הכותבים רואים בארוזיה בהתפתחות מקצועית מתמשכת של מורים כפי שקורה בתקופה זו באנגליה תהליך שלילי ומשתמשים לגבם במונח (קיצוני למדי) – "ונדליזם". משמעות החיסכון בכסף ובזמן בהקשר של צמצום השקעות בהתפתחות מקצועית ובקליטת מורים חדשים הוא קיומם של רווחים מסוימים לטווח הקרוב והפסדים – לטווח הרחוק יותר. ה"וונדליזם החינוכי" הזה בא לידי ביטוי באנגליה בשלוש רמות: רמת המדיניות, רמת בית הספר ורמת המורה. "ונדליזם" ברמת המדיניות – תקציבים שיועדו להתפתחות המקצועית מתמשכת נטמעים בתקציבים הכלליים של בתי הספר. בתי ספר מסוימים אינם מתקציבים אף את המורים המתחילים (באנגליה). תקצוב למורים בשנתם השנייה והשלישית, תקציבים למחקר, מימון להתפתחות מקצועית בינלאומית ולתמיכה במורים בשנה הרביעית והחמישית, כל אלה נעלמו כמעט כליל (. Bubb, S. Earley, P).

המחקר המוצג במאמר בחן את ההשפעה של פרקטיקה פדגוגית המדגישה טיפוח של קהיליית למידה בקורס אחד על תמיכה במורי מורים ועל קידום עיסוקם במחקר ופיתוח זהותם כחוקרים (מדובר במסגרת לימודים לדוקטורט של מורי מורים באוניברסיטה). כל אחד מהלומדים בקורס התבקש ליצור מערך חקר (enquiry) לנושא לפי בחירתו. המחקר שהוצג מראה כיצד באמצעות אינטראקציה חברתית עמיתים מפתחים הבנות של התהליך והמשמעות של מחקר חינוכי. בעודם מנסים להשיג מטרות מחקר דומות במסע הלמידה האישי שלהם הם מצליחים לקדם את ההבנה מהו טבעו של מחקר ולהרחיב את זהותם כחוקרים. נראה שהתפתחות של זהות מקצועית כמורה מורים וכחוקר היא עניין של טרנסקציה ( Transaction) ולא של מסירה (Transmission) (Kennedy, 2005), היא עניין בעל מורכבות סובייקטיבית ודינאמית ולא טכני (Dunne et al., 2005) והיא עניין שיש בו תשומת לב רבה יותר לתהליך מאשר לתוצר הסופי ( McGregor, D., Hooker, B., Wise, D., & Devlin, L).

מטרת המאמר לבחון דרכים שבהן מורי בתי ספר ומורי אוניברסיטאות משתפים ביניהם פעולה. המחקר שואף ליצור מסגרת תיאורטית של מרחב הלמידה שנוצר בשותפויות והוא מבוסס דגם על ניתוח השיח הפדגוגי של ברנשטיין (Bernstein, 1999,2000). כל אחד משני המקרים שנחקרו מייצג דרכים שונות שבהן מורים וחוקרים באוניברסיטאות יכולים לעבוד יחד. המסקנה המרכזית היא שאינטראקציות ביניהם אפשרו פיתוח והעברה של רעיונות, מומחיות ויידע בין שתי מערכות – בית ספרית ואוניברסיטאית, בדרכים רב-צדדיות שאפשרו את קיומה של למידה מקצועות בשתי הקבוצות. השותפות והאינטראקציות המתקיימות בה והקישור בין מעשה ומחקר ובין מורים לבין אנשי אקדמיה, סיפקה אתר הן להפקה והן ליישום של ידע. אינטראקציה זו יוצרת הזדמנות ללמידה ולהתחדשות פדגוגית וקוריקולרית בבתי הספר כמו גם למחקר על צורות משתנות של פדגוגיה ושל קוריקולום.

מטרת הספר לסייע למורה בפתרון הדילמות המטרידות אותו, בנוגע לנושאים מחיי היום יום בכיתה. אין בכוונת הספר לעודד את המורה לקבל את הידע המוצג בספר כ"תורה מסיני". חשוב שהמורה יבדוק באיזו מידה הידע המוצג מתאים ל"הקשר" שלו, (לסיטואציה בה הוא נמצא), ורק לאחר השוואה זו, יוכל לשקול האם, מה וכיצד ניתן ליישם את הידע ל"מקרה" בפניו הוא עומד בכיתה. הספר מיועד למורים הרוצים להעשיר את "חוכמת המעשה" שלהם, הוא מכיל חלקים נרחבים של ה"ידע המעשי" של המורה, כפי שנאסף לאורך כעשר שנים, ממגוון רחב של "מורות מומחיות". גוף הספר עוסק ב"מפתחות למעשה ההוראה", בחלק זה מוצגות ה"דוגמאות החיות" של ה"ידע המעשי של המורה". אותן דוגמאות שנאספו מתוך התצפיות והשיח עם עשרות "מורות מומחיות", שהכשירו סטודנטיות להוראה בשדה במסגרת ה"התנסות המעשית". הספר צרור מפתחות להוראה מבוסס על חיבור לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה באוניברסיטת חיפה: רבר אורה, (2004) "תפיסת המושג ידע פדגוגי על ידי "אנשי התיאוריה" ו"אנשי המעשה" השותפים בהכשרת המורה", בהנחיית פרופסור מרים בן פרץ .

חקר תהליך השיפוט של בודקי הבחינות הוא תחום מוזנח למדי במחקר החינוכי בכלל ובמחקרי הערכה בפרט. לכן, מחקרה המאלף של Victoria Crisp על תהליכי השיפוט של בודקי בחינות באנגליה יש בו כדי לתרום רבות להבנת תהליכי ההערכה והמגבלות הקוגניטיביות שלהן. במחקרה האיכותני ניתחה Victoria-Crisp את תהליכי השיפוט של 6 בוחנים מיומנים בתחומי הגיאוגרפיה. שיטת המחקר התבססה על זיהוי קוגניטיבי של תהליכי השיפוט כפי שביטאו זאת המורים הבוחנים/בודקי הבחינות בקול רם. ממצאים ראשונים מצביעים על כך שתהליך מתן הציון הוא הרבה יותר מורכב מאשר היה ידוע עד כה ויש חשיבות להבנייתו הנכונה והמאוזנת. הניתוח הקוגניטיבי זיהה את דפוסי ההתנהגות המעריכה של הבוחנים ובעקבותיו הוצע מודל אפשרי להערכה נכונה ומתן ציונים ע"י מעריכי בחינות. ( ד"ר Victoria-Crisp היא המומחית המובילה באנגליה להיבטים פסיכולוגיים של תהליכי הערכה, היא המדענית הראשית של Cambridge Assessment) .

המאמר הוא סקירה מנתחת של מחקרים העוסקים בנושא יעילות ואיכות ההוראה. מהם התנאים הבית-ספריים המשפיעים על יעילות ההוראה? – המאמצים להיטיב את ההוראה ואת הישגי התלמידים בעיקר בבתי ספר באוכלוסיות חלשות במיוחד דורשים, בין היתר, התמקדות בתנאי העבודה של המורים ובהם: העסקת מורים המלמדים בתחום ההתמחות שלהם, זמן פנוי לעבודה עם עמיתים, נגישות ללמידה, לחומרי למידה ולטכנולוגיה וקבלת משוב מסייע על ההוראה. בתי ספר שהתאפיינו בהוראה איכותית היו בעלי מחויבות קבוצתית ללמידת תלמידים במסגרות קולבורטיביות, שהעדיפו עבודת מורים שיתופית ולא אינדיווידואלית, ושההנחה היא שניתוח, הערכה וניסוי בתיאום עם עמיתים הם התנאים הטובים ביותר שבהם מורים מתקדמים. כפי שנראה כלי הערכת יעילות ההוראה הקיימים היום הם פחות מהימנים לשיפוט המורה הבודד מאשר להערכה של כיתות ובתי ספר שלמים. דגש יתר על מבחנים מתוקננים (Standardized tests) להערכת תלמידים ומורים מסתכן בהתמקדות רבה מידי בהגדרה צרה של כשירויות בסיסיות על חשבון ההתפתחות הנדרשת ממורה ומלומד במאה ה-21. להגדרת יעילות הוראה יש צורך בכלי הערכה חדשים ובתהליכים שיאפשרו איסוף של מדידות רבות של צמיחה אקדמית לאורך זמן ( Barnett, B).

המאמר מדווח על תוצאות מחקר בשאלה הבאה: כיצד שותפים לתוכנית חונכות שהאוניברסיטה יזמה תופשים את מושג החונכות? לצורך המחקר רואיינו זוגות של חונכים ומונחים ושלושה מורים מהאוניברסיטה . המורים היו מ- 10 בתי ספר שונים שקיימו, כל אחד את תוכנית החונכות בצורה ייחודית. לכל התוכניות היו שני מרכיבים משותפים: 1) עבודה של מורה מנוסה עם מורה מתחיל על אוריינטציה כללית בבית הספר והכרת חובות מנהליות והוראתיות; 2) מתן אפשרות להתפתחות מורה מתמשכת ע"י קיום אינטראקציות. ממצאים מן המחקר: א.החונכות מקדמת למידה של המורה המתחיל – לתפישת כל הנשאלים ההיבט ההתפתחותי מרכזי לתהליכי חונכות. ב.החונכים ומורי-המורים הדגישו את ההיבט ההקשרי של החונכות, אם כי מזוויות ראייה שונות לגבי מה שצריכים להיות מאמצי החונכות המרכזיים; המורים המתחילים המונחים הדגישו ביותר את ההיבט של היחסים במסגרת החונכות ( Lai, E).

שנת העבודה הראשונה בהוראה היא תקופה קריטית לצמיחה מקצועות ולהתפתחות המורה הדורשת תמיכה רגשית ופדגוגית ממורה חונך מנוסה. כדי להיענות לצרכים אלה בתי ספר ומחוזות רבים בארה"ב פיתוח תוכניות קליטה למורים מתחילים. מחקר זה בחן התנסויות של 20 מורים מתחילים בתוכנית קליטה בשנים 2008- 2006. הכלים לאיסוף הנתונים היו: ראיונות טלפוניים, שאלונים וראיונות אישיים (Rikard, L.G., & Banville, D. ).

טענת המאמר היא שלמרות מאמצים רבים יש סיכון של איבוד השגת המטרות האמתיות של שימוש בהערכה מעצבת. לדעת הכותבים הבעיה טמונה בהנחה השגויה אך המקובלת שהערכה מעצבת היא סוג ייחודי של כלי מדידה , ולא – תהליך התומך ומקדם הוראה ולמידה. הבחנה זו היא הבחנה קריטית לא רק לצורך ההבנה כיצד פועלת ההערכה המעצבת, אלא גם למימוש ההבטחה הטמונה בה לתלמידים ולחברה ( Heritage, M).

המאמר מתאר מחקר הערכה של תוכנית הכשרה מחודשת שבנו החוקרים. נעשה ניסיון לברר מה מרכיב את המושג "איכות" וכיצד המעורבים בתוכנית המוצעת מבינים מהי "הוראה איכותית". איסוף הנתונים התבסס על ראיונות עם מדגם של בוגרי התוכנית בארה"ב שהשתבצו לעבודה בבתי ספר יסודיים, של מנהלים ששכרו אותם לעבודה ושל קובעי מדיניות , זאת כדי לברר אם ההכשרה שניתנה כללה כשירויות הוראה מרכזיות שכל מורה זקוק להן כדי להיות מורה איכותי, ולבחון את העמדות בנושא. כל הנשאלים התייחסו להיבטים שונים של התוכנית ושל הקורסים שהוצעו בה. מה ניתן לעשות בהכשרת מורים כדי להכשיר מורים איכותיים? על תוכניות ההכשרה לסייע למורים לפתח בסיס תיאורטי ופדגוגי חזק עליו יוכלו להישען בעומדם מול לחצים, גם ברמה ארצית, של סביבות עבודה המכתיבות, מדגישות ומעדיפות מבחנים והישגים, תוכניות לימודים מסוימות, תכנים ואסטרטגיות ( Lesley, M., Gee, D., & Matthews, M ).