מחקר שנערך לאחרונה במסגרת פרויקט כתו"ם של מכון דוידסון לחינוך מדעי, בשיתוף משרד החינוך, התמקד בהקשר זה בהשפעת השימוש במחשבים ניידים על שגיאות הכתיב של תלמידים בכיתות החינוך המיוחד. החוקרות, מעיין פרשטמן, ד"ר סיגל עדן וד"ר עדינה שמיר, כולן מאוניברסיטת בר אילן, בדקו 93 תלמידים בני 13-16 עם לקות למידה, הלומדים בעשר כיתות חינוך מיוחד בחמש חטיבות ביניים ברחבי הארץ. המדגם כלל קבוצת ניסוי של 54 נבדקים אשר השתמשו במחשבים ניידים, וקבוצת ביקורת של 39 נבדקים, אשר נמנעו משימוש כזה. בכל כיתה נערכה הכתבה של עשר מלים. במחקר נמצא, שמספר שגיאות הכתיב של תלמידים שלמדו עם מחשבים ניידים במהלך השנה ירד באופן מובהק בין תחילת המחקר לסיומו. לעומתם, בקרב תלמידים שלא למדו עם מחשבים ניידים לא חל שינוי מובהק ואף נצפתה מגמת עלייה לא מובהקת במספר שגיאות הכתיב. לפיכך מדגיש המחקר את השפעתו החיובית של השימוש במחשבים ניידים בכיתות החינוך המיוחד,עקב היותו תדיר ובשליטתו של התלמיד. על פי החוקרות, תוצאות המחקר משקפות את העולה מן הספרות המחקרית העוסקת בנושא הכתיב והשפעת המחשב עליו, ועל פיה שימוש במחשב עשוי להיות דרך יעילה ללימוד כתיב נכון,ואף יכול להביא לשיפור מיומנויות הכתיבה המתבצעת שלא באמצעות מחשב

כל כיתת לימוד היא כיתה הטרוגנית. יש הבדלים התנהגותיים, קוגניטיביים וחברתיים בין ילד לילד והמורה צריכה להתמודד עם השונות הזאת כל יום. כיתת השילוב היא מיוחדת בזה שהיא כיתה רגילה, בה לומדים ילדים "רגילים", אבל היא קולטת ומשלבת בתוכה גם ילדים שאותרו כבעלי צריכים מיוחדים. עבור ציבור המורים התוצאות של שילוב הן הצורך להתמודד עם כיתה הטרוגנית במלוא מובן המילה. בכיתת השילוב עובדות שתי מורות: מורה עם הכשרה בחינוך הרגיל ומורה עם הכשרה בחינוך המיוחד. לעיתים קרובות מורים בעלי הכשרה בחינוך הרגיל נתקלים בקשיים לא מעטים כאשר הם צריכים לעבוד עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים. ברחבי הארץ פועלות כיתות כאלה עם משאבים כספיים ואחרים של החנ"מ. הכיתות הללו פועלות בתוך בתי-ספר רגילים, ובכך מאפשרות מודלים שונים של שילוב הילדים של החינוך המיוחד עם הילדים "הרגילים" של ביה"ס.

המחקר הנוכחי התמקד בבחינת השפעת הימצאותם של מחשבים ניידים בכיתות חינוך מיוחד על כמות שגיאות הכתיב של תלמידים עם לקויות למידה. המחקר נערך במסגרת פרויקט כתו"ם של מכון דוידסון לחינוך מדעי, בשיתוף משרד החינוך. במחקר השתתפו 93 תלמידים בגילאי 16-13 עם לקות למידה, הלומדים בעשר כיתות חינוך מיוחד בחמש חטיבות ביניים במרכז הארץ. בהסתמך על המסגרת התיאורטית הרלוונטית נשאלו שתי שאלות .1: האם יחול שיפור ברמת שגיאות הכתיב של הנבדקים בעקבות ההתנסות במחשבים ניידים? .2 האם ימצאו הבדלים ברמת השיפור של שגיאות הכתיב של הנבדקים בהשוואה לקבוצת הביקורת, אשר לא התנסתה במחשבים ניידים? תוצאות המחקר הראו, כי בקבוצת הניסוי חל שיפור מובהק במספר שגיאות הכתיב, ואילו בקבוצת הביקורת לא חל שינוי מובהק. נראה, כי שימוש במחשבים ניידים בכיתות חינוך מיוחד תורמת להפחתת שגיאות הכתיב בקרב תלמידים עם לקויות למידה ( סיגל עדן ועמיתים) .

המחקר בחן את הישימות, הפוטנציאל והאתגרים של שימוש בגישת החקרשת WebQuest) ) כאמצעי למידה עבור תלמידים בעלי לקויות מורכבות וככלי להגברת יכולת התכנון שלהם. במסגרת המחקר פותחה פעילות חקרשת ייעודית שנועדה בעיקר לטיפוח יכולת התכנון. התלמידים התבקשו לתכנן יום כיף כתתי, תוך התחשבות באילוצים מוגדרים מראש של משך האירוע והמרכיבים שייכללו בו. את המידע הדרוש יכלו המשתתפים למצוא באתרי אינטרנט. הפעילות יושמה בכתה של מוסד לחינוך מיוחד ולוותה בתצפית מובנית. יכולת התכנון של המשתתפים לפני ואחר הפעילות נבחנה באמצעות משימת קדם ובתר דומות. ממצאי המחקר מעידים על יעילותה של פעילות החקרשת ככלי להגברת יכולת התכנון בקרב תלמידים בעלי לקויות מורכבות וככלי יעיל ללמידה ולהגברת מוטיבציה ( הילה הדסין לוריא , מיקי רונן , אולגה יליזרוב ).

המחקר בחן את עמדותיהם הגלויות והסמויות של 257 מורים כלפי תלמידים עם צרכים מיוחדים. עמדות מורים עשויות להשפיע מכרעת על התנהגותם כלפי תלמידים אלה ועל הצלחת שילובם וקידומם. עמדות מורים כלפי תלמידים דורשות בירור סמוי ועקיף, משום שעמדות שליליות במיוחד עלולות שלא להיחשף בבדיקה גלויה וישירה מסיבות של רצייה חברתית או של קושי של המורה להודות בהן אף בפני עצמו. במחקר נעשה שימוש בשאלון מטפורותאסוציאטיביות המכיל 80 מטפורות מ 8- תחומי תוכן. כל נבדק בחר 8 מטפורות עבור המושג "תלמיד עם צרכים מיוחדים" או עבור המושג "תלמיד", ובניתוח סטטיסטי נערכה השוואה בין העמדות לפי שלושה פרמטרים: חום/קור, גבריות/נשיות, העדפה/אי-העדפה, מהירות/אטיות. ראיונות חצי מובנים סייעו לפרש את הנתונים. הממצאים הראו שתלמיד עם צרכים מיוחדים מועדף הרבה פחות על ידי המורים, מרתיע במידת- מה, ונתפס כאטי, כקולני וכבולט, אך גם כפגיע וכעדין וכמי שנחוצים לו הגנה, חום ודאגה. מוצע להגביר את הפעולות לשינוי עמדות המורים ובייחוד מן ההיבט הרגשי, ולהמשיך לעקוב אחר שינוי העמדות באמצעות מדידות סמויות ( רחל טלמור, אסיה שרון, אורלי קיים).

בית-ספר אילנות פיתח לאורך השנים גישה ייחודית לשילוב אוכלוסיות תלמידים המוגדרים כבעלי צרכים מיוחדים. לפי גישה זו תקופת שהותו של התלמיד בבית-ספר אילנות היא הכנה להמשך חיים חברתיים, נורמטיביים ככל שניתן. לשם כך הוא מאורגן כמסגרת הנותנת מענה המשלב מיקוד פרטני ומיקוד קבוצתי לכלל התלמידים, מכיתה א' ועד כיתה ט'. גולת הכותרת של התכנית הם מסלולי הצלחה הנבנים לכלל התלמידים כבר בכיתה א'. מסלולי ההצלחה מבוססים על חוזקות התלמידים, אך תכליתם ארוכת טווח: לנתב את המשאבים המושקעים בתלמידים להצלחה הנראית ממשית באופק. תקופת חינוכם בביה"ס הינה אימון לחיים כבוגרים בחברה. מושם דגש על חוזקות היכולות לנבא הצלחה בחיים משמעותיים כבוגרים והשתלבות מיטבית במסגרות המשך.

בראש העדה עמדה השופטת דליה דורנר .בדו"ח הועדה הרשמי הפרקים הבאים : תמונת מצב החינוך המיוחד במדינת ישראל, הטענות של הציבור וההורים , דיון , ממצאים ומסקנות. הוועדה ממליצה לנסח חוק חדש שיעגן את מעמדם של ילדי החינוך המיוחד, כשבלב ההמלצות סוכם על אימוץ המודל האירופי, לפיו ההורה יבחר אם הילד ישולב בחינוך הרגיל או במסגרת חינוך מיוחד. לפי ההמלצה, יופיעו ההורים בפני ועדה ריכוזית אחת ויודיעו על בחירתם, כשלראשונה תשמע הוועדה גם את הילד עצמו, בכפוף ליכולתו להתבטא. עפ"י דו"ח הועדה נדרש מעתה משרד החינוך לדאוג להכשרת הסייעות לתפקידן. הועדה ממליצה כי הסייעות יחויבו בלימודי תעודה בהיקף של 400 שעות ( או בלימודים לתואר אקדמי ) . הועדה סבורה כי יש לוודא שהמורים לעתיד , ובהם גם מורים לדיסציפלינות ספציפיות ולא רק מחנכים וגננות בלבד ילמדו כיצד לעבוד עם תלמידים בעלי צרכים מיוחדים.

הקישור שעושים מחברי המאמר בין תקשורת לחינוך מיוחד הוא מעניין מאד מבחינה פדגוגית. המחקר התקשורתי אינו נוטה תמיד לתמוך בטענתו של ניל פוסטמן שהטלוויזיה היא האשמה באובדנה של הילדות בחברה המודרנית. חוקרים מטילים היום ספק רב גם באמיתות הטענה שבעקבות המעבר מחברה של כתב לחברה טלוויזיונית היטשטש והצטמצם המרחק החברתי בין ילדים למבוגרים. הנחת היסוד של פעולת בתי ספר בחינוך מיוחד אשר יזמו תוכניות מבוססות תקשורת ומדיה היא כי התקשורת מהווה גורם מזמן אשר מאפשר לתלמיד הרחבת הזדמנויות ויכולת בקריאת המציאות תוך הפקת תוצרים תקשורתיים. תוכנית חינוכית ללימודי מדיה בחינוך המיוחד משלבת גישה יסודית המכבדת את התלמידים, רואה בהם צרכני תקשורת לגיטימיים ומקובלים ובשיאם בעלי יכולת להפיק טקסטים תקשורתיים בעצמם. המדיה מאופיינת בשלל עצום של תכנים הדורשים רמות הבנה שונות, ולכן יש בה מקום רב לבחירה ולשיקול דעת של כל אחד. לימודי המדיה מאפשרים לתלמיד להפגין את יכולותיו בלא כל קשר למגבלותיו.