-
מאמר מלא
סינגפור בוררת בקפידה צעירים מן השליש העליון של מסיימי התיכון, צעירים שהממשלה מעוניינת במיוחד למשוך להוראה, ומציעה להם מלגה חודשית המתחרה בשכר החודשי שיוכלו להרוויח כבוגרים טריים בתחומים אחרים. בתמורה, הם נדרשים להתחייב לעבוד בהוראה במשך שלוש שנים לפחות. יכולת אקדמית מצוינת היא תנאי הכרחי, כמו גם מחויבות למקצוע ולעבודה עם אוכלוסיות תלמידים מגוונות. העניין בהוראה נזרע בשלב מוקדם באמצעות התמחויות בהוראה לתלמידי תיכון.
-
מאמר מלא
מורים באוסטרליה עובדים במבנה קריירה שמורכב משניים עד ארבעה שלבים, עם מדרגות שכר שנתיות בתוך כל שלב. באנגליה ובוויילס הושקה ב־1998 דרגת קריירה חדשה – מורה בעל מיומנויות מתקדמות (AST) – שנועדה לספק מסלול קידום חלופי למורים שרוצים להמשיך ללמד בכיתות. אירלנד השיקה ארבע קטגוריות של משרות קידום: מנהל, סגן מנהל, עוזר מנהל ומורה אחראי. מורים מנוסים בקוויבק יכולים לעבוד כחונכים לפרחי הוראה. מורים מנוסים מדריכים ומנחים את פרחי ההוראה ומשתתפים בהכשרה ממוקדת.
-
מאמר מלא
המעבר מספרי לימוד לספרי לימוד ממוחשבים הולך ומתגבש בעולם ולאחרונה נערכים ניסיונות טכנולוגיים ופדגוגיים מעניינים על מנת לפתח ספר לימוד ממוחשב בתחומי דעת שונים . בהתאם לדו"ח 2011 Horizon, ספרים אלקטרונים נצפים להיות במרכז המגמה השלטת שמוסדות חינוך מאמצים אותם. המומחים סבורים כי בהיבט אחד יש לספרי הלימוד המקוונים יתרון מהותי והיא שאלת עדכון התכנים; התלמידים לא יצטרכו עוד להמתין בסבלנות עד שייצאו לאור ספרי לימוד מעודכנים כי ספרי לימוד מקוונים יכולים להתעדכן במהירות ע"י מערכות ממוחשבות מתקדמות באינטרנט. יחד עם זאת, סבורים המומחים כי פורמטים דיגיטליים אינם תורמים בהכרח לקריאה רציפה ונמשכת ( דזירה פז ועמי סלנט) .
-
לינק
בארה"ב ובאוסטרליה יש כיום הערכה רבה לתפיסות הפדגוגיות של Robert Marzano הידועות בשם : A New Taxonomy of Educational Objectives . יותר ויותר מכללות ואוניברסיטאות משלבות את המודל של מרז'אנו בתכנית הלימודים שלהם. הטקסונומיה של מרז'אנו מייצגת את אחת הניסיונות ( ויש עוד ניסיונות חשובים כגון הטקסונומיה של פרופסור דויד פסיג) ליצור עדכון או שינוי בטקסונומיה של בלום. הטקסונומיה של מרזאנו מורכבת מארבעה נדבכי ידע עיקריים החשובים ללמידה ופיתוח החשיבה.
-
תקציר
הערכה היא צורך חיוני במערכת החינוך (וגם במערכות אחרות). הערכת תלמידים משמשת לאבחנת מצבם, לבחינת התקדמותם או נסיגתם, לאבחון בעיות המצריכות טיפול ולשיפור מצבם הלימודי. אולם, האם ראוי שמבחנים יהיו הדרך היחידה או העיקרית, להערכתם של תלמידים? האם אין בהם מרכיב חזק ומודגש מדי של איום על התלמידים? האם אין בהם כדי להטיל מורא על המורים עצמם, באשר גם הם עצמם נבחנים? האם אין באיום כזה להחליש מוטיבציה במקום לחזקה? ( יורם אורעד) .
-
לינק
השדרוג של האתר החינוכי תקשוב דרום ( אתר משרד החינוך – מחוז הדרום) הוא מלאכת מחשבת מבחינת שימושיות ( useability) וניווט באתרי חינוך. המסכים הנגללים בכל תחום/מדור מקלים על ההתמצאות של הגולשים באתר ומאפשר מיקוד מהיר של התכנים הרצויים . כך לדוגמא כאשר מקישים על סימן ה+ של תחומי הדעת נפרסים בצורה מובחנת וברורה כל סוגי התכנים עפ"י תחומי הדעת וגם סולם הצבעים משתנה בהתאם. גם החיפוש באתר השתפר. כל חיפוש מניב ממצאים מתוך מאגר חומרי הלמידה, כאשר התצוגה מאד ברורה ומקצועית , כולל אפשרות שמירת הגדרות החיפוש.
-
לינק
כדי לבחון את האפקטיביות של סביבת הלמידה השיתופית, המחברים תכננו והשתמשו בשלוש סביבות הוראה שונות בקורס מסוים על פני שלושה סמסטרים שונים. בכל סמסטר עוקב נוצרה סביבה שיתופית יותר בכיתה עבור קורס נבחר. התוצאות הראו שכאשר סביבת הלמידה בכיתה הופכת לאינטראקטיבית יותר, איכות האינטראקציות בכיתה עולה והסטודנטים מבינים טוב יותר את החומר הנלמד (Zapatero, Enrique G; )Maheshwari,Sharad K; Chen, Jim, 2012).
-
לינק
מאמר זה מתמקד בתלמידים הלומדים בכיתה מקוונת, וכיצד לפנות לצורכיהם במאמץ לטפח חוויית למידה משביעת רצון יותר. תוך שימוש בהיררכיית הצרכים של מאסלו (1943) כמסגרת מושגית, מאמר זה בוחן כיצד ניתן לענות על צורכי התלמידים בקורסים מקוונים ברמות מרובות, החל בצרכים הבסיסיים ועד למטרה של מימוש עצמי (Karen L. Milheim, 2012).
-
לינק
הערכה היא חלק בלתי נפרד ממערכת החינוך בכלל וממעשה ההוראה בפרט. למרות זאת, בכל הוועדות שדנו בהרחבה בתהליכי הכשרת המורים ובמה שמורים צריכים לדעת, לא דנו כלל בהערכה – לא בהערכת המורים את תלמידיהם ולא בהערכת המורים את עבודת עצמם. זה היה המצב עד שהוקם "כוח המשימה הלאומי לקידום החינוך" המכונה "ועדת דוברת". למסקנות ועדת דוברת היו שתי השלכות מעשיות: הקמה של רשות ארצית למדידה ולהערכה (ראמ"ה), והחלטה לשלב רכז הערכה בכל בית ספר בישראל. אולם, מבדיקה של הנעשה בתחום של הכשרת עובדי הוראה, מתברר שאין חשיבה מערכתית ואין מדיניות באשר לידע המקצועי הנדרש למורים בנושא הערכה (מירי לוין-רוזליס, 2012).
-
לינק
הגדרת הזהות המקצועית של הסגל במכללות האקדמיות לחינוך הנה עמומה, וכך גם הדימוי שלהם בעיני קברניטי החינוך, בעיני הציבור ובעיני עצמם. המכללות הללו הנן מוסדות ייעודיים להכשרת כוח אדם להוראה, ועם זאת הן מוגדרות כמוסדות אקדמיים שתפקידם לעסוק גם במחקר וליצור ידע. מאמר זה בוחן את ההתייחסות הבלתי עקבית להזות המקצועית של הסגל האקדמי במכללות האקדמיות לחינוך. המחברות מביאות דוגמא מתחום הרפואה לגבי בעייתם של מורים-רופאים באשר לזהותם המקצועית. ומציעות לבסוף דרכים כיצד ניתן לפתור את בעיית הזהות המקצועית של מורי המורים (קלויר, רמה וקוזמינסקי, לאה 2012).
-
לינק
הסוגיות של הכשרת מורים נמצאות תדיר על סדר היום הציבורי בארץ ובעולם, ורפורמות ושינויי מדיניות מוכרזים חדשות לבקרים. במהלך השנים הוקמו מספר ועדות חשובות, הן של משרד החינוך והן של המועצה להשכלה גבוהה, עסקו בסוגיה של עובדי הוראה והכשרתם.כל הוועדות האלה, הרפורמות והשינויים באו בעקבות תחושה ברורה של אי-שביעות רצון ממערכת החינוך, ובעיקר מכוח ההוראה והכשרתו. מחקר זה מבקש לבדוק את דרכי ההתמודדות של המכללות להכשרת עובדי הוראה עם השינויים המוחלים עליהן, וכן את האיזונים ואת הבלמים שבמערכת היחסים המתוחה שבין קובעי המדיניות למכללות (מירי לוין-רוזליס, 2012).
-
לינק
מאמר זה מתאר את השימוש ברובוטיקה בכיתות בשנים הראשונות של בית הספר היסודי ככלי שמסייע לפיתוח מיומנויות טכנולוגיות בסביבה יצירתית העשירה בהזדמנויות לאוריינות וביכולת חישובית בחשבון. המאמר מתאר פרויקט פיילוט שנערך בבית ספר יסודי באוסטרליה שבו השתתפו 16 תלמידים בגילאי 5 שנים וחצי עד שבע שנים (McDonald, S., & Howell, J., 2012).
-
לינק
מטרתו של מאמר זה היא לסקור את המחקרים שנעשו בעבר כדי לסייע למחנכים לקבל החלטות מודעות יותר כאשר הם מבססים את תהליכי הניתוח של הווידאו שלהם. סקירה זו כוללת 63 מחקרים שבהם המשתתפים הקליטו את עצמם מלמדים, בחנו את הדרך ההוראה שלהם בווידאו ועשו רפלקציה לגבי הביצוע שלהם. במאמר נידונים מספר ממדים של ניתוח וידאו שהשתנו על פני מחקרים שנעשו בעבר (Tripp, T., & Rich, P., 2012).
-
לינק
הרצאתה של ד"ר מירב אסף במכון מופ"ת בנושאי הערכה בסביבה מתוקשבת שיתופית. ההרצאה דנה בנושאים הבאים : מה יש להעריך, כלים לאיסוף נתונים, דוגמאות למחוונים להערכת השיח, דוגמא למחוון להנחיית הערכת עמיתים ( הקורס "אוריינות ומידענות דיגיטאלית" ), דוגמא לעבודה שיתופית ( הקורס "למידה והוראה עם טכנולוגיה") , דוגמא למחוון שפותח עם הקבוצה ( מירב אסף) .
-
תקציר
גישת מערכי השיעור וחקר עצמי של מערכי שיעור היא תהליך שיטתי להפקת ידע מקצועי על הוראה על ידי המורים שהתפשטה במהירות באופן נרחב בארצות הברית. גישת מערכי השיעור בבסיסה, היא בעצם סוג של שעור לימוד עם תיאורית למידה מפורשת – variation theory (תאוריית ווריאציה) של הלמידה. במאמר זה, טוענים החוקרים שקיום תיאוריית למידה מפורשת מוסיף ערך לימודי למערך השיעור, כאשר תיאורית הווריאציה של למידה מהווה מקור של עקרונות מנחים עבור המורים כאשר הם עוסקים בתכנון פדגוגי, ניתוח השיעור והערכה ( Pang, M. F., & Ling, L. M.).
-
לינק
לציוני המיצ"ב אין שום משמעות עבור התלמיד והם אינם נכללים בסיכום הישגיו. המבחנים בודקים את הישגי בתי הספר ומודדים את מערכת החינוך כולה. ומכאן שהמנהלים והמורים שמכינים את התלמידים לבחינות הללו למעשה מפקיעים מהילדים את החינוך שלו הם זכאים כדי להיראות טוב בעיני משרד החינוך. זה כל הסיפור. אינטרסים צרים של מורים ומנהלים מפוחדים מפני התוצאות, כל אחד לחוץ מאלה שמעליו, וכל כובד המשקל הזה מונח על כתפיהם הצרות של התלמידים ( נורית קנטי) .
-
לינק
תכנית KIPP האמריקאית מטפלת בהצלחה רבה בתלמידים משכבות מוחלשות. כל הרעיון של KIPP מבוסס על הרצף החינוכי. "בבתי ספר קיפ אין הרבה מנהלי מערכת במשרד המרכזי, אין הרבה בירוקרטיה. לכן כל הכסף נשאב לכיתה ולתשלום גבוה יותר למורים. .90% מהתלמידים מבתי ספר קיפ היום הולכים לאוניברסיטאות, והם באים משכונות שבהן רק 15% הולכים לאוניברסיטאות. לכן הם גאים בתוצאות, אבל הם עדיין רוצים לשפר את התוצאה של 90%. רשת בתי ספר KIPP הוקמה בארה"ב על ידי פילנתרופים יהודים לפני כ-19 שנה וכיום היא מפעילה כ-109 בתי ספר ברוח רשת בתי הספר ציבוריים בשיטת הזיכיון בכ-20 מדינות בארה"ב.
-
לינק
הסיבות למשבר בהוראת ההיסטוריה אינו הקיצוץ בשעות ההוראה של ההיסטוריה (אשר נלמדת שעתיים בשבוע מכיתה ו' עד י"ב ולפעמים אף יותר בניגוד לאזרחות הנלמדת שעתיים בשבוע רק מכיתה ט') ובוודאי אינו הוראת האזרחות אלא הדרך שבה בנויה תוכנית הלימודים בהיסטוריה והאופן שבו מתנהלים תהליכי ההוראה, הלמידה וההערכה בהיסטוריה. אלה כפופים לתוכנית לימודים מיושנת המנתבת את התלמיד לשנן באופן טכני ובלתי קונטקסטואלי תאריכים, שמות ואירועים. הדבר בא לידי ביטוי בבחירה של גיבורים מסוימים מאד ופרקים מסוימים עוד יותר במטרה לעצב זיכרון קולקטיבי מסוים. תוכנית הלימודים אינה מעודדת לחשיבה רחבה וללימוד של ידע-עולם מקיף אשר חלילה יאפשר לתלמיד הישראלי לראות את עולמו, גם היהודי, גם הציוני וגם האוניברסאלי ( אריה קיזל) .
-
לינק
המחקרים האמפיריים המעטים שבדקו את ההשפעה של חונכות מורים לאחר שנת חונכות מצביעים על תוצאות מאכזבות בהקשר זה (Glazerman, et al., 2008, Isenberg et al., 2009).). המחקר המוצג במאמר עוסק בסיוע למורים מתחלים ללמוד לנהל דיונים כיתתיים מבוססי-טקסט לקידום חשיבה מסדר גבוה. במחקר נבחנה תוכנית התערבות לתמיכה במורים מתחילים בפיתוח כישור הוראתי זה במטרה לברר אם מיקוד החונכות בכישורים ספציפיים וחשובים של הוראה איכותית משפיע על מה שקורה בכיתה ( Stanulis, N.R., Little, S., & Wibbens, E.) .
-
תקציר
הגישה של תכנית המתוארת במאמר דורשת מהמורים בגרמניה לשפר את ההוראה שלהם, בדרך של שיתוף פעולה ובהתייחסות לתחומים של בעיות חינוכיות בכיתה. פותחה תפיסה של יומן עבודה צוותי כדי לכוון את שיטת יומן העבודה כשיטה ואמצעי לתמיכה בהערכת ההתפתחות המקצועית של מורים. קבלת השיטה על ידי המורים, הינה, תנאי מקדים ומרכזי לשימוש מוצלח ביומן העבודה. לכן השיטה העיקרית שנחקרה במאמר זה, הייתה, איך המורים העריכו את יומן העבודה הצוותי ( Friedrich, A., Ostermeier, C., Diercks, U., Krebs, I., & Stadler, M).
תוצאות חיפוש עבור: הערכה
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין