בניגוד לאמונה הרווחת שנשירת המורים עולה יש המצביעים על כך שמורים מתמידים במקצועם יותר מבעלי מקצוע אחרים, ואף יותר מאשר מורים בשנים קודמות (למשל, NEA,2003 ). אחת האבחנות המחקריות מצביעה על כך שמורים מתמידים מתאפיינים בעבודה במסגרות של קהיליות למידה , בתרבות בית-ספרית המעודדת למידה וכאשר הם אוהבים את ההוראה(Nieto, 2003). אולם אבחנות אלה מתבססות לרוב על מורים ותיקים בולטים שהפכו את ההוראה לשליחות לחיים. החוקרים בחרו לבחון, במסגרת מחקר בפרדיגמה של תיאוריה המעוגנת בשדה, את ההתנסויות וההתפתחות של מורים ותיקים כדי להבין את זוויות הראייה של אלה שצלחו את השנים הראשונות אך עדיין רחוקים דיים מגיל הפרישה. המחקר כלל 8 מורים בבית ספר תיכון, בעלי ותק של 10 – 17 שנה בהוראה ( Coulter, S. & Lester, J.N).

מאמר זה פותח בסקירת ספרות בנושא מקומו של המעריך במחקרי הערכה. לאחר מכן מתואר ההקשר של ההערכה שביצעו הכותבים ומוצג מקומם בארגון. בהמשך הם דנים בהשפעה של מקומם בארגון על שיקולי הדעת שלהם כמעריכים בשלבים שונים של ההערכה, על הגדרת שאלות ההערכה, על בחירת מדגם המחקר וכלי המחקר ועל דרך הטיפול בהצגת הממצאים ופרסומם. בד בבד עם הצגת נושאים אלה, במאמר הנוכחי הכותבים ממשיכים להתלבט בשאלות העקרוניות והערכיות אשר מאפיינות את תחום המחקר שעסקו בו- שאלות אשר הוסיפו עוד נדבך למורכבות הסוגיה של המצאות הכותבים על "הגדר". (עפרה ענבר, גילה ווגל, טלי זייגר ועבד אלפתח נאסר ).

שנת ההוראה הראשונה נחשבת כשלב חשוב ומשמעותי בהתפתחותו המקצועית של המורה. המחקר מתמקד בקשיים של המורה הערבי המתחיל בבתי הספר הערביים. המסגרת התאורטית מסתמכת על הניתוח של סיימון וינמאן (Simon Veenman) המציע דירוג היררכי של עשרים וארבעה קשיים הניצבים בפני המורה המתחיל בהתאם לסדר חשיבותם. המחקר מתייחס לשמונת הקשיים הנפוצים ביותר ( עליאן, סלמאן, ראיד, זידאן).

השימוש בכריית נתונים בשדה המחקר החינוכי הוא חדש יחסית והוא עושה אך את צעדיו הראשונים. כריית נתונים בתחום החינוך מכוּנה EDM) Educational Data Mining ) והיא עונה על צרכים שונים, ובהם הצורך להעריך את חומרי הלמידה ואת התאמתם לתלמידים, הצורך להתאים את חומרי הלמידה לתלמידים על-פי התנהגותם והעדפותיהם, הצורך להעריך את תהליכי הלמידה ולא רק את התוצרים הסופיים, הצורך בבניית משוב לתלמידים ולמורים וכן הצורך לזהות התנהגויות חריגות בסביבת הלמידה. חוקרים המשתמשים בשיטה של כריית נתונים לחקר תהליכי למידה מתוקשבים פועלים לאיתור דפוסי למידה חבויים ולאיתור קבוצות של תלמידים בעלי מאפיינים דומים של תהליכי למידה. כן החוקרים עוסקים בהיבטים קוגניטיביים או רגשיים של תהליכי הלמידה ( גלית בן-צדוק).

המטרה של מחקר זה הייתה לזהות את אותם מורי בית הספר התיכון בארה"ב שנתפסו על-ידי תלמידיהם כיוצרים בכיתתם הקשרים שתמכו במיוחד בהנעה ובלמידה של התלמידים, ולתאר את הפרטיקה שלהם.הניתוח הונחה על-ידי שאלות המחקר שלהלן:כיצד מורים אפקטיביים בבית הספר התיכון יוצרים בכיתה הקשרים שהתלמידים תופסים כתומכים בהנעה ובמעורבות שלהם? אילו מאפיינים משותפים מתארים את פרקטיקות הלמידה של מורים אלה? שאלה משנית התמקדה בין אם היו הבדלים מובחנים בין ההקשרים של כיתות למדעים לבין כיתות למדעי החברה בבית הספר התיכון, או בין אם קושרו הבדלים אלה למגדר של המורים. משתתפים: 2,864 תלמידים בכיתות ט'-י"ב משלושה בתי ספר תיכוניים וארבעה ממוריהם (שני מורים למדעים ושני מורים למדעי החברה), שזוהו בהתבסס על דיווחים בסקר של התלמידים (Lynley H. Anderman, Carey E. Andrzejewski & Jennifer Allen).

המחברת מתארת כי היא ועמיתיה פיתחו פרקטיקה המבוססת על השראה של פרקטיקת הסבבים הרפואיים, שבהם הרופאים לומדים ומשפרים את הפרקטיקה שלהם. הם מכנים גישה זו "סבבים לימודיים". הסבבים הלימודיים מהווים עבור מחנכים דרך לעבוד יחד כדי לשפר את ההוראה. הפרקטיקה משלבת שלושה אלמנטים נפוצים לשיפור: תצפית בכיתה, אסטרטגיית שיפור, ורשת של מחנכים. הסבבים הלימודיים הם תהליך של חקירה. האנשים המבצעים סבבים אמורים ללמוד משהו בעצמם (City, Elizabeth A. , 2011).

במדינה כמו ישראל ( וגם ארה"ב) שהמילה הערכה פירושה המעשי הוא בחינות הישגים סטנדרטיות כדאי להכיר גם את הגישות המתקדמות לביצוע הערכה בית-ספרית יעילה ואמינה. בין הגישות המקוריות והמעשיות להערכת תלמידים כדאי לראות את הפתרון של רשת בתי הספר charter school network DSST Public Schools בארה"ב. מרבית בתי הספר האלו הם בתי ספר בזיכיון המדגישים לימודי מדע וטכנולוגיה ואוכלוסיית התלמידים בהם נמנת על אוכלוסיות חזקות וחלשות כאחת. כך לדוגמא , לביה"ס School of One ברשת בתי הספר הזו יש מערכת הערכה כלל בית-ספרית ממוחשבת המסוגלת לזהות נקודות חוזק וחולשות של תלמידים יחידים או קבוצות בכיתה. באמצעות המערכת המורים וגם התלמידים יכולים לראות את תחום השיפור החוץ והמורים יכולים להתאים את ההוראה שלהם לקבוצות תלמידים אלו הזקוקים לסיוע נוסף. המורים משתמשים במידע מתוך בסיס הנתונים הממוחשב על מנת לבנות מערכי שיעור חדשים תוך קבלת החלטות האם להשקיע יותר זמן בנושא לימודי כלשהו או להפנות יותר זמן להוראה יחידנית עם קבוצת תלמידים קטנה.