בית הספר הר-וגיא השוכן בצפון הארץ החליט לקחת על עצמו את האתגר ולפתח מערכת לימודים אינטראקטיבית שתשמש לא רק את תלמידי ומורי בית הספר אלא בתי ספר רבים נוספים.במסגרת פרויקט "סולם" הוקמה שותפות בין כ-20 בתי ספר לניהול סביבות למידה ברשת. במסגרת השותפות מקבל כל בית ספר השותף לתוכנית קמפוס וירטואלי. במסגרת סול"ם מורים יכולים לבנות חומרים המקושרים לאתרי תוכן, לתמונות, למצגות ולסרטים. המורים יכולים כמו כן לשאול שאלות אינטראקטיביות בתוך הדף בצורה קלה ופשוטה. התלמיד מקבל מטלה, עובד עליה ללא צורך בהורדות ושליחה מחדש. כל תלמיד רואה רק את המטלה שלו. כל מטלה עוברת באופן שקוף בין המורה לתלמידו ללא צורך בכתובת אי מייל. המורה מצידו יכול להפיק דוחות על כל הפעילויות או לחילופין על כל משימה בנפרד.

לאור יתרונותיה המוכרים של הלמידה הפעילה לצורך שימור ידע, הבנתו והפעלתו, תוכננה סדנה שנועדה להדריך את המורים להוראה ברוח זו. המאמר מתאר את מבנה הסדנה ואת התוצאות ארוכות הטווח שלה, שנמדדו בתצפית בשיעוריהם של בוגריה לאורך שנתיים אקדמיות. התוצאות מצביעות על עלייה ניכרת במידת הפעלתם של הלומדים, הן בכיתה הגדולה והן בקבוצות קטנות, תוך העלאת הרמה הקוגניטיבית של השיח בשיעור. יתר על כן, הקצב הפנימי של השיעור בגל גודל קבוצה השתנה כך שפעילות הלומדים היתה מירבית דווקא בתחילת השיעור. (דן בנור, צופיה מלר)

יוזמה פורצת דרך של ראש מועצת גני תקווה, מר אבישי לוין, שהחליט להתאים את סביבת הלמידה של בתי הספר בישוב למאה ה-21 ולספק מחשב נייד לכל תלמיד ולכל מורה. מטרת העל של הפרויקט היא ליצור מוכנות ומוטיבציה בקרב התלמידים וצוותי ההוראה לניצול ערכי ואיכותי של טכנולוגיות התקשוב למטרות לימודיות, חינוכיות וערכיות. במסגרת תוכנית מ.ש.י ("מי שמבין יודע") צוידו כ- 280 תלמידים הלומדים בכיתות ו' – ז' וכ – 40 מורים במחשבים ניידים. כיתות הלימוד עוצבו וצוידו ברשת אלחוטית לגלישה מהירה באינטרנט. בכל שנה הפרוייקט יורחב לשכבת גיל נוספת, כך שבעוד 3 שנים כל תלמידי חטיבת הביניים ותלמידי כיתות ו' ביסודי ילמדו באמצעות מחשבים ניידים. מה שמיחד את התוכנית הוא הרעיון הברור של שלוב המחשבים בשגרת ההוראה והלמידה בבית הספר. (דפנה רביב)

המאמר מציג את הקליקרים (שלטים תומכי למידה) – חלק ממערכת תקשורת כיתתית מבוססת-מחשב לקידום אינטראקציה של המרצה עם הסטודנטים ללמידה פעילה בכיתה. המערכת עוזרת למרצה להפעיל את הסטודנטים במהלך השיעור ולקדם את ריכוזם ואת למידתם. המאמר מציג את הטכנולוגיה, המטרות, היישומים האפשריים, בעיות פוטנציאליות ותגובות הסטודנטים לשימוש במערכת. (עמרם אשל ונירה חטיבה)

תפיסת ביה"ס כקהילה של אנשים אשר עוסקים בידע וערכים באינטראקציה ומתייחסים לתהליכים אלה באופן רפלקטיבי מתממשת במערכות "ריאלידע-ריאליויקי". מערכת "ריאלידע" מנוהלת על ידי המורים ומספקת להם כלים לבניית סביבות למידה עשירות. מערכת "ריאליויקי" היא בעלת קוד פתוח ומנוהלת על ידי משתמשיה ומתעדת את תוצרי החשיבה. הרציונל לבניית המערכות אינו טכנולוגי אלא פדגוגי ומתבסס על עקרונות של שיח באינטראקציה ליצירה משותפת ומתמדת של ידע. במערכת "ריאליויקי" המנוהלת על ידי כלל משתתפיה על בסיס של קוד פתוח ומזמנת בנייה של שיח תלמידים המניב תוצרי ידע משותפים, נבנו דפים לתיעוד תהליך המחקר המדעי של צוותים מעורבים של תלמידים משני בתי הספר החל בבחירת שאלת המחקר ובניסוח השערת המחקר, המשך בשלבי המחקר וכלה בהצגת הידע החדש שנוצר (גלעד שפירא)

התכנית האינטגרטיבית החדשה של הקנדים לאוריינות מידע ותקשוב לתלמידי כיתות ח' היא מלאכת מחשבת של תכנון לימודים לשילוב האינטרנט בהוראה. תכנית החובה שהונהגה ב-2006 בבתי ספר תיכוניים וחטיבות ביניים בקנדה מייצגת נאמנה את התפיסה של השבחת מיומנויות קוגניטיביות. אתר האינטרנט של התכנית האינטגרטיבית יש בו כדי להדגים את מרכיבי התכנית, המיומנויות הנדרשות, רמות הפעילות ועקרונות ההערכה. התכנית האינטגרטיבית עדיין בניסוי ובהרצה של השנה הראשונה ובעקבות זאת מתכננים אנשי משרד החינוך הקנדי להכניס בה שינויים נדרשים כתוצאה מלקחים בשטח. למעשה, מדובר על סוג של תכנית לימודים צומחת ומתפתחת.

יחידת הלימוד שפותחה נבנתה בגישת PBL ומשתמשת באתר המקצוע, כאשר הבעיה שבמרכז יחידת הלימוד היא ירידה חדה בכמות התיירים המבקרים בעיר החל משנת 2000, כתוצאה מהאינתיפאדה המתחדשת. התלמידים לומדים בקבוצות בסביבה מתוקשבת ומכירים מגוון היבטים של העיר. בסיום יחידת הלימוד הם נדרשים להציע אמצעים לשיווק העיר, כך שתחזור ותהווה מוקד משיכה לתיירים. תלמידים אלה לומדים את נושא הטקסים כחלק מתוכנית הלימודים במקצוע. יחידת הלימוד הופעלה באתר המקצוע "נאמני סוציולוגיה באורט ביאליק". את יחידת הלימוד מלווה סיפור מסגרת: סיור וירטואלי באוטובוס העולה לירושלים. לכל המשימות מצורפת מפת תחנות, המאפשרת ניידות לא ליניארית בין המשימות השונות (ניטצקי אורית, קרניאל-דרורי חנה)

הצוותים החינוכיים של שני מוסדות לימוד בישראל ובקנדה יזמו ביחד פרויקט משותף באינטרנט המבוסס על חקר מקורות וכתיבה באינטרנט. הפרויקט המתוקשב נבנה על שני מרחבי תקשוב זהים מבוססים WIKI. התלמידות מישראל מנהלות באנגלית את כל החומרים הכתובים שלהן באמצעות אתר ה-WIKI ובמקביל התלמידים מביה"ס התיכון במונטריאול בקנדה הקימו אתר WIKI מקביל ודומה ובו הם מציגים חומרים כתובים וחיבורים משלהם. התלמידים מקנדה מבקרים כל יום באתר הויקי הישראלי ולהפך. בשני האתרים, יוזמים המורים השוואות בין יצירות ספרות שונות המועלות לאתרים. כל הזמן מתנהלות פעולות הדדיות של הערכה מעצבת משני הצדדים. בראיונות עם מורים ותלמידים מישראל ומקנדה נמצא כי רמת המוטיבציה וההיענות של התלמידים לכתיבה ולהערכה השיתופית היא מעל ומעבר לציפיות המורים.

המחוון שפיתחה תמר ענבל-שמיר בהנחיית ד"ר יעל קלי מהטכניון, כולל שישה מימדים המהווים מדד להוראה טובה, בהתאם לתפיסת עולם קונסטרוקטיביסיטית –חברתית, המאפשרת שימוש חדשני בתקשוב. לכל מימד הוגדרו שלוש רמות ביצוע: האפיון הגבוה מתאר הוראה שבה המורה פועל על פי עיקרי הגישה הקונסטרוקטיביסיטית –חברתית ומנצל את הערך המוסף שבטכנולוגיה לטובת הפדגוגיה. האפיון הבינוני מתאר הוראה, שבה קיים ניסיון לנצל את הערך המוסף של הטכנולוגיה לפדגוגיה, אך הפעילויות אינן מעידות על שינוי מהותי בהוראה. האפיון הנמוך מתאר הוראה המשתמשת בטכנולוגיה ככלי התומך בשיטות הוראה ובדרכי הערכה מסורתיות.