הקשבה לקולם של מורים מתחילים

מאת: A. Fox , E. Wilson
מקור וקרדיט:
Fox, A., & Wilson, E.(2009). "Support our networking and let us belong!": listening to beginning secondary school science teachers, Teachers and Teaching: Theory into Practice, 15(6), 701-718.
מילות מפתח:רישות (networking ) חברתי בבית הספר, מורים מתחילים, קליטה בהוראה, סביבת עבודה
 
המאמר סוכם , ועובד לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ , מכון מופ"ת
רקע
מורים מתחילים והרישות החברתי שלהם– המעבר מההכשרה להוראה בפועל היא תהליך הדורש תמיכה, השתלבות במקום העבודה ופיתוח הבנה של הסביבה החדשה (Tickle,2000). למורים המתחילים זוהי תקופה חשובה של הצבת ציפיות לטווח ארוך וגיבוש הזהות המקצועית. בשלב זה הם פגיעים למדי והקריירה שלהם אינה יכולה להתפתח בתרבות בית-ספרית שלילית (Day et al., 2006). מחקר זה בדק את אופי הרשתות החברתיות והקשרים שמורים יוצרים בתקופת ההכשרה להוראה ובשנות העבודה הראשונות שלהם מנקודת מבטם האישית. העניין המעשי והמחקרי ברשתות וביצירתן הולך וגדל (Castells, 2000,Veugelers & O'Hair, 2005 ). המחקרים בתחום עוסקים במבנים יעילים של רשתות (Hargreaves,2003,2004) ובפרקטיקות יעילות של רישות ברמות ארגוניות ובין-ארגוניות (Bell et al., 2006, McLaughlin, et al., 2008). נקודת המבט האישית, האגוצנטרית, על תהליכי הרישות הדינאמיים נחקרה הרבה פחות, ומחקר זה תורם לזווית ראייה זו. השאלה הנחקרת היתה:"אילו מהנושאים שמורים מדברים עליהם פועלים כגורמים מקדמים או מעכבים יצירה והשתתפות ברשתות חברתיות בבית הספר?"
המעבר למקום עבודה חדש – ניתן למצוא במחקר כמה זוויות ראייה על השתלבות מורים מתחילים בבית הספר:
תמיכה והעדר תמיכה - התמונה המתקבלת על היקלטות מורים במהלך שנות העבודה הראשונות היא של תמיכה לשיפור תחושת המסוגלות של המתחילים ובו בזמן - של פגיעה בתחושה זו (Day et al., 2007). תמונה מעורבת זו תועדה במחקר, במיוחד בהקשר לתפקודם של מורים חונכים (Rajuan, et al., 2007, Remington-Smith, 2007) ובהקשר של המשא והמתן המתקיים בדבר גבולות וקשרים בינם לבין המורים המתחילים (Barnett, 2008).
זווית ראיה חברתית-תרבותית (Wenger ,1998) זווית ראייה זו רואה בהצטרפות המתחיליםלקהיליית המעשה הבית-ספרית הזדמנות להתנסות בנורמות התרבותיות ובציפיות של הקהילה לקראת עבודה משותפת להשגת מטרות משותפות (Laker et al., 2008). בהקשר זה קיימים מחקרים המצביעים על קשר בין יחסים חלשים וזמניים בקהיליות המעשה לבין הכנסת שינויים והתפתחות מקצועית ואישית של המשתתפים בהן (Granovetter, 1973, Lawrence, 2007, Fox et al., 2006).
למידה במקום העבודה – היבט זה, ההולך ומתפתח במחקר, לוקח בחשבון את הסיפורים הביוגראפיים האישיים על מעבר של מתחילים לתרבויות חברתיות וארגוניות קיימות ואת מאפייניהם והשפעותיהם Evans et al., 2006)).
המחקר
אוכלוסיית המחקר כללה מורים מתחילים בשלוש שנות העבודה הראשונות (8 – 11מורים). כלי המחקר היו ראיונות ושאלונים וכלי לניתוח רשתות/מפות שבאמצעותו תיארו הנחקרים את ערוצי התקשורת שלהם עם אנשים, קבוצות ומקורות/משאבים. בנוסף שלושה מהמורים עברו ראיונות בשיטה של stimulated recall interview. המאמר מתאר שלושה חקרי מקרה אלה.
מסגרת הניתוח של הממצאים שעלו מנתוני המפות הייתה כלהלן:
תת-שאלות המחקר
מסגרת הקידוד
מה מקדם את הרישות החברתי של מורים מתחילים?
נגישות* / אפשרות לקשרים
מה מעכב רישות חברתי של מורים מתחילים?
מה גורם להעדר קשרים?
מגבלות* על יצירת קשרים
העדר קשרים (מצביע על "חורים" מבניים פוטנציאליים או מגבלות אחרות)(Burt,2001)
מה מאפיין את המורים המתחילים בפעילות ליצירת קשרים חברתיים/ רישות חברתי?
התנהגות פרואקטיבית, פיקוח מודע
(Nardi et al., 2000)
מה עובר בין מורים מתחילים לבין אחרים?
איזה ידע ו/או הבנות עוברים? אילו חומרים עוברים פיסית?
מי מוערך ומדוע?
 
הערך של הקשרים, תחושות לגביהם?(Fox et al., 2006)
קשרים חיצוניים מעבר לבית הספר
קשרים קודמים בהם נעשה שימוש
מהי ההשפעה של עבודה ברשת חברתית בית ספרית על המורים?
זהות נוספה כשנמצא שמורים רבים דברו על שימוש בקשריהם לקבלת משוב על הדימוי העצמי והערך שלהם.
 
מסגרת ניתוח זו התבססה על מרכיבי עבודה קודמים ברשתות חברתית כפי שהוערכו על ידי מורים ועל נושאים חדשים שעלו מהנתונים.
*נותחו בתת-קטגוריות: פיסי, מבני, תרבותי, יחסי ואישי.
הממצאים
א)    החשיבות של קשרי עמיתים בתוך בית הספר – קשרים שיש בהם אמון, הבנה הדדית ואחריות קולקטיבית נמצאו חשובים יותר מאשר פעולה משותפת. נמצא שהקשר עם עמיתים מוערכים עשוי להמשיך ולהיות משמעותי עם יש הזדמנויות לקיימו בבית הספר ומחוצה לו. מיהם העמיתים המוערכים בעיני המורים? האם הם בעלי תפקידים דומים או האם כל מורה אחר המעורר אמון וכבוד ויש לו דעות דומות על הוראה נתפש כעמית שניתן ליצור עם קשרים? חילוקי הדעות מסבירים גם את קיומם של קשרים חוץ בית-ספריים שעלו בכל שלושה חקרי המקרה.
ממצא מפתיע היה העושר של הרשתות החברתיות שתיארו הנחקרים והמקום המרכזי שניתן לקשרים חיצוניים. השימוש שנעשה בגורמים החיצוניים היה לקבלת תמיכה רגשית וגם לעצות, למקורות ולהשראה מקצועית (Fox & Wilson, 2008).
ב)    רישות חברתי מודע- היוזמה בהתקשרות עם אחרים כדי לפעול ביעילות ולאור רעיונות ואמונות שיש למורים המתחילים מראה מחויבות אמיתית למקצוע ההוראה. הדבר מצביע על ביצירת מודעות ליצירת קישורים חברתיים ועל כישורים לכך: יצירה, ארגון וניהול והפעלה (Nardi et al., 2000).
ג)     השתמעויות לקליטת מורים מתחילים–הקשבה לקולם של מורים המדברים על התנסויותיהם במסגרות אותנטיות עשויה לספק למערכת התמיכה במורה המתחיל בבית הספר ומחוץ לו הזדמנות לרפלקציה על מה שמוכים מתחילים מעריכים ביותר, כמו גם על מה שקיים ומה שחסר(ראה הפנייה לקשרים מחוץ לבית הספר). חשוב שבתי הספר יכירו ברצון של מורים מתחלים ליצור קשרים עם מורים רבים, גם מחוץ להקשר המידי של עבודתם. המורים המתחילים מביעים גם צורך של השתייכות ועל בית הספר להבהיר להם מה מצופה מהם כדי שאכן יתקבלו כשייכים לבית הספר, לשכתב הגיל או למחלקה בה הם מלמדים.
ביבליוגרפיה
Barnett, J.E. (2008).Mentoring, boundaries and multiple relationships: Opportunities and challenges, Mentoring and Tutoring, 16(1), 3-16.
Bell, M., et al., (2006). Systematic research review: What is the impact on pupils of networks that include at least three schools? What additional benefits are there for practitioners, organizations and the communities they serve? Nottingham: National College for School Leadership.
Burt, R.S. (2001). Structural holes versus network closure as social capital, In: N. Lin, K. Cook & R.S.Burt (Eds.), Social capital, NY; Aldine de Gruyter. 
Castells, M. (2000). The rise of the network society, The information age: Economy, society and culture, Vol. I, 2ed, Oxford: Blackwell.
Day, C., et al., (2006). The personal and professional selves of teachers: Stable and unstable identities, British Educational Research Journal, 32(4), 601-616.
Day, C., et al., (2007). Teachers matter: Connecting life, work and effectiveness, Maidenhead: Open University Press/McGraw-Hill Education.
Evans, K., et al., (2006). Improving workplace learning, Abingdon: Routledge.
Fox, A., et al., (2006). Teachers' learning through networks, PP at the AERA Annual Conference, San Francisco, CA.
Fox A., & Wilson, E. (2008). Viewing recently qualified teachers and their networks as a resource for a school, Teacher Development, 12(1), 97-99.
Granovetter, M. (1973). The strength of weak ties, American Journal of Sociology, 78(6), 1360-1380.
Laker, A., Laker , J.C., & Lea, S. (2008). Sources of support for pre-service teachers during school experience, Mentoring and Tutoring, 16(2), 125-140.
Lawrence, P. (2007). The strength of weak school ties, Nottingham: National College of School Leadership.
McLaughlin, et al., (2008). Networking practitioner research, London: Routledge.
Nardi, B.A., et al., (2000). It's not what you know, It's who you know: work in the information age, First Monday, 5(5), Retrieved 24.6.2008 from: http://www.firstmonday.org/issues/issues5_5/nardi/index.html
Rajuan, M. Beijard, D., & Verloop, N. (2007). The role of the cooperating teacher: bridging the gap between the expectations of the cooperating teacher and student teachers, Mentoring and Tutoring, 15(3), 223-242.
Remington-Smith, E. (2007). Negotiating power and pedagogy in student teaching: expanding and shifting roles in expert-novice discourse, Mentoring and Tutoring, 15(1), 87-106.
Tickle, L. (2000). Teacher induction the way ahead, Buckingham: Open University.
Veugelers, W., & O'Hair, M.J. (2005). Network learning for educational change, Maidenhead: Open University Press.
Wenger, E. (1998). Communities of practice: learning, meaning and identity, Cambridge: Cambridge University Press.
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?

ביבליוגרפיה
Barnett, J.E. (2008).Mentoring, boundaries and multiple relationships: Opportunities and challenges, Mentoring and Tutoring, 16(1), 3-16.
Bell, M., et al., (2006). Systematic research review: What is the impact on pupils of networks that include at least three schools? What additional benefits are there for practitioners, organizations and the communities they serve? Nottingham: National College for School Leadership.
Burt, R.S. (2001). Structural holes versus network closure as social capital, In: N. Lin, K. Cook & R.S.Burt (Eds.), Social capital, NY; Aldine de Gruyter. 
Castells, M. (2000). The rise of the network society, The information age: Economy, society and culture, Vol. I, 2ed, Oxford: Blackwell.
Day, C., et al., (2006). The personal and professional selves of teachers: Stable and unstable identities, British Educational Research Journal, 32(4), 601-616.
Day, C., et al., (2007). Teachers matter: Connecting life, work and effectiveness, Maidenhead: Open University Press/McGraw-Hill Education.
Evans, K., et al., (2006). Improving workplace learning, Abingdon: Routledge.
Fox, A., et al., (2006). Teachers’ learning through networks, PP at the AERA Annual Conference, San Francisco, CA.
Fox A., & Wilson, E. (2008). Viewing recently qualified teachers and their networks as a resource for a school, Teacher Development, 12(1), 97-99.
Granovetter, M. (1973). The strength of weak ties, American Journal of Sociology, 78(6), 1360-1380.
Laker, A., Laker , J.C., & Lea, S. (2008). Sources of support for pre-service teachers during school experience, Mentoring and Tutoring, 16(2), 125-140.
Lawrence, P. (2007). The strength of weak school ties, Nottingham: National College of School Leadership.
McLaughlin, et al., (2008). Networking practitioner research, London: Routledge.
Nardi, B.A., et al., (2000). It’s not what you know, It’s who you know: work in the information age, First Monday, 5(5), Retrieved 24.6.2008 from: http://www.firstmonday.org/issues/issues5_5/nardi/index.html
Rajuan, M. Beijard, D., & Verloop, N. (2007). The role of the cooperating teacher: bridging the gap between the expectations of the cooperating teacher and student teachers, Mentoring and Tutoring, 15(3), 223-242.
Remington-Smith, E. (2007). Negotiating power and pedagogy in student teaching: expanding and shifting roles in expert-novice discourse, Mentoring and Tutoring, 15(1), 87-106.
Tickle, L. (2000). Teacher induction the way ahead, Buckingham: Open University.
Veugelers, W., & O’Hair, M.J. (2005). Network learning for educational change, Maidenhead: Open University Press.
Wenger, E. (1998). Communities of practice: learning, meaning and identity, Cambridge: Cambridge University Press.

yyya