תוצאות חיפוש עבור: זהות
מיון:
נמצאו 1693 פריטים
פריטים מ-761 ל-780
  • לינק

    מחקר עצמי של מורים ומורי מורים התפתח מאוד בשנים האחרונות. בדרך כלל הוא נחשב למחקר של איש המקצוע על הפרקטיקה שלו בדרך שיטתית. בכך הוא מהווה חלק מסוגת מחקרי-פעולה בחינוך. מחקר-עצמי הוא מחקר של האני (self)(Pinnegar & Hamilton, 2009) בעת מעשה עם מחויבות מוסרית לשיפורו. במאמר מתמקדים החוקרים בחקר הבניית הזהות המקצועית של מורים המשתמשים בגישת מחקר עצמי בשלוש צורות שונות. מטרת המחקר הייתה לבדוק כיצד הזהות המקצועית וההבנה העצמית של המורה מתחזקים מתוך עיסוק בניתוח ובהבנה של דילמות מקצועיות שבפניהן הוא עומד ושמבטאות התנגשות בין ערכיו ואמונותיו לבין מה שקורה במציאות החינוכית ) Koster, B., & Van den Berg ).

  • תקציר

    מאמר זה חוקר את התפיסות של שבעה מורים מנוסים שלקחו על עצמם את התפקיד של הובלת פיתוח הידע של מורים מנוסים ושל מורים חדשים דרך גישת חקר המקרה. הממצאים חושפים שלהובלת פיתוח מקצועי יש השפעה על הזהות המקצועית של מורים אלה. התפקיד החדש הזה משנה את הדרך שבה הם רואים את עצמם כמורים, ואת הפרקטיקה שלהם כמורים, ועבור אחרים הוא תרם להתקדמות הקריירה ולתפקיד המנהיגות שלהם(Elizabeth White, 2014).

  • לינק

    במאמר זה עוסקת המחברת בהיבט אחד של ההוראה – קריאה ופרשנות של טקסטים עיוניים. היא מבקשת לטעון שהוראה משמעותית של טקסטים אפשרית, ואף שניתן להכשיר מורים לקראתה. הוראה משמעותית של טקסטים על פי תפיסתה היא הוראה שבה הרעיונות המצויים בטקסט מקבלים משמעות עבור הלומד, מהווים נדבך בהתפתחותו האינטלקטואלית והרגשית ומסייעים לו בפיתוח זהותו והשקפת עולמו ( ענבר גלילי שכטר ).

  • לינק

    המחקר על אודות ספרי הלימוד בישראל במסגרת הצוותים הישראליים של רשת חקר ספרי לימוד ישראל-גרמניה מתבצע במכון מופ"ת. המכון מייצג את שיתוף הפעולה בין משרד החינוך הישראלי לבין האקדמיה. הרכב הצוותים הישראליים שנבחרו לחקור את ספרי הלימוד בישראל שיקף אותו שילוב – מטה, אקדמיה ושדה. כל אחד מהצוותים, האחראיים לתחומי הדעת גיאוגרפיה, היסטוריה ואזרחות, מורכב ממפקח-מרכז (המפקח הראשי של תחום הדעת במשרד החינוך), מחוקר מתחום האקדמיה ומחוקר נוסף, שהוא בדרך כלל מורה בכיר ששימש גם בתפקידי הדרכה והנחיה או שותפות בכתיבה ובהטמעה של תכניות לימודים ( אריה קיזל).

  • לינק

    מאמר זה מציג צרוף של שלוש גישות חינוכיות לתרגול מוגבר של מדעני העתיד. שיטות אלה מצרפות מיומנויות שבדרך כלל אינן מוכנסות בשנת הלימודים האקדמית הראשונה. השיטות הן, פתיחת הנושא בהובלת הסטודנטים באמצעות שאלות על גבי הלוח Student-led Blackboard Introduction(SBI), כתיבת מאמר מדעי, תכנון, ביצוע והצגת מודולה מעבדתית עצמאית ( Collins, Eva-Maria S. Calhoun, Tessa R ).

  • לינק

    המטרה העיקרית של מחקר זה, היא, לזהות את התפקיד והחשיבות של פלטפורמת e-Learning עבור סטודנטים המשתתפים בתכניות למידה מרחוק. החוקרים ניסו לזהות את תפיסות הסטודנטים על היתרונות, המגבלות והחסרונות של פלטפורמה זאת כדי לשפר אותה (Maria Ecaterina- Unianu, Paraschiva Monica Ana- Purcaru).

  • לינק

    אחת הדעות הנפוצות ביותר על קורסי מוק היא שהם מסמנים שינוי בלתי-נמנע במודל העסקי של ההשכלה הגבוהה, ושלשינוי זה תהיינה השלכות מקיפות על החברה בכלל ועל ההשכלה הגבוהה בפרט. בשיח שסובב את קורסי המוק מופיעות תחזיות שצופות היעלמות של אחוז משמעותי מהאוניברסיטאות תוך עשור או שניים, החלפתם של תארים אקדמיים בתעודת סיום של קורסי מוק, אוניברסיטאות ומכללות שיאפשרו סיום של תארים שמבוססים בחלקם או ברובם על קורסי מוק, פגיעה אנושה בסגל האקדמי שיהפוך למיותר וכך הלאה. מטרת מאמר זה היא להציג לקוראים כלים לניתוח טענות מעין אלו, הקשורות לשינויים במודל העסקי של ההשכלה הגבוהה ( יורם קלמן).

  • לינק

    מקובל בין בעלי העניין שפיתוח והפעלה של קורסי מוק על ידי מוסד אקדמי מקדמים את מעמדו בעולם: הם מהווים מקדם תדמית משמעותי למיתוג המוסד כמוביל חדשנות ומאפשרים לו לקיים נוכחות עולמית. הפעלת קורסי מוק בנושאים שהם ייחודיים למוסד אקדמי או כאלה שהוא ידוע כמומחה בהם, מאדירים את שמו ומושכים אליו סטודנטים. מסיבות אלו, אוניברסיטת תל-אביב רואה בפיתוח ובהפעלה של קורסי מוק בנושאי מומחיות שלה פלטפורמה לקדום מטרות בקנה מידה עולמי. פיתוח והפעלה של קורסי מוק משתלבים גם עם מטרות פנימיות של האוניברסיטה, כאלה של קידום ההוראה והלמידה ( דינה פריאלניק, דניאל חיימוביץ, עודד ליפשיץ).

  • תקציר

    המחקר האוטו-אתנוגרפי הזה שוקל את יצירת הזהות המקצועית של מורי מורים לא מסורתיים, אנשים שהקריירה המקצועית שלהם אינה כוללת קריירה כמורים בבית הספר. אף על פי שישנן השפעות משותפות על ההתפתחות המקצועית בין מורי המורים המסורתיים למורי המורים הלא-מסורתיים, כגון: ביוגרפיה, הקשרים מוסדיים, ופדגוגיה אישית, ישנם הבדלים משמעותיים בתהליך כאשר השפעות אלה נחוות (Newberry, Melissa. , 2014).

  • תקציר

    המטרה של מחקר זה הייתה לזהות קבוצות בעלות מוטיבציות להוראה השונות באופן מובהק.זוהו ששה מקבצים: מומחיות, תפקיד, נושא, תשוקה, אי-רצון ואי-כשירות. המורים בקבוצות אלה היו שונים באפקטיביות האישית הנתפסת, בעניין ובמאמץ לגבי הוראה (Visser-Wijnveen, Gerda J.; Stes, Ann; Van Petegem, Peter., 2014).

  • סיכום

    הלמידה בעזרת רשת מחשבים ואמצעי מולטימדיה אחרים, הביאו לרמות גבוהות יותר של הבנה. מספר מסגרות למידה משותפת שכמעט אינן ניתנות ללמידה בדרך המסורתית יכולות להילמד ולהטמע באופן טוב יותר בסביבה מקוונת. כימיה כקורס בסיסי כפי שהוא נלמד היום, במוסד בו עובד החוקר, לוקה בחסר בשיטת ההוראה. החוקר התכוון במאמר למצב כזה ומראה איך הביא וקידם את החלק המעשי שלוקח קדימה את התיאוריה של למידה מקוונת משותפת בקורסי כימיה בסיסיים כמו, כימיה אנליטית וניסיונות כימיים (Bin Jiang).

  • לינק

    במאמר זה מתאר ומנתח ד"ר חנן גינת את תהליך חיבורן של עבודות הגמר בבתי הספר התיכוניים בישראל , על מאפייניו הייחודיים. כ-900 תלמידי כיתות י"ב מגישים מדי שנה עבודת גמר, המהווה עבור רובם את שיאו של התהליך הלימודי-חינוכי בתיכון. ערכה של העבודה גדול בהרבה מאותן חמש יחידות לימוד שהיא מוסיפה לתעודת הבגרות. בפרויקט זה בולטים מרכיבי הבחירה והאחריות האישית, שהם תנאי בסיסי לכתיבת העבודה ולהתמודדות עם הקשיים הרבים בדרך. מאפיין נוסף הוא הליווי והקשר אחד-על –אחד בין התלמיד לבין המנחה, שגם הוא מהווה תהליך יוצא דופן בתיכון. עבודת הגמר מאפשרת לנערים הצצה ראשונה אל המרחב המסקרן של המחקר האקדמי, בתחום הקרוב לליבם ( חנן גינת) .

  • לינק

    השאלה האם למכללה יש שליחות בעולם היא שאלה שחשובה לי, פותחת פרופ' לאה קוזמינסקי, המשמשת כנשיאת המכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי בבאר שבע מאז פתיחת שנה"ל תש"ע (2010-2009). "אני רואה את השליחות של קיי לפיתוח החינוך בנגב." את המאפיינים הייחודיים של מכללת קיי מדגימה פרופ' קוזמינסקי באמצעות חמישה תחומים, או עוגנים כלשונה, המלווים את עשיית המכללה. העוגן הראשון הוא הסטודנט, כפי שהיא מפרטת: "הסטודנט כאדם, על זהותו האישית והתרבותית, נצמא במרכז תהליכי הלמידה. אנחנו לא 'מיישרים' את הסטודנטים שלנו כך שיתאימו לתוכניות לימודים. ההיפך, אנו מעמידים את הסטודנטים, את זהותם ואת סגנונות הלמידה שלהם במרכז." ( ערגה הלר ).

  • לינק

    תוכנית שח"ף מבוססת על עקרונות כגון למידה כהשתתפות (לעומת תהליך של רכישה); מערכת מכילה (לעומת סביבה ממיינת); גישה רב-תרבותית והכנה להוראה במאה העשרים ואחת. כל אלה ועקרונות נוספים מרכזיים לסביבת הלמידה בתוכנית. הם מהווים ממדים המבנים גם את אופני ההערכה, אשר יוצרים את המרקם של תהליך הלמידה הייחודי של תוכנית ההכשרה בשח"ף ( סמדר תובל, יהודית ברק, רות מנסור).

  • סיכום

    בחטיבת ביניים באזור השרון מוטמעת משנת תשע"א "למידה מבוססת פרויקט" (Project Based Learning) במקצוע תרבות ישראל בשכבה ח'. ההוראה הופקדה בידיהן של שש מחנכות מדיסציפלינות מגוונות, שלא הוכשרו ספציפית להוראה בתחום זה. המורים הוכשרו באמצעות הדרכה צוותית וליווי של מומחים פדגוגים לתחום הלמידה מבוססת פרויקט, מטעם המכון הדמוקרטי. הכשרת הצוות הייתה נדבך מרכזי בכל התהליך של הטמעת השינוי הפדגוגי ( שרון רחמים).

  • לינק

    הבסיס לקיום האוניברסיטאות כמוסדות מחקר נמצא בסכנה. סיבה אחת ברורה היא הירידה בתמיכה הממשלתית. סכנה מוכרת וידועה פחות מגיעה דווקא מקהילת המחקר עצמה, והיא קורסי המוק. קורסי המוק קיבלו תשומת לב רבה בתקשורת. אלו הם קורסים הקשורים יחד בדרכים שונות של ארגון ושבאחדים מהם רשומים אף יותר מ-100,000 סטודנטים. התקשורת מפארת את האנשים שמפתחים את קורסי המוק כיזמים חדשניים, אנרגטיים ואידיאליסטיים, וקושרת להם כתרים על פעילותם למען התלמידים הפוטנציאליים, על השוויון שהם יוצרים בין אנשים, על היעילות ועל הלמידה ( אלי נועם).

  • סיכום

    דברים משמעותיים הם קודם כול אלה שאנו חווים אותם כרלוונטיים עבורנו ובעלי חשיבות מעבר לעצמיותנו. מן הצד האחד, כדי שיהיו משמעותיים הם חייבים לגעת בנו, לרגש אותנו, לכבוש את רוחנו, ולהתחבר בצורה זו או אחרת אל הזהות האישית וההגדרה העצמית – להשתלב בנרטיב הקיומי שלנו ובמסכת חיינו. מחבר המאמר מבקש לטעון שחיים משמעותיים ניכרים במעורבות עמוקה בעיסוקים רבי-ערך, באהבה לדברים שראויים להיות נאהבים ובהתמסרות הולמת לטובתם. את "המעורבות העמוקה" ניתן להגדיר כיסוד האישי-חוויתי-סובייקטיבי: דברים מרגשים וכובשים אותנו, מעוררים בנו עניין ומהלכים עלינו קסם, קולעים להעדפותינו ומביאים אותנו להתמסרות ולעשייה נלהבת ( נמרוד אלוני ).

  • לינק

    בספרו The Courage to Teach טען פארקר פאלמר (Palmer, 1988, p. 1) "We teach who we are". מן האמירה הזו לטעמו ומניסיונו של מחבר המאמר נגזרים היסודות להכשרת מורים משמעותית ולהוראה משמעותית. עם זאת, זוהי הצהרה עלומה כל עוד לא נפרטה לכדי הבנה תאורטית ומעשית. במאמר זה מבקש מחבר המאמר אם כן לשלב תאוריה חינוכית ופדגוגיה דווקא בסביבות שאנו נוטים לחשוב עליהן כמופשטות ובלתי-נגישות: "אנו מלמדים את מי שאנחנו" – את "עצמנו" – אותו "עצמי" חידתי שהוא אנחנו, הוא מה שאנו שמים לב אליו ברגע זה, והוא זה ששם לב לאותו משהו. ( אורן ארגז).

  • סיכום

    המחקר המוצג מבקש לזהות אילו דפוסי ומאפייני התפתחות מקצועית משמשים לצמיחה אישית של מכשיר המורים, אילו דפוסי ומאפייני התפתחות משמשים לקידום המקצועי שלו; מהן המוטיבציות המעודדות התפתחות מקצועית ואילו קשיים וצרכים משפיעים על ההתפתחות המקצועית של מכשירי המורים (לאה שגריר).

  • סיכום

    מטרת המחקר היא להרחיב את הידע על-אודות ההתפתחות המקצועית והזהות המקצועית של מכשירות מורים בגיל הרך. באופן פרטני יותר, המטרה היא להשמיע את קולן של שלוש מכשירות מורים בחוג לגיל הרך הנמצאות בנקודת זמן שונה בהתפתחותן המקצועית, תוך כדי איתור שלבים בהתפתחות זו, הבנת נקודות המבט שלהן לגבי מקצוען והתייחסות למקומה של המכללה בהתפתחותן המקצועית (גילה רוסו-צימט).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין