טיפים להערכת תלמידים בסביבה מקוונת

 
בשני מאמרונים עוקבים של Terry Freedman הוא מנסה לתת טיפים להערכת תלמידים למורה העובד בסביבה מקוונת. בימים אלה, בתי ספר רוחשים וגועשים בכתיבת והפקת תעודות לתלמידים. ההתלבטות כיצד להעריך את הלמידה ואת העבודה בסביבה המקוונת רלוונטית גם לעבודתי "ואני מוצאת שטרי פרידמן מכוון בכתיבתו להערכה שונה מזו שאליה הורגלנו, המתמצה בהערכת מיומנויות התלמיד בסביבה המקוונת, לעיתים עד כדי פירוק למרכיבים הקטנים של סרגלי הכלים שבהם הוא משתמש."
במאמרון הראשון, הוא מפרט 5 טיפים להערכה של "מה שהתלמיד יודע ומבין":

 5 טיפים להערכת הידע וההבנה של התלמיד

אין זה מספיק ללמד את התלמידים כיצד להבין את טכנולוגיות המידע והתקשורת. באיזושהי נקודת זמן תצטרכו להעריך את הידע וההבנה שלהם. לשם כך ניסח טרי פרידמן 5 הצעות להערכה אפקטיבית:
1.תנו משימות פתוחות ולא משימות סגורות
למשל:"הפיקו כרזה" ולא "הפיקו כרזה באמצעות תוכנתMicrosoft Publisher". באותה מידה, אין לפרט מה צריך להיות כלול בכרזה. הוראות כמו "הכלילו 2 תמונות קליפ- ארט" אינן מעריכות את יכולתו של התלמיד לבחור תמונות מתאימות. אין המטרה לבדוק אם התלמיד יודע למלא אחר הוראות. ההמלצה הזו גורפת לכל הגילים.
2.השתמשו בגישת פתרון בעיות יותר מאשר בגישה מבוססת מיומנויות
נכון שלעיתים נכון להשתמש בגישה של לימוד מיומנויות, אך יש תחומים שבהם גישת פתרון- בעיות מתאימה יותר מהסיבות הבאות:
אין היא מחייבת תשובה נכונה אחת, היא מספקת הזדמנות לדון עם התלמיד מדוע הוא בחר בפתרון מסוים ולא באלטרנטיבה, גם אם היא מובנת מאליה היא מאפשרת טווח של חשיבה "מחוץ לקופסא" המאפשרת לתלמידים להציע פתרונות יותר יצירתיים ולעיתים טובים יותר משל עצמם.
3.צפו במה שהתלמידים עושים בשיעורים
התוצר הסופי מצביע מעט מאד על יכולתICT . בהיעדר מידע אחר, התהליך הוא הקובע.
4.אל תתפתו לפרק את התמונה הכללית לפרטים
אין צורך להקדיש שיעורים לפרטים הטכניים ברמת לימוד מיומנות פרטים מסוימים או כלי מסוים. השאיפה היא לדעת להשתמש בכלי זה או אחר לפי הצרכים.
5.העריכו את מה שהתלמידים אומרים על העבודה שאותה הם ביצעו.
ההמלצה היא על דיון פתוח. מעניין לגלות, למשל, אם התלמידים מבינים למה הם עושים משהו ("בגלל שהמורה אמר? ")

במאמרון השני הוא נותן "טיפים להערכת ההתקדמות של התלמיד ב
ICT":
5 טיפים לתיעוד הידע וההתקדמות של תלמידים בסביבה מקוונת
יחד עם הערכת הידע של התלמידים בזמן נתון, יש צורך גם לתעד את התקדמותם לאורך זמן.
1.עודדו את התלמידים לאחסן את עבודתם בצורה אלקטרונית ולא בפורמט של דפים
למרות שגרסאות מודפסות של עבודת התלמידים הן שימושיות, כי קל לקרוא מהן ולצטט מהן כמעט בכל מקום. אך לעומת זאת, אירכוב אלקטרוני הגיוני יותר מבחינת מקום איחסון. זוהי גם דרך הגיונית לבחון גרסאות קודמות של העבודה על מנת לבחון את תהליך העבודה (בחינה של ציונים שניתנה במהלך העבודה אינה מאפשרת לעשות זאת בצורה יעילה).
יחד עם זאת, מומלץ לשמור גרסא מודפסת של הגרסה האחרונה של העבודה במקרה שהגרסא האלקטרונית נפגמת.
2.עודדו את התלמידים לאחסן גרסאות שונות של עבודתם משלב הטיוטא לשלב הסופי
3.כתבו הערות במחברת הציונים תוך הסתובבות בכיתה
במחברת ממשית או אלקטרונית, תעדו את רשמיכם בזמן שאם מסתובבים בכיתה, מתבוננים בעבודתם של התלמידים, מאזינים ועונים לשאלותיהם ומקשיבים לדיונים שלהם.
למשל, שימו לב אם לתלמיד יש תפיסה מסוימת שמשתנה או מתגמשת לאחר שיחה עם עמיתיו, או תלמידים המגישים עזרה לחבריהם, כל העובדות האלה הן עובדות שקשה לכמת בציון בלבד. במילים אחרות, בעזרת מחברת הציונים שלכם אתם מספרים
סיפור.
4.דונו בנושא העבודה עם התלמידים, שאלו אותם שאלות מאתגרות ורשום לפניכם הערות לגבי תגובותיהם במחברתכם
למעשה אי אפשר לדעת מה התלמידים יודעים או הפנימו בלי לאלץ אותם לצאת ממערכת הנסיבות הנוחה שבה הם נמצאים. כך ניתן להעריך את השינויים ברמות הבנתם.
5.שימו לב להקשר
אם תלמידים מציגים בפניכם עבודתICT  שאותה הם יצרו בתחומי דעת אחרים, בקשו מהם או מהמורה שלהם, מידע לגבי ההקשר שבו העבודה נעשתה. גליון אקסל בעל מראה מרשים יכול להיות מטעה. אולי התלמידים רק העתיקו את הנתונים מהלוח?
מסקנה (של טרי פרידמן)
רוב הדברים שנכתבו כאן, הם בעיקר איסוף של מידע אנקדוטי וכזה הוא נראה פחות אובייקטיבי מציון. למרות זאת, אי התאמה בין המידע הזה ובין הציון דורשת בדיקה נוספת.
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?
yyya