דעות על ידע והקנייתו- בספרם מעורר החשיבה שפורסם ב-1991, Lave & Wenger הציגו דעה ייחודית על למידה, ומושגים חדשים כמו השתתפות פריפריאלית לגיטימית ולמידה מצבית. עבודתם השפיעה על מורי-מורים ועל חוקרים רבים, וכתוצאה מכך, נפתחו זוויות ראיה חדשות על הוראה. מטרת המאמר היא לדון בשאלה של משמעות זווית ראיה זו לעבודה של מורי מורים ושל חוקרים על הבנת התנהגות מורה ולמידת מורה ועל פדגוגיה של הכשרת מורים. זאת גם לנוכח תחושת האכזבה הקיימת מההשפעה של ההכשרה על החינוך וההוראה בבתי הספר (Cochran-Smith & Zeichner, 2005,Grossman, 2008). בגישה המתוארת במאמר משתנה מומחיות מורה המורים מתפיסת התפקיד המסורתית של מרצה לתפיסה לפיה יש למורה יכולת לדלג על התיאוריה לזמן מה, ליצור התנסויות למידה ממשיות ולאפשר או לזמן רפלקציה על התנסויות אלה, תוך התחשבות בצרכי המתכשר ובשלב ההתפתחותי המקצועי בו הוא נמצא. על מורה המורים גם ליצור הזדמנויות ללמידת עמיתים במסגרת ההכשרה, דבר המכין את המורים להתפתחות מקצועית המבוססת על שיתוף פעולה ושותפות עם עמיתים. עליו להדגיש יצירה משותפת של משמעויות חינוכיות ופדגוגיות בקהיליית עמיתים כבר בשלב ההכשרה.

המאמר הנוכחי מציג מחקר שהתמקד בהבנת תהליכים שהתרחשו בשלוש מכללות לאחר פרסום דוח דוברת . ניתוח שיח, המתמקד במיצוב מורי המכללות בעת משבר לנוכח תהליכי השינוי שהתרחשו במכללות, אפשר התמודדות עם סוגיית הזהות המקצועית של מורי המורים. הקולות השונים, כפי שבאו לידי ביטוי במהלך הראיונות , אפשרו זיהוי, תיאור והסבר של ממדים סמויים וגלויים בתהליך ההתמודדות לנוכח התמורות שחלו בתחום הכשרת מורים. ניתוח הראיונות חושף מסרים סותרים שהצביעו על איום קיומי ועל תחושת חוסר אונים מצד מורי המכללות. עוד עלה מהראיונות כי קיימים כשלים בזרימת מידע בין הקבוצות השונות בתוך המכללות, וכי דרכי ההתמודדות לוקות בהעדר מדיניות ברורה ומגובשת (אסתר ורדי-ראט, אריאל חורין, חוה גרינספלד, עירית קופפרברג).

לדעתו של פרופסור ישעיהו תדמור , מערכת ההכשרה להוראה נתונה בשנים האחרונות בטלטלה עזה. טלטלה זו ניזונה משינויים הקוראים תיגר על מטרות החינוך הקלאסיות ומעלים תהיות ביחס לאופי המורה הראוי ותהליך הכשרתו . המכללות לחינוך כבולות – גם מרצונן – לתכנית הלימודים שמכתיב האגף להכשרת מורים במשרד החינוך ותואמת לדרישותיה של המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), ואינן מעזות לחרוג ממנה. אימת "הדגם המנחה" שורה עליהן. אמנם במכללות פועלים חברי סגל – מהם ששמם הולך לפניהם בהגות ובמחקר – המנסים להטות את תכנית הלימודים אל הקוטב של העצמת רוחם של הלומדים כך שיוכלו להעצים בבוא היום את רוחם של תלמידיהם ולהעניק להם חינוך במיטבו, אולם השפעתם חלשה; הרשויות והאינרציה חזקות מהם. נראה שהמכללות, גם האזוריות, מוותרות על עצמאותן וסגוליותן. כאשר נוסדו קיוו רבים שיפתחו דגם אקדמי ייחודי, אך הן העדיפו ללכת בעקבות הדגם האקדמי השולט. הדגם הזה מכתיב למכללות בפרט ולחברה בכלל מושגים מסוימים של "אקדמיות", "מדעיות" ו"רוח האדם".

את הדיון על הכשרת המורים יש לקיים בהקשר רחב – בהקשר של השבר העמוק בין החברה לבית הספר. לשבר הזה יש השלכות על כל ממדי החינוך ובמיוחד על המורים – הוא הופך את תפקידם לבלתי אפשרי. אי־אפשר להוביל לשיפור ניכר בהכשרת המורים ובמערכת החינוך בכללותה בלי לחשוב מחדש על שאלות היסוד הכרוכות במצב המורים. אסור להסתפק בהסדרת הקיים. מתווי ההוראה החדשים אולי יעשו סדר במערכת (וזה עשוי להיות הישג לא מבוטל), אך הם לא יובילו לשיפור מהותי. במצב של שבר, טיפול בצד אחד של הסדק שאינו מוביל לתזוזה גדולה ולאיחוי ניצב לפני סכנה, או במילים של רוני אבירם: "רה־ארגון של האבסורד". אם נמשיך לעסוק כמעט אך ורק בבעיות האדמיניסטרטיביות, הלוגיסטיות והתקציביות של הכשרת המורים, נמצא עצמנו במקום שבו אנו נמצאים – "פול גז בניוטרל". על הכשרת המורים להפוך לטרנספורמטיבית. הכשרת המורים צריכה לראות את תפקידה העיקרי כמכשיר (תרתי משמע) לשינוי מערכת החינוך ( אמנון כרמון) .

גיליון שעוסק בהכשרת מורים אינו יכול להיות שלם בלי מורים, בלי לשמוע על תקופת ההכשרה שלהם ועל איך הם רואים אותה ממרחק השנים והניסיון המעשי. מערכת "הד החינוך" הפגישה שישה מורים לשיחה במכון "כרם" בירושלים, ואם נדרשת שורה תחתונה אפשר לומר שיש לנו אפילו שתיים: אחת – אין בין המורים הסכמה על התועלת שבלימודי הוראה והשנייה מפתיעה – השישה, בדרגות שונות של ניסיון מעשי, מתלהבים מהמקצוע. היחס שלהם ללימודי תעודת הוראה נע בין הצורך בהכשרה מעשית ששמה דגש על התנסות בשטח והתאמה למציאות לבין העניין בהכשרה שמעמידה במרכז את המורה כאדם ערכי וחושב. דברי הביקורת שלהם, אם נשמעים, נובעים ממקום עמוק ואמיתי, אכפתי. אמנם את הדילמה מה חשוב יותר לתת במוסדות להכשרת מורים – תפיסת עולם או ידע – לא פתרנו וגם הצעות מהפכניות לשינוי לא עלו במפגש שלנו, אבל הייתה התלהבות גדולה מהוראה וחינוך.

מטרתו של המחקר הייתה לתת תמונה רחבה של תחום הכשרת מורים באזור גדול אחד (NYC) ולתאר באופן כללי כיצד מכשירים בו מורים לבתי ספר יסודיים ומהי ההשפעה של השונות בהכשרה. במחקר נבחנו כמה היבטים: זווית הראייה של שוק העבודה, מאפיינים של תוכניות הכשרה, מאפייני מורים ודיגום של השפעות של הכשרה. התוצאות מראות שיש שונות בין תוכניות ביעילות הממוצעת של המורים הנכנסים לעבוד בבתי הספר בעיר. בלטו כמה תוכניות שהבוגרים שלהן היו יעילים יותר בצורה משמעותית, כפי שהשתקף בהישגי תלמידיהם. מן המחקר עולה גם שמאפיינים של תוכניות הכשרה משפיעים על תוצרי תלמידים אם כי ראוי לציין שהממצאים הם יותר בבחינת קו שמסתמן מאשר קביעה סיבתית מוכחת (Boyd, D.J., Grossman, P.L., Lankford, H., Loeb, S., & Wyckoff, J).

ניתוח תיאורטי של הגורמים והמשתנים התורמים להיווצרות הזהות המקצועית של פרח ההוראה. הזהות המקצועית של פרח ההוראה מתגבשת, אמנם על יסוד תכונות דמוגרפיות, משתני סביבה ותכונות אישיות ( משתני אישיות) , אך גם לתהליכי ההכשרה של פרחי ההוראה יש השפעה משמעותית על התגבשות הזהות המקצועית שלהם. ניתוח תיאורטי רב-ממדים של המשתנים השונים והיחסיים בתהליך היווצרות והתגבשות הזהות המקצועית של פרח ההוראה במחזור חייו ובמהלך הכשרתו (Annemie Schepens, Antonia Aelterman, Peter Vlerick ) .