מי הוא אותו מורה "איכותי" ומהם מאפייניו? נושא זה שנוי במחלוקת ומעורר ויכוח סוער בקרב חוקרי חינוך וקובעי מדיניות. מסתבר שהמחקר החינוכי עומד חסר אונים נוכח שאלה זו. האינדיקטורים של המשתנה "איכות ההוראה" מניבים ממצאים מאד לא עקביים, לא חד-משמעיים ולעתים אך סותרים. המסקנה העולה מסקירה של ECS , הוועדה האמריקאית לחינוך, היא שהזיקה של היקף הידע ועומק הידע של המורה לאיכות ההוראה שלו אינה ברורה ( Education Commission of the States, 2003 ). בשלב הנוכחי אפשר לומר שיש הסכמה רחבה בין החוקרים על העובדה שהיבטים חשובים מאוד של איכות המורה אינם ניתנים למדידה באמצעות אינדיקטורים כגון תארים, מספר שנות לימוד, ניסיון, ציוני מבחנים כאלו ואחרים ויכולת אקדמית או פדגוגית. לכן , מרבית המאפיינים של מורים שנמדדו במחקרים מסבירים חלק קטן בלבד מן השונות בין מורים ומן העובדה שמורים מסוימים נחשבים לאפקטיביים הם אנשים שיכולותיהם מתפרשות על מגוון עשיר של תחומים ( ציפי ליבמן).

הרצאתו של Dan-Pink בכנס TED היוקרתי בארה"ב הצליחה להפיח חיים בתחום חשוב שסבל מחוסר תשומת לב בעשורים האחרונים. הכוונה לחקר המוטיבציה של אנשים בארגונים ובתוכם גם לומדים במערכות חינוך לסוגיהן. עפ"י PINK כל מה שאנו יודעים על הנעת עובדים ולומדים מוטעה. הוא מסכם בצורה תמציתית את ממצאי המחקרים על מוטיבציה ומצביע על כך שאנשים אינם מונעים ע"י גורמים חיצוניים כגון תמריצים כספיים או ציונים במבחנים אלא בראש ובראשונה ע"י מניעים פנימיים כגון אוטונומיה, מרחב התפתחות וצמיחה ושליטה. אם נבחן את ההשלכות של ממצאי המחקר המוצגים בספרו של פינק הרי יש לכך השלכות על תכנון הלמידה במערכות חינוך, כאשר אנו מפתחים מערכות למידה ממוחשבות או מטלות למידה סגורות ללא חופש בחירה אנו פוגעים במרחב האוטונומיה של הלומד. כאשר אנו יוצרים התנסויות חינוכיות המנותקות מההקשר אנו פוגעים במוטיבציה של הלומד. מספרו של Dank-Pink ניתן גם להבין כי הלמידה המתמדת (lifelong-learning) היא התשתית להתפתחותו של העובד או המורה במרוצת חייו כי היא לא מונעת מיסודות של תמריצים כספיים אלא ממוטיבציה פנימית של סקרנות ומרחב אוטונומיה . ספרו של Dan-Pink מופץ עתה ברחבי ארה"ב לבתי ספר ע"י מנהלי מחוזות החינוך שם וסביר להניח שבשנה הקרובה הוא גם יגיע ארצה במהדורה מתורגמת לעברית.

מאמר זה מתאר מחקר הבוחן אפשרות של שימוש בטכנולוגיה מתוקשבת וירטואלית כדי לשפר את ההערכה מעבר לשיטות הישנות להערכה הנפוצות כיום. יש צורך בהתקדמות כזו בהערכה משום שהשיטות הנוכחיות של בחינה והערכה אינן מדדים תקפים למדידת ביצועים פסיכולוגיים ואינטלקטואליים מתוחכמים. שימוש בטכנולוגיה מתוקשבת כדי להעביר גרסאות ממוחשבות של מבחנים המבוססים על פריט אינו מראה את כוחו של ה-ICT לגבש הערכה באמצעות התנסויות עשירות ומגוונות שמאפשרות לצפות ולנתח את ביצועי התלמידים. כדי להדגים גישה זו, המחברים מתארים מחקר מוקדם שלהם לגבי שימוש בטכנולוגיות מוטמעות כדי לפתח הערכות ביצוע מתוקשבות. ההערכות המתוקשבות שהמחברים יוצרים משלימות ולא מחליפות את המדדים המתוקננים הקיימים על-ידי הערכת המיומנויות שלא ניתן לבחון באמצעות מבחני נייר ועיפרון או הערכות ביצוע מעשיות בעולם האמיתי ( Jody Clarke-Midura, Chris Dede).

בשנים האחרונות גדל העניין בדרכים לשינוי ההערכות המסורתיות של יכולות מורים בין היתר בכיוון של הערכות ביצוע כבסיס לקבלת החלטות לגבי שיבוץ, מתן קביעות, רישוי, גמולים ובחירה לתפקידי הנהגה. הדוח בוחן כמה שאלות: כיצד למדוד/להעריך אפקטיביות מורה? כיצד עשויות הערכות ביצוע של מורים לקראת קבלת תעודת הוראה ורישוי הוראה לשקף ולנבא הצלחה בהוראה? האם הערכות ביצוע עשויות להוות בסיס לקבלת החלטות למטרות נוספות ובהן העלאת איכות ההכשרה, חיזוק החונכות וההתפתחות מקצועית? הדוח מתאר בנייה של הערכת ביצוע מהימנה, תקפה ונגישה שעשויה להבנות מערכת סטנדרטים משותפת ושימושית למקצוע, בדומה לקיים בפרופסיות אחרות (Linda Darling-Hammond).

כבר דיווחנו בעבר על ההתרחבות המתמדת בפעילותם של בתי ספר מקוונים שבהם כל הלמידה נעשית באינטרנט בקשר שבין התלמידים בבית וביה"ס. המסמך הנוכחי מגלה לנו כיצד נעשית ההערכה של תהליכי הלמידה המקוונים בבתי הספר הוירטואליים בארה"ב. בתי ספר וירטואליים אוספים באופן קבוע נתונים על הפעולות המקוונות של המורים שלהם. מהיום הראשון של כל קורס מקוון , כל chat, כל דיון, e-mail, ציון, מסר מידי והקלדה על מקשי המקלדת שהמורה מבצע מוקלטים ומתועדים על-ידי מערכת ניהול הלמידה של בית הספר הוירטואלי. לעתים קרובות, מוקלטות אפילו שיחות הטלפון או שיחות ועידה באמצעות תוכנת ה-Skype עם תלמידים. מערכות ניהול הלמידה יכולות לבחון את הנתונים ולנתח, לדוגמא, כמה זמן המורה מקדיש למתן ציונים או לפיתוח דיונים עם התלמידים, ומנהלי בית הספר הוירטואלי משתמשים בכל המידע הזה כדי להעריך את המורים ( Davis, Michelle R.).

יעדים" הוא פרוייקט ייחודי שמפעיל בית הספר "רוגוזין" במגדל העמק בשיתוף הקיבוץ העירוני של מגדל העמק. קבוצת מורים חיצונית המורכבת מחברים בקיבוץ המחנכים לוקחת את הכיתה לחסותה מתחילת התיכון ועד לסיום הלימודים. הקבוצה משתפת פעולה עם ביה"ס ועובדת לצד המורים שלו במסגרת מערכת השעות, אולם היא עובדת רק עם כיתת "יעדים" ושומרת על לכידותה כקבוצה מגובשת ונפרדת משאר בית הספר. לרוב חבריה תעודת הוראה ולכולם רקע אקדמי והכשרות בתחום החינוך. אבי אבירם מנהל "רוגוזין" מסביר שלמרות העובדה שמורי "יעדים" מגיעים לבית הספר כקבוצה אחת ואינם חלק רשמי מחדר המורים , הם בני בית במקום: " מהרגע הראשון הם נכנסו לבית הספר כחלק מהצוות. הם נמצאים בחדר המורים עם שאר הצוות, הם יושבים בישיבות, אין הפרדה בכלל". אם בשלב הניסיוני ביקשו לוודא שהתלמידים לא ינשרו וייפלטו מהמערכת , כיום כיתת "יעדים" היא כיתה במסלול לבגרות עיונית מלאה, ותלמידיה שואפים הרבה מעבר למה ששאפו נערים בסיכון במגדל העמק במחזורים קודמים.

המחבר הוא מחנך, החולק עם הקוראים שבע אסטרטגיות, שאותן למד במהלך שנותיו כמחנך. הוא מתאר שבע אסטרטגיות שמטרתן להניע את התלמידים ללמוד ולעורר אותם להשתתף בשיעורים בכיתה. Tarte Justin הוא מורה , מחנך ומומחה ללמידה בבתי ספר במדינת מיזורי בארה"ב , הבלוג שלו נחשב כמקור השראה למורים ולמחנכים ברחבי ארה"ב . (Justin Tarte, 2010).

המחקר הנוכחי מבקש לבחון את יחסי הגומלין בין הערכה חיצונית לבין למידה ארגונית במטרה להעריך באיזו מידה היכולת להפיק תועלות מתוצאותיה של הערכה חיצונית טמונים באיכותה של הלמידה הארגונית. המחקר בוחן את הזיקות שבין מאפייני הלמידה הארגונית הבית ספרית לבין הערכה חיצונית באמצעות מבחני המיצ"ב: בהתייחס להיערכות לקראתם, לשימוש בתוצאותיהם ולקשר שלהם להישגי הלומדים במבחנים אלה.ממצאי המחקר העיקריים ברובד הכמותי מצביעים על מתאמים חיוביים מובהקים בין משתני הלמידה הארגונית (מכניזמים, תרבות ומדיניות) למשתני הפקת תועלת מההערכה (ניתוח נתונים ופעולות מונחות נתונים). למכניזמים ללמידה ארגונית על משתניו השונים (מכניזם להערכה, לפיתוח מקצועי ולטיפול במידע) יש מתאמים רבים יותר ומובהקים סטטיסטית עם משתני ההישגים בהשוואה למתאמים של משתני תרבות הלמידה (ערכים ומדיניות) לבין הישגים. באופן כללי ניתן לומר, שמנגנוני הלמידה בכלל ומנגנוני הערכה בפרט מסייעים בהבניה של למידה משמעותית, מקדמים למידה מתוך נתוני המיצ"ב ומקדמים את האפקטיביות הבית ספרית ( חני שלטון) .

תכניות העשרה הן תכניות הלימודים הנפוצות ביותר בישראל לטיפוח תלמידים מחוננים. תכנית יום העשרה שבועי מאפשרת לתלמיד המחונן להישאר במסגרת בית הספר הרגיל, כאשר אחת לשבוע הוא משתתף בתכנית ייחודית הכוללת נושאים מתחומי ידע שונים. במסגרת מחקר זה פותח מערך להערכה רב-ממדית השזורה בלמידה בתכניות העשרה למחוננים. הערכה זו התבצעה בשלבים שונים לאורך תהליך ההוראה והלמידה והשותפים לה היו: תלמידים, מנחה התכנית, מומחים והורים. סביבת המחקר כללה שלושה מרכזי העשרה שבועיים למחוננים בישראל ואת תכניות הלימודים בתחומי המדעים והתקשורת אותן בוחרים התלמידים. מטרת המחקר הייתה לאפיין ולהבין כיצד יישום של מערך הערכה שזורה בלמידה בקורסים הכוללים למידה מבוססת פרויקטים משפיע על תפיסותיהם של תלמידים מחוננים לגבי הערכה ותהליך הלמידה. במחקר השתתפו 101 תלמידים שלמדו בשלושה מרכזי מדע ודעת למחוננים ( שירלי מידז'נסקי).