יוזמה משותפת של מרכז הפיתוח של אורט עם איגוד האינטרנט הישראלי הוביל לפיתוח של ערכה פדגוגית למורים להעמקת ההיכרות עם מערכת ה-Moodle. הערכה מיועדת לצוותי מורים ומדריכים פדגוגיים המבקשים לפתח קורסים ופעילויות מתוקשבות המתבססים על למידה עצמית ו/או למידה שיתופית. ערכה זו פתוחה לכלל המורים ומיועדת לפיתוח פעילויות מתוקשבות לכלל שכבות הגיל. הנושאים בערכה מאורגנים במבנה מודולארי, המאפשר למידה של כל נושא בנפרד ( מיכל גלעדי ונילי מוזס-בלוך).

המגמה של הקמת בתי ספר תיכוניים קטנים יותר בעלי ייחודיות פדגוגית נבדלת מתחוללת בשנתיים האחרונות לא רק בארה"ב אלא גם בקנדה. כך לדוגמא, הוקם השנה בקנדה בית ספר תיכון חדשני שבו מודגשים תהליכים של למידת חקר. מדובר על ביה"ס תיכון קטן יותר המתמקד בתהליכי חקר החוצים את כל תכניות הלימודים, בחלקם תוך יצירת צוות חקר של תלמידים , למידה שיתופית ושימוש בפלטפורמות של רשתות חברתיות.

אנגליה היא כיום אחת המדינות המובילות בפיתוח מרכזי משאבים דיגיטאליים ללמידה וחקר בתחום החינוך הגבוה. האוניברסיטה הפתוחה באנגליה בשיתוף אוניברסיטאות מובילות נוספות שם פיתחו בשנה האחרונה כמה מרכזי משאבים דיגיטאליים המבוססים על העיקרון של חומרי למידה פתוחים הידועים בתור Open Educational Resources (OERs). מדובר על מרכזי משאבים דיגיטאליים מעמיקים ושיטתיים המכסים את התחומים הבאים: למידה שיתופית , מיומנויות דיגיטאליות, איחזור מידע , כתיבה אקדמית, שיטות מחקר, ושיטות להפצת מידע . מבחינת ארגון המידע ניתן להגיע לחומרים הדיגיטאליים בצורות שונות: דרך רשימת נושאים או ענן תגיות וכדומה ( Alastair Creelman ).

המאמר מתמקד בקורס אקדמי אשר התנהל באתר רשת חברתית והיווה בסיס לחקר מקרה. בעיקר נבחנים בו הידע המקצועי שהתפתח באתר הרשת החברתית ודפוסי הלמידה של הסטודנטים-מורים אשר התגבשו בסביבה החדשה. הסטודנטים באתר עברו מתחושת חובה לפעולה מתוך מוטיבציה פנימית ויזמו קידום של תכנים מקצועיים- אישיים במהלך האינטראקציה שלהם על הקהילה. הרשת החברתית אפשרה להם להיות לומדים אוטונומיים המשמיעים את קולם, כמו גם מתכנני לימודים. הודות לכך נבנה ידע על אודות דרכי למידה והוראה בסביבה זו, כוחם של החצנת ידע ושיקופו ברשת חברתית ולמידה שיתופית המסייעת להעצמת כל אחד מהלומדים. נמצאו שלושה פרופילים של דפוסי למידה שהתעצבו בקורס המקוון: למידה כשדה ניסויים לבדיקת סוגיות מקצועיות רלוונטיות, למידה שמטרתה לקדם את הקבוצה כקהילה מקצועית ולמידה אשר נועדה להגביר את המודעות לנושאים מגוונים ולחשיבות האינטראקציה עם חברים ( צביה לוטן) .

בהרצאתה בכינוס מיט"ל 2012 חושפת ד"ר תמי זייפרט מסמינר הקיבוצים טפח מדגמי ההוראה המתוקשבים והחדשנות הפדגוגית המיושמים בתהליכי ההוראה והלמידה של פרחי ההוראה במכללה חדשנית ופורצת דרך להכשרת מורים. בהרצאה מתוארים סביבות הלמידה המתוקשבות השיתופיות בקורסים שלומדים פרחי ההוראה בסמינר הקיבוצים. בין הנושאים שעוסקים הקורסים המתוקשבים : חקרשת, בלוגים ופורומים, למידה שיתופית – וויקי, גוגל דוקס, יוטיוב, חינוך לאזרחות דיגיטלית (Digital Citizenship), תכנון יחידת הוראה מתוקשבת ( תמי זייפרט).

החינוך המקוון שם יותר ויותר דגש על שיטות למידה שיתופיות. למרות היתרונות הפדגוגיים של למידה שיתופית, לומדים מקוונים עשויים לתפוס פעילויות למידה שיתופיות כהתנסויות מתסכלות. המטרה של מחקר זה היא לאפיין את תחושות התסכול כרגש שלילי בקרב לומדים מקוונים העוסקים בהתנסויות מקוונות של למידה שיתופית מבוססת מחשב (CSCL – computer-supported collaborative learning), ויתרה מזאת, לזהות את המקורות שאליהם משייכים הלומדים את תסכוליהם. המחקר נערך על קבוצה של ארבעים סטודנטים הרשומים בתכנית לתואר שני בלמידה מתוקשבת (e-learning) בקמפוס הווירטואלי של האוניברסיטה הפתוחה של קטלוניה (UOC – Universitat Oberta de Catalunya), והתנהל בסמסטר השני של שנת הלימודים האקדמית 2011-2010 ( Capdeferro, N., & Romero, M).

אחת מסביבות הלמידה המתוקשבות שזכתה לעניין רב ולשבחים בכינוס ISTE האחרון בסאן דייגו בארה"ב ( יוני 2012 ) היא סביבה מתוקשבת ללמידה שיתופית בשם Collaborize Classroom. המערכת המתוקשבת נועדה לפרוץ מבחינה פדגוגית את גבולות הכיתה ע"י יצירת למידה שיתופית מקוונת, מעורבות התלמידים בפעילויות מתוקשבות , מטלות מקוונות , חקר שיתופי של מקורות מידע ועוד פעילויות מקוונות משותפות . על פי עדויות מורים ומנהלים בבתי ספר בארה"ב מערכת Collaborize Classroom מצליחה לייצור מעורבות עמוקה יותר של התלמידים בבתי הספר התיכוניים בהשוואה לפלטפורמות מתוקשבות אחרות.

המחקר המוצג במאמר זה נעזר בגישה התיאורית-פרשנית (descriptive-interpretive) כדי לבחון את פעולתם של שישה מורים למדעים, המלמדים בחטיבות ביניים ובבתי ספר תיכוניים, שהצהירו כי הם משתמשים בטכנולוגיות מתקדמות ככלי הוראה. מטרת המחקר הייתה לבחון אם קיימת התאמה בין תפיסות המורים את תפקידם לבין אסטרטגיות ההוראה שהם נוקטים במסגרת השילוב של טכנולוגיות מידע ותקשורת (טמ"ת) בשיעוריהם ( נסים, יעל, מירי, ברק, דני, בן-צבי).

כדי לבחון את האפקטיביות של סביבת הלמידה השיתופית, המחברים תכננו והשתמשו בשלוש סביבות הוראה שונות בקורס מסוים על פני שלושה סמסטרים שונים. בכל סמסטר עוקב נוצרה סביבה שיתופית יותר בכיתה עבור קורס נבחר. התוצאות הראו שכאשר סביבת הלמידה בכיתה הופכת לאינטראקטיבית יותר, איכות האינטראקציות בכיתה עולה והסטודנטים מבינים טוב יותר את החומר הנלמד (Zapatero, Enrique G; )Maheshwari,Sharad K; Chen, Jim, 2012).

מאמר זה מתמקד בתלמידים הלומדים בכיתה מקוונת, וכיצד לפנות לצורכיהם במאמץ לטפח חוויית למידה משביעת רצון יותר. תוך שימוש בהיררכיית הצרכים של מאסלו (1943) כמסגרת מושגית, מאמר זה בוחן כיצד ניתן לענות על צורכי התלמידים בקורסים מקוונים ברמות מרובות, החל בצרכים הבסיסיים ועד למטרה של מימוש עצמי (Karen L. Milheim, 2012).

עם הכרזתה לפני שנה זכתה הרשת החברתית גוגל פלוס של חברת גוגל לקבלת פנים צוננת ולעתים אך לקיתונות של לעג , בעיקר מ"החברים" הנאמנים של פייסבוק. עתה לאחר שנה נראה כי גוגל פלוס אולי אינה תופסת את מקומה של פייסבוק אבל היא הולכת ומתקדמת בצעדים הדרגתיים להיות רשת חברתית בה משתמשים גורמים מקצועיים ברחבי העולם ( בעיקר במדינות בעולם מחוץ לארה"ב) בכלל וגורמי חינוך בפרט. ברשת גוגל פלוס משתמשים כבר 300 מיליון איש ברחבי העולם ועוד היד נטויה.

שתי מורות חדשניות בארה"ב , ויקי דיוויס וג'ולי לינדסי , כתבו ספר המסכם את ניסיונן בייזום מיזמי למידה בינלאומיים שיתופיים בין כיתות לימוד ממדינות שונות. הספר יכול לשמש כמדריך עזר למורים ולמחנכים המעוניינים ליזום פרויקטים שיתופיים עם כיתות מקבילות ברחבי העולם , והוא מציג את ההתמודדות הנדרשת לכך וההיערכות של המורים ללמידה שיתופית בעולם . הכותבת הראשית , המורה ויקי דיוויס , נחשבת בארה"ב ובעולם כמורה החדשנית ביותר בתחומי הלמידה המתוקשבת ( Vicki Davis Julie Lindsay).