ובעלי תפקידים מכמה בתי ספר. כלומר, המחוז החינוכי צריך לעודד ולטפח מפגשי העברת ידע קבועים בין צוותים משותפים של כמה בתי ספר במחוז. כמו שנהוג בבתי חולים כל פעם מציג צוות ביה"ס מקרה מסוים או שיטה שנוסתה בכיתה ואחרי זה כל חברי הצוות דנים באירוע, מנתחים ומציעים תובנות משלהם ( Elizabeth A. City, Richard F. Elmore, Sarah E. Fiarman, and Lee Teitel).
-
לינק
יש שיטות אחדות לשלב בין הוראת החשיבה להוראת התכנים. השיטה המתוארת במאמר ע"י ד"ר לינור הדר (מרצה באוניברסיטת חיפה ומנחה בתי ספר בתחום פיתוח החשיבה) מכונה חשיבה גלויה (Visible thinking) . היא פותחה בידי קבוצת חוקרים מ"פרוג'קט זירו" – מסגרת לפיתוח מחקרים יישומיים בחינוך של אוניברסיטת הרווארד – בראשות פרופסור דייויד פרקינס. השיטה מיושמת במספר ניכר של בתי ספר ברחבי העולם. בישראל היא נכנסת בהדרגה לבית הספר " מעוז המכבים" בישוב מכבים. ביסוד השיטה עומד אוסף של פעילויות חשיבה שעושה את תהליכי החשיבה הסמויים בתודעתו של התלמיד לתהליכי חשיבה גלויים – תהליכים הניתנים לצפייה, לשמיעה, לחיקוי ולאימוץ של השותפים לתהליך הלמידה. הפיכת תהליכים סמויים לגלויים היא המהלך המכונן את השיטה.
-
לינק
בתהליך הכשרת המורים מתקיימת דואליות מתמדת המבליטה את הבעייתיות שבפעולות ההערכה, הסטודנטים המכשירים את עצמם למקצוע ההוראה מביאים אתם את ההיסטוריה הפרטית של חוויות אישיות שחוו כתלמידים בבית הספר והקשורות לדמויות מוריהם בעבר, ניתן להניח שחלק מהתנהגותם של מורים כמעריכים הוא פרי תחושת של הוגנות או אי הוגנות שפיתחו אותם "פרחי הוראה" כמוערכים. חלק גדול מהמורים המלמדים הערכה במכללות להכשרת מורים הם לא תמיד מורים בעלי מומחיות אקדמית בתחום הערכה, חלקם הם מדרכים פדגוגיים היודעים מתי יש צורך בהערכה אך לא מכירים מספיק את הכלים המתודיים של הערכה. הערכה נלמדת הרבה פעמים בקורסים מתודיים של דיספלינה זו או אחרת ולא כתחום נפרד מובנה המכשיר את "פרח ההוראה" להעריך נכונה את תלמידיו בעתיד. מסקירת תכניות הלימוד ניתן עדיין לתאר את ההכשרה הניתנת לסטודנטים להוראה כמצומצמת הן מבחינת היקף הזמן (קורסים סמסטריאליים) הן מבחינת היקף הנושאים והן מבחינת הזדמנות להתנסות מעשית. ( שרה דלמן ) .
-
לינק
תקציר הרצאתה של ד"ר יעל דיין בכנס הגיל הרך במכון מופ"ת לזכרו של גדעון לוין ב15 במרץ 2009 . התיאוריות ההתפתחותיות מבוססות על מחקרים במערב המציגים ילד או ילדה כאובייקטים חסרי תרבות, מגדר, גזע ואשר התפתחותם לינארית ותלושת קונטקסט חברתי, כלכלי ופוליטי. החינוך לגיל הרך, מבסס את הקוריקולום על "ידע התפתחותי אוניברסלי". כך נוצרה גישת ההתאמה ההתפתחותית של NAEYC (Bredekamp, 1987) ואומצה, ברמת ההצהרה, בהתלהבות רבה גם בארץ. כך פותחה תוכנית ליבה עם יעדים התפתחותיים, כך המציאו כלים למדוד את ההתפתחות, כך קבעו כי התצפית העוקבת ובוחנת ילדים/ות בגן היא מתודה הכרחית לעבודה בגן, כך יצרו השוואות בין ילדים/ות, כך יצרו מילון מושגים לעומדים בקריטריונים או נכשלים: בשלות-חוסר בשלות, מוכנות, חשיבה קונקרטית – חשיבה אבסטרקטית, ילדותיות-בגרות, עצמאות-תלות.ההגמוניה של תיאוריות ההתפתחות, מתעלמת מקולות אחרים, מָשתיקה ילדים וילדות, מדירה קבוצות מתרבויות לא מערביות, נותנת כוח למבוגרים על ילדים/ות, מפרנסת קבוצות מקצועיות המטפלות ב"קשיים התפתחותיים" ומשאירה את האחריות על ההתפתחות על הפרט ולא על החברה.
-
לינק
הערכה היא חלק בלתי נפרד מתהליכי הוראה-למידה. המיצ"ב הוא כלי הערכה חיצוני רחב היקף השייך לתחום של הערכת לומדים, ונועד לשמש כלי להערכה מעצבת: "לתת לבתי הספר כלי לתכנון, לשינוי, לקידום ולשיפור עבודת בית הספר". במחקר נבדקו תפיסותיהם של מנהלים ושל מורים את מטרות המיצ"ב בהשוואה להצהרות של משרד החינוך. לשם כך נערכו ראיונות פתוחים עם 30 מנהלים ועם 92 מורים. מהממצאים עולה שלדעת המנהלים והמורים, בדיקת הישגי התלמידים היא המטרה העיקרית של המיצ"ב, והם לא רואים במטרת המיצ"ב כלי עבודה, כפי שמשרד החינוך מצהיר. גם אופי תפקידים בבית הספר משפיע על תפיסת המיצ"ב כהערכה מעצבת או שיפוטית. מנהלים רואים במיצ"ב בעיקר כלי להערכה מעצבת, בעוד מורים תופסים אותו בעיקר כהערכה שיפוטית. בקבוצת המורים- אלה הממלאים תפקידי ניהול רואים במיצ"ב גם כלי להערכה מעצבת, בעוד מורים שאינם בתפקידי ניהול רואים בו כלי שיפוטי. מורים המלמדים את מקצועות המיצ"ב מודעים יותר למטרותיו ממורים המלמדים מקצועות שאינם נבדקים במיצ"ב ( קליגר, אביבה).
-
סיכום
תמיכה במתכשרים להוראה היא מאמץ משותף למורים מאמנים, למדריכים פדגוגיים ולסטודנטים עצמם, אולם כל אחד מהמשתתפים מעריך (appraises) את המאמצים ואת ההתקדמות בהתכשרות להוראה מזוויות ראייה שונות. המאמר בוחן הערכות של שיעורים בהתנסות המעשית ע"י מספר מעריכים. הערכות שיעור של 51 משתתפים (17 משולשי הדרכה) נותחו במונחים של: מטרת ההערכה, מושא ההערכה, שיטות הוראה מועדפות, מוקד ההערכה והקריטריונים להערכה. הממצאים מראים וריאציות משמעותיות במטרות ובפרספקטיבות של המעריכים. הבדלים ונקודות דמיון בין המעורבים פורשו כתורמים לחשיבות של הערכה רבת פנים של הישגים. נראה כי יש עדיין צורך בפיתוח ובחיזוק גישה אינטגרטיבית וכוללת להערכה במסגרת ההכשרה שתקדם את איכות ההוראה. (Tillema,H. H)
-
לינק
סוזן צעירי כותבת ברשת אדיורשת על ניסיונה בטפסי גוגל לפרויקטים חינוכיים. "מצאתי שטפסי גוגל הם מאוד שימושיים. מפריע העניין של היישור לימין במנשק יצירת הטופס אם כי את הטופס עצמו אפשר לעצב בעזרת קצת HTML כך שהוא יופיע עם יישור ימין שמאל" . יוצר הטופס יכול לפרסם את הגליון לתוכו מוזנים נתוני הטופס וכך לאפשר לכל משתתף לראות את התוצאות, השתמשתי באפשרות זו כאן בבלוגרול של אדיורשת בטופס בו חברים יכולים להוסיף לינק לבלוגים ואו לאתרים שלהם. בשנה שעברה בקרית ביאליק אריאלה לובנברג הובילה מיזם יישובי בו תלמידים גם השתתפו בחידונים הבנויים בטפסי גוגל."
-
לינק
מבחנים בין-לאומיים, הבודקים את הישגי התלמידים במדינות שונות במסגרת מחקרים השוואתיים, זוכים לפופולריות רבה במיוחד בעשור האחרון. מבחנים אלה מובילים לנטייה של מדינות רבות להעריך את איכות מערכת החינוך לפי המיקום היחסי של תלמידיהן בדירוג ההישגים הבין-לאומי, בין היתר בשל התפיסה הרווחת המקשרת בין דירוג זה ובין כלכלת העבודה הגלובלית. בהתבסס על נתוני מבחן PISA 2002 מבקש המחקר הנוכחי להראות כי ההישגים הנמוכים של תלמידי ישראל במבחן זה הם במידה רבה צפויים מראש. נמצא כי הישגיהם הממוצעים של התלמידים משקפים כמעט במדויק את הציון המנובא להם לפי מאפייניה הכלכליים והדמוגרפיים של המדינה. לפיכך נטען כאן כי הוויכוח הציבורי בישראל סביב הישגי התלמידים במבחנים הבין-לאומיים חורג מכל פרופורציה. טענה נוספת מתייחסת למדיניות החינוך, הבאה לידי ביטוי בדוח הסופי של ועדת דברת (מדינת ישראל, 2005), שגזרה הצעות לרפורמה חינוכית מתפיסת הגלובליזציה בחינוך. מדיניות זו, המתמקדת בקביעת סטנדרטים ליעדים של הישגים לימודיים במטרה לשפר את מיקום התלמידים בדירוג הבין-לאומי, גורמת למאבקים מיותרים בין משרד החינוך לארגוני המורים. לבסוף, נטען כי ההתמקדות בריבוד הבין-לאומי של ההישגים הלימודיים מסיטה את תשומת הלב הציבורית מהבנת הריבוד הפנים-מדינתי של הישגים אלה( אברהם יוגב, עדית ליבנה ויריב פניגר) .
-
סיכום
תהליכי ההוראה המסרניים, בין שהם ממוקדי מורה-ידע ובין שהם ממוקדי תלמידים, מדגישים את מקומם המרכזי של תוכני הדעת – " נכסי צאן ברזל" – המיועדים למסירה ממורה לתלמידיו ומדור לדור. תהליך אחר של הוראה-למידה ממוקדת תלמיד הוא הוראה המעודדת בנייה. בתהליך זה תוכני הדעת הם אמצעי לבנייה אישית של הלומד. התלמידים משתתפים באופן פעיל ומרכזי ברכישת הידע וביצירת הדעת, והמורים ממירים את תפקידם המסורתי (והמסרני) ומתמקדים בהנחיה ובמתן הזדמנויות ללמידה כזאת ( אורי קצין) .
-
לינק
ג'יי הורוויץ כתב פוסט מעניין המתאר ניסיונות למחשוב קורס מסורתי בגישת הערכה מסורתית המראה שיש מקום גם לתפיסות מסורתיות בתהליכי תקשוב. כתבה שהתפרסמה לפני שבוע באתר של ה-Milwaukee Journal-Sentinel מדווחת על קורס מקוון באוניברסיטה של ויסקונסין במילווקי שמתנהל לפי שיטה שפותחה על ידי פרופסורית באוניברסיטה שכנראה משיגה את התוצאה בשיטה הממוחשבת בתוך הקורס מסורתי . "מדובר בקורס מבוא לפסיכולוגיה – סוג הקורס שבדרך כלל מתנהל באולם הרצאות עם מאות סטודנטים שמאזינים להרצאות, קוראים פרקי קריאה בספר לימוד עב כרס, ונבחנים על החומר הנלמד במבחנים "אמריקאיים" מעצבנים בסוף הסמסטר. דיאן רדי, המרצה, החליטה לשנות את הפורמט המוכר הזה. היא בנתה קורס מקוון שבו הסטודנטים מתקדמים בקצב אישי. על מנת לעבור ליחידת לימוד חדשה, סטודנט צריך לקבל לפחות 90% בבוחן על תוכן היחידה בה הוא למד. אבל הסטודנט יכול להבחן שוב ושוב (אחרי הפסקה של לפחות שעה – לשם רענון על החומר) עד שהוא מקבל את הציון הדרוש. כמו-כן, לפני שאפשר לגשת לבוחן הסטודנט צריך להתנסות במספר פעילויות ו/או משחקים מקוונים שבנויים על מנת להקנות את ידע הדרוש. רדי מכנה את השיטה שלה U-Pace"
-
סיכום
זהו דוח מחקר-סקר המציג ממצאי מחקר וסקירת מחקרים על התפתחות מקצועית של מורים. במחקר נבדקה התייחסות ותפיסת מורים את ההתנסות המקצועית המוצעת להם וזו – הרצויה בעיניהם, גם בהשוואה לנעשה בארצות אחרות בעולם (ארצות ה-OECD). הכותבים עשו שימוש בנתונים של סקר שנעשה בשנים 2003 -2004 ובחנו את תמונת ההזדמנויות והתמיכות להתפתחות מקצועית ברמה פדרלית והמדינתית בארה"ב (בכל המדינות בארה"ב). מדובר במדגם של יותר מ-130,000 מורים בבתי ספר ציבוריים ופרטיים במדינה. הכותבים גם בחנו ממצאים על תפיסות מורים (בארבע מדינות בארה"ב) את ההתפתחות המקצועית שלהם בהשוואה לסטנדרטים של התפתחות מקצועית שנבדקו ב-2008-2007. הסקירה כוללת מגוון מאמרים מהעולם העוסקים בתחום (Wei, R. C., Darling-Hammond, L., Andree, A., Richardson, N., Orphanos, S).
-
סיכום
בהתנהלות של רפורמות חינוכיות נסתרת בדרך כלל עמדת המורים הנוטלים חלק מהותי ביישום הרפורמה בבית הספר. עם זאת , יש לזכור כי הצלחתן של רפורמות חינוכיות תלויה ברמת ההזדהות של המורים המלמדים בביה"ס עם מטרות הרפורמה וערכיה . על רקע זה , נעשה ניסיון ראשוני לבדוק את עמדת המורים המשתתפים ברפורמת "אופק חדש" . הממצאים הראשונים (שעדיין לא נותחו לעומק) מלמדים על קשיי הסתגלות של מורים רבים לתהליכי השינוי "באופק חדש". עומס העבודה שהוטל על המורים הולך וגדל וניכרת לעתים אזלת יד מצד הנהלות בתי הספר. במקומות שהנהלות בית הספר תמכו במורים וגילו מדיניות עקבית וגמישה ניכרת רמת הזדהות גבוהה יותר של המורים. ראייה נוספת של הממצאים עשויה לסייע לחוקרי חינוך לפרש ולנתח את רפורמת "אופק חדש" בעתיד ועדיף עוד בהווה . הממצאים נאספו על ידי צוות פורטל מס"ע באמצעות כמה וכמה מנועי חיפוש באינטרנט אשר התמקדו בפורומים חינוכיים של מורים .
תוצאות חיפוש עבור: מבחנים
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין