-
תקציר
רוב בתי הספר עדיין דבקים בתאוריה של מידה חינוכית אחת לכולם, לכן יש ילדים שנאבקים כל זמן הלמידה, רק מפני שתבניות הלמידה שניחנו בהן אינן תואמות את שיטת הלימוד הנהוגות בבתי הספר. ד"ר מל לוין, מסביר ב כל ילד חושב אחרת איך אפשר לזהות את תבניות הלמידה השונות. הוא מבהיר כיצד הורים ומורים יכולים לחזק את הכוח הטמון בכל ילד כך שיוכל לעקוב את קשייו. שיטת לימוד זאת מניבה סיפוק והישגים במקום תסכול ותחושת כישלון. תסכולי למידה עלולים לכרסם בילד במשך כל חייו. אפשר למנוע זאת אם נבין שלא כל ילד מצליח באופן זהה בכל צורת לימוד. אם נתמקד בשיטות לימוד אינדיבידואליות למען צורות חשיבה אינדיבידואליות נוכל להעצים את פוטנציאל הלמידה של ילדינו (מל לוין)
-
לינק
כושר הלמידה העצמאית שאליה חותר החינוך הקוגניטיבי מהווה כיום מרכיב מרכזי בהתמודדות עם עולם משתנה ומורכב הנתון בעיצומה של מהפכת התקשוב. הספר מפרט כיצד לפתח את החשיבה באופן שתשרת את הלומד העצמאי . החינוך לחשיבה מתחיל בתיאור מרכיבי החושב העצמאי, עובר דרך תכנון הלימודים , מערכת הערכה ומשוב , וכלה בהכשרת מורים לחשיבה עצמאית. תפיסת החינוך הקוגניטיבי שמציג פרופסור קניאל מציבה את נקודת התצפית המרכזית על התודעה ( minds) של המורים והתלמידים, כשותפים למסע ארוך ליעד זהה – למידה עצמאית אותה מנתח פרופסור קניאל בספר. המסקנה המרכזית המונחת ביסוד הספר היא כי החינוך הקוגניטיבי צריך שיוכיח את עצמו בתוך תוכניות הלימודים הקיימות ולא לצדן. הפרק השני מתמקד בייחודיות הלומדים והמלמדים המהווים מעין יחידה שלמה. אפשר להבחין בארבעה עקרונות שאינם תלויים זה בזה: שונות גבוהה, האדם רציונאלי מטבעו, האדם הוא מערכת לומדת ללא הפסקה , והחלפת המונח "משכל" במושג "פוטנציאליים של למידה" ( שלמה קניאל) .
-
סיכום
סיפורי המורה הם מקורות שעליהם הוא מתבסס בבניית זהותו המקצועית. יש בהם מקורות ביוגרפיים, מקורות של ידע מקצועי ותיאורטי, ומקורות של הקשר (context) העבודה ושל הקשרים (contexts) חינוכיים רחבים יותר. ביוגרפיה היא עצמה נרטיב שבו המספר מנסה ליצור קוהרנטיות ומשמעות של החיים ע"י יצירת עלילה תוך מבט לאחור. המורה דן יוצר עלילה מתוך הכישלונות החינוכיים שחווה שהם מקור הכוח שלו לדעתו, כמורה. תפקיד הידע המקצועי כמקור לבניית זהות מתבטא בכך שהמורה נשען במפורש על תיאוריה של ייעוץ כדי לבסס את ההוראה בכיתה והדבר מוביל אותו לראות ילדים מתקשים ומקשים כילדים הזקוקים לסיוע ולא לעונש. ההקשר הרחב יותר מהווה חלק מהשיח ועוסק, במקרה של דן, במשמעת בבתי ספר. זהות המורה נבנית גם מדחייה של "חוכמה קיימת/נמסרת" בתחום זה (Watson, C ).
-
מאמר מלא
ממצאי המחקר מחזקים את הטענה שהמבנה החברתי והתרבותי של ישראל וכן מערכת החינוך, מעודדים חינוך לרב-תרבותיות פרטיקולריסטי כך, שכל מגזר למעשה מכיר את תרבותו שלו וכמעט שאינו נחשף לתרבות של מגזרים אחרים. בדרך כלל תרומתן של מכללות להוראה ואוניברסיטאות המכשירות מורים לחינוך מורים לעתיד לפלורליזם חברתי היא מועטה. ממצאי מחקר זה מעידים במידת מה על תרומה אפשרית רבה יותר בכיוונים אלה, כאשר יעדי הקורסים נתפסים כחשובים בהקשר הרב-תרבותי. הממצאים מצביעים על מגמה חיובית כללית בהקשר הרב-תרבותי וגם על מגמת שינוי בזהות החברתית של המתכשרים להוראה במסגרת הקורסים. (דינה לרון, לילך לב-ארי)
-
תקציר
החוקרים מצאו שלושה דפוסים מרכזיים המאפיינים את צוות בית הספר העובד עם אוכלוסיות בסיכון. אותם הם מכנים "הדפוסים המכשילים": חוסר אונים – לצוות אין כוחות להתמודד עם התופעות היומיומיות; זהות מדומה – בית הספר אינו תופס באופן מציאותי את האפיונים והצרכים של התלמידים ועקב כך גם לא מנסח לעצמו נכון את המשימה; אשמה והאשמה – שפה המתפתחת בין חברי הצוות ומקשה על התפתחות מקצועית. השאלה המרכזית – כיצד מנהל בית הספר משפיע על התהליכים המערכתיים המאפיינים מסגרות לאוכלוסיות בסיכון ומושפע מהם, ומהן אסטרטגיות הפעולה של מנהלים המשמרים או מחלצים את המערכת מדפוסיה המכשילים? ההרצאה מתארת את הדילמות המרכזיות שהמנהלים מתמודדים אִתן, ודרכים אופייניות להתמודדות עם דילמות אלו. (מיכל ראזר, בועז ורשבסקי)
-
לינק
מטרת המאמר היא לסקור את המאפיינים החיוניים של תוכנית הכשרה חלופית שהתקיימה בבית ספר יסודי בשיתוף עם בתי ספר אחרים ועם האוניברסיטה. תשומת הלב מוסבת לתגובות של הבוגרים שהשלימו את התוכנית בשנים 1994 – 2000. נבדקו תחומים רבים ובהם פרטים דמוגרפיים של המדגם, אופי של אסטרטגיות גיוס יעילות וסיבות שניתנו לבחירת המועמדים בתוכנית, הערכות של הבוגרים את מרכיבי התוכנית והתמדתם בהוראה. בסיכום נדונים הממצאים המרכזיים במונחים של לקחים שנלמדו .התוכנית המדוברת היא תוכנית הכשרה חלופית לקראת קבלת רישוי הוראה בבית הספר היסודי. ייחודה בכך שהיא החלה בבית ספר פרטי ונמשכה בשיתוף עם אוניברסיטה. מעורבות האוניברסיטה התבטאה במתן סיוע בתוכנית הלימודים ובמתן אפשרות למתכשרים להשלים קורסים אקדמיים נוספים לתואר שני בפסיכולוגיה של הגיל הרך. התוכנית מבוססת על מודל של שולייתיות בשדה. המתכשרים שוהים ארבעה ימים בכיתות בית הספר לאורך כל השנה כשהם מלווים במורים חונכים מנוסים. ביום החמישי הם לומדים תוכנית בת 225 שעות הנדרשות לקבלת רישוי של המדינה ( Goodwin, W., & Rudkin, J.K).
-
סיכום
קן רובינסון טוען שבתי הספר הורגים את היצירתיותהדובר רוצה לדבר על חינוך ועל יצירתיות. יש לו עניין רב בחינוך והוא סבור שכך לכולנו. יש לנו עניין עצום; חלקית, כי החינוך הוא שאמור לקחתנו אל העתיד הזה, שאיננו יכולים להבינו. אם חושבים על זה, הילדים שמתחילים השנה בית ספר יצאו לגמלאות ב-2065. לאיש אין מושג איך ייראה העולם בתוך 5 שנים. ועם זאת אנו אמורים לחנך אותם לקראת זה. כך שאי-היכולת לחזות, היא מדהימה. כולנו מסכימים לגבי היכולות הממש-מופלאות שיש לילדים – יכולתם לחדש. לכל הילדים יש כישרונות עצומים ואנו מבזבזים אותם די באכזריות. הדובר טוען שהיצירתיות היום חשובה בחינוך בדיוק כידיעת קרוא וכתוב, ועלינו להעניק לה אותו מעמד.
-
סיכום
המאמר מדווח על מחקר שנעשה בקרב סטודנטים להוראה שחקרו את ההוראה שלהם בהתנסות המעשית במסגרת קורס מתודיקה של הוראה המתמטיקה. הקורס תוכנן כך שהסטודנטים יעסקו בחקר מתמטי ופדגוגי. ניתוח של הקלטות וידיאו של דיוני הקורס, ראיונות מוקלטים עם הסטודנטים, הקלטות של ישיבות תכנון וקטעי יומנים העלו שני אירועים קריטיים המצביעים על התנגדות הסטודנטים לכיווני הקורס. האינטראקציות של הסטודנטים עם תלמידיהם מהוות מעין מראות שדרכן ניתן לחקור את האינטראקציות שלהם עם מורי-המורים שלהם ועם פעילויות הקורס. בדרך זו ניתן לנסח מחדש את תופעת ההתנגדות ולהופכה להתנהגות של הקשבה – הקשבה לתלמידים, הקשבה זה לזה והקשבה לעצמנו. (Nicole Cyntia)
-
תקציר
משחקים מקוונים מרובי-משתתפים (Massively multiplayer online games- MMOGs), מהווים סביבת משחק מורכבת וארוכה שלעתים נדרשות מעל 40 שעות כדי להתקדם בהן לשלבי משחק מתקדמים יותר. יאנג שרדר וזנג (Young, Schrader, Zheng, 2006) טוענים כי אלמנטים מרכזיים מתחום האקולוגיה הפסיכולוגית (ecological psychology) מהווים בסיס תיאורטי למחקר המתמשך והיישום של MMOGs במערכות חינוך, המשלבים הנאה ולמידה. אחד מהמשחקים הוירטואלים שהמחברים בחנו היה "Quest Atlantis" (להלן QA .(QA מיועד לילדים בני 9 עד 13. בסדרת מחקרי הערכה שבחנו את השפעת QA הפגינו הילדים למידה משמעותית יותר. סביבת הלמידה של QA ייחודית כיוון שהלמידה ה"אקדמית" מוקמה בהקשר של סוגיות חברתיות חשובות, במעטפת של משחק דרמטי עשיר ואסתטי- ובכך מושג ערך מוסף של הנאה לצד פעילויות למידה.
-
סיכום
המאמר מציג מחקר על הפרופסיונליות של קבוצת מכשירות מורים בקורסים להכשרת מורים לבית הספר היסודי באנגליה. הנתונים נאספו במחקר אמפירי שנערך במחלקות החינוך בשתי אוניברסיטאות בתקופה שבה הוכנסו לתוכניות ההכשרה שינויים משמעותיים. התפיסה של דייויס (Davis,1996) על מגדר בחיים המקצועיים היוותה מסגרת התייחסות למחקר. הנתונים מראים כיצד התייחסו המורות לשינויים על רקע דרכי העבודה הקיימות שלהם ומה תפסו כאיומים על הפרופסיונליות שלהן. המאמר התייחס גם לשאלת ההתפתחות הפרופסיונלית של מורות אלה באמצעות ניתוח שיח. (Murray,J.)
-
לינק
פעילות מידענית מתוקשבת זו פותחה במסגרת קורס מובילי מידענות באוניברסיטת חיפה תשס"ו. מתוך צורך לשלב מידענות בלימודי המדעים, בהוראה – למידה – הערכה בבית הספר היסודי. המטרה להמשיג ידע תוכן, להקנות מיומנויות של טיפול במידע, מיומנויות תקשוב לתלמידי כיתות ה' –ו'. ההתחלה מוצגת כסיפור מסגרת, כפתיח כולל ומציגה את היעד הסופי.המשימה המתוקשבת מורכבת ממספר שלבים שמטרתם הבניית ידע בנושא התזונה הנכונה תוך ביצוע תהליך מידעני וחקרני. נבנה, נכתב ועוצב על-ידי סיגל נפתלי.
-
לינק
פרופ' Clare Brett, מרצה בכירה לפסיכולוגיה חינוכית באוניברסיטת OISE/UT בטורנטו המתמחה בלמידה מתוקשבת והכשרת מורים, מציגה בהרצאתה בכינוס EC00 2006 בקנדה את חשיבות פיתוח מיומנויות חדשות ללומדים בעידן הדיגיטאלי. יש צורך לחשוף תלמידים לאסטרטגיות של קריאה מובחנת הדורשת בו-זמנית גם הבנה של הייצוגים וגם הערכה של הטקסטים. בהתפתחות הטכנולוגית באינטרנט כיום הטקסט מופיע בשילוב ייצוגים נוספים כגון וידאו, אודיו ולכן יש צורך לפתח יכולת קריאה והבנה משולבת של ייצוגים משתלבים. קריאה מקוונת פירושה יכולת לזהות שאלות חשובות תוך כדי ניווט במצבורי מידע מורכבים בהם יש לדלות את המידע על מנת לענות על שאלות המפתח. לכן, הלומדים צריכים לדעת להעריך באופן ביקורתי את המידע, למזג ולגבש אותו וגם לדעת כיצד להעביר אותו או להפיצו בצורה נכונה ותמציתית ללומדים אחרים שהם משתתפים פעילים בסביבה המתוקשבת כיום.
-
לינק
מחבר המאמר, העובד כמורה מורים באוניברסיטה ובמכללה אמריקאית, סבור כי יש להכשיר את פרחי ההוראה לא רק בכיוון תחומי הדעת ומיומניות פדגוגיות, אלא גם בתחום האינטליגנציה הרגשית. יש להקנות לפרחי ההוראה כלים להתמודדות עם הכיתה כזירה רגשית בה המצבים משתנים במהירות ובה התלמידים "מנסים" בדרכים שונות לבחון את היכולות הרגשיות של המורה החדש. המחבר מציע להכשיר מראש את פרחי ההוראה במכללה להתמודדות עם הכיתה כזירה רגשית. יש להקנות לפרחי ההוראה כלים ותובנות לפיתוח האינטליגנציה הרגשית שלהם. במהלך הקורסים שלו בהכשרה להוראה לומדים פרחי ההוראה כיצד להפיק משובים נכונים מתלמידי הכיתה, כיצד לראיין תלמידים וללמוד מהם תובנות חדשות, כיצד לבצע תצפיות מועילות בכיתה וכיצד לשמור על גמישות בדרכי ההוראה. יש חשיבות שפרחי ההוראה ייחשפו עוד במכללה למצבים של תנודות רגשיות בכיתה וכיצד להתמודד איתם (Sam M. Intrator)
-
רפרנס
הספר הוא פרי דיונים מעמיקים שהתקיימו בקבוצת החשיבה שפעלה בראשות פרופ' דוד גורדון ז"ל, במכון ון-ליר בירושלים, תחת הכותרת "היררכיה בין מקצועות: תוכני הלימוד והוראתם – משמעויות סוציולוגיות ופילוסופיות". חברי הקבוצה בחנו מחדש את הנחות היסוד המעצבות את הגישה לתכני הלימוד בישראל. המאמרים מציעים חלופות אפשרויות לתפיסה הדומיננטית: יצירת דיסציפלינה פדגוגית; התמודדות התלמידים עם דילמות חברתיות ותרבותיות; התמודדות עם שאלות של זהות קהילתית; לימוד המבוסס על טקסטים ופענוחם.
-
סיכום
אחד המאפיינים המרכזיים של תחום שיטות המחקר האיכותניות הוא היותו אינטר-דיסציפלינארי: זהו חוזקו אך זוהי גם חולשתו – אין בו עדיין מבנה מגובש של מתודה אחידה. שיטות מחקר איכותניות נועדו לשרת קודם כל את הצורך של החוקר להבין משמעויות סובייקטיביות של אנשים, סביב אירועי מפתח בחייהם. עיבוד נתונים איכותני בא להעשיר תיאוריה ולא רק שיטה. לדעת פרופ' בר-און אין שיטה, מעניינת ככל שתהיה, מבלי שעומדת מאחוריה תיאוריה מעניינת אשר יש ציפייה שהמחקר החדש יכול לשפוך עליה אור נוסף, מבחינת ההקשר, האוכלוסייה, או המבנה התיאורטי עצמו. הניתוח האיכותני הוא דרך אחת מבין מספר דרכים להשיג מטרה זאת. הדילמה היא היכולת לנוע בין רמות ההפשטה שונות, ולא לנסות לכפות את הממצאים האמפיריים על מבנים תיאורטיים, או לאנוס את התיאוריה על הממצאים.
-
סיכום
בשנת תשס"ג נתקבצו נציגי תשע מכללות להכשרת מורים בפורום של צוות חשיבה במכון מופ"ת, במטרה לבצע תפנית בתכניות ההכשרה שלה מורים. הנציגים היו מעורבים ויוזמות להקמת שותפויות עם בתי ספר. בתום השנה הראשונה למפגשים, הוחלט להוציא לאור ספר שיציג את הניסיון המצטבר בהקמת השותפויות, בתחזוקתן ובפיתוחן בבתי הספר הנקראים בתי ספר להתפתחות מקצועית (PDS). כל פרק בספר מספר את הסיפור הייחודי של המכללה המיוצגת בפרק. הפרק המסכם של זילברשטיין ובן-פרץ נועד למצות את היסודות המשותפים בתשעת המקרים, המעדיפים לראותם כמייצגים מערך מחקר של ריבוי מקרים שבו ניתן לחשוף דפוסי התנהגות חוזרים ויסודות משותפים המאפיינים את המקרים השונים.
-
תקציר
מטרת הספר להציג גישה מדעית המתמקדת בחוויות מפתח ובנקודות מפנה, כדי להמחיש את עוצמתה הרבה של ההשפעה הבין-אישית. בניגוד ל"דגם המצטבר" המסורתי המקובל עד היום במחקר של השפעות חינוכיות, "המחקר של חוויות מפתח מראה כי למסגרת חינוך יש השפעה מכרעת על חייהם של מתחנכים, הרבה מעבר לתחום הצר של הישגים וציונים". לטענת המחבר בחוויות המפתח יש חוקיות שיטתית, למרות הרושם הכאוטי שהן יוצרות. במהלך המחקר התברר שהתבוננות בחוויות מפתח ובנקודות מפנה מאפשרת לבחון מחדש את כוחו של החינוך. גישת החקירה הפתוחה אפשרה לצאת מהזירה המצומצמת של החינוך הבית-ספרי השגרתי ולגלות את עוצמתו הרבה של החינוך ואת חיוניות ההשפעה הבין-אישית בכל רבדי החיים, בכל הגילאים ובכל מגזרי החברה. (גד יאיר)
-
סיכום
עיקרי הדברים מנאום שנשא לי שולמן, נשיא Carnegie Foundation, בעקבות זכייתו בפרס Grawemeyer לחינוך. לטענת שולמן יש להפנים שלושה סוגים של פדגוגיה: א. פדגוגיה של השכל – mind ב. פדגוגיה מעשית – hands ג. פדגוגיה רגשית – heart. הוא מציע מספר עקרונות אוניברסאליים להוראה טובה בעקבות מחקר בן עשר שנים של תוכניות לימוד למקצועות פרקטיים.
-
לינק
העבודה עוסקת באתניות, חינוך וזהות בבית הספר "קדמה" בשכונת הקטמונים בירושלים. הניתוח מבקש לחשוף את ה"קופסה השחורה" של בית הספר ומעלה לדיון שלוש שאלות מרכזיות: מה אופיו של שיח הזהות המובנה ב"קדמה"? כיצד מתורגם השיח הביקורתי לפרקטיקות פדגוגיות מעשיות, אלו תוצרים חינוכיים מניב תהליך זה, ובמה הוא מאתגר הלכה למעשה את מערכת החינוך הממלכתית? "קדמה" ביקש להניע שינוי שפועל מלמטה ובולט בחריגותו בנוף המקומי. זהו מיזם ייחודי שיצר מומנט סימבולי משמעותי, אך לא הצליח לייצר דיאלוג טרנספורמטיבי רחב. המקרה של "קדמה" מעיד יותר מכל כי ייחודיות ואוטונומיה חינוכית הן עניין מעמדי גרידא, וכי הניסיון ליצור במסגרת הממלכתית עולם מושגים מהפכני או לפחות "אחר" נדון לדרך חתחתים ( דליה מרקוביץ ) .
-
לינק
בספרו המעודכן משנת 2006 מדגים רוברט STAKE, מגדולי המומחים בעולם לשיטת חקר המקרים כי מחקר מרובה מקרים אינו חייב לחקור מקרים בעלי נושא משותף ומסביר כיצד ליצור את הלכידות (חזרות וזיקות) בין ממצאי המקרים הנפרדים והשונים. ביצוע מחקר מרובה מקרים: מידת היכולת להסתמך על הנתונים הנאספים גדלה ככל שמשיגים חזרות רבות של נתונים מנחקרים שונים. עיבוי הנתונים באמצעות קיום מספר רב של ראיונות הוא אם כן אחת האפשרויות לחשוף תופעות חוזרות ונשנות ולהגדיל את אמינות המחקר. כל אחד מן המקרים יש בו ייצוג של מערכת יחסים וזיקות שונה ולכן , מדגיש רוברט ,Stake אנו מנסים לצפות בכל מקרה בהקשרו הטבעי על מנת שנוכל מאוחר יותר לגבש את הפרשנות שנודעת למקרה , אבל גם באופן יחסי והשוואתי למקרים אחרים שנבחנו. הספר של רוברט STAKE משנת 2006 הוא ייחודי בכך שאינו מציג רק מתודולוגיה אלא מתאר רב-פרויקט בינלאומי על כל היבטיו , מדובר על רב-פרויקט הנקרא Step by Step המתאר תכניות לגיל הרך (קדם יסודי) במדינות שונות . מדובר מחקר שנמשך שנתיים ב15 מדינות במרכז אירופה ובמזרח אירופה. בספר שהוא גם מתודולוגי וגם תיאורי (מתוארים ממצאי עשרות מקרים של חינוך קדם יסודי וממצאי הראיונות שנערכו במדינות השונות) מדגים ,Stake כיצד ניתן ליצור זיקות ועוגנים בין המקרים השונים והנפרדים וכיצד לנתח את הנתונים לגיבוש דפוסי לכידות ( חזרות). רוברטSTAKE משתמש בחקר המקרים המרובה של אותן 15 מדינות באירופה על מנת להדגים כיצד מקרים מגוונים ושונים תורמים לתובנות שמקרה בודד אינו יכול להקנות למחקר משמעותי.
תוצאות חיפוש עבור: זהות
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין