-
לינק
כדי שבית הספר כארגון יפעיל תהליכים אינטנסיביים לשיפור מתמיד עליו לערוך אבחון מערכתי. אחד המדדים של אבחון בית הספר קשור לתרבות הארגונית שלו. לטענתו, האבחון הוא אמצעי לעריכת שינויים בבית הספר ולכן יש לעשות שימוש מושכל בממצאי האבחון לשם שיפור תפקודו של בית הספר. כדי לבצע את השינויים הנדרשים, עלינו לבחון תהליכים משמעותיים בתרבות הארגונית הבית ספרית באמצעות אבחון מערכתי. ממצאי האבחון עשויים להאיר לנו תהליכים חשובים בארגון ולסייע לנו להבין את השפעתם על המתרחש בו. למשל: לזהות את ההלימה או את הפערים שבין המוצהר למתפרש, בין המורים להנהלה במטרות, בחזון ובערכים: לזהות את ההתנגדויות ולהבין את פשרם; לזהות תחומים הראויים לשינוי ( שולמית גבע) .
-
סיכום
מאמר מרתק שכתבה ד"ר אסנת ספורטה ובו הא מדגימה את ההשפעה של מושגים תעשייתיים על החשיבה החינוכית וקיבעונה . סטנדרטים, מדידה ותפוקות הם מושגים הקשורים לעולם החומר ולתהליכי ייצור תעשייתיים. הם אינם מתאימים לביולוגיה האנושית, על אחת כמה וכמה לא לתהליכים קוגניטיביים. בני אדם שונים אלו מאלו בתכונותיהם, באורח חייהם ובנטיות לבם. אילוצים חיצוניים לא יצליחו לבטל את השונות הזאת ולהכפיפה לסטנדרטים כלשהם. הנחות היסוד והמושגים התעשייתיים נתפסו כלגיטימיים לא רק בעולם התעשייה והחומר כי אם בעולם הרוח, הם השפיעו השפעה מכרעת על תפיסת החינוך- לתלמידים , למערכת החינוך, לתהליך ההוראה והלמידה ולתפוקות החינוכיות שויכו מאפיינים ותכונות המתאימים לחומרי גלם, למכונה , לתהליכי ייצור ולתוצרים תעשייתיים , בהתאמה. אנאלוגיה זו באה לידי ביטוי בהתנהלותה היומיומית של מערכת החינוך. כיצד נוצרה האנלוגיה הזאת בין שני עולמות רחוקים כל כך – תעשייה וחינוך ? כיצד השתלט עולם החומר של התעשייה על עולם הרוח של החינוך ? הפילוסוף ישעיה ברלין קרא לתהליך שאפשר זאת "גלגול רעיונות". ( אסנת ספורטה).
-
לינק
ראיון מרתק שקיים ד"ר יורם הרפז עם פרופסור דיוויד פרקינס , מרצה בבית הספר לחינוך של אוניברסיטת הרווארד ומנהל- יחד עם פרופסור הווארד גרדנר בארה"ב – את " פרוג'קט זירו" ( קרן למחקרים מעשיים בחינוך ). דיוויד פרקינס מדבר על המאפיינים של הוראה טובה , על שבעת היסודות שגיבש להוראה טובה, על חשיבות ההתמקדות של המורים על "החלקים הקשים " בחומר. בתיאוריה המעודכנת שלו ללמידה משנת 2008 נוספו עוד כמה עקרונות בסיסיים. זה נושאו של ספר חדש ששמו : Making learning whole ( "להפוך את הלמידה ללמידה כוללת" ). בתשובה לדוגמאות אפשריות ליישום שבעת המאפיינים הללו בהוראה ובלמידה הצביע דיוויד פרקינס על למידה מבוססת בעיות כדוגמה טובה. לדעתו, מקור תקווה אחד הוא האינטרנט והפונקציה שממלאות טכנולוגיות אינטראקטיביות בהתפתחות התלמידים , המורים וביה"ס . סיבה אחת שפרקטיקות טובות אינן מתפשטות היא שדרוש להן תהליך של למידה מותאמת ומורחבת בכל בית ספר.
-
לינק
ד"ר מל לוין הוא פרופסור לרפואת ילדים מאוניברסיטת צפון קרוליינה בארה"ב, והמייסד של מכון ציבורי להבנת ליקויי למידה. ד"ר לוין כתב כמה ספרים מתוכם תורגם לעברית הספר "כל ילד חושב אחרת", שהיה מספר אחד ברשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס. במהלך חייו המקצועיים ד"ר לוין מתמקד בפיתוח תהליכי אבחון ותוכניות הכשרה המשלבים ידע נוירולוגי, התנהגותי, קוגניטיבי ורפואי . לאחרונה ( נובמבר 2008 ) ד"ר מל לוין ביקר בישראל ולהלן תקציר הרצאתו ברעננה . ד"ר מל לוין הוא רופא התפתחותי מארה"ב אשר הגישה שלו נקראת "כל סוגי המוחות". הרעיון שעומד בבסיס גישתו, הוא שצריך להבין את החשיבה של הילד, את נקודות החוזק שלה ואת הפונקציות הפגומות כדי להביא לילד את הטיפול האופטימאלי.
-
מאמר מלא
המאמר של חנסאא דיאב, יהודה בר שלום ואנה רוסו מנתח את תהליך הלמידה בתכנית "שוני ומגוון בחברה הישראלית". תכנית זו מאפשרתלסטודנטים היכרות עם הקבוצות החברתיות האחרות, בחינת גבולות הזהות שלהם ואפשרות של קבלה חיובית של עולמו של האחר בחברהרב-תרבותית. מטרת מאמר זה היא תיאור תכנית חינוכית חדשה שנוסתה בשנה"ל תשס"ו במכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין וניתוחה. התכנית נקראת ”שוני ומגוון בחברה הישראלית". תחום הדעת הנלמד הוא סוגיות חברתיות שונות ויחסים בין קבוצות ותת-קבוצות בחברה הישראלית.
-
לינק
ד"ר נמרוד אלוני מונה במאמרו החשוב את המאפיינים של הדיאלוג החינוכי . דיאלוג אינו דיבור הוראתי או הרצאתי בין מורה לתלמיד של הנחלת דעת כלשהי ובדיקת הטמעתה בקרב הלומדים. דיאלוג הוא סוג של למידה משותפת, הן של עולמו של האחר והן של תכנים חדשים. דיאלוג אינו דיבור פונקציונאלי או טכנוקרטי-ביצועי שכל עניינו הפקת תוצרים. הוא בעל אופי תהליכי ואין לו בהכרח תוצרים ידועים וברורים שהדיבורים מכוונים אליהם. דיאלוג הוא שיחה שהמעורבים בה מנכיחים את עצמם ומתעניינים בזולתם הן מבחינת אנושיותם המשותפת והן מבחינת אישיותם הייחודית ותוך כדי הסתמכות על אמון , כבוד , פתיחות וקשב הדדיים הם מתקדמים יחד אל הבנה טובה ומקפת יותר של עצמם, של זולתם, ושל הקשרי החיים המשותפים להם.
-
לינק
קובץ מאמרים המעורר דיון מחודש בצורך לעסוק בטיבה, בנחיצותה ובמשמעותה של אוטונומיה אישית, במיוחד בהקשר החינוכי – כלומר לשאול האם אוטונומיה אישית ממשיכה לשמש ערך חינוכי מרכזי, ומה ניתן לומר על התוכן היצוק בה בעידן הנוכחי. המשתתפים באסופת מאמרים זו, אנשי אקדמיה ברובם, מקבלים ביקורת – או שמא תהייה – זו באשר לרעיון האוטונומיה כנקודת התייחסות, ומבקשים להתמודד אִתה איש-איש בדרכו, כדי לדחותה, להפריכה או להכילה. ברוב המאמרים ניתן לזהות גם עמדה "פוסט-ביקורתית", כלומר עמדה שהולכת מעבר לביקורת ומציעה חלופות בדמות דרכי חינוך מטפחי אוטונומיה, אשר ניתן ליישמן גם בתנאים המכשילים של המציאות הנוכחית( עורכת : שילה שיינברג ).
-
לינק
עבודה זו מבוססת על ההנחה שהידע ההרמנויטי של המורים, דהיינו, תפיסותיהם בנוגע לטיבם של טקסטים ובנוגע לפשר תהליך הפרשנות שלהם, מובלע בידיעותיהם, בדבריהם ובמעשיהם, ובדרך כלל הם עצמם אינם ערים לו. מטרתה של עבודת דוקטורט זו הייתה לזהות תפיסות המורים באשר לטיבם של הטקסטים שהם נדרשים ללמד להצביע על מאפייניהן ולבחון את ביטוייהן בהוראת טקסטים מן הספרות היפה. במחקר זוהו הסוגיות שבהן עוסקת ההרמנויטיקה הפילוסופית תוך הישענות על הוגים מרכזיים במסורת חשיבה זו. המחקר התבצע בגישה איכותנית. אוכלוסיית המחקר כללה עשרה מורים המלמדים ספרות בארבעה בתי ספר תיכון במרכז הארץ בעלי ותק של 10 שנים לפחות בתחום. כלי המחקר היו: תצפיות בשיעורים וראיונות עומק ( חלאבי רינת).
-
לינק
ג'ון מילר, פרופסור לפסיכולוגיה בקולג' בעיר נפרויל באילינוי, פירסם בשנת 2008 ספר מחקרי הדן בכל מכלול המיומנויות הנחוצות לתלמידים כיום. המחבר, מומחה בינלאומי למיומנויות בתחומי החינוך, מקבץ בספרו מספר מיומנויות בארבע קטגוריות:א.מיומנויות הקשורות לאינטראקציה עם אחרים; ב.מיומנויות הקשורות להבנת העולם; ג.מיומנויות הקשורות להסתגלות לעולם;ד.מיומנויות הקושרות לפתרון בעיות. המחבר טוען כי את המיומנויות המצוינות ברשימה ניתן ללמד, כבר בגיל מוקדם. כיום אין אנו עושים זאת, לפחות לא באופן שיטתי, ולא לגבי רוב התלמידים. המחבר טוען כי גם מיומנויות קריטיות כגון קריאה וכתיבה אינן מקבלות תשומת לב מספקת בבתי הספר, בשל תכנית לימודים עמוסה מדי. מיומנויות של אוריינות מידע, אסטרטגיות מטא-קוגניטיביות, מיומנויות של פתרון בעיות ומיומנויות של שיתוף פעולה מקבלות תשומת לב מעטה מאוד. המחבר טוען שיש לתת תשומת לב גדולה יותר למיומנויות אלה ( Jon Mueller).
-
סיכום
המאמר מנתח את ההוראה של שמות האותיות בגן . הוא מצביע על הצדדים החיוביים ומזהיר מפני ציפיות שגויות ותופעות לוואי שליליות שעשויות לנבוע מהקדשת זמן מפורזת לפעילות זו , על חשבונן של פעילויות אחרות . נראה שהדגש בהוראת שמות אותיות הרווח היום, הוא על שמות האותיות כרמז לצליל בלבד. יש פיתוי להתמקד בשמות האותיות, משום שקל למדוד את ההישגים בתחום זה. למרות זאת, יש להיזהר משינון שמות האותיות על חשבון פעילויות אחרות המטפחות את האוריינות (עינת גוברמן) .
-
סיכום
ההתאמה לעברית של כלים מתוקשבים כגון בלוגלי, WORDPRESS וכלי כתיבה דיגיטאליים חדשים הנמצאים בפיתוח יאיצו מגמה זו וייקלו על המרצים והמורים להקים ולהריץ בלוגים בקורסים מתוקשבים או קורסים רגילים. הסקירה שלהלן נועדה לרכז ולהצביע על דגמים שונים של בלוגים בהוראה אקדמית ובמידה מסוימת גם בהוראה בבתי ספר. במסגרת פרויקט חדש זה של פורטל מס"ע נערך איסוף שיטתי של יוזמות מתוקשבות של הוראה אקדמאית באמצעות בלוגים באינטרנט. הסקירה הראשונית מצביעה על כמה וכמה דגמים של ניצול בלוגים בהוראה אקדמית בארץ וברחבי העולם והיא תעודכן בהמשך. הסקירה הביבליוגראפית כוללת גם ריכוז של מחקרים ומאמרים שנכתבו בנושא (עמי סלנט)
-
סיכום
המאמר עוסק בנושא המצוי בוויכוח ודיון נוקבים בדבר הדרך הטובה/הנכונה להכשיר מורים כך שיביאו לשיפור הישגי התלמידים. יש הטוענים שהקלה בתנאי הכניסה להוראה חיונית למשיכת מועמדים ברמה גבוהה, ואחרים – שהשקעה בהכשרת מורים איכותיים תשרת טוב יותר את התלמידים. גם בין אלה הנוקטים בגישה האחרונה, יש הבדלים. הרוב מסכימים, עם זאת, שחסר בסיס מחקרי מוצק להבנת הדרך שבה יש להכשיר מורים שיעמדו באתגרים שמציבים בתי הספר העירוניים. העדר עדויות יוצר הזדמנויות להעלאת פוטנציאל עצום של "פתרונות" בדבר הכשרת המורה ומעט – בדבר דרכי הערכתם. מחקר זה מהווה צעד ראשון בפיתוח עדויות שיהוו בסיס לוויכוחים כהללו, תוך מבט מעמיק בדרכים שבהן מכשירים מורים ובהשתמעויותיהם ללמידת תלמידים ( Boyd, D., Grossman, P., Lankford, H., Loeb, S., & Wyckoff, J ).
-
סיכום
חשיבה ברמה גבוהה כרוכה בשימוש בקריטריונים מרובים (הסותרים זה את זה לעיתים קרובות) ובויסות עצמי של תהליכי חשיבה (אי תלות באחרים בכל צעד מחשבתי. קשה להגדיר מיומנויות חשיבה גבוהות, אך ניתן לזהות אותן כאשר הן מתרחשות. חשיבה מסדר גבוה אינה אלגוריתמית ודפוסי המחשבה אינם ברורים ומוגדרים מראש. היא מסתיימת לעיתים קרובות בפתרונות מרובים, שלכל אחד מהם יתרונות וחסרונות, אך לא קיים פתרון יחיד וברור. חשיבה ברמה גבוהה קשורה במיומנויות של פתרון בעיות, שאילת שאלות, חשיבה ביקורתית, קבלת החלטות ולקיחת אחריות . התמצית מציגה את סוגי מטלות אופייניות לחשיבה מסדר גבוה שניתן להציג בכיתה ואת ההבדלים העקרוניים בהם.
-
לינק
התובנה שלמידה מתוקשבת איננה בהכרח אחידה ויש להתאימה גם לשונות של הלומדים הסתתרה עד כה מבינתם של מרבית מיישמי הלמידה המתוקשבת בעולם בכלל ובארה"ב בפרט . דווקא במדינות האיחוד האירופאי התעוררה בשנים האחרונות תפיסה המכירה בחשיבות בלמידה המתוקשבת המותאמת. בעקבות כך תקצב האיחוד האירופאי שורה של פרויקטי מו"פ שנועדו לפתח פתרונות מתקדמים ומעשיים לסביבת למידה מתוקשבת מותאמת. אחד מפרויקטי המו"פ המו"פ החשובים הללו הוא ELeGI -European Learning Grid Infrastructure המייצג גישה שונה לפיתוח מערכות למידה מתוקשבות. במסגרת פרויקט מו"פ זה ,שמרכזו באיטליה, הם פיתחו רשת למידה מתוקשבת רב-ערוצית היודעת להתאים עצמה באופן מושכל וממוחשב לצרכים השונים של הלומדים ולרמת משאבי הלמידה הנדרשת על ידם. תוכנת ELeGI יודעת ומסוגלת לקבץ תלמידים שיש להם סגנון למידה דומה. התוכנה יודעת גם לזהות קשיים של התלמיד ולהפנות אותו לקורס זוטא מתוקשב לתיקון היכולות ולשיפור המיומנויות בנושא. ההפניה המתוקשבת נעשית עפ"י פרופיל התלמיד. עד כה פותחה מערכת למידה מתואמת ראשונה כזו בתחומי הוראת הכימיה לצד מערכת הנחייה מתוקשבת מתקדמת להוראה בלמידה מתוקשבת.
-
לינק
ספר חדש המתאר את הפעילות החינוכית של תנועת רפורמה בארה"ב הפועלת לשינוי בתי ספר והפיכתם לבתי ספר אמנותיים. תנועת רפורמה פדגוגית זו אינה סבורה כי רפורמה ארגונית גרידא יכולה לשנות מהות ביה"ס . רק רפורמה של תכנים ויצירה בביה"ס עשויה להביא שינויים ממשיים ואקלים כיתה חיובי . הספר מתאר את החזון והפעילות ליצירת רפורמה פדגוגית בארה"ב הידועה בשם A+ School Program שנועדה לחזק את הצדדים האמנותיים-איכותיים של בתי ספר תיכוניים.המטרה היא לחזק את זהות בית הספר באמצעות מגמות אמנות ופעילויות אמנותיות יצירתיות שיאפשרו הן לתלמידים והן למורים למצוא עניין ואתגר בחיי ביה"ס. מחברי הספר הם פרופסורים לסוציולוגיה וחוקרי חינוך בארה"ב. פרויקט הרפורמה בבתי התיכוניים הידוע בשם A+ School Program מופעל במדינת מיסורי בארה"ב ונועד לחולל שינוי איכותי בבתי הספר ובאווירה וביחס הלומדים ולא בהכרח בצדדים הארגוניים שהיו מקובלים ע"י רפורמות אחרות בעבר .
-
סיכום
כדי להבין טוב יותר מדוע וכיצד מורים מסוימים משנים את ההוראה יותר ממורים אחרים בעקבות התפתחות מקצועית הכותבים בוחנים את הנושא בשני שלבים: א) הבחנה בין ידע(knowledge ) שלאדם יש בעלות עליו לבין ידיעה(knowing ) שהיא ביטוי הידע במעשה. השאלה היא כיצד פרקטיקה אינסטרומנטלית של מורים באה לידי ביטוי בהתפתחות מקצועית; ב) הצגת היתרונות שיש למעבר מראייה חד-כיוונית לניתוחים רב-כיווניים של למידת מורים בהקשרים של התמק' ושל עבודה בכיתה. הכותבים משתמשים במושג "התפתחות משולבת והדדית" ((coevolution המשלבת בין שתי מסגרות אלה, מביאים דוגמאות לאורך המאמר ומעלים המלצות לתכנון ולמחקר של ההתפתחות המקצועית (Kazemi, E. & Hubbard, A).
-
לינק
המחקר המתואר הוא חלק מסקר רחב שבדק את היישום של תוכנית לקליטת מורים מתחילים בבתי ספר תיכוניים באנגליה. ההתפתחות המקצועית של מורים בפועל יכולה להשתפר אם מוסדות ההשכלה הגבוהה ייטלו חלק בתוכניות אלה. הדבר עשוי לתרום לכל המשתתפים הנוגעים בדבר – מתכשרים להוראה, מתמחים וחונכים, אנשי המחוזות ומדריכים פדגוגיים. רצוי שהשותפים ימצאו דרכים למצב עצמם כנותני התפתחות מקצועית אמינים תוך אימוץ תרבות המחקר הדומיננטית באוניברסיטאות. בעיית הזהות – הצורך של המורה לנוע בין תפקידיו כמכשיר מורים, כחלק מקהיליית המורים וכאיש אקדמיה וחוקר. תוכניות הכשרת מורים בסקוטלנד באופן מסורתי מגיבות למדיניות ממשלתית ולא מובילות ומחדשות. הן חלשות במונחים של יצירת סדר יום משלהן ( O' Brien, J., & Christie, F).
-
סיכום
המאמר הוא חלק מפרויקט מחקרי רחב על התפתחות הזהות המקצועית של מורי מורים. המאמר דן בהתפתחות של שתי מורות-מורים, העוסקות כרגע בהכשרה במסלול לבית הספר היסודי. השאלות במחקר נרטיבי-ביוגרפי זה היו: "כיצד מתפתחות המורות הללו להיות מכשירות-מורים וכיצד מושפעת התפתחות זו משינויים שהוכנסו להכשרה לבית הספר היסודי?". הממצאים מראים ששתי מורות-המורים עושות שימוש בחידושים בהכשרה כדי להתפתח מקצועית. בראשית הקריירה שלהן הן מתפתחות בתוך המוסדות בהן הן עובדות, מאוחר יותר הן מחפשות דרכים להתפתחות מחוץ למוסדות ויש להן תפקיד משמעותי בקהיליית מורי המורים. (Swennen,A., Volman, M., & Van Essen, M.)
-
סיכום
התכניות לתואר שני במכללת לוינסקי מיועדות למורים המלמדים במסגרות שונות במערכת החינוך, ולבעלי תפקידים בבית ספרם או למדריכים מטעם הפיקוח. כמחציתם בוגרי האוניברסיטאות השונות בארץ, ומחציתם בוגרי מכללות לחינוך, או אקדמאים שהסבו עצמם להוראה. הם לומדים בשלוש התכניות לתואר שני בלוינסקי, "חינוך לשוני בחברה רב תרבותית", "חינוך מוזיקלי" וכן "הוראה למידה" – למרות היותן שונות מבחינה דיסציפלינרית ומבחינת דרישות קדם, משותפת להן התפיסה המדגישה את חשיבות המסגרת התאורטית לתכנון לימודים אקדמי. התאוריה הקונסטרוקטיביסטית המסבירה את התפתחות הילד, את בניית סביבות למידה, ואת הלמידה המקצועית של מבוגרים, היא המטרה וגם האמצעי של ההוראה והלמידה בתכניות. מעקב אחר הבוגרים מלמד כי הלימודים מהווים עבור כל אחת ואחד מהם מקור להעצמה אישית, מעמדם בסביבת העבודה שלהם משתנה, אצל חלק מהם הלימודים הם פתח לתחילתה של קריירה בהנחיית מורים, בהובלת צוותים כמנהיגי שינוי בית-ספרי וחינוכי, השתלבות בפיתוח סגלי הוראה ברחבי הארץ ועוד ( מיכל צלרמאיר, אילנה אלקד-להמן וליה לאור ).
-
סיכום
שנת הלימודים תשס"ח נפתחה במכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי תכנית לתואר שני בייעוץ חינוכי, M.Ed המחזור הראשון כלל 30 סטודנטיות, שכולן עמדו בתנאי הקבלה המחמירים של התכנית. אחד מתנאי הקבלה הוא שלוש שנות ניסיון לפחות בהוראה. כלומר, אלה הן סטודנטיות לייעוץ חינוכי,שיש להן כבר זהות מקצועית כמורות ושהתפתחותן המקצועית כללה סוציאליזציה מוצלחת להוראה. עם כניסתן לתכנית המכשירה אותן להיות יועצות חינוכיות, הן אמורות לעבור שינוי או תוספת בזהותן המקצועית, ממורות ליועצות חינוכיות. בשונה מהכשרת היועצים החינוכיים באוניברסיטאות, ההכשרה במכללה נועדה להיות מסלול להתפתחות מקצועית למורים בעלי אוריינטציה לתחום הייעוצי-טיפולי, מסלול שיכשירם לפעולכיועצים חינוכיים במערכת החינוך. המועמדים שנבחרו ללמוד בתכנית נמצאו על ידי ועדת הקבלה ככאלה שיש להם מסוגלות אישית לפתח כישורים בתחום הדאגה למיטביות well being של התלמידים, וזאת מתוך התפיסה הרואה ביועצים החינוכיים כמי שעומדים בתווך בין התלמיד כפרט לבין המערכת ( סמדר בן אשר , לאה קוזמינסקי).
תוצאות חיפוש עבור: זהות
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין