-
סיכום
המאמר מדווח על מחקר שנעשה בקרב סטודנטים להוראה שחקרו את ההוראה שלהם בהתנסות המעשית במסגרת קורס מתודיקה של הוראה המתמטיקה. הקורס תוכנן כך שהסטודנטים יעסקו בחקר מתמטי ופדגוגי. ניתוח של הקלטות וידיאו של דיוני הקורס, ראיונות מוקלטים עם הסטודנטים, הקלטות של ישיבות תכנון וקטעי יומנים העלו שני אירועים קריטיים המצביעים על התנגדות הסטודנטים לכיווני הקורס. האינטראקציות של הסטודנטים עם תלמידיהם מהוות מעין מראות שדרכן ניתן לחקור את האינטראקציות שלהם עם מורי-המורים שלהם ועם פעילויות הקורס. בדרך זו ניתן לנסח מחדש את תופעת ההתנגדות ולהופכה להתנהגות של הקשבה – הקשבה לתלמידים, הקשבה זה לזה והקשבה לעצמנו. (Nicole Cyntia)
-
תקציר
משחקים מקוונים מרובי-משתתפים (Massively multiplayer online games- MMOGs), מהווים סביבת משחק מורכבת וארוכה שלעתים נדרשות מעל 40 שעות כדי להתקדם בהן לשלבי משחק מתקדמים יותר. יאנג שרדר וזנג (Young, Schrader, Zheng, 2006) טוענים כי אלמנטים מרכזיים מתחום האקולוגיה הפסיכולוגית (ecological psychology) מהווים בסיס תיאורטי למחקר המתמשך והיישום של MMOGs במערכות חינוך, המשלבים הנאה ולמידה. אחד מהמשחקים הוירטואלים שהמחברים בחנו היה "Quest Atlantis" (להלן QA .(QA מיועד לילדים בני 9 עד 13. בסדרת מחקרי הערכה שבחנו את השפעת QA הפגינו הילדים למידה משמעותית יותר. סביבת הלמידה של QA ייחודית כיוון שהלמידה ה"אקדמית" מוקמה בהקשר של סוגיות חברתיות חשובות, במעטפת של משחק דרמטי עשיר ואסתטי- ובכך מושג ערך מוסף של הנאה לצד פעילויות למידה.
-
סיכום
המאמר מציג מחקר על הפרופסיונליות של קבוצת מכשירות מורים בקורסים להכשרת מורים לבית הספר היסודי באנגליה. הנתונים נאספו במחקר אמפירי שנערך במחלקות החינוך בשתי אוניברסיטאות בתקופה שבה הוכנסו לתוכניות ההכשרה שינויים משמעותיים. התפיסה של דייויס (Davis,1996) על מגדר בחיים המקצועיים היוותה מסגרת התייחסות למחקר. הנתונים מראים כיצד התייחסו המורות לשינויים על רקע דרכי העבודה הקיימות שלהם ומה תפסו כאיומים על הפרופסיונליות שלהן. המאמר התייחס גם לשאלת ההתפתחות הפרופסיונלית של מורות אלה באמצעות ניתוח שיח. (Murray,J.)
-
לינק
פעילות מידענית מתוקשבת זו פותחה במסגרת קורס מובילי מידענות באוניברסיטת חיפה תשס"ו. מתוך צורך לשלב מידענות בלימודי המדעים, בהוראה – למידה – הערכה בבית הספר היסודי. המטרה להמשיג ידע תוכן, להקנות מיומנויות של טיפול במידע, מיומנויות תקשוב לתלמידי כיתות ה' –ו'. ההתחלה מוצגת כסיפור מסגרת, כפתיח כולל ומציגה את היעד הסופי.המשימה המתוקשבת מורכבת ממספר שלבים שמטרתם הבניית ידע בנושא התזונה הנכונה תוך ביצוע תהליך מידעני וחקרני. נבנה, נכתב ועוצב על-ידי סיגל נפתלי.
-
לינק
פרופ' Clare Brett, מרצה בכירה לפסיכולוגיה חינוכית באוניברסיטת OISE/UT בטורנטו המתמחה בלמידה מתוקשבת והכשרת מורים, מציגה בהרצאתה בכינוס EC00 2006 בקנדה את חשיבות פיתוח מיומנויות חדשות ללומדים בעידן הדיגיטאלי. יש צורך לחשוף תלמידים לאסטרטגיות של קריאה מובחנת הדורשת בו-זמנית גם הבנה של הייצוגים וגם הערכה של הטקסטים. בהתפתחות הטכנולוגית באינטרנט כיום הטקסט מופיע בשילוב ייצוגים נוספים כגון וידאו, אודיו ולכן יש צורך לפתח יכולת קריאה והבנה משולבת של ייצוגים משתלבים. קריאה מקוונת פירושה יכולת לזהות שאלות חשובות תוך כדי ניווט במצבורי מידע מורכבים בהם יש לדלות את המידע על מנת לענות על שאלות המפתח. לכן, הלומדים צריכים לדעת להעריך באופן ביקורתי את המידע, למזג ולגבש אותו וגם לדעת כיצד להעביר אותו או להפיצו בצורה נכונה ותמציתית ללומדים אחרים שהם משתתפים פעילים בסביבה המתוקשבת כיום.
-
לינק
מחבר המאמר, העובד כמורה מורים באוניברסיטה ובמכללה אמריקאית, סבור כי יש להכשיר את פרחי ההוראה לא רק בכיוון תחומי הדעת ומיומניות פדגוגיות, אלא גם בתחום האינטליגנציה הרגשית. יש להקנות לפרחי ההוראה כלים להתמודדות עם הכיתה כזירה רגשית בה המצבים משתנים במהירות ובה התלמידים "מנסים" בדרכים שונות לבחון את היכולות הרגשיות של המורה החדש. המחבר מציע להכשיר מראש את פרחי ההוראה במכללה להתמודדות עם הכיתה כזירה רגשית. יש להקנות לפרחי ההוראה כלים ותובנות לפיתוח האינטליגנציה הרגשית שלהם. במהלך הקורסים שלו בהכשרה להוראה לומדים פרחי ההוראה כיצד להפיק משובים נכונים מתלמידי הכיתה, כיצד לראיין תלמידים וללמוד מהם תובנות חדשות, כיצד לבצע תצפיות מועילות בכיתה וכיצד לשמור על גמישות בדרכי ההוראה. יש חשיבות שפרחי ההוראה ייחשפו עוד במכללה למצבים של תנודות רגשיות בכיתה וכיצד להתמודד איתם (Sam M. Intrator)
-
רפרנס
הספר הוא פרי דיונים מעמיקים שהתקיימו בקבוצת החשיבה שפעלה בראשות פרופ' דוד גורדון ז"ל, במכון ון-ליר בירושלים, תחת הכותרת "היררכיה בין מקצועות: תוכני הלימוד והוראתם – משמעויות סוציולוגיות ופילוסופיות". חברי הקבוצה בחנו מחדש את הנחות היסוד המעצבות את הגישה לתכני הלימוד בישראל. המאמרים מציעים חלופות אפשרויות לתפיסה הדומיננטית: יצירת דיסציפלינה פדגוגית; התמודדות התלמידים עם דילמות חברתיות ותרבותיות; התמודדות עם שאלות של זהות קהילתית; לימוד המבוסס על טקסטים ופענוחם.
-
סיכום
אחד המאפיינים המרכזיים של תחום שיטות המחקר האיכותניות הוא היותו אינטר-דיסציפלינארי: זהו חוזקו אך זוהי גם חולשתו – אין בו עדיין מבנה מגובש של מתודה אחידה. שיטות מחקר איכותניות נועדו לשרת קודם כל את הצורך של החוקר להבין משמעויות סובייקטיביות של אנשים, סביב אירועי מפתח בחייהם. עיבוד נתונים איכותני בא להעשיר תיאוריה ולא רק שיטה. לדעת פרופ' בר-און אין שיטה, מעניינת ככל שתהיה, מבלי שעומדת מאחוריה תיאוריה מעניינת אשר יש ציפייה שהמחקר החדש יכול לשפוך עליה אור נוסף, מבחינת ההקשר, האוכלוסייה, או המבנה התיאורטי עצמו. הניתוח האיכותני הוא דרך אחת מבין מספר דרכים להשיג מטרה זאת. הדילמה היא היכולת לנוע בין רמות ההפשטה שונות, ולא לנסות לכפות את הממצאים האמפיריים על מבנים תיאורטיים, או לאנוס את התיאוריה על הממצאים.
-
סיכום
בשנת תשס"ג נתקבצו נציגי תשע מכללות להכשרת מורים בפורום של צוות חשיבה במכון מופ"ת, במטרה לבצע תפנית בתכניות ההכשרה שלה מורים. הנציגים היו מעורבים ויוזמות להקמת שותפויות עם בתי ספר. בתום השנה הראשונה למפגשים, הוחלט להוציא לאור ספר שיציג את הניסיון המצטבר בהקמת השותפויות, בתחזוקתן ובפיתוחן בבתי הספר הנקראים בתי ספר להתפתחות מקצועית (PDS). כל פרק בספר מספר את הסיפור הייחודי של המכללה המיוצגת בפרק. הפרק המסכם של זילברשטיין ובן-פרץ נועד למצות את היסודות המשותפים בתשעת המקרים, המעדיפים לראותם כמייצגים מערך מחקר של ריבוי מקרים שבו ניתן לחשוף דפוסי התנהגות חוזרים ויסודות משותפים המאפיינים את המקרים השונים.
-
תקציר
מטרת הספר להציג גישה מדעית המתמקדת בחוויות מפתח ובנקודות מפנה, כדי להמחיש את עוצמתה הרבה של ההשפעה הבין-אישית. בניגוד ל"דגם המצטבר" המסורתי המקובל עד היום במחקר של השפעות חינוכיות, "המחקר של חוויות מפתח מראה כי למסגרת חינוך יש השפעה מכרעת על חייהם של מתחנכים, הרבה מעבר לתחום הצר של הישגים וציונים". לטענת המחבר בחוויות המפתח יש חוקיות שיטתית, למרות הרושם הכאוטי שהן יוצרות. במהלך המחקר התברר שהתבוננות בחוויות מפתח ובנקודות מפנה מאפשרת לבחון מחדש את כוחו של החינוך. גישת החקירה הפתוחה אפשרה לצאת מהזירה המצומצמת של החינוך הבית-ספרי השגרתי ולגלות את עוצמתו הרבה של החינוך ואת חיוניות ההשפעה הבין-אישית בכל רבדי החיים, בכל הגילאים ובכל מגזרי החברה. (גד יאיר)
-
סיכום
עיקרי הדברים מנאום שנשא לי שולמן, נשיא Carnegie Foundation, בעקבות זכייתו בפרס Grawemeyer לחינוך. לטענת שולמן יש להפנים שלושה סוגים של פדגוגיה: א. פדגוגיה של השכל – mind ב. פדגוגיה מעשית – hands ג. פדגוגיה רגשית – heart. הוא מציע מספר עקרונות אוניברסאליים להוראה טובה בעקבות מחקר בן עשר שנים של תוכניות לימוד למקצועות פרקטיים.
-
לינק
העבודה עוסקת באתניות, חינוך וזהות בבית הספר "קדמה" בשכונת הקטמונים בירושלים. הניתוח מבקש לחשוף את ה"קופסה השחורה" של בית הספר ומעלה לדיון שלוש שאלות מרכזיות: מה אופיו של שיח הזהות המובנה ב"קדמה"? כיצד מתורגם השיח הביקורתי לפרקטיקות פדגוגיות מעשיות, אלו תוצרים חינוכיים מניב תהליך זה, ובמה הוא מאתגר הלכה למעשה את מערכת החינוך הממלכתית? "קדמה" ביקש להניע שינוי שפועל מלמטה ובולט בחריגותו בנוף המקומי. זהו מיזם ייחודי שיצר מומנט סימבולי משמעותי, אך לא הצליח לייצר דיאלוג טרנספורמטיבי רחב. המקרה של "קדמה" מעיד יותר מכל כי ייחודיות ואוטונומיה חינוכית הן עניין מעמדי גרידא, וכי הניסיון ליצור במסגרת הממלכתית עולם מושגים מהפכני או לפחות "אחר" נדון לדרך חתחתים ( דליה מרקוביץ ) .
-
לינק
בספרו המעודכן משנת 2006 מדגים רוברט STAKE, מגדולי המומחים בעולם לשיטת חקר המקרים כי מחקר מרובה מקרים אינו חייב לחקור מקרים בעלי נושא משותף ומסביר כיצד ליצור את הלכידות (חזרות וזיקות) בין ממצאי המקרים הנפרדים והשונים. ביצוע מחקר מרובה מקרים: מידת היכולת להסתמך על הנתונים הנאספים גדלה ככל שמשיגים חזרות רבות של נתונים מנחקרים שונים. עיבוי הנתונים באמצעות קיום מספר רב של ראיונות הוא אם כן אחת האפשרויות לחשוף תופעות חוזרות ונשנות ולהגדיל את אמינות המחקר. כל אחד מן המקרים יש בו ייצוג של מערכת יחסים וזיקות שונה ולכן , מדגיש רוברט ,Stake אנו מנסים לצפות בכל מקרה בהקשרו הטבעי על מנת שנוכל מאוחר יותר לגבש את הפרשנות שנודעת למקרה , אבל גם באופן יחסי והשוואתי למקרים אחרים שנבחנו. הספר של רוברט STAKE משנת 2006 הוא ייחודי בכך שאינו מציג רק מתודולוגיה אלא מתאר רב-פרויקט בינלאומי על כל היבטיו , מדובר על רב-פרויקט הנקרא Step by Step המתאר תכניות לגיל הרך (קדם יסודי) במדינות שונות . מדובר מחקר שנמשך שנתיים ב15 מדינות במרכז אירופה ובמזרח אירופה. בספר שהוא גם מתודולוגי וגם תיאורי (מתוארים ממצאי עשרות מקרים של חינוך קדם יסודי וממצאי הראיונות שנערכו במדינות השונות) מדגים ,Stake כיצד ניתן ליצור זיקות ועוגנים בין המקרים השונים והנפרדים וכיצד לנתח את הנתונים לגיבוש דפוסי לכידות ( חזרות). רוברטSTAKE משתמש בחקר המקרים המרובה של אותן 15 מדינות באירופה על מנת להדגים כיצד מקרים מגוונים ושונים תורמים לתובנות שמקרה בודד אינו יכול להקנות למחקר משמעותי.
-
לינק
המאמר דן בתרבות הוראה-למידה עדכנית בחינוך לשוני, הדורשת מן המורים הוראה מכוונת מטרה, רלוונטית ומוגדרת. כיום ברורה יעילות ההוראה המפורשת והשפעתה על הוראת השפה. ההבנה מה זו הוראה מפורשת מכוונת את המורים להבנות את הסביבה הלימודית, בהתחשב בהשפעת האינטראקציות החברתיות על רכישת השפה.שיח הוראה מפורשת מונע מהתלמידים את משחקי הניחוש ומעניק לתלמידים הזדמנות להשקיע בלמודים באופן משמעותי יותר, במקום לבזבז אנרגיה "להיכנס אל ראשו של המורה". כאשר נושאי הלמידה לא ברורים דיים ורק מרומזים, יכולים התלמידים למצוא עצמם לעיתים מבולבלים ובלתי מסוגלים לתפקד. הנסיון לחבר פיסות של אינפורמציה ששמעו, מבלי שהמורה מכוון אותם בארגון המידע – זוהי משימה קוגנטיבית קשה ליישום. ההוראה המפורשת נותנת כוח לתלמידים "להכנס לסוד הגדול של מה שמתרחש" והתוצאה הינה הוראה הממוקדת בתלמיד ומכוונת לשונות בין התלמידים (Christine Edwards-Groves)
-
סיכום
במאמר הנוכחי מתארת פרופסור דארלינג-האמונד את אסטרטגיות ההערכה וכלי ההערכה שפותחו לצורך הערכת תוכנית הכשרת המורים באוניברסיטת סטנפורד הידועה בשם STEP ) Stanford Teacher Education Program). תכנית הכשרת מורים זו עברה שינוי מהותי בחמש השנים האחרונות. מחקרי ההערכה רציפים שבוצעו ע"י פרופסור דארלינג-האמונד ועמיתיה חוללו שינויים מהותיים בהדגשי ההכשרה של תכנית STEP. המאמר מציג את כלי ההערכה ושיטת ההערכה הממתשכת המיושמת בשנים האחרונות באוניברסיטת סטנפורד. ניתוח הראיונות על יסוד קטגוריות שונות סייע לעורכי המחקר לזהות ולגלות את התרומה של הקורסים השונים בהכשרת המורים בסנטפורד ואת מידת השפעת השינויים בהם על ההתנסות בפועל בכיתה של המורים בוגרי התכנית ( Linda Darling –Hammond).
-
סיכום
המאמר עוסק בפוטנציאל של הכשרת מורים המתבצעת בבית הספר ושמטרתה ליצור עם הסטודנטים קהיליית לומדים מקצועית. החוקרים עשו ניתוח רטרוספקטיבי של פרויקט שיתוף בהכשרת מורים בין בית ספר לבין ההכשרה מזווית הראיה של תיאוריה סוציו-תרבותית. שאלת המחקר המרכזית בדקה אם הקונטקסט של בית הספר הניע את הסטודנטים לפתח את זהותם המקצועית, זאת על בסיס ההנחה שהשתתפות בפרקטיקות החברתיות והתרבותיות תוך התייחסות לחינוך היא מרכזית לפיתוח זהות פרופסיונלית של מורה. החוקרים בדקו באיזו מידה יכלו הסטודנטים לפעול כ"משתתפים פריפריאליים לגיטימיים" (legitimate peripheral participants) ((Wenger,1998 בבית הספר, והאם אכן נוצרה "קהיליית לומדים פרופסיונלית"? בסיום מובאת רפלקציה על התנאים המאפשרים ביסוס הכשרת מורים על פרויקט בית-ספרי חדשני וספציפי. (Ten Dam, & Blom)
-
לינק
האתר הבית ספרי מצא את עצמו במשבר זהות. הוא לא היה יכול להתחרות עם קטלוגים אינטרנטיים אחרים, המאמץ המתמיד לפרסם מידע מעודכן היה גדול עליו וריבוי של אתרים דומים ברשת הביא לדעיכה ביוקרה של אתרים כאלה. היו גם ניסיונות של מורים להשתמש באתר כתשתית לפעילות לימודית בכיתות שלהם. רבים מהניסיונות האלה לא היו אלא קבצים שהכילו הנחיות לפעילויות, קבצים שהיה על התלמיד להוריד מהאתר ולשלוח למדפסת ואז לפעול לפי ההנחיות שהוא החזיק ביד. לפעמים לא היה זה אלא שימוש באתר כאמצעי להפצה של דפי עבודה. עם זאת היו גם בתי ספר המשיכו בתי ספר לפתוח אתרים ואתרים קיימים המשיכו להתפתח. למזלם, הם עשו זאת לא מתוך גישה של "זבנג וגמרנו", אלא מתוך ההבנה שאפילו אם עדיין לא ברור מה עושים עם אתר, ההתנסות באתר עשויה להצמיח שימושים כדאיים. קשה לקבוע במדויק מתי התרחש השינוי אבל מי שיבחן אתרים בית ספריים של היום ימצא משהו שונה ממה שמצא בעבר (ג'י הורוביץ)
-
סיכום
תכנית ההתערבות הנחקרת מפתחת סכמות-שיח סיפוריות כבר מיום הלימודים הראשון: הילדים קוראים לבד מדי יום ביומו, מאזינים מדי יום ביומו, קוראים במקהלה מדי יום ביומו, משוחחים על הסיפורים מדי יום ביומו, קירות הכיתה מעוטרים ונראים כספר פתוח, הספרייה עשירה ומדרבנת לפעילויות –קריאה. כל אלה דואגים להעשיר מהותית את סכמות-השיח הסיפוריות. במחקר זה ביקשה המחברת לבדוק: האם חשיפה זו לסיפור וספר מביאה תלמידים להנאת הקריאה, לקריאה מרובה ולזכירה טובה יותר של סיפורים שנקראו – ביחס לילדים האחרים? המחקר נועד לבדוק, אם תכנית התערבות מובנית, שיטתית, מסודרת, מעמיקה ומקיפה – תחולל שינוי אצל ילדי כיתות מקדמות, שבאו ממיצב אורייני חברתי נמוך ולא נחשפו להון אורייני, הטמון בסיפור ובספר (אסתר טוב-לי)
-
מאמר מלא
מבדיקה שנערכה בארה"ב נמצא כי מרבית המורים המשתמשים בבלוגים כמדיה חינוכית עושים זאת במסגרת הוראת תלמידים מחוננים. עם זאת, כמה ניסיונות שנערכו לאחרונה בארה"ב גילו כי בלוגים יכולים להיות סביבה לימודית מאתגרת גם לתלמידים בכיתות רגילות וגם בחינוך המיוחד. הניסיונות האלו הוכיחו כי בלוגים הם אמצעי הוראה המגבירים את האוטונומיה של תלמידים בכיתה ומעצים אותם במסגרת הלמידה. מתברר כי תלמידים נחבאים אל הכלים החוששים להביע את דעתם בכיתה מרגישים משוחררים יותר להביע את עצמם בבלוג הכיתתי. לאורך זמן גם איכות הכתיבה שלהם משתפרת כי הם מקבלים משובים מחבריהם בבלוג וגם מתבטאים בצורה ברורה יותר (עמי סלנט)
-
סיכום
בהרצאה מוצגת תכנית התערבות המתבצעת מזה כשנתיים במסגרת פיילוט ב-11 מעונות יום במרכז הארץ, במימון משרד התמ"ת. תכנית ההתערבות התוך מעונית מבוססת על גישת ה-MISC. התוכנית מתבצעת בתוך המעון ומיועדת לכל הצוות החינוכי ומסתייעת בוידאו. ההדרכה מתבצעת על-ידי 10 מדריכות בוגרות התוכנית לייעוץ חינוכי בגיל-הרך באוניברסיטת בר-אילן. ההרצאה מתמקדת בתיאור תוכנית ההדרכה המתבצעת פיזית (ולא וירטואלית) בתוך המעונות. (צילי שוחט, רוית רוזנפלד-קרפט)
תוצאות חיפוש עבור: זהות
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין