אסופת המאמרים על שיטות להערכה בכיתה הוא מפעל יעץ חשוב בתחומי החינוך וניסיון שיטתי לגבש הבנייה של הידע המדעי בתחום הערכת ההוראה . אסופת המאמרים מתוכננת לצאת לאור בינואר 2013 והעורך הראשי של מפעל מידע זה הוא פרופסור James H. McMillan . אסופת המאמרים , שהיא יותר מאנציקלופדיה מקצועית בתחומי הערכה בחינוך , כוללת היבטים של תיאוריות בהערכת ההוראה והלמידה , סוגיות מחקריות וכיווני היערכות המציעים תובנה מעמיקה של תחומי ההערכה בחינוך . לצדו של העורך הראשי James H. McMillan עבדו חמישה מומחים להערכה בלמידה שסייעו לגבש את הידע של תחומי ההערכה בלמידה ובהוראה בכיתה. הבניית הידע קשורה הן להערכה מסכמת והן להערכה מעצבת . בחלק האחרון של האסופה יש התייחסות שיטתית גם לתחומי הדעת כגון הוראת המדעים, הוראת מתמטיקה , הוראת קריאה , והוראת מדעי החברה .

הגישה שאפשר לשפר בית ספר באמצעות לחץ של מבחנים סטנדרטיים חיצוניים התגבשה בארצות הברית בשנות השבעים של המאה העשרים. הרעיון של אחריותיות (accountability) שימש את מערכת החינוך האמריקאית במרבית הרפורמות שלה, ובתחילת המאה העשרים ואחת אימצה אותו מערכת החינוך הישראלית בהתלהבות בהתאם להמלצות ועדת דוברת. אבל אנחנו, בניגוד לאמריקאים, לא ליווינו את יישום רעיון האחריותיות במחקר מתאים שיבדוק את יעילותו ( דוד נבו) .

המטרה הכללית של המחקר הייתה לבדוק את מקומה של הערכה חלופית בתוכנית להכשרת מורים להוראת אנגלית במצרים (אסיוט). 100 מתכשרים בשנה ד' ללימודים ענו על שאלון שחובר במיוחד לצורך המחקר. השאלון הסגור כלל 32 אסטרטגיות הוראה חלופיות (למשל, הצגה בעל פה, יומנים, תשובות פתוחות, תלקיט-פורטפוליו, משחק תפקידים, רשימות אנקדוטליות ועוד). המשתתפים דירגו את מידת השימוש שנעשה באסטרטגיות אלה בסולם בן 5 דרגות: תמיד, לפעמים, לעיתים, לעתים נדירות ואף פעם. ממצאי המחקר הראו ששלוש האפשרויות האחרונות – לעיתים, לעתים נדירות ואף פעם- הן שהופיעו בתדירות הגבוהה ביותר כשהדירוג "אף פעם" הופיע הכי הרבה ( Atta-Alla, M).

בשנת תשס"ג הוחלט במשרד החינוך לאגם את כל המשאבים המיועדים להשתלמויות ולהקים את מרכזי פסג"ה (פיתוח סגלי הוראה), שהם מרכזים אזוריים לתכלול (אינטגרציה) ולהפעלה של מערך התכניות לפיתוח מקצועי באזורם (חוזר מנכ"ל, 2003). כיום פועלים ברחבי הארץ 56 מרכזי פסג"ה, הכפופים למדיניות משרד החינוך והאחראים להטמעה וליישום של תהליכי הפיתוח המקצועי במחוזות משרד החינוך. כמו כן, כחלק ממדיניות המינהל להכשרה ופיתוח מקצועי לעובדי הוראה ניתן מקום מרכזי למכללות האקדמיות לחינוך ולבתי הספר לחינוך באוניברסיטאות להיות גופים מפעילים של תכניות ייחודיות לפיתוח מקצועי לעובדי הוראה ( אורית אבידב-אונגר, מוטי רוזנר, אילנה רוזנברג).

המחבר מתייחס לסטנדרטים הממשלתיים בחינוך שפותחו בארה"ב כתרופת-נגד לאחריותיות הצרה המבוססת על מבחנים. המחבר טוען כי עדיף לשכוח את הסטנדרטים ולשאוף למערכת לפתרון בעיות, שבה התוצאה העיקרית היא לסייע לתלמיד ללמוד לחשוב, לשתף פעולה, לתקשר ולהרגיש. המחבר מתאר שש אסטרטגיות שילמדו את המורים להגיב לסביבות למידה משתנות. הוא טוען כי המטרה של בתי הספר היא לעזור לצעירים ללמוד לשתף פעולה בדרכים יצירתיות ואפקטיביות. לשם כך, יש לארגן את ההוראה סביב הנושאים החשובים לעתידם של הצעירים. ולאחר מכן, יש להתאים בזהירות את הסטנדרטים להוראה (Thom Markham, 2013).

המחקר בוחן את השיעור שבו איכות החונכות ותדירותה במהלך השנים הראשונות להוראה משפיעות על היכולות המקצועיות והרווחה של המורה המתחיל (Hudson, 2013). החוקרים בדקו אם חונכות באוריינטציה קונסטרוקטיביסטית ובאוריינטציה טרנסמיסיבית בשנות העבודה הראשונות מספקות למורים נקודת התחלה בעלת הזדמנויות הולמות לרכוש את מה שנדרש כדי להצליח בהוראה בכיתה ( Richter, D ).