הניסוי בהערכת מורים בישראל נכנס לשנתו השנייה. מנהלים מעריכים מורים באמצעות כלי הערכה שפיתחה ראמ"ה. מקצוע ההוראה עומד על ספו של שינוי יסודי .מיכל בלר, חגית הרטף, עפרה רטנר-אברהמי, מציגות את ההיערכות במאמר שהתפרסם בדצמבר 2011 בכתב העת "הד החינוך" "הנה זה בא : המודל החדש להערכת מורים בישראל". במאמר זה נסקור בקצרה מגמות בתהליך הערכת מורים בעולם ונתאר את תהליך פיתוחו של הכלי להערכת מורים בישראל, את השלבים המרכזיים בתהליך הערכת המורים שהחל לפעול השנה בבתי הספר בישראל ואת הממצאים העיקריים מתכנית ההרצה (פיילוט) של תהליך הערכת מורים בשנת תש"ע. ( מיכל בלר, חגית הרטף, עפרה רטנר-אברהמי).

דוח שפורסם באוהיו ומבוסס על ראיונות עם 1,400 מורים מלמד כי המורים במדינה מוטרדים משיטת הערכה חדשה הצפויה להיכנס לתוקף בעוד כשנתיים. על פי השיטה המוצעת יגדל חלקם של הישגי התלמידים בהערכת המורה. סוכנות הידיעות איי-פי מדווחת שהמורים אינם חולקים על העובדה שהישגי התלמידים הם מדד רלוונטי להערכתם, אך מטילים ספק ביכולתם להוות הערכה הוגנת לביצועיהם. לטענת רבים מהם, שיטת ההערכה מוטה משיקולים אישיים. מורים אינם מקבלים כיתות שוות באיכות תלמידיהן, ומנהלים יכולים לקבץ כיתה בעייתית כדי למנוע הצלחה ממורה שההנהלה רוצה בהרחקתו. המורים טוענים שמערכת מקיפה לשיפור הלימודים במדינה חייבת לכלול גם שיטת הערכה תקפה ואמינה של מנהלים ובעלי תפקידים מנהלתיים בבתי הספר ובמחוזות החינוך.

המושג החדש שמאפיין בשנים האחרונות את עבודת הצוות בבתי ספר תיכוניים בארה"ב , אירופה ואוסטרליה הוא PLN . הכוונה ל Online Professional Learning Network, כלומר קהילה מקוונת בית-ספרית של סגל המורים בביה"ס המשמשת כמקור לחילופי ידע פדגוגיים ולתמיכה הדדית של סגל המורים בביה"ס . קהילות מקוונות פעילות כאלו מצליחות להפחית את בדידותו של המורה המקצועי , להעצים אותו בתובנות של עמיתיו להוראה ולתת לו מקור השראה. לא בכל המקרים קהילה מקצועית מקוונת בית-ספרית מצליחה. צריך לדעת כיצד לגבש אותה , לנהל אותה ולהפוך אותה למסגרת פעילה ותומכת כל הזמן. בתי ספר נעזרים ביועצים חיצוניים וגם בעצות הניתנות בספרו המועיל של Robin Thompson .

מאמר זה מספק סקירה איכותנית שיטתית של הספרות המחקרית לגבי הערכה מעצבת מקוונת (Online formative assessment ) בהשכלה הגבוהה. כסקירה נרטיבית אינטגרטיבית, השיטה המיושמת בסקירה זו הובילה לחיפוש שיטתי, סקירה וכתיבת סקירת ספרות זו כדי להפגיש בין הנושאים העיקריים לבין ממצאי המחקר בתחום זה. המחברים יישמו קריטריון תמטי איכותני בבחירת הספרות ובסקירתה, שמתוכה הם התמקדו בזיהוי נושאי הלבה המרכזיים למונח הערכה מעצבת ובניתוחם תוך התמקדות ביישום של הערכה מעצבת בתוך ההקשרים משולבים (blended) ומקוונים. טכניקות שונות זוהו עבור הערכה מעצבת מצד האינדיבידואל, העמיתים והמורה. רבות מטכניקות אלה מקושרות לכלים מקוונים כגון: כלי חקירה של בחינה עצמית, פורומים לדיון ותלקיט מקוון ( Gikandi, J. W.; Morrow, D.; Davis, N. E).

הספר "תזמור של למידת חקר" ("" Orchestrating Inquiry Learning") פונה לאתגר העיקרי לגבי כיצד לתמוך בתהליכים של למידת חקר בתוך הכיתה ומחוצה לה. הספר טוען שתמיכה טכנולוגית, המזווגת עם תכנון מתאים של הפעילויות ועם ניהול סביבת הלמידה, יכולה לאפשר התנסויות אותנטיות ורלוונטיות באופן אישי של למידת חקר. האוסף הערוך הזה כולל פרקים ששולבו בזהירות יחדיו לראשונה; הפרקים מתייחסים ללמידת חקר ולתזמור של הלמידה (Littleton, Karen, Ed.; Scanlon, Eileen, Ed.; Sharples, Mike, Ed).

המחבר , רכז מחשב בבית ספר בריטי, חושב שתהליך ההערכה בתקשוב חינוכי בביה"ס צריך להיות כזה: שלצוות יהיה קל להשתמש בו; לא ידרוש עבודה רבה מדי!; התהליך יהיה פרוש באופן כזה שהילדים ייכללו בתהליך ההערכה ויידעו מה הצעדים הבאים שלהם; והתהליך יהיה גמיש, כך שאנחנו יכולים לאמץ אותו לתחומים שונים של ICT כאשר אנחנו משבצים אותו בתוך תכנית הלימודים. המחבר מציע שימוש בתגים כאמצעי להערכת הישגי הילדים בלימוד מיומנויות הנדרשות לפי תכנית הלימודים הלאומית.

מדינת ישראל תצטרף למבחנים הבינלאומיים TALIS ו-PIAAC להערכת מורים. כך הודיע שר החינוך גדעון סער למזכ"ל ה-OECD, אנחל גורייה, בפגישתם האחרונה. TALIS הוא סקר מקיף בנושא מורים הוראה ולמידה. נושאי הסקר כוללים בין השאר תפישות ופעילויות של מורים, תנאי למידה והוראה והערכות מורים. המחזור הבא ייערך בשנת 2013. PIAAC הוא סקר נרחב המבקש לעמוד על ההבדלים בקרב אזרחי המדינות בני 60-16 מבחינת יכולת, הצלחה כלכלית וחברתית והערכה של תרומת מערכות החינוך והכשרה מקצועית לחיים. המחזור הבא ייערך בשנת 2011. הכוונה לקיים את בחינות ההערכה עוררה מורת רוח בקרב מומחים לחינוך, הטוענים כי הכוונות הטובות עלולות להתברר כהרסניות למערכת החינוך. נשיאת המכללה האקדמית בית ברל ויו"ר ועד ראשי המכללות לחינוך, פרופ' תמר אריאב, אומרת כי מדובר בנושא רגיש שעלול לגרור תוצאות בלתי צפויות: "שכר המורים ברוב מדינות ה-OECD גבוה יותר מבישראל, וממוצע התלמידים בכיתה נמוך משמעותית, ולכן יש מדדים המתאימים ל-OECD אך לא מתאימים לישראל". כמו כן , מוצגת בסקירה עמדתו הביקורתית של פרופסור ברלינר , מבכירי המומחים לפדגוגיה והכשרת מורים בארה"ב.

מאמר זה מבוסס על הרצאה ביום עיון אשר נערך ב 15.3.2005- במכון מופ"ת.יום העיון ועסק בנושא "מחקר – הלכה למעשה: יחסי גומלין בין מחקר לשדה", וכותרת ההרצאה של פרופסור דרורה כפיר הייתה "מחקר, הערכה ומדיניות החינוך". המאמר פורסם עתה בדפוס ( 2011 ) בקובץ המאמרים החדש "הערכה כתהליך מכוון". פרופסור דרורה כפיר מבקשת לטעון כי ראוי להם למעצבי המדיניות, למנהלים למיניהם ולאנשי הביצוע בתחום החינוך להקשיב לנתונים שאנשי המחקר וההערכה משמיעים באוזניהם. על תובנותיהם של אנשי המקצוע להוות חלק, ואפילו חלק חשוב, ממערך שיקולי הדעת. ראוי לה לחברה ולשופריה לחייב את ראשי המערכת לנהוג כך, מאחר שהאחרונים אינם עושים זאת.

איכות המורה נמצאת במרכז הדיון הציבור והחינוכי כיום, כשקריאות לרפורמה של תוכניות להתפתחות מורים נשמעות לרוב. אין מחסור בפעילויות הנענות לקריאות מסוג זה. יש תוכניות רבות של הכשרה, קליטה והתפתחות מקצועית, השונות זו מזו ומציגות מגוון גדול, או כדברי הכותבים קרנבל, של אפשרויות. אולם אפשרויות אלה קיימות במערכת (או בלא-מערכת) שהקוהרנטיות בה נמוכה. במאמר הכותבים מתארים ממדים בהם ניתן לבחון את השונות העומדת בפני מחנכים ומנסים להציע דרכים לשינוי השיטה, להיענות למבקרים ולהציג מערכת התנסויות מקצועית קוהרנטית עבור מורים כדי לשפר את ההוראה ( Wilson, S., Rozelle, J.J., & Mikeska, J.N).