-
סיכום
לב לדעת" מנסה לחולל שינוי מהותי בשיטות הלימוד בחינוך הממלכתי דתי, כדי לקרב את חומרי הלימוד לחיי התלמידים. תכנית הלימודים שפיתחו, "תורת חיים", פותחת את השיעורים לשיחות נפש ומאפשרת להגיש עבודת מחקר מקיפה לצד בחינת הבגרות . "תורת חיים" היא תכנית לימודים ייחודית הפועלת בחינוך הממלכתי דתי מזה כמה שנים, ומאפשרת לתלמידים לגשת למסלול של 5 יח"ל, שבסופו, לצד בחינה פנימית "על החומר", הם נדרשים להגיש עבודת מחקר מקיפה, הכוללת סקירה עיונית של מקורות, ראיונות וגם עבודה יצירתית. "תורת חיים" היא מעין תכנית הרצה לתכנית אחרת, בעלת יומרות גדולות יותר, בשם "לב לדעת" (יוזמה משותפת של מכללת הרצוג והחינוך הממלכתי דתי), המבקשת לחולל שינוי של ממש בשיטות הלימוד בכל מערכת החינוך הממלכתית דתית ( אמתי מור ) .
-
לינק
תומאס קיין (Thomas Kane), פרופסור לחינוך וכלכלה, דיבר ב- Graduate School of Education על הממצאים העדכניים ביותר של פרויקט "מדידות של הוראה אפקטיבית". הפרויקט, שהושק בשנת 2009, נתמך על-ידי "קרן ביל ומלינדה גייטס" והובל על-ידי קיין, הוא המאמץ הגדול ביותר מסוגו לאסוף תצפיות בוידאו, תפיסות של תלמידים והערכות לגבי הישגי התלמיד והידע של המורה (Colleen Walsh).
-
לינק
המחבר ערך ראיון עם רוברט ביורק (Robert Bjork), המנהל של מעבדת הלמידה והשכחה (Learning and Forgetting Lab) באוניברסיטת UCLA , פרופסור לפסיכולוגיה ומומחה בעל שם לדחיסת מידע בדרך שתאפשר למידע לא להישכח. ביורק מציע שיטה ללמידה של חומר, שאותה הוא מכנה interleaving. ביורק מפרט מהי השיטה ונותן טיפים נוספים לשיפור הלמידה וזכירה של חומר Garth Sundem).
-
לינק
יש בתי ספר אחרים, שמנסים לוודא שהמורים באמת יכירו את התלמידים, ושכאשר אלה ייצאו מהתיכון הם יזכרו עוד כמה דברים מלבד התשובות לבגרות. בתי הספר האלה מסרבים לקבל את מנטליות פס הייצור ואת ההשתעבדות למבחנים מכל סוג – מבלי לדרוש מההורים שכר לימוד של אלפי שקלים לחודש, ומבלי לבחור באופציה הקלה ולוותר לגמרי על הבגרויות. אבל מדובר עדיין בזרם קטן וצדדי, שהגישה אליו אפשרית רק למיעוט מהתלמידים ( נעמי דרום) .
-
סיכום
המאמר עוסק בהערכת הכישורים של מתכשרים להוראה בגישה של הערכה מבוססת-ביצוע. החומר נאסף במשך שנתיים (2007 -2009) ממתכשרים להוראה ומהמדריכים הפדגוגיים (supervisors) שלהם בתוכנית הכשרה שכללה את הערכת בצוע המורה של קליפורניה (PACT) ככלי הערכה. המטרה הייתה להשוות בין הניבוי של המדריכים הפדגוגיים לגבי רמת הכישורים והידע של כל מתמחה לבין הציון שקיבלו בפועל בעקבות ה-PACT. המדריכים הפדגוגיים ניבאו ציונים עבור הסטודנטים שלהם ואחר כך קיבלו את מטלות הסטודנטים להערכה (Sandholtz-Haymore, J., & Shea, L.M).
-
לינק
במאמר זה, המחברים מתארים תכנון, פיתוח ובחינה של שני קורסים מקוונים שיישמו גישה חדשנית לסיפור סיפורים לתכנון למידה, כולל נתונים לגבי הערכת ההכשרה ברמה 1 וברמה 2 שנאספו מיותר מ-100 מחנכים שסיימו את שני הקורסים בתקופה של תשעה חודשים. התיאורים של התהליך השיטתי מתארים כיצד הערכת הצרכים, ניתוח המשימה, ושיטת StoryLearnTM הייחודית יושמו כדי לתכנן ולפתח את שני הקורסים(Hirumi, A., Sivo, S. & Pounds, K.).
-
לינק
המחבר כותב ביקורת על הספר "שינוי ושיפור במערכות חינוך: אסופת מאמרים" בעריכת גל פישר וניר מיכאלי. הכותבים בספר זה נחלקים לשתי קבוצות: בקבוצה אחת מיטב חוקרי החינוך של ארצות הברית, ובקבוצה האחרת אנשי מעשה וחינוך ישראלים. שתי הקבוצות מנסות לתאר ולהציג לקוראים את השפעתן של רפורמות בחינוך. המחבר טוען כי חשיבותו של הספר הנדון בכך שהוא מביא בפני הקוראים הישראלים את המורכבות הגדולה הכרוכה בביצוע רפורמות, ובד בבד מציג תובנות מחקריות שעניינן התנאים הנדרשים להצלחת הרפורמות האלו.
-
סיכום
סיכום הרצאתו המרתקת של פרופסור עמי וולנסקי בכנס מכון מופ"ת על מגמות השינוי בחינוך הציבורי בעולם וישראל. שני גלים בולטים בהיסטוריה של החינוך הציבורי: הגל ה-1 (דיואי, פרובל, מונטסורי, ויגודסקי ופיאז'ה), הגל ה-2 : תפיסת ה- essential או הסטנדרטים בחינוך. עתה אנו רואים ניצנים של התפתחות הגל- ה3 בחינוך הציבורי בעולם , בעיקר נוכח הצלחת מערכת החינוך בפינלנד. בהרצאה הוצגו מאפיינים עיקריים של הגל השלישי כפי שמתבטאים במערכת החינוך הפינית ובחשיבה החינוכית שם ובחלקה האחרון הוצגו ההתפתחויות במערכת החינוך בישראל מול המגמות של הגל- ה3 בחינוך הציבורי .
-
סיכום
המחבר מתייחס בבלוג שלו למאמר שסוקר את הנושא ונכתב על ידי מרסלה בולמאסטר-דיי (Marcella Bullmaster-Day), מנהלת שותפה (Associate Director) ב- Lander Center for Educational Research שב- Touro College ויועצת לחברת קפלן (Kaplan). הלמידה המקוונת ו/או הלמידה המבוזרת היא יעילה כאשר: 1.היא אישית וניתן להתאימה כך שתענה על צורכי הלמידה האינדיבידואליים. 2. תומכת ברמות גבוהות של מעורבות קוגניטיבית כמתן מענה ליעדי הלמידה. 3. מאזנת את ההדרכה שניתנת על ידי המחשב או על ידי המורה עם שליטה מצד הלומד ( Tom Vander Ark).
-
לינק
ארצות הברית תקועה עם הירושה החינוכית של הנשיא הקודם. התקשורת חושפת את מחירם של המבחנים הסטנדרטיים: רמאויות. הנשיא אובמה ושר החינוך שלו כבר מציעים תיקונים והקלות. הערכת יתר של תלמידים, התברר באיחור גם לאמריקנים, פוגעת בחינוך . עולם החינוך בארצות הברית כמרקחה. הנשיא אובמה ושר החינוך ארני דנקן הכריזו על ויתורים שייתנו למדינות שלא יעמדו בסטנדרטים שהוצבו לבתי הספר במסגרת החוק “שום ילד לא נשאר מאחור” (No Child Left Behind). ( אבי קפלן ).
-
מאמר מלא
הפערים הגדולים ברמת ההוראה והלמידה בין בתי הספר השונים בישראל נותרו במידה רבה בעינם. פחות מ־50% מבני ה־17 בישראל זכאים לתעודת בגרות, ורק מעט יותר מ־25% יגיעו כעבור שמונה שנים ללימודים אקדמיים במכללות או באוניברסיטאות בישראל. כאשר בוחנים את המתרחש בתוככי בתי הספר מתברר שהממצא של פרופ' באשי ושותפיו משנות השמונים, על פער של עד שנתיים בין תלמידי בתי הספר היסודיים השונים, עדיין שריר וקיים, אלא שכיום הוא מקבל ביטוי בתוצאות של המבחנים הבין־לאומיים המשווים . מזה שנים רבות בנויה מערכת החינוך על הסללה עמוקה. תלמידים ותלמידות בני מגזרים שונים ובני שכבות חברתיות שונות משובצים למסלולי לימוד שונים, לומדים תכנית לימודים שונה בתוכן ובאיכות, ובהתאם גם מגיעים לנקודות סיום שונות. אופן הפעולה הנורמטיבי של מערכת החינוך כרוך במיון מתמיד של התלמידים.
-
לינק
איך הפך משרד החינוך את מבדק שמונה המשימות לסיוט של מורות כיתה א'. הסטנדרטיזציה מגיעה לכיתה א': מבדק "שמונה המשימות", שנועד לעקוב אחר תהליך רכישת הקריאה של תלמידי כיתה א', הפך מכלי לאיתור מתקשים לכלי מדידה של הישגי המורות ולמקור לחץ, תסכול וחרדה עבור התלמידים. וגם כאן לא חסרים טפסים ( איילת פישביין).
-
לינק
הכפפת החינוך לשיקולים כלכליים (מופרכים) מזיקה לחינוך – ולכלכלה. החינוך חייב להשתחרר מהפניקה שמפיצה תעשיית המבחנים הבין-לאומיים. הקשר בין מיקום המדינה במבחנים הבין־לאומיים ובין צמיחה כלכלית הרבה פחות לינארי ממה שמלמדים הגרפים של רשויות המדידה הבין־לאומיות. אי־אפשר שלא לתהות שמא הקשר בין חינוך לכלכלה שונה ממה שמוצג בדרך כלל: כלכלות מבוססות וכלכלות צומחות משקיעות יותר בחינוך והתוצאה היא שהן משיגות תוצאות גבוהות יותר במבחנים הבין־לאומיים; החץ הנסיבתי הוא מצמיחה כלכלית לשיפור החינוך ולא להפך, או לכל הפחות – התהליך הוא דו־כיווני (. מבחנים בהקשר זה הם כלי חשוב ללמידה, והם מעוותים את החינוך ומאפילים על יעדיו האמיתיים כאשר הם הופכים לכלי מדידה תחרותי שתגמולים בצדו. הערכה בחינוך מטרתה לסייע לאנשי החינוך להבין תהליכים פרטיים ומערכתיים, ולא כלי פוליטי להתהדר בו. (יולי תמיר ) .
-
לינק
אין בפינלנד מבחנים סטנדרטיים. יוצא הדופן היחיד הוא מה שנקרא בחינת הבגרות הלאומית, שכולם מבצעים בסוף בית הספר התיכון.במקום זאת, מורי מערכת בתי הספר הציבוריים מוכשרים להעריך ילדים בכיתות באמצעות מבחנים שהם יוצרים בעצמם. כל הילדים מקבלים תעודה בסיום של כל סמסטר, אך תעודות אלו מבוססות על דירוג פרטני של כל מורה. מעת לעת, משרד החינוך עוקב אחר ההתקדמות הלאומית באמצעות בדיקת מספר קבוצות דגימה בקרב בתי ספר שונים. לעומת זאת, אמריקאים עסוקים באופן עקבי עם שאלות מסוימות: כיצד אתה יכול לעקוב אחר ביצועי התלמידים אם אינך בוחן אותם ברציפות? כיצד אתה יכול לשפר את ההוראה אם אין לך כל אחריותיות עבור מורים גרועים או תשלום ראוי למורים טובים? כיצד אתה מטפח תחרותיות ומשתלב עם המגזר הפרטי? כיצד אתה מספק בחירת בית ספר? ( Partanen, A) .
-
תקציר
ממצאים של מחקרים שונים מוכיחים כי האבחנה הדורית בהנחת ה"ילידוּת הדיגיטלית" עלולה להטעות ואף להכשיל. למשל, בנט ומתון (Bennett & Matont, 2010), חוקרים בתחום החינוך מאוניברסיטת וולונגונג באוסטרליה, מציגים מחקרים שבדקו נגישות לסביבות מתוקשבות. על-פי מחקרים אלה, בכל הנוגע לילדים בגיל בית-הספר, אין זה נכון להניח שלכולם יש נגישות יומיומית וישירה למחשב, גם אם יש להם מחשב בבית. לנגישות זו יש השפעה מכרעת על מידת ה"ילידוּת הדיגיטלית" שלהם. לצד היתרונות, חשוב להדגיש שאסור ליפול בפח שטומנת הנחת ה"ילידוּת הדיגיטלית" של הנבחנים, ויש לתת את הדעת לאפשרות של שוני רב בין הנבחנים הצעירים מבחינת הידע והיכולות שלהם בשימוש בכלים מתוקשבים. (אורית ימיני ונורית בלטיאנסקי).
-
לינק
מדינת ישראל תצטרף למבחנים הבינלאומיים TALIS ו-PIAAC להערכת מורים. כך הודיע שר החינוך גדעון סער למזכ"ל ה-OECD, אנחל גורייה, בפגישתם האחרונה. TALIS הוא סקר מקיף בנושא מורים הוראה ולמידה. נושאי הסקר כוללים בין השאר תפישות ופעילויות של מורים, תנאי למידה והוראה והערכות מורים. המחזור הבא ייערך בשנת 2013. PIAAC הוא סקר נרחב המבקש לעמוד על ההבדלים בקרב אזרחי המדינות בני 60-16 מבחינת יכולת, הצלחה כלכלית וחברתית והערכה של תרומת מערכות החינוך והכשרה מקצועית לחיים. המחזור הבא ייערך בשנת 2011. הכוונה לקיים את בחינות ההערכה עוררה מורת רוח בקרב מומחים לחינוך, הטוענים כי הכוונות הטובות עלולות להתברר כהרסניות למערכת החינוך. נשיאת המכללה האקדמית בית ברל ויו"ר ועד ראשי המכללות לחינוך, פרופ' תמר אריאב, אומרת כי מדובר בנושא רגיש שעלול לגרור תוצאות בלתי צפויות: "שכר המורים ברוב מדינות ה-OECD גבוה יותר מבישראל, וממוצע התלמידים בכיתה נמוך משמעותית, ולכן יש מדדים המתאימים ל-OECD אך לא מתאימים לישראל". כמו כן , מוצגת בסקירה עמדתו הביקורתית של פרופסור ברלינר , מבכירי המומחים לפדגוגיה והכשרת מורים בארה"ב.
-
סיכום
בשנים האחרונות, ערימות של מאמרים התייחסו לנושא של עד כמה אנחנו זקוקים למורים טובים יותר בבתי הספר הציבוריים, ואם רק איגודי המורים ( הכוונה לארה"ב ) ייעלמו , הילדים שלנו יקבלו ציונים כמו שהילדים בסינגפור מגיעים אליהם במבחנים הבינלאומיים הגדולים. אין ספק שמורה מצוין יכול לעשות הבדל עצום בהישגיות של התלמיד, ואנחנו צריכים לגייס, להכשיר ולתגמל יותר מורים כאלה. אבל מחקרים חדשים מראים גם: אנחנו זקוקים להורים טובים יותר. הורים הממוקדים יותר בחינוך של ילדיהם יכולים גם לחולל הבדל עצום בהישגיות של התלמיד (THOMAS L. FRIEDMAN).
-
לינק
המאמר בוחן את ההשפעה של ההחלטות הפוליטיות הנוכחיות באנגליה על האספקה של הכשרת המורים ועל הפיתוח המתמשך של מורים באנגליה. המאמר עוקב כיצד ממשלות רציפות באנגליה שינו את הדרישות ההכרחיות להפוך למורה כאשר הנסיבות במדינה השתנו ושוקל את ההשפעה של שינויים אלה על המוסדות להשכלה גבוהה באנגליה. המאמר בוחן את טווח הדרכים שבהן מועמד להוראה באנגליה עשוי כעת להפוך למורה ואת הספקים השונים שעשויים להיות מעורבים בתהליך זה. השימוש של ממשלת הקואליציה הנוכחית באנגליה במונח 'initial teacher training' משמש כיום כאמצעי לזיהוי האופן שבו ההשקפות של ממשלה זו שונות מהשקפותיהן של ממשלות קודמות ומה זה אומר הן לגבי האוניברסיטאות והן לגבי המורים המתכשרים( MacBeath, John).
-
לינק
ג'יי הורוויץ הפנה את תשומת לבנו למאמרון חדש של אחד מאנשי התקשוב החינוכיים המובילים בארה"ב . במאמרון חדש ריצ'רדסון שואל לשם מה אנחנו מחנכים. מבחינתו הכנת תלמידים לקראת מבחנים איננה נחשבת למידה. כמו-כן, תפקיד המחנך איננו מסתיים בהקניית דעת. הוא מציין שאם אלה המטרות החינוכיות שלנו, אז לאור ההתקדמות הטכנולוגית המהירה יתכן שבקרוב בכלל לא יהיה צורך במורים. ההתפתחות המהירה של התקשוב כאמצעי להעברת ידע יש בה כדי לשנות את תפקיד המורה ממעביר ידע לגורם שמטפח את התלמידים מבחינה אנושית וערכית , לגורם שדואג לדינאמיקה חברתית נכונה בכיתה והבניית המשמעויות הערכיות. למידה מתוקשבת צריכה ליצור משמעויות ולא רק להעביר תכנים.
-
לינק
המאמר מתמקד בעמדות ובטיעונים הרווחים כיום בקרב אנשי מקצוע בחינוך הנוגעים לשימוש במשחקים חברתיים מקוונים שיחליפו את ספרי הלימוד בבתי הספר בארה"ב. המאמר מדגיש את הרעיון של אנשי מקצוע בחינוך לגבי רפורמה שמשלבת למידה מקוונת מבוססת משחקי מחשב. המחברים מציעים שהעברה של למידה מבוססת רשת למשחק חברתי מקוון עשויה להפוך לכלי חינוכי יעיל ומשמעותי מבחירה של בתי הספר עצמם. למידה בתחום המשחקים נמצאת בשלב הניסוי המוקדם. ציבור מומחי החינוך עדיין דן בשאלה האם המכניקה של המשחק עשויה להיות אפקטיבית יותר מאשר מצגות של תוכן חינוכי הכוללות חידונים. הדבר היחיד שניתן לומר הוא שמספר הניסיונות לפיתוח משחקי למידה מתוקשבים צפוי לגדול ( Cohen, Aaron M).
תוצאות חיפוש עבור: מבחנים
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין