ברגע שהמבחן נגמר והציון המיוחל הושג, אפשר להיות בטוחים שהילדים לא יתעמקו שוב בחומר, יהרהרו בו, יעריכו אותו מחדש או יתקנו טעויות שנעשו. על רקע זה, דין מלטבי, מחנך ומורה בבית ספר יסודי ובחינוך מיוחד בעברו וכיום מפקח ראשי במערכת החינוך באונטריו, קנדה, בוחן מחדש את שיטת המבחנים, מצביע על מגבלותיה ומציע דרכים אלטרנטיביות לבחינה והערכה של לומדים בעידן האינטרנט והבינה המלאכותית.

הספר מחוות בתקשורת רב־אופנוּתית, בהוראה ובלמידה מציע סקירה רחבה ועדכנית של תחום המחוות בתקשורת, בהתפתחות השפה ובתהליכי למידה והוראה. הוא מציג מסגרת תאורטית ומחקרית רב־תחומית, החושפת את תרומתן של מחוות להבניית משמעות, להבעה רגשית, לרכישת שפה ולחשיבה. מתוך גישה רב־אופנוּתית לתקשורת הספר מדגיש את מקומן המרכזי של מחוות בתהליכים לשוניים, קוגניטיביים וחינוכיים, ומשלב ממצאים אמפיריים עם יישומים פדגוגיים ומעשיים.

כהכנה לשנת הלימודים החדשה, חשוב לסדר מחדש את כיתת החינוך המיוחד ולהכין את הקרקע לשנת לימודים מוצלחת. על רקע זה, ג'ן אדמס, מורה, מחנכת ורכזת חינוך מיוחד למעלה מ-20 שנה, מציעה תוכנית פעולה משותפת עבור הורי ומורי החינוך המיוחד לפתיחת שנה מוצלחת.

מורי יסודי ועל-יסודי מדווחים כי מפלסי חרדת המתמטיקה בכיתות גואים, מקשים על הלומדים לתפקד ומותירים את חלקם הרחק מאחור. על רקע זה, המאמר מציג חמש דרכים פשוטות באמצעותן מורי מתמטיקה יכולים לנטוע ביטחון בלומדים, לתמוך בהם ולגרום להם להרגיש בנוח עם המקצוע.

תלמידים עם אוטיזם לומדים בכיתות חינוך מיוחד בבתי ספר תיכוניים רגילים. אף שכיתות אלו הגדילו  את ההזדמנות של תלמידים אוטיסטים להשתלבות פיזית בבתי הספר הכלליים, כיתות אלו לא יצרו, ואולי אף אינן מסוגלות ליצור, הכלה מלאה עבור התלמידים: הכלה היא דבר עמוק ורחב יותר מאשר השתלבות. לפיכך, מחקר זה קורא לקובעי מדיניות, מנהיגי בתי ספר ומורים לנסח מדיניות חינוכית חדשה ולפעול ליצירת סביבה כוללת ומכילה בקהילות בתי הספר לטובת כלל התלמידים.

כינון מערכת יחסית לא-שיפוטית המטפחת אמון הדדי ותחושת ביטחון היא מטרתם המרכזית של מורים העובדים מול תלמידים בסיכון. למעשה, החיבור הרגשי בין מורים לבין תלמידים בסיכון חשוב בהרבה מהעברת ידע אקדמי. לראיה, תלמידים בסיכון אשר תופסים את מערכת היחסים עם המורים כחיובית, מכבדת וקרובה, נוטים לחוש מוטיבציה, להתנהג בצורה פרו-חברתית, להפגין מעורבות, לפתח חוסן ואף לשאוף לעתיד טוב יותר.

הדיסלקציה נותנת את אותותיה בכיתה, בעיקר כאשר מורים אינם נוקטים באסטרטגיות להוראת תלמידים עם דיסלקציה. לקות זו גורמת לתלמידים להתקדם באיטיות, להשתרך מאחור, להתקשות לקרוא את כלל החומרים הדרושים לאורך השנה, לפקפק ביכולותיהם ולאבד מהביטחון וההערכה העצמית. מעבר להשפעה הפדגוגית, לדיסלקציה יש השפעה חברתית ורגשית, משום שהלוקים בה מתקשים לתקשר בבהירות וברהיטות עם חבריהם.

רעיון חדשני אשר מתחיל לצבור תאוצה בשיעורי חינוך גופני בחטיבה העליונה בארה"ב הינו לימודי הגנה עצמית עבור תלמידים עם מוגבלויות. למרות שיחידת לימוד בנושא טכניקות ואסטרטגיות של הגנה עצמית יכולה לסייע לתלמידים עם מוגבלויות להתמודד עם בריונות ולהפחית את רמת האלימות הבית ספרית, היא נחשבת לחוג העשרה ומעטות הן המחלקות הבית ספריות העושות בה שימוש. וחבל שכך, משום שבכוחם של שיעורי הגנה עצמית לפתח בקרב התלמידים מודעות ומשמעת-עצמית, לחזק את ביטחונם העצמי, להכיר את גבולותיהם, ללמדם כיצד להתנהל במצבים מסוכנים, להרחיב את ערוצי התקשורת ולהכניסם לכושר.

ריאיונות עומק חצי-מובנים נערכו עם 15 מורי חינוך מיוחד בבתי ספר יסודיים באיטליה אשר מטפלים, או טיפלו בעבר, בתלמידים עם תסמונת דאון. מחקר זה מדגיש את הצורך בהכשרה ייעודית וספציפית להוראת תלמידי תסמונת דאון. שכן, המרואיינים מדווחים שלא השתתפו במהלך התואר הראשון בקורס שהתמקד בתסמונת דאון. לבסוף, משתקפת תמונת מצב מדאיגה לפיה רוב המורים מלינים על חוסר-תמיכה מצד הנהלת בית הספר, על אווירה בית ספרית בלתי-מכילה, על חוסר הבנה מצד קולגות למצבם של התלמידים, על ציפיות גבוהות מההורים, על מחסור בדמות בת-סמכא בתחום בבית הספר ועל אדישות הקהילה למצבם של התלמידים.