טענת הכותבים היא שתהליך הבנייה-בשיתוף ((co-constructing של זהות הוא נושא מחקרי המאפשר טווח רחב של תובנות חדשות בדבר נתיבי התפתחות הזהות: האפשרות שמורים יבנו זהות מקצועית המנוגדת לערכיהם האישיים או המקצועיים, או – זהות "אותנטית" יותר שהיא זהות הנוגדת שיח פרפורמטיבי המאמר נסמך על מגוון של זוויות ראיה עיוניות בנושא של בניית זהות מקצועית של מורים חדשים. הוא מתמקד במיוחד בהשפעה של התרבות הפרפורמטיבית של ניהול וויסות עבודת המורה שפשתה במערכות חינוך לאומיות רבות. בעוד שתפקידי האינטראקציות עם עמיתים מקצועיים והנהלות בבית הספר הפרפורמטיבי נחקרו רבות, תשומת לב מועטה יותר הוקדשה לתהליך של בניית זהות תוך כדי קיום אינטראקציות בין מורים חדשים לבין תלמידיהם. בעוד שבתי ספר מנהלים את עבודת המורים על פי התרבות הבית ספרית, הרי שההוראות וההנחיות הפרפורמטיביות החיצוניות הם המניע הפוליטי המשמעותי ביותר המשפיע על בניית זהות המורה. ( Wilkins, C ).

הניסוי בהערכת מורים בישראל נכנס לשנתו השנייה. מנהלים מעריכים מורים באמצעות כלי הערכה שפיתחה ראמ"ה. מקצוע ההוראה עומד על ספו של שינוי יסודי .מיכל בלר, חגית הרטף, עפרה רטנר-אברהמי, מציגות את ההיערכות במאמר שהתפרסם בדצמבר 2011 בכתב העת "הד החינוך" "הנה זה בא : המודל החדש להערכת מורים בישראל". במאמר זה נסקור בקצרה מגמות בתהליך הערכת מורים בעולם ונתאר את תהליך פיתוחו של הכלי להערכת מורים בישראל, את השלבים המרכזיים בתהליך הערכת המורים שהחל לפעול השנה בבתי הספר בישראל ואת הממצאים העיקריים מתכנית ההרצה (פיילוט) של תהליך הערכת מורים בשנת תש"ע. ( מיכל בלר, חגית הרטף, עפרה רטנר-אברהמי).

בניגוד לאמונה הרווחת שנשירת המורים עולה יש המצביעים על כך שמורים מתמידים במקצועם יותר מבעלי מקצוע אחרים, ואף יותר מאשר מורים בשנים קודמות (למשל, NEA,2003 ). אחת האבחנות המחקריות מצביעה על כך שמורים מתמידים מתאפיינים בעבודה במסגרות של קהיליות למידה , בתרבות בית-ספרית המעודדת למידה וכאשר הם אוהבים את ההוראה(Nieto, 2003). אולם אבחנות אלה מתבססות לרוב על מורים ותיקים בולטים שהפכו את ההוראה לשליחות לחיים. החוקרים בחרו לבחון, במסגרת מחקר בפרדיגמה של תיאוריה המעוגנת בשדה, את ההתנסויות וההתפתחות של מורים ותיקים כדי להבין את זוויות הראייה של אלה שצלחו את השנים הראשונות אך עדיין רחוקים דיים מגיל הפרישה. המחקר כלל 8 מורים בבית ספר תיכון, בעלי ותק של 10 – 17 שנה בהוראה ( Coulter, S. & Lester, J.N).

מאמר זה פותח בסקירת ספרות בנושא מקומו של המעריך במחקרי הערכה. לאחר מכן מתואר ההקשר של ההערכה שביצעו הכותבים ומוצג מקומם בארגון. בהמשך הם דנים בהשפעה של מקומם בארגון על שיקולי הדעת שלהם כמעריכים בשלבים שונים של ההערכה, על הגדרת שאלות ההערכה, על בחירת מדגם המחקר וכלי המחקר ועל דרך הטיפול בהצגת הממצאים ופרסומם. בד בבד עם הצגת נושאים אלה, במאמר הנוכחי הכותבים ממשיכים להתלבט בשאלות העקרוניות והערכיות אשר מאפיינות את תחום המחקר שעסקו בו- שאלות אשר הוסיפו עוד נדבך למורכבות הסוגיה של המצאות הכותבים על "הגדר". (עפרה ענבר, גילה ווגל, טלי זייגר ועבד אלפתח נאסר ).

שנת ההוראה הראשונה נחשבת כשלב חשוב ומשמעותי בהתפתחותו המקצועית של המורה. המחקר מתמקד בקשיים של המורה הערבי המתחיל בבתי הספר הערביים. המסגרת התאורטית מסתמכת על הניתוח של סיימון וינמאן (Simon Veenman) המציע דירוג היררכי של עשרים וארבעה קשיים הניצבים בפני המורה המתחיל בהתאם לסדר חשיבותם. המחקר מתייחס לשמונת הקשיים הנפוצים ביותר ( עליאן, סלמאן, ראיד, זידאן).

השימוש בכריית נתונים בשדה המחקר החינוכי הוא חדש יחסית והוא עושה אך את צעדיו הראשונים. כריית נתונים בתחום החינוך מכוּנה EDM) Educational Data Mining ) והיא עונה על צרכים שונים, ובהם הצורך להעריך את חומרי הלמידה ואת התאמתם לתלמידים, הצורך להתאים את חומרי הלמידה לתלמידים על-פי התנהגותם והעדפותיהם, הצורך להעריך את תהליכי הלמידה ולא רק את התוצרים הסופיים, הצורך בבניית משוב לתלמידים ולמורים וכן הצורך לזהות התנהגויות חריגות בסביבת הלמידה. חוקרים המשתמשים בשיטה של כריית נתונים לחקר תהליכי למידה מתוקשבים פועלים לאיתור דפוסי למידה חבויים ולאיתור קבוצות של תלמידים בעלי מאפיינים דומים של תהליכי למידה. כן החוקרים עוסקים בהיבטים קוגניטיביים או רגשיים של תהליכי הלמידה ( גלית בן-צדוק).

המטרה של מחקר זה הייתה לזהות את אותם מורי בית הספר התיכון בארה"ב שנתפסו על-ידי תלמידיהם כיוצרים בכיתתם הקשרים שתמכו במיוחד בהנעה ובלמידה של התלמידים, ולתאר את הפרטיקה שלהם.הניתוח הונחה על-ידי שאלות המחקר שלהלן:כיצד מורים אפקטיביים בבית הספר התיכון יוצרים בכיתה הקשרים שהתלמידים תופסים כתומכים בהנעה ובמעורבות שלהם? אילו מאפיינים משותפים מתארים את פרקטיקות הלמידה של מורים אלה? שאלה משנית התמקדה בין אם היו הבדלים מובחנים בין ההקשרים של כיתות למדעים לבין כיתות למדעי החברה בבית הספר התיכון, או בין אם קושרו הבדלים אלה למגדר של המורים. משתתפים: 2,864 תלמידים בכיתות ט'-י"ב משלושה בתי ספר תיכוניים וארבעה ממוריהם (שני מורים למדעים ושני מורים למדעי החברה), שזוהו בהתבסס על דיווחים בסקר של התלמידים (Lynley H. Anderman, Carey E. Andrzejewski & Jennifer Allen).