אחת התוכניות החינוכיות בעולם הראויות להערכה היא מערכת המנחים של פרויקט הכיתות הנבונות בקוויסלנד, אוסטרליה. מדובר בתכנית שיטתית ורציפה המופעלת ע"י רשויות החינוך באוסטרליה להנחיית מורים באמצעות רשת של מורים עמיתים המגיעים מבתי הספר. העיקרון, אולי, מוכר ממדינות אחרות, אך באוסטרליה מקפידים כי המנחים יהיו מורים מצטיינים מבתי ספר המקדישים יום בשבוע להדרכת עמיתיהם בתחומי הצטיינותם הפדגוגית. עדיפות ניתנת למורים מיומנים בתחומי יישומי התקשוב ושילוב האינטרנט בהוראה. המטרה שלהם ממוקדת וברורה, להביא לשינוי אצל המורים בשטח המלמדים בכיתות על מנת להפוך את מתכונת ההוראה והלמידה לחכמים יותר.

במחקר נבדק במסגרת ניסוי (pilot) דגם ה-PACT להערכות ביצוע של מתכשרים והשפעת ההערכה על למידת המתכשרים. מדובר במטלת הערכה שבה המתכשר נדרש לניתוח אירוע שיא הוראתי כתוב שנבחר על ידיו. האירוע מצולם בווידיאו + רפלקציה כתובה + ניתוח מדגם של עבודות תלמידים וחומרים נוספים וכן ניתוח מעגל ההוראה משלב התכנון ועד השינויים הנדרשים על בסיס הביצוע וההערכה. במחקר גם נבדקו תרומות אפשריות של ההערכה לתוכניות ההכשרה (Ruth R. Chung).

הדיאלוג הכיתתי המבוסס על שאלות ותשובות הוא מצב מורכב. מורים יכולים לטפח שאילה וחשיבה כשם שהם יכולים לדכא אותן. המורים יכולים לשפר את האינטראקציה שלהם עם התלמידים אם יהיו מודעים לחשיבותו של הדיאלוג השאלתי בכיתה ולהיבטיו השונים. בדיאלוג אמיתי המונע משאלות ותשובות נוצר תהליך שהן המורה והן התלמידים שותפים במסע לגילוי "האמת". דיאלוג כזה, המאפשר לתלמידים "להתקיל" את המורים בשאלות ובתשובות מקוריות ומפתיעות, עשוי לתרום להתפתחותו של המורה כמורה וכאדם – להחזיר אותו למקורות הידע שלו, לשאול עליהם, לבקר את הידע שלו וליצור ידע חדש. יצירת תנאים לדיאלוג כזה נותנת להוראה וללמידה משמעות חדשה (ניצה שחר)

המאמר הנוכחי מנסה להשוות בין איכות ההוראה בקורס רגיל פנים-אל פנים ובין קורס מתוקשב. המחקר בדק משובים, זמני תגובה בקורסים השונים לצד התבססות על הערכות של הסטודנטים עצמם. ניתוח סטטיסטי של הערכות הסטודנטים בקורסים המתוקשבים ובקורסים פנים-אל-פנים מצא כי אין הבדלים מובהקים באיכות ההוראה בין קורסים פנים-אל-פנים ובין קורסים מתוקשבים. המסקנה של החוקרים היא שבניגוד להתרשמות הקיימת, הפורמט של הקורס אינו מכתיב בהכרח שינוי באיכות ההוראה אלא אסטרטגיות ההוראה של המרצים הם המעצבות בסופו של דבר את איכות ההוראה ( Andrew Topper ).

בשני מאמרונים עוקבים של Terry Freedman הוא מנסה לתת טיפים להערכת תלמידים למורה העובד בסביבה מקוונת. בימים אלה, בתי ספר רוחשים וגועשים בכתיבת והפקת תעודות לתלמידים. ההתלבטות כיצד להעריך את הלמידה ואת העבודה בסביבה המקוונת רלוונטית גם לעבודתי ואני מוצאת שטרי פרידמן מכוון בכתיבתו להערכה שונה מזו שאליה הורגלנו, המתמצה בהערכת מיומנויות התלמיד בסביבה המקוונת, לעיתים עד כדי פירוק למרכיבים הקטנים של סרגלי הכלים שבהם הוא משתמש. במאמרון הראשון, הוא מפרט 5 טיפים להערכה של "מה שהתלמיד יודע ומבין": במאמרון השני הוא נותן טיפים להערכת ההתקדמות של התלמיד בICT" – שילוב יישומי מחשב ותקשוב.

המאמר מדווח על המאמצים שהכותבת עשתה כמכשירת מורים לשפר את הבנת תהליך ההתכשרות להוראה. המאמר מתאר כיצד הידע שמפתחים מורי מורים על דרכי עבודתם מתאפיין לרוב במורכבות ובאי-בהירות. הבנת מהותו של ידע זה עשויה לסייע להם להתמודד עם מתחים במסגרת עבודתם. המאמר בוחן אחד ממתחים אלה – בין הערכת חשיבות ההתנסות (valuing) לבין הבנייתה מחדש- ובודק כיצד המשגת ידע במונח "מתחים" עשויה לקדם הבנות של מורי מורים את עבודתם ולתרום לבסיס הידע המקצועי בהכשרת מורים. המאמר מהווה דוגמה למחקר עצמי של מורה-מורים (Berry. A)

נייר עמדה של צוות החשיבה במכון מופ"ת בנושא הערכה כמקדמת תהליכים במכללות. הצוות רואה חשיבות בשילוב הערכה בהכשרת מורים בהקשר לשלושה תהליכים עיקריים המתנהלים בה: למידה של סטודנטים להוראה, הוראה של מורי המורים והניהול המוסדי. נייר העמדה מופנה למנהלי המכללות, לסגל ההוראה ולבעלי תפקידים הן במוסדות להכשרת המורים והם באגף להכשרת המורים במשרד החינוך ומטרתו לעודד שימוש מקצועי יותר בתהליכי הוראה בדרכים שמתגברות על הבעיות השונות הקיימות בהערכה המתבצעת כיום.

המחקר האמפירי המוצג במאמר זה בדק את ההתפתחות של מורים מתחילים תוך הדגשת חשיבות ההקשר המוסדי ביכולתם לשלב טכנולוגיה בהוראה. המחקר בחן שתי מורות מתחילות במהלך עבודתן בכיתה וכיצד ההקשר המוסדי שבו עבדו השפיע על החלטותיהם ההוראתיות לגבי שימוש בטכנולוגיה עם תלמידיהם. התוצאות הבליטו את האתגרים שמורים מתחילים עומדים בפניהם וכיצד אתגרים אלה משפיעים על ההחלטות שלהם. התוצאות גם הדגישו את החשיבות של ההקשר בהערכת ההחלטות של המורים ויכולותיהם לגבי שימוש בטכנולוגיה בהוראה. (Clausen,J. M.)

הפרויקט החמש-שנתי "בגרות 2000" בחן אפשרות להחליף את שיטת המבחן החיצונית המסורתית של בחינת הבגרות, בהערכה חלופית שזורה בלמידה בחלק ממקצועות הלימוד. עשרים ושניים בתי ספר ממגזרים שונים השתתפו בפרויקט שנועד לקדם הבנה עמוקה, מיומנויות חשיבה ברמות גבוהות והפעלת תלמידים בשיטות הוראה והערכה חלופיות. המאמר מתאר מחקר שבוצע במהלך השנה החמישית של הפרויקט, שבו נחקרו עמדותיהם של מנהלים, מורים ותלמידים באמצעות שאלונים, ראיונות ותצפיות. במחקר השתתפו כל המורים והמנהלים שהיו מעורבים בפרויקט וכן התלמידים משישה בתי ספר שנבחרו כמדגם מייצג של תלמידי הפרויקט (ניצה ברנע, צביה קברמן, יהודית דורי)

המחקר מתאר את השימוש במהלך ראיון ConSAT ככלי לחשיפת תפיסות של מורות ולבדיקת תפיסות של מורות ולבדיקת שינויים שהתחוללו בהן בעקבות התנסות המורות בתהליך של אימון קוגניטיבי. מאחר שתפיסות הן פנימיות ולא קל לחשפן, המחקר עושה שימוש במפת מושגים ככלי קוגניטיבי ומטה-קוגניטיבי, המאפשר לתאר בגמישות ובמגוון דרכי ייצוג את מארג הקשרים בין הרעיונות והמושגים המשקפים את החלקים הגלויים והסמויים בתפיסות המורות. תיאור שני חקרי מקרה משווה בין מפות מושגים של שתי מורות בבית ספר יסודי, לפני ואחרי האימון הקוגניטיבי. המחקר מזהה שינויים ייחודיים בעולמן המושגי של המורות ומסביר כיצד האימון הקוגניטיבי תומך בשינויים בתפיסת משמעויות של תהליכי למידה והוראה של המורות. בצד ייחודיות השינוי של המורות, נמצא שינוי משותף של מעבר מתפיסה מעבירנית ופסיבית של הוראה ולמידה לעבר תפיסות מושגיות קונסטרוקטיביסטיות יותר שבהן התלמיד נחשב לשותף בתהליך החינוכי (תמר לוין, דורית סימון).