המחקר בדק, באמצעות מערך אקספרימנטלי, את ההשפעות של תוכנית התפתחות מקצועית למורים בהוראת מתמטיקה על הידע ודרכי ההוראה שלהם ועל למידת תלמידים. התוכנית התבססה על סדרה של מודולות בווידאו שתוכננו כמענה לצרכים של מורים כפי שעלו ממחקר שנערך בנושא. מטרת החוקרים הייתה להרחיב את ידע התוכן ואת הידע הפדגוגי של המורים בדרך שתשפיע על שיפור ההוראה והלמידה. שאלת המחקר: עד כמה ובמה התוכנית הייתה אפקטיבית והיכן נכשלה? במחקר השתתפו 59 מורים למתמטיקה בכיתות ו' מבתי ספר בעלי השיגים נמוכים. המורים חולקו באופן רנדומלי לקבוצת ניסוי (33 מורים) ולקבוצת ביקורת(26 מורים). תוכנית ההתערבות היתה דו-שנתית; המאמר מציג תוצאות מחקר שנערך לאחר שנה אחת ( Santagata, R., Kersting, N., Givvin, K.B., & Stigler, W ).

המחקר המוצג במאמר זה מתבסס על עבודות חוקרים שעסקו בלמידת מורים במסגרות מקצועיות (Cochran-Smith, 2001, Darling-Hammond, 2001,2001, Lunenberg et al 2007). הוא מציג עדויות נוספות המראות כיצד תוצרי תוכנית ניתנים לשימוש בהערכה של הלמידה עצמה ושל יעילות התוכניות. המחקר נערך במהלך שלוש שנים ובדק ממצאים מסוימים בתוך ובין שלושה אשכולות של מורים מנוסים לומדים, כדי לבחון את השינויים בלמידה שלהם. הוא נערך בתוכנית ללימודי תואר שני בקולג' אוניברסיטאי לחינוך בארה"ב ( White, C.S., Fox, R.K., Isenberg, J.P., & Mason, G).

מחקרים רבים בחנו את החשיבות של יחסי הגומלין בין התלמידים והמורה להתפתחותם של הילדים. אולם, הרבה פחות ידוע לגבי האופן שבו יחסים אלה משפיעים על החיים האישיים והמקצועיים של המורים. סקירה זו שוקלת את החשיבות של יחסי הגומלין בין התלמידים והמורה מבחינת רווחתם הנפשית של המורים ובריאותם החל במודל הטרנסקציונלי של לחץ והתמודדות של לאזארוס (Transactional Model of Stress and Coping of Lazarus) מ-1991. בהתבסס על תיאוריות של יחסים בינאישיים, הונח שלמורים יש צורך בסיסי בזיקה לתלמידים בכיתתם ( Jantine L. Spilt, Helma M. Y. Koomen and Jochem T. Thijs).

ספר זה מציע הדרכה למרצים המעורבים בלמידה מקוונת ביצירה וביישום של פורטפוליו מתוקשב ( תלקיט מקוון ) עם הסטודנטים שלהם. הספר מסייע למרצים להעריך את הצרכים של הסטודנטים שלהם כאשר הם מתכננים ומיישמים תכנית פורטפוליו מתוקשבת אסטרטגית ומקיפה התפורה לצרכים אלה. בנוסף, הספר מאפשר למרצים לראות כיצד ניתן להשתמש בתכניות כאלה כדוגמא להתפתחות האקדמית האישית והמקצועית שלהם. זהו משאב חיוני עבור כל מרצה או סטודנט המעורבים בלמידה מקוונת והמעוניינים להשתמש בפורטפוליו מתוקשב ככלי למידה והערכה ( Tracy Penny Light, Helen L. Chen, John C. Ittelson).

לפי רפורמת "עוז לתמורה" בבתי הספר התיכוניים, מחצית מהמורים יקבלו מענקי הצטיינות שהיקפם מבוסס על מדדי הערכה של הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך. עיתון "כלכליסט" יצא לבדוק איך בונים מדד כזה והאם הוא באמת ישקף מיהו מורה טוב. סעיף המצוינות החדש מעורר דאגה בקרב המורים. יובל סרי, מחנך ומורה לפיזיקה ומחשבת ישראל בתיכון זיו בירושלים, אומר " ש"אי אפשר להחיל על מערכת החינוך תובנות שקיימות בחברות כלכליות. לטענת סרי, איכות ההוראה תיפגם גם משום ש"כיום יש פלורליזם של דעות במערכת, ובעקבות הניסיון לקבל מענק הצטיינות ייווצר מצב שכולם יישרו קו עם עמדת המנהל משום שיפחדו מפגיעה במענקים. בנוסף, מורים לא ירצו לקחת על עצמם לימוד בכיתות חלשות כי זה יפגע במדדי ההצלחה שלהם".

לאורך השנה כולה יכולים תלמידי בית הספר הניסויי הפתוח בחיפה לעיין בקלסר שבו מרוכזים דפי ההערכה שלהם, שמונח דרך קבע על מדף בכיתה. בבית הספר המתמקד בנושאי מנהיגות , מעורבות ומחויבות חברתית , החליטו לוותר על התעודות המסורתיות ולהחליף אותן בחוברת הערכה גדושת מידע, שאת חלקה יוצרים התלמידים, במשוב על עצמם ועל חבריהם. לפני כחודשיים קיבל כל תלמיד , מלווה בהוריו, את חוברת ההערכה שלו מהמורה. לדברי סגנית המנהלת , אורלי דמבינסקי, המטרה היא להגיש לתלמיד הערכה משקפת אך לא מתייגת, שתצביע על התפתחות ועל כיוונים מעשיים להמשך. חלק מהקלסר, למשל, מוקדש לאוסף עבודות שיכול להדגים מיומנויות וכישורים שהתלמיד רכש ".

יש עדויות רבות לכך שמכל משאבי בית הספר למורים ההשפעה הרבה ביותר על הישגי התלמידים. ניתן לטעון שלמנהלים תפקיד חשוב ביותר בהבטחת הוראה מצוינת בבית הספר. לדרכים שבהן מנהל מקבל מורים, משבץ אותם, מעריך ומספק הזדמנויות לצמיחה מקצועית השפעה רבה על איכותם. מאמר זה מכיל דווח של ממצאים מרכזיים של מחקר שכלל 30 מנהלים בשתי מדינות בארה"ב. השאלות היו: (1) מה השפיע על דרך מילוי תפקידי הקבלה, השיבוץ, ההערכה והפיתוח המקצועי? (2) אילו אילוצים והזדמנויות השפיעו על הדרכים שבהם בוצעו תפקידים אלה? (3) האם ההקשר משפיע על כך? ( Donaldson, M.L) .

באירופה יש עניין הולך וגובר בהערכת היכולות של מורים לעתיד החוצות את תכנית הלימודים, במיוחד לאור הצלחת הרפורמות בהכשרת מורים בשווייץ. באוניברסיטת ציריך להכשרת מורים, הסטודנטים לעתיד שלא היו בעלי ההכשרות הפורמליות נדרשים לעבור מספר בדיקות ומבחן, הידוע כ"מרכז הערכה" ('assessment centre'). המטרה של מרכז ההערכה היא להתאים בין היכולות והאינטרסים של הסטודנטים לדרישות האוניברסיטה. מחקר אורך מעריך כעת את תוקף הניבוי של מודל הבחירה של היכולות השוכן בבסיס מרכז ההערכה. מחקר זה מציין שהסטודנטים להוראה שקיבלו ציונים גבוהים במרכז ההערכה לא רק שהיו צפויים יותר להצליח במקצוע ההוראה לאחר שנת לימודיהם הראשונה אלא גם נתפסו על-ידי החונכים שלהם כמורים מתאימים יותר לאחר השנה הראשונה של פעילות ההוראה שלהם ( Christine Bieri, Patricia Schuler).

במאמר מוצג חלק ממחקר רחב שעסק בקשר בין קהיליות בית-ספריות לבין קליטת מורים מתחילים בהן ("("teachers of promise. שנות העבודה הראשונות של המורים הן קריטיות, והזנחת תחום זה עלולה לעלות במחיר כבד (Donaldson, 2005,Goodlad & McMannon, 2004 ) , במיוחד בחיזוק תופעת הנשירה מן המקצוע. הדיון בספרות המקצועית הרלוונטית מתמקד בתפקיד המקצוע בתמיכה בלמידה ובהתפתחות של מורים במהלך הנתיבה המקצועית שלהם. בין היתר מצביעים חוקרים על החשיבות של יצירת תרבות בית-ספרית "נכונה" שיש בה קהילייה מקצועית תומכת, סביבות עבודה מאתגרות אינטלקטואלית וחברתית המבקיעות מבעד לתחושת הבידוד של המורה(Nieto, 2003), במיוחד זו של המורה המתחיל (Lovett, S., Cameron, M ).