הערכה היא צורך חיוני במערכת החינוך (וגם במערכות אחרות). הערכת תלמידים משמשת לאבחנת מצבם, לבחינת התקדמותם או נסיגתם, לאבחון בעיות המצריכות טיפול ולשיפור מצבם הלימודי. אולם, האם ראוי שמבחנים יהיו הדרך היחידה או העיקרית, להערכתם של תלמידים? האם אין בהם מרכיב חזק ומודגש מדי של איום על התלמידים? האם אין בהם כדי להטיל מורא על המורים עצמם, באשר גם הם עצמם נבחנים? האם אין באיום כזה להחליש מוטיבציה במקום לחזקה? ( יורם אורעד) .

הערכה היא חלק בלתי נפרד ממערכת החינוך בכלל וממעשה ההוראה בפרט. למרות זאת, בכל הוועדות שדנו בהרחבה בתהליכי הכשרת המורים ובמה שמורים צריכים לדעת, לא דנו כלל בהערכה – לא בהערכת המורים את תלמידיהם ולא בהערכת המורים את עבודת עצמם. זה היה המצב עד שהוקם "כוח המשימה הלאומי לקידום החינוך" המכונה "ועדת דוברת". למסקנות ועדת דוברת היו שתי השלכות מעשיות: הקמה של רשות ארצית למדידה ולהערכה (ראמ"ה), והחלטה לשלב רכז הערכה בכל בית ספר בישראל. אולם, מבדיקה של הנעשה בתחום של הכשרת עובדי הוראה, מתברר שאין חשיבה מערכתית ואין מדיניות באשר לידע המקצועי הנדרש למורים בנושא הערכה (מירי לוין-רוזליס, 2012).

מטרתו של מאמר זה היא לסקור את המחקרים שנעשו בעבר כדי לסייע למחנכים לקבל החלטות מודעות יותר כאשר הם מבססים את תהליכי הניתוח של הווידאו שלהם. סקירה זו כוללת 63 מחקרים שבהם המשתתפים הקליטו את עצמם מלמדים, בחנו את הדרך ההוראה שלהם בווידאו ועשו רפלקציה לגבי הביצוע שלהם. במאמר נידונים מספר ממדים של ניתוח וידאו שהשתנו על פני מחקרים שנעשו בעבר (Tripp, T., & Rich, P., 2012).

הרצאתה של ד"ר מירב אסף במכון מופ"ת בנושאי הערכה בסביבה מתוקשבת שיתופית. ההרצאה דנה בנושאים הבאים : מה יש להעריך, כלים לאיסוף נתונים, דוגמאות למחוונים להערכת השיח, דוגמא למחוון להנחיית הערכת עמיתים ( הקורס "אוריינות ומידענות דיגיטאלית" ), דוגמא לעבודה שיתופית ( הקורס "למידה והוראה עם טכנולוגיה") , דוגמא למחוון שפותח עם הקבוצה ( מירב אסף) .

המחקרים האמפיריים המעטים שבדקו את ההשפעה של חונכות מורים לאחר שנת חונכות מצביעים על תוצאות מאכזבות בהקשר זה (Glazerman, et al., 2008, Isenberg et al., 2009).). המחקר המוצג במאמר עוסק בסיוע למורים מתחלים ללמוד לנהל דיונים כיתתיים מבוססי-טקסט לקידום חשיבה מסדר גבוה. במחקר נבחנה תוכנית התערבות לתמיכה במורים מתחילים בפיתוח כישור הוראתי זה במטרה לברר אם מיקוד החונכות בכישורים ספציפיים וחשובים של הוראה איכותית משפיע על מה שקורה בכיתה ( Stanulis, N.R., Little, S., & Wibbens, E.) .

הגישה של תכנית המתוארת במאמר דורשת מהמורים בגרמניה לשפר את ההוראה שלהם, בדרך של שיתוף פעולה ובהתייחסות לתחומים של בעיות חינוכיות בכיתה. פותחה תפיסה של יומן עבודה צוותי כדי לכוון את שיטת יומן העבודה כשיטה ואמצעי לתמיכה בהערכת ההתפתחות המקצועית של מורים. קבלת השיטה על ידי המורים, הינה, תנאי מקדים ומרכזי לשימוש מוצלח ביומן העבודה. לכן השיטה העיקרית שנחקרה במאמר זה, הייתה, איך המורים העריכו את יומן העבודה הצוותי ( Friedrich, A., Ostermeier, C., Diercks, U., Krebs, I., & Stadler, M).

בסקירה זו מתואר מחקר הערכה, אשר נערך בשנת תשע"א במערך מרכזי הפסג"ה (פיתוח סגלי הוראה) בישראל. מטרתו הייתה ללמוד על אפיונים מרכזיים של היבטיים ניהוליים וארגוניים בפעילותם של מרכזי פסג"ה לאור שינויים בנהלים ובתהליכים בפיתוח המקצועי של מורים, שהתוותה רפורמת "אופק חדש"-שינויים שהשפיעו מיד על אופי הפעילות של מרכזי פסג"ה ועל היקפה (שלומית אבדור , 2012).

המאמר עוסק בשאלת הקשר בין מחקר ומעשה ובשאלת החשיבות של בסוס התמקצעות של מורים גם על ממצאי מחקרים חינוכיים. העניין של המורים לאורך זמן בלמידת תלמידים דורש שהמתכשרים ילמדו כבר מראשית הדרך כיצד תוצאות מחקרים עשויים לסייע להם בכך. בהתאמה, התמקדות מורים בממצאי מחקרים עשויה להפכם לצרכנים ביקורתיים של חומרים אלה ולתורמים לשאלות חשובות. קשר מקצועי בין מחקר לבין פרקטיקה דורש שהחוקרים והמורים ידברו באותה שפה, שכן שני אלה הם שני צדדים של אותו מטבע (Van Velzen, J.H ).