-
תקציר
סדרת הקבצים היוצאת לאור זו השנה השישית היא אחד המפעלים החשובים במערכת הכשרת המורים לחשיפת לבטי המורים המתחילים ודרכי התמודדותם בבתי הספר. צוות העורכות , ד"ר אורנה שץ-אופנהיימר ושרה זילברשטרום אספו בשנים האחרונות מאות סיפורים אוטנטיים , המאפשרים להציץ אל מאחורי דלת הכיתה ולשמוע את קולותיהם של המתמחים, כפי שהם חווים את המציאות. הסיפורים בחוברת זו נכתבו בידי מתמחים בהוראה, בוגרי המכללות האקדמאיות לחינוך ובוגרי המחלקות להכשרת מורים באוניברסיטאות מכל המגזרים: מהחינוך הממלכתי , מהחינוך הממלכתי-דתי ומהחינוך הערבי. הנרטיבים בספר חושפים את מכלול הנושאים שהמורה החדש מתמודד עמם, בהם התייחסות לזהותו המקצועית המתגבשת , לתפיסותיו, לאמונותיו, למאווייו, לפועלו ולדרכי ההתמודדות שלו.
-
לינק
מאמר מעניין של אמנון כרמון המציע למתכנני תכניות לימודים לבטל את המקצוע. כל ידע שנארז במקצוע מאבד את ערכו. אמנון כרמון טוען כי מנקודת הראות של הצרכים והערכים המרכזיים של חברות הידע הדמוקרטיות של המאה העשרים ואחת , המקצוע הוא אפשרות גרועה ביותר לארגון הידע לצורך למידה והוראה. ברגע שהתבנית של המקצוע מוטלת על התכנים השונים היא מעוותת אותם . יש להבין שהמקצוע הומצא במאה התשע עשרה . מדוע בעצם אי-אפשר לאמץ, בהתאמות מסוימות , את המאפיינים המרכזיים של ארגון הידע באמנויות לתחומים העיוניים? מדוע אי-אפשר ליצור ביצוע לימודי מרכזי, אישי או צוותי, שהלומדים יבחרו בו ואשר יכלול חלק כתוב והצגה בעל פה ויחליף את בחינת הבגרות המשמימה? אמנון כרמון חושב שהאמנויות מספקות לנו דגם מצוין למסגרת חדשה לארגון ידע , ועליה להחליף את המקצוע במסגרת הדומיננטית בבית הספר. המסגרת המוצעת , לה קורא אמנון כרמון תחום משמעות , תכיל בתוכה את מאפייני היסוד שתוארו כאן, יחד עם הבחירה הכפולה של הלומד והדגש על הממד הרגשי שמאפיינים את האמנויות.
-
לינק
ספר זה מביא לקורא הישראלי נושאים שונים וגישות שונות בהערכת תכניות ופרויקטים ממיטב החוקרים בתחום. מלבד היותו כתוב בעברית ייחודו בכך שהוא מציג עבודות הערכה שנעשו בארץ בהקשר החברתי והתרבותי של ישראל. פועל יוצא מכך הוא שהשדה שבו נעשתה ההערכה מוכר לקורא. בספר מוצגות גישות פרקטיות ותיאורטיות לתחום ההערכה, כמו הערכה בפעולה, שימוש במודל הלוגי, שימוש בוידיאו בהערכה, הערכת מיזמים מורכבים או שימוש בחשיבת מערכות בהערכה. לצד אלו מוצגות סוגיות כמו הערכה בשיתוף, שימוש בנתונים, מקומה של אתיקה בהערכה, מקומן של המטרות, מי הם המעריכים בישראל ומה מקומה של התיאוריה בהערכה ( עורכות: מירי לוין-רוזליס, ריקי סויה ).
-
לינק
המחקר מאפשר הצצה לעולמן של שלוש מורות למקרא במגזר הממלכתי בעלות זהות יהודית והשקפת עולם שונה המנסות להורות מקרא בחברה רב תרבותית, ומאיר את חשיבות מקומו של המורה בתכנון, פיתוח והערכה של תכניות לימודים. כמו כן, המחקר מעורר חשיבה אודות תפקידה של תכנית הלימודים במקרא בעיצוב הזהות היהודית של התלמיד בעידן פוסט מודרני. תוצאות המחקר מתארות מצב של הפעלה בהקשר ספציפי של הוראה בחטיבת -ביניים והן מצביעות על חשיבות מחקר נוסף לצורך הבהרת סוגיות שעלו תוך כדי המחקר. ממצאי המחקר אפשרו לעמוד על המאפיינים של כל רמה קוריקולארית ולזהות גורמים מעכבים שהביאו לשינויים ברמה קוריקולארית אחת לעומת זו שקדמה לה ובתוך כך, לזהות את הפערים שנוצרו בהפעלת תכנית הלימודים ( ענת כהן-צורני ) .
-
לינק
המחקר המדווח מבוסס על נתוני השלב השלישי של מחקר SITES2006, שהתנהל בשנים 2007-2005 כסקר של בתי"ס ומורים (Law, Pelgrum & Plomp, 2008). מטרתו לזהות יישומים פדגוגיים משולבי תקשוב במתמטיקה ומדעים בכיתות ח' בחטיבות ביניים. מורים למתמטיקה ולמדעים משתמשים בתקשוב לעיתים רחוקות בשיעוריהם, בהשוואה לעמיתיהם בעולם, במיוחד בהוראת המתמטיקה. המורים אמנם מקבלים עידוד לפתח מיומנויות תקשוב, במיוחד בתחום שילוב האינטרנט בהוראה ופיתוח משימות לימודיות אותנטיות, אולם מיעוטם מקבל עידוד לטיפוח מיומנויות של שיתופיות בלמידה באמצעות התקשוב. בהמשך, מתברר כי השימוש בתקשוב לרוב אינו מקדם פרדיגמות פדגוגיות חדשניות, אלא משמש להנצחת הוראה ומידה מסורתיים. בכך ישנה סתירה מסוימת בין העמדות ובין הפרקטיקה, כאשר התקשוב נתפס כמעצים יכולות הוראה וכמקדם הוראה ומידה אפקטיביים ( אלונה פורקוש-ברוך).
-
לינק
עולמם של המורים רווי בהערכה. מאז ראשית האנושות הערכה היא חלק מתהליך ההוראה. למרות זאת, ההתפתחויות העצומות שחלו וחלות במדידה החינוכית , הן מבחינת רמתה המקצועית ובעיקר מבחינת היקף חדירתה למערכת החינוך וההשפעה עליה , שינו אך במעט את תהליכי הערכת התלמידים על ידי המורה בכיתה. יתרה מזאת, אין למורה יכולת להשפיע על אופי ההערכה והמדידה הנעשות על ידי גורמי חוץ במערכת, גם לא כאשר הוא ותלמידיו הם מושאי ההערכה. ההכשרה להערכה ולמדידה שהמורים זוכים היא לקויה ביותר, הן בהיקפה והן ברמתה. אם ניתן להסיק על גיבוש זהות מקצועית של מורים על פי ההכשרה שהם מקבלים, הרי הערכה אינה נכללת בזהות זו.הכשרה מקצועית ויצירת זהות מקצועית ניתנות להבנה, במושגי בורדייה (BOURDIEU) כהפנמת השייכות לשדה ורכישת הכלים וסוגי ההון המתאימים למשחק בו. על פי בורדייה, ההון שהמורים אוחזים בו הוא הון תרבותי, ומכאן גם נגזרת זהותם המקצועית. אולם שדה ההערכה , בנוסף להיותו שדה מקצועי, הוא גם שדה כוחני. בשדה ההערכה החינוכית בישראל כמו בעולם, משחקים כוחות פוליטיים משמעותיים ביותר. אולם מושאי ההערכה המרכזיים, שעלולים להיות מושפעים ממעשה ההערכה יותר מכל אחד אחר , קרי המורים, אינם חלק מהשדה, ומיומנויות הערכה למימיהן אינן חלק מזהותם המקצועית. ממצאי המחקר הנוכחי מראים שמערכת הכשרת עובדי ההוראה בישראל אינה מעריכה נכון את סוג ההון שהמורים נזקקים לו בשדה ההערכה, אינה תופשת אותו כחלק מזהותם , ואינה מקנה להם אותו, ובכך משאירה אותם חסרי כלים להתמודדות בשדה ההערכה (מירי לוין-רוזליס, אורית לפידות) .
-
לינק
תלקיטי עבודות (פורטפוליו) של סטודנטים משמשים יותר ויותר להערכה של יכולות הסטודנטים בהשכלה הגבוהה, אבל התוצאות לגבי תוקף המבנה של הערכת התלקיטים הן מעורבות. מטרתו של מחקר זה היא לזהות האם הקריטריונים להערכה יכולים לשפר את התוכן, את הטיעון ואת התקשורת במהלך שיפוט של תלקיטי העבודות של הסטודנטים. ששה מורים/מרצים נתנו ציונים ל-32 תלקיטי עבודות של סטודנטים. המורים/מרצים עבדו בצמדים, כאשר פעם אחת הם נתנו ציונים ללא שימוש בקריטריונים להערכה ופעם אחת המורים נתנו ציונים לפי קריטריונים להערכה. ניתן לסכם שהאיכות של הערכת המורה את תלקיט העבודות היא נמוכה, ושהשימוש בקריטריונים להערכה יכול להגביר את האיכות הזו ( Marieke Van der Schaaf; Liesbeth Baartman; Frans Prins ).
-
לינק
מוטיבציה היא גורם רב חשיבות בעבודה ובלמידה. בבית הספר ניתן לזהות קשר בין המוטיבציה של המנהל בעבודה , בין המוטיבציה של המורים בעבודה ובין המוטיבציה של התלמידים בלמידה. הירחון מאיר העיניים של ארבעת המ"מים ( אגף חינוך יסודי במשרד החינוך) דן בגיליונו האחרון נושאים הבאים: מהי מוטיבציה? מוטיבציה בעבודה, תורות מוטיבציה והשלכותיהן על ניהול בית ספר, תורות ההנעה השונות – מידע מתומצת, הקשר בין מוטיבציה של מורים ותפקודם לבין מוטיבציה של תלמידים ותפקודם, ניהול בית הספר והמוטיבציה של המורים, דרכים לטיפוח המוטיבציה של המורים בעבודה ועוד.
-
לינק
דעות על ידע והקנייתו- בספרם מעורר החשיבה שפורסם ב-1991, Lave & Wenger הציגו דעה ייחודית על למידה, ומושגים חדשים כמו השתתפות פריפריאלית לגיטימית ולמידה מצבית. עבודתם השפיעה על מורי-מורים ועל חוקרים רבים, וכתוצאה מכך, נפתחו זוויות ראיה חדשות על הוראה. מטרת המאמר היא לדון בשאלה של משמעות זווית ראיה זו לעבודה של מורי מורים ושל חוקרים על הבנת התנהגות מורה ולמידת מורה ועל פדגוגיה של הכשרת מורים. זאת גם לנוכח תחושת האכזבה הקיימת מההשפעה של ההכשרה על החינוך וההוראה בבתי הספר (Cochran-Smith & Zeichner, 2005,Grossman, 2008). בגישה המתוארת במאמר משתנה מומחיות מורה המורים מתפיסת התפקיד המסורתית של מרצה לתפיסה לפיה יש למורה יכולת לדלג על התיאוריה לזמן מה, ליצור התנסויות למידה ממשיות ולאפשר או לזמן רפלקציה על התנסויות אלה, תוך התחשבות בצרכי המתכשר ובשלב ההתפתחותי המקצועי בו הוא נמצא. על מורה המורים גם ליצור הזדמנויות ללמידת עמיתים במסגרת ההכשרה, דבר המכין את המורים להתפתחות מקצועית המבוססת על שיתוף פעולה ושותפות עם עמיתים. עליו להדגיש יצירה משותפת של משמעויות חינוכיות ופדגוגיות בקהיליית עמיתים כבר בשלב ההכשרה.
-
לינק
המחקר הנוכחי הוא מחקר ראשוני שמטרתו לאתר ולזהות את המנגנונים שבאמצעותם מתבצעת הלמידה הארגונית בבית ספר יסודי אחד, ולבחון את הקשר של מנגנונים אלה לחזון ולתרבות החינוכית-הארגונית המאפיינים אותו כארגון לומד. המחקר בודק ארבע שאלות: האחת היא, מה מאפיין את החזון החינוכי של חברי הצוות בבית הספר? השנייה היא, מה הם מאפייניה של תרבות הלמידה הארגונית הקיימת בבית הספר? השאלה השלישית מתייחסת למבנים ולמנגנונים שבאמצעותם מתבצעת הלמידה הארגונית בבית הספר; השאלה הרביעית מבקשת לבחון את יחסי הגומלין בין החזון החינוכי לבין הלמידה הארגונית ( חנה קורלנד , רחל הרץ-לזרוביץ ).
-
סיכום
המאמר הנוכחי מציג מחקר שהתמקד בהבנת תהליכים שהתרחשו בשלוש מכללות לאחר פרסום דוח דוברת . ניתוח שיח, המתמקד במיצוב מורי המכללות בעת משבר לנוכח תהליכי השינוי שהתרחשו במכללות, אפשר התמודדות עם סוגיית הזהות המקצועית של מורי המורים. הקולות השונים, כפי שבאו לידי ביטוי במהלך הראיונות , אפשרו זיהוי, תיאור והסבר של ממדים סמויים וגלויים בתהליך ההתמודדות לנוכח התמורות שחלו בתחום הכשרת מורים. ניתוח הראיונות חושף מסרים סותרים שהצביעו על איום קיומי ועל תחושת חוסר אונים מצד מורי המכללות. עוד עלה מהראיונות כי קיימים כשלים בזרימת מידע בין הקבוצות השונות בתוך המכללות, וכי דרכי ההתמודדות לוקות בהעדר מדיניות ברורה ומגובשת (אסתר ורדי-ראט, אריאל חורין, חוה גרינספלד, עירית קופפרברג).
-
מאמר מלא
בשנים האחרונות המו"לים הגדולים בעולם השולטים בהוצאות כתבי העת המדעיים החלו לפתח כלים מקוונים שעשויים לסייע רבות לחוקרים. העובדה שמספר מו"לים קטן מחזיק בידו את השליטה ברוב כתבי העת בעולם המדעי (רבבות כותרים) בדרך כלל גורמת למורת רוח, אך במקרה של הכלים שיוצגו להלן, דוקא עובדה זו, שמשמעותה ריכוז עצום של מידע ונתונים בתחום, הם המעניקים לכלים אלו, בין השאר, את כוחם הרב. כל הכלים מתאפיינים במנשק ידידותי ונוח וכדאי לבדוק ולהתרשם מהם. הרישום, השימוש ו/או ההשתתפות בכל הכלים שהוצגו הוא בחינם. (פני ברסימנטוב)
-
לינק
לדעתו של פרופסור ישעיהו תדמור , מערכת ההכשרה להוראה נתונה בשנים האחרונות בטלטלה עזה. טלטלה זו ניזונה משינויים הקוראים תיגר על מטרות החינוך הקלאסיות ומעלים תהיות ביחס לאופי המורה הראוי ותהליך הכשרתו . המכללות לחינוך כבולות – גם מרצונן – לתכנית הלימודים שמכתיב האגף להכשרת מורים במשרד החינוך ותואמת לדרישותיה של המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), ואינן מעזות לחרוג ממנה. אימת "הדגם המנחה" שורה עליהן. אמנם במכללות פועלים חברי סגל – מהם ששמם הולך לפניהם בהגות ובמחקר – המנסים להטות את תכנית הלימודים אל הקוטב של העצמת רוחם של הלומדים כך שיוכלו להעצים בבוא היום את רוחם של תלמידיהם ולהעניק להם חינוך במיטבו, אולם השפעתם חלשה; הרשויות והאינרציה חזקות מהם. נראה שהמכללות, גם האזוריות, מוותרות על עצמאותן וסגוליותן. כאשר נוסדו קיוו רבים שיפתחו דגם אקדמי ייחודי, אך הן העדיפו ללכת בעקבות הדגם האקדמי השולט. הדגם הזה מכתיב למכללות בפרט ולחברה בכלל מושגים מסוימים של "אקדמיות", "מדעיות" ו"רוח האדם".
-
מאמר מלא
את הדיון על הכשרת המורים יש לקיים בהקשר רחב – בהקשר של השבר העמוק בין החברה לבית הספר. לשבר הזה יש השלכות על כל ממדי החינוך ובמיוחד על המורים – הוא הופך את תפקידם לבלתי אפשרי. אי־אפשר להוביל לשיפור ניכר בהכשרת המורים ובמערכת החינוך בכללותה בלי לחשוב מחדש על שאלות היסוד הכרוכות במצב המורים. אסור להסתפק בהסדרת הקיים. מתווי ההוראה החדשים אולי יעשו סדר במערכת (וזה עשוי להיות הישג לא מבוטל), אך הם לא יובילו לשיפור מהותי. במצב של שבר, טיפול בצד אחד של הסדק שאינו מוביל לתזוזה גדולה ולאיחוי ניצב לפני סכנה, או במילים של רוני אבירם: "רה־ארגון של האבסורד". אם נמשיך לעסוק כמעט אך ורק בבעיות האדמיניסטרטיביות, הלוגיסטיות והתקציביות של הכשרת המורים, נמצא עצמנו במקום שבו אנו נמצאים – "פול גז בניוטרל". על הכשרת המורים להפוך לטרנספורמטיבית. הכשרת המורים צריכה לראות את תפקידה העיקרי כמכשיר (תרתי משמע) לשינוי מערכת החינוך ( אמנון כרמון) .
-
מאמר מלא
מכון אבניים מציע למורים לא רק שיטה ללמידה ולשיפור עצמי המבוססת על ניסיונם המתועד של עמיתים, אלא גם תרבות מקצועית חדשה. "מורה", אומרת שבי גוברין, מייסדת ומנהלת מכו אבניים, "חייב לתפוס את עצמו כמקצוען. המורים הם קבוצה איכותית ומנוסה שצריכה להוביל את עצמה ולעמוד בראש השיח הפדגוגי בארץ". מתוך ההבנות הללו מפתחים באבניים כלים לחילוץ הידע המעשי של מורים. המטרות הראשוניות של המכון היו לתעד את הנעשה בכיתה, ולתת לידע הזה שפה. במשך הזמן פיתח המכון קשרים עם בתי ספר והחל לבנות ספרייה שמדפיה אינם מכילים ספרי תאוריה וסטטיסטיקה, אלא תיאורים מהשטח, מחיי היום יום של מורים. מרגע שהמורה כותב את תיאור המקרה יש עם מה לעבוד. מה שהתרחש לא נשכח, זה רשום. עכשיו אפשר לנתח את זה, לדבר על זה, ללמוד מזה".?
-
לינק
גיליון שעוסק בהכשרת מורים אינו יכול להיות שלם בלי מורים, בלי לשמוע על תקופת ההכשרה שלהם ועל איך הם רואים אותה ממרחק השנים והניסיון המעשי. מערכת "הד החינוך" הפגישה שישה מורים לשיחה במכון "כרם" בירושלים, ואם נדרשת שורה תחתונה אפשר לומר שיש לנו אפילו שתיים: אחת – אין בין המורים הסכמה על התועלת שבלימודי הוראה והשנייה מפתיעה – השישה, בדרגות שונות של ניסיון מעשי, מתלהבים מהמקצוע. היחס שלהם ללימודי תעודת הוראה נע בין הצורך בהכשרה מעשית ששמה דגש על התנסות בשטח והתאמה למציאות לבין העניין בהכשרה שמעמידה במרכז את המורה כאדם ערכי וחושב. דברי הביקורת שלהם, אם נשמעים, נובעים ממקום עמוק ואמיתי, אכפתי. אמנם את הדילמה מה חשוב יותר לתת במוסדות להכשרת מורים – תפיסת עולם או ידע – לא פתרנו וגם הצעות מהפכניות לשינוי לא עלו במפגש שלנו, אבל הייתה התלהבות גדולה מהוראה וחינוך.
-
לינק
מטרתו של המחקר הייתה לתת תמונה רחבה של תחום הכשרת מורים באזור גדול אחד (NYC) ולתאר באופן כללי כיצד מכשירים בו מורים לבתי ספר יסודיים ומהי ההשפעה של השונות בהכשרה. במחקר נבחנו כמה היבטים: זווית הראייה של שוק העבודה, מאפיינים של תוכניות הכשרה, מאפייני מורים ודיגום של השפעות של הכשרה. התוצאות מראות שיש שונות בין תוכניות ביעילות הממוצעת של המורים הנכנסים לעבוד בבתי הספר בעיר. בלטו כמה תוכניות שהבוגרים שלהן היו יעילים יותר בצורה משמעותית, כפי שהשתקף בהישגי תלמידיהם. מן המחקר עולה גם שמאפיינים של תוכניות הכשרה משפיעים על תוצרי תלמידים אם כי ראוי לציין שהממצאים הם יותר בבחינת קו שמסתמן מאשר קביעה סיבתית מוכחת (Boyd, D.J., Grossman, P.L., Lankford, H., Loeb, S., & Wyckoff, J).
-
סיכום
המאמר דן במושג "חוכמת המעשה" (practical wisdom) של המורה המקצועי ובקשר בינה לבין תיאוריה והתנסות. בימים שבהם יש נטייה הולכת וגוברת למקם את הכשרת מורים בשדה יש חשיבות לבירור זה. חכמת המעשה, תיאוריה והתנסות מהווים שלושה קודקודים במודל מוצע היכול להוות נקודת הפתיחה ברצף הלמידה של מתכשרים להוראה. (Lunenberg, M., & Korthagen, F.)
-
סיכום
התיאוריה שבבסיס המחקר המוצג היא "תזת האינטנסיפיקציה" המסנה להסביר תיאורטית את השתנות תנאי העבודה של מורים. הטעון הוא שלחץ על בתי ספר ועל מורים הולך וגדל כתוצאה מדרישות גבוהות של קובעי מדיניות ומצפיות חברתיות. ארבעת חקרי המקרה שנבדקו הראו שלא כל השינויים מתקבלים באותה מחויבות מצד המורים. המחקר גם הראה שאינטנסיפיקציה אינה רק הוספת שעות עבודה, עיסוק במספר גדול יותר של מטלות שונות, השתתפות בישיבות, עיסוק רב יותר בעבודה מנהלית וכדו'. אינטנסיפיקציה היא גם עומס עבודה במונחים של חשיבות הזהות המקצועית ופגיעה באני המקצועי, ביטחון עצמי ותחושת שליטה במקצוע. (Ballet K., & Kelchtermans, G.)
-
סיכום
מורים מתחילים והרישות החברתי שלהם– המעבר מההכשרה להוראה בפועל היא תהליך הדורש תמיכה, השתלבות במקום העבודה ופיתוח הבנה של הסביבה החדשה (Tickle,2000). למורים המתחילים זוהי תקופה חשובה של הצבת ציפיות לטווח ארוך וגיבוש הזהות המקצועית. בשלב זה הם פגיעים למדי והקריירה שלהם אינה יכולה להתפתח בתרבות בית-ספרית שלילית. מחקר זה בדק את אופי הרשתות החברתיות והקשרים שמורים יוצרים בתקופת ההכשרה להוראה ובשנות העבודה הראשונות שלהם מנקודת מבטם האישית. החשיבות של קשרי עמיתים בתוך בית הספר – קשרים שיש בהם אמון, הבנה הדדית ואחריות קולקטיבית נמצאו חשובים יותר מאשר פעולה משותפת. נמצא שהקשר עם עמיתים מוערכים עשוי להמשיך ולהיות משמעותי אם יש הזדמנויות לקיימו בבית הספר ומחוצה לוׁ( Fox, A., & Wilson, E).
תוצאות חיפוש עבור: זהות
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין