תוצאות חיפוש עבור: הערכה
מיון:
נמצאו 2441 פריטים
פריטים מ-1 ל-20
  • תקציר

    תלמידי ההווה צפויים להסתמך על AI במקומות העבודה העתידיים. לכן, למנוע מהם לעשות כן תהווה שגיאה מרה. הרי, מצופה מבתי ספר ומוסדות השכלה גבוהה לצייד את הלומדים במיומנויות חשובות ורלוונטיות ולהכניסם לעולם שבחוץ. כמו כן, מנועי הבינה המלאכותית מקלים את עומסי העבודה, מציעים דרכי הוראה יעילות, חדשניות ורלוונטיות, אוצרים מידע רב-תחומי ועצום ומסייעים לתלמידים לפתח חשיבה היסקית, כישורי עיצוב ואינפו-גרפיקה וכיווני מחשבה פורצי דרך.

  • תקציר

    הוראה דיפרנציאלית, או הוראה מבדלת, מציעה מענה מותאם לקהל תלמידים מגוון הניחן ברמות ידע, מיומנויות, שאיפות והרגלים נבדלים. כדי ליישם בפועל את סגנון הוראה זה אין די בלספק לתלמידים מגוון של רמות קושי של תרגילים וגם אין צורך להשקיע שעות נוספות באלתור אינספור מערכי שיעור. על מנת שהדיפרנציאציה תהיה יעילה, ולא תקצין או תקבע את פערי הידע, ניתן להסתמך על העזרים במאמר זה.

  • סיכום

    כיום, בזמן שהקדמה הטכנולוגית דוהרת קדימה, מגוחך לנסות ללמד באמצעות דף, עיפרון ולוח בלבד. בתי ספר אשר מתעקשים לדבוק בלמידה מסורתית עלולים להיתפס כמיושנים, משעממים ובלתי-רלוונטיים בעיני התלמידים. במקום זאת, על בתי הספר לחשב מסלול מחדש ולוודא כי תוכנית הלימודים מעבירה את התכנים הנדרשים, אך עושה זאת באופן חווייתי, אטרקטיבי ורלוונטי.

  • סיכום

    הרגלים הם קריטיים לתמיכה (או הפרעה) בהשגת מטרות ארוכות טווח, כולל תוצאות הקשורות ללמידת תלמידים ורווחתם. בניית הרגלים טובים יכולה להפוך התנהגויות מועילות (למידה, תרגול, שינה וכו') לבחירת ברירת מחדל, תוך צמצום הצורך בהתכוונות מודעת או כוח רצון והגנה מפני פיתויים. עם זאת, חוקרי חינוך ומתרגלים נוטים להתעלם מתפקיד ההרגלים בוויסות עצמי של תלמידים, תוך התמקדות במקום זאת בתפקיד המוטיבציה והמטה-קוגניציה בהתנהגות מכוונת מטרה. תיאוריית ההרגל יכולה לעזור להסביר כישלונות מובנים של מוטיבציה או שליטה עצמית במונחים של גורמים הקשריים שמנציחים הרגלים רעים. יתרה מכך, התערבויות מבוססות הרגלים עשויות לייצר שינויים ברי-קיימא בהתנהגויות חוזרות של תלמידים על ידי הרחקת פיתויים שמפעילים הרגלים רעים ויצירת תמיכה והקשרים חדשים להרגלים מועילים.

  • סיכום

    טיפוח של מיומנויות חברתיות-רגשיות הינו נדבך חשוב ובלתי נפרד מתהליכי חינוך, למידה והוראת קריאה בבית הספר היסודי. בכוחה של הטמעת מיומנויות בתחום החברתי-רגשי-התנהגותי בגילאים אלו לסייע רבות להפיכת ילדים ללומדים המסתגלים יותר ונהנים מרווחה נפשית מפותחת יותר. כמו כן, השקעה בתחום זה עשויה לקדם את התלמיד בפן האישי והלימודי, לעצב את דמותו הערכית והאזרחית ולהכינו לחיים במאה ה-21.

  • תקציר

    להתפשטות וירוס הקורונה ברחבי העולם ובישראל היו השלכות חסרות תקדים בכל תחום בחיינו ובכלל זה בהשכלה הגבוהה. הצורך בהימנעות ממגע בין-אישי יצר מציאות חדשה ומאתגרת. הבידוד החברתי הוביל לסגירת קמפוסים ולמעבר להוראה מרחוק בחירום. פקולטות, מרצים וסטודנטים נאלצו לאמץ טכנולוגיות ושיטות הוראה ולמידה חדשות ולקבל החלטות כמעט ללא הכנה מוקדמת. פעילויות הוראה ולמידה שהתנהלו פנים אל פנים הפכו למקוונות והתבססו על מערכות ניהול למידה ועל כלים דיגיטליים ללמידה מרחוק.

  • סיכום

    מאמר זה מציג תוכנית חדשנית ורב תחומית ללימוד חוקיות מוזיקלית ומתמטית בכיתות א'-ב' במטרה לפתח חשיבה בנושא חוקיות וחשיבה רב תחומית. באמצעות תוכנית זו, תלמידים זוכים להתנסות בלמידה רב תחומית, לרכוש שמיעה מוזיקלית, להכיר את סולם התווים וכיווניות המלודיה ולהבין חוקיות ומבניות מוזיקלית והיגיון מוזיקלי כתוב ומנוגן.

  • סיכום

    במחקר הערכה זה תועד תהליך בו פותח צ'אט-בוט שיועד לתפקד כעוזר הוראה באוניברסיטה וכחולייה מקשרת בין הסטודנטים לבין סגל ההוראה. הצ'אט בוט שפותח הוצג לסטודנטים בתחילת הסמסטר ועל הלומדים הוטל להשתמש בו ולהיוועץ עמו במהלך הכנת מטלות לאורך קורס בן ארבעה חודשים. לבסוף, התבקשו הסטודנטים להשיב על שאלון אשר בודק את איכותו ותרומתו של הצ'אט-בוט ואת חוויית המשתמש.

  • תקציר

    למה אני חייב ללמוד את זה? זהו אחד המשפטים הכי נפוצים הבוקעים מפיהם של תלמידים מתוסכלים או משועממים. הגם ששאלה זו נתפסת לרוב כתלונה קנטרנית, זוהי, למעשה, שאלה הגיונית וחשובה מאוד. הרי, מי מאיתנו, המורים או המרצים, היה רוצה לשבת בסדנת פיתוח מקצועי שאינה רלוונטית עבורו? במציאות של היום, חשוב שתלמידים באמת יבינו למה אנחנו מחייבים אותם ללמוד את מקצועות הלימוד וחומרי השיעור הנתונים. על רקע זה, המאמר מציע כמה אסטרטגיות יעילות שבכוחן לסייע למורים להמחיש לתלמידים את חשיבות השיעור.

  • תקציר

    הוראת תלמידים חסרי-עניין ומוטיבציה יכולה להיות מייאשת במיוחד, בעיקר בתחומים הומאניים המצריכים יצירתיות והבעתיות. למען האמת, מנטליות של "איני יכול" רווחת בקרב תלמידים בשלל מקצועות לימוד, מאנגלית ומתמטיקה ועד ספרות ולשון. ברבים מן המקרים, מדובר בסוגייה מורכבת הנובעת מתוך לחץ חברתי, חשש משיפוטיות, חוסר ביטחון או אכזבות העבר. כמענה לכך, מאמר זה מציע אסטרטגיות יעילות שמטרתן לסייע לתלמידי אומנות לשבור מחסום מנטלי, להאמין בעצמם, להיטען במוטיבציה ולהצית מחדש את התשוקה ללמידה.

  • סיכום

    מתוך כוונות טובות, בתי הספר נוטים לקבץ בכיתות האתגר או בתוכניות ההזדמנות האחרונה מקבצים של אינדיבידואלים עם בעיות וצרכים נבדלים לחלוטין. כלומר, בעוד שהקבוצה מורכבת מפסיפס של תלמידים, מופנם, אדיש, היפר-אקטיבי, צרחן, אלים, דחוי, מוחלש, עולה חדש, צמא-תשומת-לב וכדומה, כולם מקבלים את אותה התערבות, וזו טעות גורלית. על רקע זה, המאמר גורס כי יש לנקוט בגישה המבטיחה שכל תלמיד, מתוך קבוצת ההתערבות, יזכה לקבל תמיכה מותאמת.

  • סיכום

    אוניברסיטת אוקספורד מלמדת את הסטודנטים שלה כיצד להשתמש בבינה מלאכותית כדי שיוכלו ללמוד בצורה יעילה וחסכונית יותר. בסרטון זה מראה גיילס מק'מאלן – יוצר סרטונים על מדע הלמידה – כיצד הם עושים זאת. לדבריו, הבינה המלאכותית יכולה לשנות ולהאיץ את תהליך הלמידה שלכם. היא יכולה להפוך למורה מוכשר עבורכם, ועמדה זו מבוססת היטב מבחינה מחקרית. כך למשל, מחקר מצא כי בינה מלאכותית משפרת ביצועים אקדמיים ויעילות בלמידה, אך סביר למדי שאינכם משתמשים בה כראוי.

  • סיכום

    בכנס דלתא הראשון, שהתקיים במכון מופ"ת ב-30.12.2024, הוצגו שמונה מחקרים במדעי הלמידה שהתפרסמו בשנת 2024, ונערך דיון בשאלה על מה אפשר ללמוד מהם וליישם בכיתה.

  • סיכום

    אדם בוקסר, מורה למדעים מבריטניה, מתאר בהרצאה זו שניתנה במסגרת כנס במכון מופ"ת את את מסעו בהוראה, תוך הדגשת השינוי שחל בשיטותיו החינוכיות. בתחילת דרכו, הוא התמקד בלמידה בקבוצות ובשיטות של גילוי ולמידה מבוססת חקר, אך גילה שלשיטות אלו יש מגבלות משמעותיות בהשגת למידה אפקטיבית. קריאת מחקרים חשפה בפניו את חשיבות ההוראה הישירה על פני שיטות חקר, במיוחד בשל ההשפעה של עומס קוגניטיבי.

  • תקציר

    כמורים וכמחנכים, אנו תמיד שואפים שהכיתה תהווה כר פורה ללמידה ולצמיחה עבור התלמידים. אבל, הצרכים של הלומדים משתנים משנה לשנה, ולעיתים אף במהלך השנה. לכן, המורים זקוקים למערך רחב של אסטרטגיות ושיטות הוראה שבכוחן לעודד לתלמידים ללמוד, להניעם למעורבות ולוודא שאינם חולמים בהקיץ או נשרכים מאחור. לשם כך, מציע המאמר להלן פרקטיקות הוראה כיתתיות ושימושיות.

  • סיכום

    מחקר זה קורא לאתר דרכים לשיפור והעצמת הוויסות הרגשי בקרב מורים וגורס כי ראוי להרבות בסדנאות אשר עובדות על הפן המנטלי ולהציע לסגל המורים התערבויות בתחומים של מסוגלות עצמית, חוסן וכושר עמידה. השתתפות בפעילויות מסוג זה, או אפילו קריאת חומרים בנושא של ויסות רגשי, יכולה לעורר את מודעותם לתופעה, להרחיב את מידת הגמישות והסתגלנות שלהם, לחדד את יכולתם לניהול משברים ולפתרון בעיות, להציב בפניהם יעדים חדשים, להיטיב עם בריאותם הנפשית ולחזק את כוח ההוראה.

  • תקציר

    מנהלי בית הספר, אשר אמונים על תכנון אסטרטגי, שימור ופיתוח מקצועי וטיפוח אקלים למידתי מוסרי וחדשני, הם אשר אחראים על הובלת תהליכי הטמעה ויישום של חינוך נתמך בינה מלאכותית. לשם כך, מובא להלן מדריך לצליחת המורכבויות וניצול ההזדמנויות שנושאת עמה הבינה המלאכותית.

  • סיכום

    בבתי הספר התיכוניים דוברי הערבית בישראל, בין-טקסטואליות היא חלק בלתי נפרד מתכנית הלימודים החדשה בשפה וספרות ערבית. תכנית לימודים זו מייחסת חשיבות רבה ליכולתם של תלמידים לערוך השוואה שיטתית ורב-ממדית בין שני טקסטים ולזהות תופעות ספרותיות בין-טקסטואליות, כגון פרודיה או רמיזה. עם זאת, מתודולוגיית ההוראה המקובלת של בין-טקסטואליות בבתי ספר תיכוניים מבוססת על הדגמה של התופעות ללא פיתוח יכולתם של הלומדים למצוא קשרים בין טקסטים. כתוצאה מכך, התלמידים מתקשים לזהות ולנתח בין-טקסטואליות באופן עצמאי, וקושי זה ממשיך ללוות אותם בלימודיהם האקדמיים, קושי המשתקף בהישגיהם הנמוכים יחסית בבחינות הבגרות בערבית

  • סיכום

    מסמך זה מציע תוכנית פעולה עבור צוותי חינוך אשר עומדים בקשר מול הורים בגני הילדים ובבתי הספר היסודיים והעל-יסודיים. מדריכון זה מציג את סדרי ההכנה, הניהול והמעקב הרצויים עבור גננות ומורים ואף תסריטי שיחה אפשריים במהלך פגישה או רצף פגישות עם הורי לומדים.

  • סיכום

    סקירה זו בוחנת את ספרות המחקר בנושא פיתוח ההון האנושי של המורים בבית-הספר מנקודת המבט של ניהול משאבי אנוש. הדגש בה הוא על הצוות ועל הארגון מתוך הכרה במורים כגורם המשמעותי ביותר לתלמידים
    לקיומן של מערכות חינוך מוצלחות. מעטים המחקרים העוסקים בשילובן של שתי הדיסציפלינות (ניהול משאבי האנוש בארגון והמחקר החינוכי) ובמודלים לפיתוח ההון האנושי בבית-הספר. מודלים אלו מתמקדים בצרכים
    פסיכולוגיים והמקצועיים של מורים בארגון

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין