תוצאות חיפוש עבור: זהות
מיון:
נמצאו 1693 פריטים
פריטים מ-961 ל-980
  • לינק

    מי הן הנשים החוקרות במכללות להכשרת מורים? מה הם מאפייני הזהות שלהן: מרצות? חוקרות? או אולי מכשירות מורים? באילו תהליכים מקצועיים-אקדמיים הן התנסו? כיצד הן מגדירות את עצמן? וכיצד הן מגדירות את המושג מחקר? הספר מציג מחקר שמספק תשובות לשאלות אלה. המחקר שם את הנשים החוקרות תחת העדשה המחקרית, על רקע ריכוזן הגבוה של נשים בתפקידי הוראה ומחקר ועל רקע תהליכי האקדמיזציה המואצים שעוברות המכללות לחינוך ( חנה עזר) .

  • תקציר

    במאמר זה נעשה ניסיון לתאר את השינויים המתחוללים בתרבות הגוף ובתרבות הפנאי ואת השפעותיהם על הנלמד בתוכניות ההכשרה להוראת החינוך הגופני ובתוכניות הלימודים הבית-ספריות במקצוע זה בישראל. ההנחה העומדת בבסיסו היא, שמדי פעם יש לבחון את תקפותם הסביבתית (ecological validity) של המקצועות הנלמדים בבתי הספר, קרי את תרומתם הייחודית להתפתחות של התלמיד בבית הספר, של משפחתו ושל הקהילה שהוא חי בה. המטרה העיקרית של המאמר היא לבחון את אופיין של תוכניות ההכשרה להוראת החינוך הגופני ושל תוכניות הלימודים הבית-ספריות בראי התמורות הטכנולוגיות והתרבותיות שחלו בחברה בישראל בעשורים האחרונים. בהתבסס על סקירת תמורות אלה ועל ניתוח השפעתן על החינוך הגופני בבתי הספר מחברי המאמר מציעים שבתוכניות להכשרת מורים לחינוך גופני ואף באלו הבית-ספריות במקצוע זה יהיו חמישה מוקדים ( לידור, ר', פייגין, נ', טלמור, ר', הררי, י' ורם, י' ) .

  • לינק

    המטרה העיקרית של מחקר זה היא לזהות את גורמי המשיכה והדחייה בבחירת קריירה מקהל היעד שעשוי להתאים להוראה: (א) צעירים המתכוונים לפנות ללימודים אקדמיים; (ב) סטודנטים הלומדים באוניברסיטאות ובמכללות במסגרת הסבת אקדמאים להוראה. שאלות המחקר הבאות: א. מה הם ההיבטים המשמעותיים לצעירים בבחירת קריירה ומקצוע? , ב.באיזה מידה היבטים אלה מתקיימים גם במקצוע ההוראה? , ג. אילו שינויים כדאי להכניס על מנת להגביר את שיעור הפנייה להוראה של מועמדים מתאימים? ד. מה מאפיין את השייכים לקהל היעד שהם בעלי פוטנציאל לפנות להוראה? ( ארנון, ר', פרנקל, פ' ורובין, ע' ) .

  • לינק

    הרשות הארצית למדידה והערכה -ראמ"ה- בשיתוף עם "אבני ראשה" – המכון הישראלי למנהיגות בית ספרית – פיתחו כלי מפורט להערכת מנהלים. הכלי נבנה על בסיס תפיסת תפקיד המנהל החדשה שפותחה במכון. באתר משה"ח מופיעה טיוטה של מבנה ההערכה, שפורסמה בחודש נובמבר 2011 , תחת הכותרת "הערכת מנהלי בתי"ס". ההערכה מתבססת על ארבעה מדדי-על: עיצוב חזון ותכנון אסטרטגי; שיפור ההוראה, הלמידה והחינוך; הנהגת צוות ביה"ס ופיתוחו המקצועי וניהול קשרי גומלין עם הקהילה. בכתבה מרואיינים כמה אנשי מפתח המביעים ספקות לגבי יכולות המפקחים ליישם בפועל את כלי ההערכה שפותח .

  • סיכום

    המחקר נערך במכללה לחינוך של אוניברסיטה בנברסקה. הקשר בין המכללה לבין בתי הספר הנמצאים עימה בקשרי עמיתות השפיע על בחירת משתתפי המחקר. החוקרים בקשו לבדוק את הרלוונטיות של דגם ההערכה של המתכשרים לתהליך הקבלה לעבודה. אוכלוסיית המחקר כללה: בעלי תפקיד בשיבוץ להוראה, מתכשרים להוראה, מורים מאמנים ומדריכים פדגוגיים. במחקר היו שני חלקים: חלק א' – בסיום ההכשרה מוערך כל מתכשר על מידת ההבנה והשליטה בשמונה תחומים ספציפיים הנחשבים בסיסיים להכשרה. לצורך המחקר פותחה טבלה, שהגדירה את שמונה התחומים הנ"ל ולפיה הושוו התשובות של ארבע קבוצות הנחקרים כשהדרוג של המשבצים לעבודה היה קו הבסיס להשוואה שמטרתה לבחון את מידת ההתאמה בין המדרגים השונים; חלק ב' – כל משתתף במחקר התבקש להציע עד חמש תשובות לשאלה הבאה: "כאשר שניים או יותר מועמדים להוראה מפגינים שליטה והבנה של המרכיבים הנ"ל מהם הגורמים שיבחינו/יבדילו ביניהם לצורך קבלה לעבודה?" (Ziebarth-Bovill, J., Kritzer, J., & Bovill, R).

  • לינק

    מחברת המאמר מתארת כיצד בשנים האחרונות היא נוטלת חלק בסדנות קיץ אשר מדגישות את היתרונות של סמינרים סוקרטיים. הדיונים נסובו סביב שאלות פתוחות בהנחייתם של תלמידים, אך היא התקשתה לתאר כיצד זה עשוי לעבוד בשיעורים שלה בכיתה ו'. למרות המבחנים עתירי-הסיכונים ומערכת ההערכה חדשה, היא החליטה לבצע זאת באוגוסט בשנה שעברה. התהליך החל בתחילת השנה, כאשר התלמידים התבקשו לזהות את המאפיינים של שומע פעיל. רפלקציה נמשכת על פעילויות הכיתה הובילה לכך שהתלמידים הפכו למודעים יותר לציפיות של מחברת המאמר ושל עצמם ( Ely, E.).

  • סיכום

    מורים בקריירה שנייה" מוגדרים במחקר זה כ"מורים משני (changing) קריירה" בעלי חמש שנים לפחות של התנסות המבקשים להתכשר להוראה במסלול חלופי לבעלי תואר אקדמי. השאלות: )1) מהן התפיסות הראשוניות של "משני קריירה" על הוראה ולמידה?, (2) מהם הקשרים בין מאפייני הרקע של "משני הקריירה" לבין התפיסות הראשוניות הנ"ל?, (3) כיצד מתפתחות תפיסות אלה במהלך הסמסטר הראשון ללמודים בתוכנית החלופית? ההשתמעויות להכשרת מורים הן שמכיוון שמורים משני-קריירה מוצאים עצמם בתהליך אישי עמוק של שינוי, התוכניות עבורם צריכות לזמן רפלקציה על תפיסות הוראה ולמידה, אולי בגישה ביוגרפית שיש בה התייחסות להתנסויות עבר ( Tigchelaar, A., Vermunt, J.D., & Brouwer, N) .

  • לינק

    במחקר עצמי זה נבדקת הדרכה של מורה טירון על ידי מורה מומחית תוך יישום אסטרטגיה של הצגת שאלות במקום שימוש בתבנית הנפוצה יותר שבה הייעוץ וההדרכה ניתנים בדרך של אמירה. המחקר בוחן את הפוטנציאל החינוכי הטמון באסטרטגיה של הצגת שאלות כמשאב מרכזי בהדרכה, כאשר נעשה בה שימוש בין מורה מומחה מנוסה לבין מורה טירון, לצורך הפיתוח המקצועי של שניהם. נתוני המחקר נאספו מתוך תיעוד הפגישות, מתדפיסי הודעות הדוא"ל ששלחו זה לזו ומתוך ההערות שרשמה המורה המומחית ביומנו של המורה הטירון. ממצאי המחקר העצמי נותחו ומוינו לארבעה סוגים שבוחנים את הצמיחה המקצועית של המורה המומחית ושל המורה הטירון. התהליך של דו-שיח רפלקטיבי הוביל לרפלקציה ביקורתית ולשינוי במערכת היחסים בין המורה הטירון לבין המורה המומחית ( Gila Olsher and Itay-Danny Kantor).

  • מאמר מלא

    במשך 12 שנים צפה דאג למוב (Lemov), מורה לספרות לשעבר ומנהל רשת Uncommon Schools, במאות מורים טובים ("מורים אלופים" בלשונו) בכיתות ברחבי ארצות הברית, צילם וניתח את התנהגויותיהם כדי לגלות מה הם עושים ולהעביר זאת למורים אחרים. את לקחי התצפיות שלו הוא פרסם בספר T each Like a Champion: 49 Techniques that Put Students on the Path to College ("למד כמו אלוף: 49 טכניקות שמעלות תלמידים על המסלול למכללה").

  • לינק

    המחבר מתייחס להרצאתה של דפנה קולר (Daphne Koller), אחת משני המייסדים של Coursera, בכנס TED. המחבר אמנם משבח את דפנה קולר ואת עמיתיה על פיתוח קורסי ה-MOOCs המקוונים הפתוחים להמון. מאחר וכל ניסיון להפוך את הידע של חלק מהמומחים המובילים בעולם לזמין לכל אחד ללא תשלום הוא מאמץ מצוין. אולם המחבר מתנגד לטענות המטעות שעלו בהרצאתה של דפנה קולר (Tony Bates, 2012).

  • לינק

    מאמר זה הוא מאמר ביקורת על על הספר "איך ילדים מצליחים" מאת Paul Tough. המחבר טוען בספרו כי מיומנויות לא קוגניטיביות, כגון: התמדה, שליטה עצמית, סקרנות, מצפוניות, כוח סבל וביטחון עצמי, מכריעות יותר להשגת הצלחה מאשר אינטליגנציה (Annie Murphy Paul, 2012)

  • תקציר

    בתורות הניהול המתקדמות כיום יש חשיבות לגיבוש דרך שנועדה להעביר את הארגון מהמצב הקיים למצב המתואר על ידי החזון, הייעוד והמטרות, תוך התחשבות באילוצי היכולות והפוטנציאל שלו. אחת השיטות הנפוצות ב- 20 השנים האחרונות היא SWOT שנועדה להציע אסטרטגיות המבטיחות הלימה מרבית בין המערכת הפנימית של הארגון לסביבה העסקית. האם מודל הSWOT מיושם בתחומי החינוך ?

  • לינק

    החשיבות של שילוב משחקי מחשב בתהליכי למידה הודגשה בשנתיים האחרונות ע"י מומחים לתהליכי למידה ותקשוב בחינוך , אך עד כה לא היה מענה מערכתי לצורך זה . מול מבול ההכרזות על חשיבות הנושא לא נעשה עד כה צעד משמעותי במערכות החינוך בעולם . המהלך האחרון של הקרן הפילנטרופית הגדולה בעולם , קרן Bill & Melinda Gates Foundation יש בו אולי כדי לקדם את קידום שילוב משחקי המחשב בתהליכי למידה בבתי ספר בארה"ב . ביל גייטס , מייסד הקרן הודיע על השקעה של 20 מיליון דולר לטובת פיתוח פלטפורמות מתוקשבות למורים שיאפשרו שילוב משחקי וידאו בלמידה.

  • סיכום

    המחקר שנערך בעשורים האחרונים מראה שאנו יכולים לשפר מיומנויות קריאה באמצעות הוראה של "אסטרטגיות מטה-קוגניטיביות" לתלמידים. ככל שאנו יכולים ללמד תלמידים לחשוב באופן אקטיבי על חשיבתם בעת שהם לומדים, כך תהיה הלמידה שלהם יעילה יותר. למעשה, אנו יכולים ללמד תלמידים להפוך למה שמריסיה לווט (Marcia Lovett) מאוניברסיטת קרנגי מלון מכנה "לומדים מומחים". על פי המחקר של לווט, קבוצת ניסוי של תלמידים שהשתמשו באסטרטגיות מטה-קוגניטיביות באופן חזק יותר תפסו את עצמם כלומדים יעילים, הפגינו הנעה גדולה יותר ללמידה, והשיגו ביצועים אקדמיים טובים יותר מקבוצת הבקרה ( Jenkins, B ).

  • לינק

    מחבר המאמר טוען שקבלת רוסו על ידי הפרוגרסיבים מרמזת על טעות מזיקה בהיסטוריה של החשיבה החינוכית, טעות שעלינו לזהות ולתקן היום. עלינו לחדש את המסורת הפרוגרסיבית של ההבחנה בין הכאבים החינוכיים בעלי הערך לבין אלו המזיקים, אפילו אם איננו מסכימים עם סוגי הכאב המיוחדים שרוסו זיהה כבעלי ערך חינוכי ( Mintz, A.I) .

  • מאמר מלא

    סרט יכול להיות כלי לימודי יעיל ולא רק "אתנחתא בידורית". ארבעה שיעורי תנ"ך עם "נסיך מצרים". הנחת היסוד המרכזית העומדת ביסוד פתרון זה מבוססת על ההבנה שבעוד שתלמידים תופסים תכופות את התנ"ך – שפתו, עלילותיו והנושאים הנידונים בו – כקשה להבנה, לא רלוונטי לחייהם ומשעמם, העיבוד הקולנועי לטקסטים תנ"כיים יכול לשמש גשר בינו לבינם, שכן היחס של תלמידים אלה לשפת הקולנוע ומאפייניה אחר לגמרי. התנ"ך מאיים עליהם ואילו הקולנוע בדרך כלל לא. כדאי אפוא למורים להשתמש במשאב תרבותי העשוי להיות כלי לימודי יעיל, ולא רק "אתנחתא בידורית". ( אמתי מור) .

  • לינק

    בעידן של תחרות גלובלית משוות מדינות ה־OECD את מערכות החינוך שלהן למערכות חינוך אחרות. ההשוואות שמגיעות לתקשורת ומשפיעות על מדיניות החינוך הן השוואות שטחיות, מוטות ובעלות השפעה מזיקה. השוואות מעמיקות יותר, הבוחנות מערכות חינוך בהקשר התרבותי והחברתי שלהן, אינן מגיעות לתקשורת ואינן משפיעות. מערכות חינוך טובות יודעות להשוות ויודעות כיצד להתייחס להשוואות . בסוף מאי האחרון היה במכון ון ליר בירושלים כנס בשם "מרגולציה לאמון: חינוך במאה ה־21". את הכנס נעל פרופ' רובין אלכסנדר מאוניברסיטת קיימברידג', מגדולי החוקרים ההשוואתיים של החינוך. הד החינוך מביא את דבריו במלואם ( רובין אלכסנדר) .

  • לינק

    החינוך המקוון שם יותר ויותר דגש על שיטות למידה שיתופיות. למרות היתרונות הפדגוגיים של למידה שיתופית, לומדים מקוונים עשויים לתפוס פעילויות למידה שיתופיות כהתנסויות מתסכלות. המטרה של מחקר זה היא לאפיין את תחושות התסכול כרגש שלילי בקרב לומדים מקוונים העוסקים בהתנסויות מקוונות של למידה שיתופית מבוססת מחשב (CSCL – computer-supported collaborative learning), ויתרה מזאת, לזהות את המקורות שאליהם משייכים הלומדים את תסכוליהם. המחקר נערך על קבוצה של ארבעים סטודנטים הרשומים בתכנית לתואר שני בלמידה מתוקשבת (e-learning) בקמפוס הווירטואלי של האוניברסיטה הפתוחה של קטלוניה (UOC – Universitat Oberta de Catalunya), והתנהל בסמסטר השני של שנת הלימודים האקדמית 2011-2010 ( Capdeferro, N., & Romero, M).

  • לינק

    במאמר זה , מבקשת המחברת לסקור את תופעת הדחיינות האקדמית וגורמיה ואת הפתרונות המוצעים הנגזרים ממנה. מאמר זה מתייחס לכתיבת העבודה הסמינריונית לקראת תואר ראשון בפרט, אם כי המאפיינים המתוארים מוצאים ביטוי בכתיבה האקדמית בכלל. הפתרונות יושמו באופן ניסיוני בקורס 'מרתון בכתיבת עבודה סמינריונית' בנסגרת בית המורה 'הליכות בית יעקב' במודיעין עלית בשנת הלימודים תשע"א-תשע"ב (חיה גרשוני, 2012).

  • סיכום

    אף שיש עדויות לחשיבות האינטליגנציה רגשית (להלן, א"ר) של מורים להסתגלות וללמידה של תלמידים ולניהול עבודתם שלהם, רק מעט ידוע על רמות היכולות הרגשיות של מתכשרים ומורים מתחילים. כותבי המאמר מצאו שמתכשרים להוראה הם בעלי רמות א"ר נמוכות מהממוצע בהשוואה לכלל האוכלוסייה. נמצאו גם הבדלים מגדריים: סטודנטיות מתפקדות ברמת הממוצע בשימוש ברגשות לצורך חשיבה ובוויסות רגשות, אך פחות טוב בהבחנה ברגשותיהן וברגשות אחרים ובהבנת מידע רגשי. סטודנטים מתפקדים באופן זהה בכל הכשירויות הנ"ל ולרוב נמוך יותר מהסטודנטיות (Roisin P. Corcoran & Roland Tormey).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין