המחקר הנוכחי בא לתרום לקידום ההוראה להבנה של סטודנטיות להוראה. לשם כך הוא בחן אצל סטודנטיות להוראה בשנה א' ללימודיהן, שלמדו וגם לימדו בשימוש באסטרטגיות של הוראה להבנה, את רמת ההבנה והתפתחות ההבנה שלהן בתהליך הלמידה של שלושה מושגי מפתח בנושא "תורת הקבוצות" – "קבוצות חלקיות", "חיתוך בין קבוצות" ו- "קבוצות משלימות" ואת רמת ההבנה הכוללת (ממוצע רמות ההבנה של שלושת מושגי המפתח). רמות ההבנה שלהן נמדדו על פי הערכת שלושה ביצועי הבנה שלהן לגבי מושגי המפתח – "מתן הסבר", "מתן דוגמה" ו- "פתרון בעיות". הבחינה של נושאים אלה נעשתה במסגרת של הקורס "יסודות המתמטיקה בגן הילדים", שהוא קורס שנתי תלת שלבי במכללה להכשרת מורים במסלול לגיל הרך. במהלך הקורס התקיימה "העברת" ההבנה של מושגי המפתח בשני דורות: הדור הראשון עסק בהעברת ההבנה מהמורה-החוקרת לסטודנטיות בשיעורי הקורס. בשיעורים אלה המורה-החוקרת השתמשה בהתנהגויות של הוראה להבנה במטרה לפתח אצל הסטודנטיות ידע והבנה של מושגים מתמטיים, ידע פדגוגי של הוראה להבנה של מושגים אלה, ומסגרת אחידה המקשרת בין שני סוגי הידע הללו. ההוראה נערכה בשני שלבים עוקבים של פיתוח ידע תוכני ופיתוח ידע פדגוגי של תחום התוכן בהתאמה ( אילנה דרוקר).

לא מעט נכתב על שילוב פורטפוליו דיגיטאלי בעבודתם של מורים , אך המחקר שנערך במשך 7 שנים בשבדיה ( 2002-2009) הוא אחד המעמיקים ביותר בתחומו וניתן להסיק ממנו על גורמי הצלחה וכישלון של הטמעת פורטפוליו דיגיטאלי בקרב מורים. במחקר השתתפו 67 מורי מורים ומורים באוניברסיטה שבדית , כאשר שיטת המחקר הייתה איכותנית והתבססה על שאלונים וראיונות עומק. הממצאים מלמדים על השפעת המשתנים ההקשריים על עבודתם של המורים ומורי המורים אשר הטמיעו את הפורטפוליו בעבודתם. ממצאי המחקר מצביעים על חשיבות ההקשר והמיצוב החברתי כלומר, לשיתוף הפעולה הקהילתי בין מורי המורים יש השפעה רבה על הנכונות ליישם את הפורטפוליו הדיגיטאלי בעבודתם , יותר מאשר ההקשר הטכנולוגי-המתוקשב ( Granberg, Carina).

שני נושאים מתחום הכשרת מורים באנגליה מהווים נקודת מוצא למאמר (פרק בספר): (א) שינויים אחרונים מצביעים על כך שדור חדש של מורי-מורים עומד בפני האתגרים של עיסוק פעיל במחקר ושל פיתוח זהויות אקדמיות, זאת בתקופה שבה מתגברת הדרישה לבניית יכולות מחקריות ((ESRC, 2005. (ב) המחקר על קליטת מורי- מורים מתחילים מראה שיש גורמים המעכבים פיתוח הפוטנציאל המלא של הידע הנדרש להם(Murray, 2008). הקצב המהיר של העבודה במגזר זה והצורך של אנשים לעבור במהירות מסטטוס של "מתחילים" ל- "מומחים" אינו מאפשר להם עיבוד של הידע הלא פורמלי הנוצר במקום העבודה. כך, מקור משמעותי לידע מקצועי אינו מתפתח במלואו ( Murray, J ) .

המאמר מתאר מחקר שנערך בניו-ג'רזי ובחן את יכולתם של פרחי הוראה לזהות את גורמי ההנעה ואת יכולות הלמידה המקושרים למשחקי מחשב. במחקר נעשה שימוש בשיטה המשלבת מספר אמצעים כדי לבחון את תגובות הסטודנטים לשימוש במשחקים: עבודה עם מרצה מצוות ההוראה, צפייה במנחה המלמד שימוש במשחק, צפייה בעמיתים המלמדים באמצעות המשחק והשתתפות בקורס בנושא במסגרת הלימודים. הממצאים מראים כי הסטודנטים זיהו את מיומנויות הלמידה שמפותחות באמצעות משחקי מחשב. בנוסף, רוב המשתתפים במחקר ציינו כי הם חשו בנוח לשלב משחקי מחשב בהוראה לאחר צפייה בעמיתיהם ולאחר שהנחו תלמידים כיצד לשחק במשחקים. המחקר ממליץ על קורס הכנה במסגרת לימודי ההוראה, שיתמקד בהתנסות במשחקי מחשב ויבחן אפשרויות לשימוש במשחקים כאלה במסגרת הוראה בכיתה. בנוסף, הכנסת מודול של משחקי מחשב לקורס הכשרה קיים תוך פיקוח על בחירת המשחקים עשוי להניע את פרחי ההוראה ללמוד את הטכנולוגיה הזו ולהתמחות בהוראה ולמידה בעזרת משחקים. לשם כך, חשוב למצוא מרצה מצוות הוראה בעל יכולת טכנולוגית שינחה קורס כזה ויעריך את יכולות הסטודנטים בעת המשחק ואת השימוש שלהם במשחקים במסגרת ההוראה בכיתה. לבסוף, המחקר ממליץ גם לשלב משחקי מחשב במוסדות להכשרת מורים על מנת להשיג אפקטיביות בפיתוח מיומנויות הלמידה של פרחי ההוראה (Sardone Nancy B., Devlin-Scherer Roberta).

הוראת החברה במובנה הרחב מאופיינת בבתי-הספר העל-יסודיים בכך שהיא מחולקת לתחומי דעת שונים – גיאוגרפיה, היסטוריה, אזרחות (חובה), סוציולוגיה, תקשורת, כלכלה ומדע המדינה (רשות) – ללא פיתוח זיקה ויחסי גומלין ביניהם. גישה זאת, שמקורה במחקר ובהוראה של מדעי החברה באוניברסיטאות, אומצה גם על-ידי המכללות להכשרת מורים, שבכך תורמות להנצחת הרדוקציה של תופעות חברתיות מורכבות לכדי ראייה דיסציפלינארית צרה וחלקית. לדעת כותבי המאמר , על המכללות להכשרת מורים לנקוט בדרכי הכשרה חלופיות, שיזמנו לבוגריהן תיאור, ניתוח והבנה עשירים ונאמנים יותר של תופעות חברתיות ושל השתמעויותיהן למעגלי החיים השונים – מהמשפחתי ועד הגלובלי; לצורך כך עליהן לאמץ גישת הכשרה אחדותית (בין-תחומית, אינטגרטיבית), לרבות הוראה ולימוד אחדותיים של החברה, הממוקדים בבעיות חברתיות ובסוגיות העולות מהן. הדבר מחייב כמובן את "גיוס" הסכמתם לכך של מורי המורים הרלוונטיים – הן ממדעי החברה והן ממדעי החינוך ( ניר רסיסי,אריה הרשקוביץ ,ורדה גיל).

במאמר מדווחים ממצאי מחקר של קורס חדש בהכשרת מורים שמחבריו שואלים שאלה שונה: כיצד לשפר את השימוש במה שהמורים יודעים כדי לטפל בקשיים בהם נתקלים תלמידיהם? הקורס הנחקר: למידה ללא גבולות – הקורס הנחקר הוא חלק ממטרות פרויקט שמטרותיו לפתח גישות חדשות להכשרת מורים ולהבטיח שהם יהיו בעלי מודעות והבנה גדולים יותר לגבי הבעיות החינוכיות והחברתיות העשויות להשפיע על למידת ילדים, ויפתחו אסטרטגיות בהן יוכלו להשתמש כדי לטפל ולתמוך בהם. מטרת הקורס היתה לפתח את הבנת המתכשרים מהי פדגוגיה משלבת. מסגרת החשיבה על קשר בין הוראה ולמידה שהציג הספר "למידה ללא גבולות" (Hart et al., 2004) , שהיה הבסיס לקורס הנחקר, תרמה להשגת מטרותיו. הסטודנטים קיבלו עידוד לזהות עצמם כ"מורים משלבים". הם קיבלו עידוד ללמד בדרכים שאפשרו להם להיות מופתעים ע"י ה"איך" וה"מה" שהתלמידים למדו. הדבר סותר תרבות בית-ספרית נפוצה יותר לפיה הציפיה היא שמורים ומתכשרים להוראה ילמדו רק על פי "כוונות/מטרות למידה" ולפי "יעדי השיעור" מוחלטים מראש ועם ציפיות מובחנות לגבי תלמידים מסוימים. המחקר גם האיר את הפוטנציאל של ההפתעה וחשיבותה בהבנה של חשיבת מורים על מתן הזדמנויות למידה לכול התלמידים.