-
סיכום
האגף להכשרת עובדי הוראה מופקד על הכשרת מורים במכללות לחינוך לכל המגזרים, בכל מקצועות ההוראה ובכל מסגרות החינוך. כיום פועלות בארץ 23 מכללות אקדמיות לחינוך, ומדי שנה לומדים בהן 10,000 סטודנטים חדשים לתואר ראשון, לתואר שני ולתעודת הוראה. שלושה תחומי פעילות עיקריים מאפיינים את המכללות לחינוך: הכשרה סדירה של מורים; פיתוח מקצועי של מורים הלכה למעשה; וקשר עם השדה ( נח גרינפלד, בתיה ברלב) .
-
סיכום
דמות הבוגר הרצוי של מערכת החינוך הישראלית נעה תמיד בין קוטב עולמי לקוטב לאומי. דמות הבוגר הרצוי של השנים האחרונות חלולה יותר מאי פעם . אנשי החינוך החדש ביקשו להקנות לתלמידיהם השכלה כללית לפי הדגם של מוסדות החינוך האירופיים. אך ככל שהתגברה הרוח הלאומית בראשית המאה העשרים עבר הדגש למטרות חינוך לאומיות; אהבת הארץ ותרומה לחברה המתהווה קודמים להשכלה כללית. ראעיונות עפ פרופסור אניטה שפירא, פרופסור יובל דרור , ד"ר אמנון כרמון , ופרופסור רוני אבירם ( נאוה דקל) . .
-
סיכום
שלושה דימויים אידאליים של הבוגר הרצוי מנחים את השיח החינוכי: הבוגר המחובְרת, הבוגר המתורבת והבוגר הממומש. הדימויים האלה לא עובדים טוב בימינו; חייבים להמציא אותם מחדש . אך לפני הגדרה מחודשת של הבוגרים הרצויים יש לשאול שאלה יסודית: האם חלוקת השיח החינוכי לשלושה טיפוסים אידאליים של בוגרים רצויים עדיין חיונית? נראה שכן. חלוקת השיח לשלושה הגיונות נעשתה אמנם בעייתית בימינו, אך היא עדיין תקפה ( יורם הרפז) .
-
סיכום
בפוסט זה המחברת חוקרת כיצד עובדת למידה שיתופית בשני סוגים של קורסים מקוונים—האחד הוא הקורס המקוון הפתוח ורחב-ההיקף המוכר לכל, MOOC (massive open online course), והשני הוא הקורס בתשלום הסגור, COLC, שהן ראשי התיבות שהמחברת משתמשת לכינוי קורס מקוון סגור לצורך קרדיט (closed, online, for credit, course). קיימים מאות קורסים מסוג COLCs הזמינים כמעט בכל מוסדות ההשכלה הגבוהה בארה"ב ( Morrison, D) .
-
לינק
גם כלי ההערכה המתקדמים ביותר לא יצליחו שלא לקלקל את המערכת אם ימשיכו להיות מלווים במסרים של חוסר אמון. תמיד ילמדו בבתי הספר לקראת הבחינות ולכן הבחינות צריכות להיות כאלה שראוי ללמד לקראתן. בגלל ההשפעה העצומה של ההערכה והמדידה על מה שמלמדים, ההערכה חייבת להתאים את עצמה למטרות החינוך העדכניות. הערכה שמרנית, שמודדת את מה שאנו יודעים למדוד בקלות ולא את מה שהיינו רוצים ללמד, סוחבת את המערכת לאחור בעוד הערכה מתקדמת עשויה להצעיד את המערכת קדימה ( ענת זוהר) .
-
סיכום
למשוב השוטף והמעצב שהמורה נותן כחלק מהדיון בכיתה יש השפעה רבה על התלמיד. כשהמשוב במיטבו הוא מקדם למידה טובה. משוב של מורה בכיתה הוא אמצעי מכוּון להשפעה על אישיותם ולמידתם של התלמידים. הוא מושפע מדפוסי ההוראה של בית הספר ומההשקפה החינוכית של המורה. משוב בכיתה שונה ממשוב בהקשרים אחרים ( מאיה בוזו־שוורץ ויורם הרפז ).
-
סיכום
רוני היא דמות הבוגרת הרצויה של מערכת החינוך שלי. מה יש לרוני? יש לה ידע, יש לה מיומנויות (אולי אפילו "מיומנויות המאה העשרים ואחת"), אבל לא זה העיקר; לרוני יש אישיות – אישיות בוגרת, מאוזנת, ייחודית, אישיות שיש רק לרוני. על אישיות ייחודית אי אפשר לדבר בהכללות. אבל אם צריך לדבר בהכללות הרי שמה שמאפיין את רוני יותר מכל דבר הוא מודעות עצמית וביטחון עצמי – רוני יודעת מי היא ומי היא רוצה ויכולה להיות. רוני מוצאת את עצמה וממציאה את עצמה כל הזמן בהתאם לגרעין אישיותי־זהותי שהיא לומדת ומפתחת. החיים שלה מעניינים מאוד וגם שמחים – עד כמה שבני אדם יכולים ורשאים לשמוח בעולמנו ( מושיק לרנר ) .
-
לינק
סקירה של שיר ( בוים) שוורץ על המיזם העירוני בבת ים לשילוב הטאבלטים ללמידה . העיר בת-ים פועלת לשינוי חינוכי עפ"י מודל בת ים לחינוך אישי, המבוסס על מודל "בתי ספר אישיים" בארה"ב. כאשר למערכת החינוכית העירונית כולה יש אג'נדה חינוכית חדשנית ניתן ליזום שינוי משמעותי כמו המעבר ללמידה באמצעות טאבלטים בכל שכבות ז'-ח' בעיר. השינוי הוא תוצר של שיתוף פעולה עם עמותת תפוח, עם רשת ערי חינוך, עם מטח ועם חברת Learni (בלי-גיר).
-
לינק
הפרק מעניק לקוראים מבט על הרציונל, היישום, וההערכה של למידה שיתופית בתכנית הכשרת מורים מקוונת, ומציג את התנאים לעיצוב יעיל של למידה שיתופית עבור מתכשרים להוראה (pre-service teachers) ומורים במהלך הקריירה (in-service teachers). ניתנות דוגמאות משני מחקרים אמפיריים המראות כיצד סביבת הלמידה השיתופית ממנפת הוראה קונסטרוקטיבית של מורים, משוב שוטף, והערכה כדי להכין מורים להוראה בסביבות עשירות מבחינה טכנולוגית ( Rosen, Y., & Rimor, R ) .
-
סיכום
עצם קיומו של מינהל להכשרה ולפיתוח מקצועי של עובדי הוראה במשרד החינוך מבטא את התפיסה שהמדינה רואה את עצמה אחראית לאיכות המורים וההוראה. שלב הפיתוח המקצועי בנתיבה המקצועית של מורים (לאחר שלב ההכשרה ושלב ההתמחות והכניסה להוראה) מורכב משלושה תת-שלבים: הביסוס הראשוני, הביסוס המתקדם והמומחיות. לאור תפיסה זו נערך המינהל מבחינה ארגונית (הוא חולק לשלושה אגפים) וגיבש לעצמו שפה שלפיה, תפיסת הרצף היא מושג שגור במינהל ובשדה. רבים מהמורים נמצאים בשלב שבו המתווים יכולים להתאים להם ולתרום להתפתחותם. אך בצדם ובצד פיתוחם בעקבות ההתנסות בהם, הוא מציע לכונן נתיבי קידום יחידניים, שיותאמו באופן אישי ליחידים או לקבוצות מורים (למשל בתי ספר). מורה או קבוצת מורים שירצו להיכנס לנתיבים אלה יצטרכו לבקש זאת ולהגיש לאישור תכנית אישית/קבוצתית שתכלול את המטרות הנראות לעין של לימודיהם, את הרקע לבקשה (מדוע ברצונם ללמוד זאת, ומדוע הדבר חשוב להם ולתלמידיהם), את הדרך שהם מבקשים לעשות זאת, ואת דרך ההערכה שלדעתם תבטא את שלמדו ( שלמה בק) .
-
לינק
למדידת הישגים במערכת החינוך חשיבות רבה ביותר אבל לא כאשר מאמצי המערכת מושקעים בהכנה ספציפית וממוקדת לשיפור הציונים במבחנים בינלאומיים כלומר בעניין שהוא אמצעי בלבד. הקושי האובייקטיבי בהערכת טיב החינוך ובפיתוח קריטריונים להערכה והטווח הארוך של התוצאות המצופות מביאים את המערכת למאמצי שיפור מיידי, למדידת הישגים פורמאליים ולהגדלת שיעור הזכאים לתעודת בגרות. כל אלה, תוך פיתוח תת תרבות של הישגיות שתרומתה להשגת המטרות הכוללות של מערכת החינוך בישראל היא חלקית בלבד. הרי אין קשר, או לכל היותר קיים קשר זניח בלבד בין תוצאות בחינה במתמטיקה לבין טיב בוגר מערכת החינוך כאדם ערכי, נאור, יצירתי ומועיל במדינה ( יאיר בר-קול ) .
-
לינק
-
לינק
-
לינק
פרופסור לארי קובן , אחד המומחים המובילים בעולם לשינוי בחינוך ולרפורמות בחינוך מביא בבלוג שלו את הסקירה המלאה של Michael Trucano על יוזמות של מדינות בעולם לשלב בצורה מערכתית מחשבים ניידים וטאבלטים במערכות החינוך . בין המדינות הנסקרות בסקירה : ארה"ב , אורוגואי ( המדינה הראשונה בעולם שהפעילה תכנית ארצית לאספקת מחשבים ניידים לכל תלמידי בתי הספר היסודיים שם) , תאילנד, פרו, קניה ורואנדה, תורכיה, הודו , ארגנטינה , פורטוגל. הלהיטות של מדינות אלו להיות ראשונות באימוץ טכנולוגיות מתוקשבות לא הוכיחה עצמה עדיין מבחינת השינוי בשיטות ההוראה . מעבר להתרגשות של תלמידים מהמחשבים הניידים או הטאבלטים לא נערך שינוי מקביל בדרכי ההוראה והלמידה.
-
סיכום
'תהליך בולוניה', תהליך שראשיתו בשנת 1999, הוא תוצר החלטות של ועדות בין-לאומיות אשר נוסחו במשרדי החינוך של המדינות השותפות בוועדות אלה. הוא אמור לחולל שינויים כלכליים ומבניים במערכות ההשכלה הגבוהה הוותיקות הקיימות מאז ימי הביניים, כמו גם במערכות ההשכלה הגבוהה במדינות צעירות שהפכו עצמאיות בעשורים האחרונים. מטרתו הראשונית של תהליך בולוניה היא ליצור סטנדרטים אחידים במוסדות להשכלה גבוהה השותפים לתהליך זה ( מירי ימיני, יוסי בן-ארצי ).
-
סיכום
במסגרת המחקר שהתבצע בטכניון בשנים 2010-2007 נבדקה הייתכנות של שילוב החינוך לערכים בהוראת נושאים במתמטיקה הן ברמה העיונית הן ברמה האמפירית. שילוב החינוך לערכים בשיעורי הניסוי בהוראת המתמטיקה התבצע בארבע מהדרכים הבאות: (1) הפניית תשומת-לב התלמידים לערכים אישיים (כגון: סדר, דיוק, חשיבה ביקורתית, התמדה, נחישות, נקיטת יוזמה, עצמאות); (2) הקדשת דקות אחדות לדיון ערכי בהקשר של בעיה מתמטית המזמנת דיון כזה (כגון: שוויון בין המינים, חיסכון במים, חלוקת משאבים צודקת); (3) התבוננות משותפת עם התלמידים במשמעויות של מונחים מתמטיים המושאלים לשפת הדיבור היום-יומית (כגון: יחס ופרופורציה, מכנה משותף, שוויון, אי-שוויון); (4) ארגון הכיתה לעבודה בקבוצות במשימות הדורשות שיתוף פעולה (כגון: חיבור בעיה בעלת הקשר ערכי). ( יעל אדרי, נצה מובשוביץ-הדר) .
-
סיכום
מחקר זה בחן את תרומתן של תכניות הלימודים במקצועות: מורשת, ספרות ערבית, של"ח וידיעת הארץ (להלן מקצועות מס"ש) לעיצוב הזהות ולחיזוק תחושת האזרחות של המתבגר הדרוזי. ההנחה העומדת בבסיס המחקר היא כי בכוחן של תכניות הלימודים ובדרך הוראתן לתרום לעיצוב הזהות ולהשפיע על העמקת תחושת האזרחות בקרב המתבגרים. שאלות המחקר הנגזרות הן: האם תכניות הלימודים במקצועות אלה תורמות לכינונה של זהות דרוזית ישראלית? וכיצד הדברים באים לידי ביטוי? ( רנדה עבאס, דבורה קורט) .
-
סיכום
בישראל הוכר שלב הכניסה למקצוע ההוראה כשלב מובחן בנתיבה המקצועית של כל עובד הוראה. זהו שלב המורכב משלוש השנים הראשונות של עובד ההוראה במערכת החינוך, והוא כולל את שנת ההתמחות בהוראה (שנת הסטאז') ואת השנתיים שלאחריה. ההכרה בשלב זה כשלב מובחן – אשר יש לו מאפיינים משלו מבחינת עובד ההוראה החדש, והוא מצריך דרכי פעולה ייחודיות מצד המערכת הקולטת ומצד המערכת המכשירה – הביאה להבניית תפיסה סדורה ולמיסוד נורמות מחייבות , המעוגנות בחוזר מנכ"ל משרד החינוך ( שרה זילברשטרום) .
-
סיכום
החלטת משרד החינוך לחייב את המוציאים לאור של ספרי הלימוד להפיק מהשנה על חשבונם גרסה דיגיטלית לכל ספר מאיימת למוטט את הענף. מו"לית: "הגיוני שמשרד החינוך רוצה לעשות מהפכה דיגיטלית, אבל לא מגלגלים את מימון המהפכה על מו"לים פרטיים" . משרד החינוך : "מדינת ישראל אינה מממנת פיתוח ספרי לימוד, לא מודפסים ולא דיגיטליים. כל מי שפיתח, פיתח בלי המדינה והתבסס על כך שההורים קונים. המטרה שלנו היא להעלות עם הספרים את רמת הפדגוגיה" ( איילת פישביין ) .
-
לינק
הערכה כתהליך מכוון הוא ספר ראוי . הספר מציג התנסויות טובות בהערכה של חברי סגל במכללה אשר מפיקים תועלת מהשימוש בה, אולם קהל היעד שלו מצומצם מזה שהוא מנסה לכוון אליו. לדעת מחקר סקירת הביקורת הקוראים הפוטנציאלים של ספר זה הם חברי סגל והנהלה במוסדות להכשרת מורים (קהל היעד הטבעי של פרסומי מכון מופ"ת). הללו אינם רוצים בהכרח להבין מהי הערכה או הערכה בחינוך, אלא מעוניינים לפתח את תרבות ההערכה במוסד ההכשרה שלהם ולהפיק תועלת מפעולות הערכה אשר תתבטא בשיפור ההוראה ותכניות הלימודים ( דוד נבו ).
תוצאות חיפוש עבור: הערכה
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין