מטרתה של התכנית להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21 היא להביא לקיומה של פדגוגיה חדשנית בבתי הספר תוך כדי הטמעה של טכנולוגיית המידע (ICT: Information and Communication Technology). המונח 'פדגוגיה חדשנית' מציין גישת הוראה ולמידה אשר משמעותה היא שהתכנים והידע הנלמדים רלוונטיים למציאות המשתנה. התלמידים רוכשים לא רק ידע, אלא גם מיומנויות הרלוונטיות לתפקוד מיטבי במאה ה-21 ("מיומנויות המאה ה-21"). במסגרת התכנית נבנות בבתי הספר תשתיות הנדרשות כדי להפוך את בתי הספר לארגונים מתוקשבים ואת צוות ההוראה לכזה אשר יודע להשתמש ביתרונות התקשוב על מנת לשפר את התהליך החינוכי ( עופר רימון) .

המאמר נפתח בתהייה לגבי מהות החינוך, ובשאלה אם כלל יש לחינוך מהות ואם כן מה טיבה? השיח שהכתיב הפוסט-מודרניזם בעשורים האחרונים הפך את המושג "מהות" לבלתי תקין פילוסופית ופוליטית. הרעיון האפלטוני שלפיו ביסוד כל התופעות החולפות הנגישות לחושים מסתתרת איזו מהות אידאית קבועה הנגישה לשכל, הפך למפוקפק ודחוי. התודעה הפוסט-מודרניסטית של ימינו נותנת קדימות לתופעות על פני המהות, לריבוי על פני האחדות, לפני השטח על פני העומק, לזמני על פני הנצחי, להווה על פני העבר והעתיד, לפוליתאיזם על פני מונותאיזם. אין מהות אל-זמנית ואל-מקומית שמסתתרת מאחורי התופעות, מכוונת אותן ומאצילה עליהן משמעות כוללת ( הרפז, יורם).

סינגפור כוננה מערכת עקיבה ומקפת להערכת מורים ולקידומם. לשם כך היא משתמשת בשילוב של תמריצים הניתנים לכל אורך הקריירה, המותאמים למטרות המערכת, ומאפשרים לה לבחור מורים אפקטיביים ולשמרם. המערכת פותחה לאורך זמן, ושוכללה עקב סוגיות או נסיבות חדשות שהתעוררו.

אחד האתגרים הגדולים של הרפורמה, אם לא הגדול שבהם, הוא אתגר האמון. אי אפשר לחוקק אמון. יש הסבורים שהתפקיד המרכזי שממלא האמון ביחסי הממשלה והמורים בפינלנד פירושו שלמדינות אחרות יהיה קשה ללמוד מפינלנד, בייחוד אם רואים באמון תנאי מקדים לרפורמות מוסדיות עמוקות מן הסוג הגלום בפיתוחו של בית הספר המקיף. אבל לעניין היחסים בין המורים ובין כלל הציבור, הניסיון הפיני מראה גם שאמון הוא תוצר של החלטות מדיניוּת לא פחות מאשר של תרבות נתונה.

סינגפור בוררת בקפידה צעירים מן השליש העליון של מסיימי התיכון, צעירים שהממשלה מעוניינת במיוחד למשוך להוראה, ומציעה להם מלגה חודשית המתחרה בשכר החודשי שיוכלו להרוויח כבוגרים טריים בתחומים אחרים. בתמורה, הם נדרשים להתחייב לעבוד בהוראה במשך שלוש שנים לפחות. יכולת אקדמית מצוינת היא תנאי הכרחי, כמו גם מחויבות למקצוע ולעבודה עם אוכלוסיות תלמידים מגוונות. העניין בהוראה נזרע בשלב מוקדם באמצעות התמחויות בהוראה לתלמידי תיכון.

מורים באוסטרליה עובדים במבנה קריירה שמורכב משניים עד ארבעה שלבים, עם מדרגות שכר שנתיות בתוך כל שלב. באנגליה ובוויילס הושקה ב־1998 דרגת קריירה חדשה – מורה בעל מיומנויות מתקדמות (AST) – שנועדה לספק מסלול קידום חלופי למורים שרוצים להמשיך ללמד בכיתות. אירלנד השיקה ארבע קטגוריות של משרות קידום: מנהל, סגן מנהל, עוזר מנהל ומורה אחראי. מורים מנוסים בקוויבק יכולים לעבוד כחונכים לפרחי הוראה. מורים מנוסים מדריכים ומנחים את פרחי ההוראה ומשתתפים בהכשרה ממוקדת.

בארה"ב ובאוסטרליה יש כיום הערכה רבה לתפיסות הפדגוגיות של Robert Marzano הידועות בשם : A New Taxonomy of Educational Objectives . יותר ויותר מכללות ואוניברסיטאות משלבות את המודל של מרז'אנו בתכנית הלימודים שלהם. הטקסונומיה של מרז'אנו מייצגת את אחת הניסיונות ( ויש עוד ניסיונות חשובים כגון הטקסונומיה של פרופסור דויד פסיג) ליצור עדכון או שינוי בטקסונומיה של בלום. הטקסונומיה של מרזאנו מורכבת מארבעה נדבכי ידע עיקריים החשובים ללמידה ופיתוח החשיבה.