משיחות עם אנשי חינוך, עולה ששתי פנים להשתלמות. פעמים רבות היא תורמת רבות ליכולת המקצועית, מעניקה כלים ומעמיקה את הידע. מן הצד האחר, מורים מתלוננים על עומס ועל השתלמויות לא רלוונטיות. אז מה הופך השתלמות לטובה? בשנים האחרונות גיבש משרד החינוך כמה שינויים בתחום. אחד הבולטים שבהם הוא העברת מוקד הפיתוח המקצועי לתוך בתי הספר והקפדה על גמישות פדגוגית שתכליתה לתפור חליפה אישית לכל עובד הוראה, כחלק מצוות (לימור דומב).

במרכז הישראלי לחדשנות בחינוך מאמינים כי איסוף נכון ושיטתי של נתונים על תלמידים יכול לאפשר למורים לבחון את תוצאות מבחני התלמידים מזוויות שונות ובחתכים שונים, ולזהות פערים וחולשות של ילדים ספציפיים. בהתאם לכך, ניתן להכין תוכניות עבודה ממוקדות שיסייעו לסגירת הפערים בין התלמידים החלשים לשאר תלמידי הכיתה, ולקדם את המצטיינים שביניהם.כלי המדידה שמיישם תהליכים של איסוף נתונים שיטתי הובא על ידי המרכז לחדשנות מאוניברסיטת קולומביה שבארצות הברית, והותאם למערכת החינוך הישראלית (רווית שרף).

מחקר זה זיהה שהמאפיינים של המורה הם אינדיקטורים של כריזמת הוראה ואז פיתח שאלון להערכת הוראה בהתבסס על אינדיקטורים אלה. הניתוח הסתכם באינוונטר של כריזמת הוראה בכיתה במכללה, בן 23 פריטים, הכולל ארבעה גורמים: ידע, תכונות אופי, טכניקות הוראה והומור (Yun-Chen, Huang; Shu-Hui, Lin, 2014).

כמה תובנות מעניינות שמביא ג'יי הורוויץ במאמרון חדש שלו על מבחנים וסטנדרטים בעולם . "פרופסור לארי קובן כותב שהסטנדרטים החדשים, והמבחנים שאמורים להעריך אם תלמידי ארה"ב עומדים בהם, מהווים התירוץ החדש למכירת חומרה ולומדה לבתי הספר. עבור החברות שמפתחות ומוכרות את המבחנים האלה מדובר ברווחים של עשרות מיליוני דולרים. בנוסף, למבחנים האלה השפעה גדולה על יום הלימודים בבית הספר, כאשר שעות למידה יקרות מוקדשות להם, וחלק ניכר ממערך הלימודים מופנה להכנה לקראתם. יש כאן מקרה של הזנב שמכשכש בכלב, כאשר כמעט לכולם ברור שבארה"ב בתי הספר נדרשים להתאים את עצמם למבחנים במקום שהמערכת תפתח שיטות הערכה שבאמת בודקות את הלמידה שאמורה להתרחש בהם" ( ( ג'יי הורוויץ ) .

כיצד מערכת סקרים ממוחשבת שפותחה בתכנית קרב מאפשרת לקיים הערכה באופן המקדם דיאלוג בין בעלי עניין בתוך ומחוץ לבית-הספר, בהתבסס על קולם של התלמידים. בית-ספר שבוחר לקיים משובי תלמידים ממלא טופס הזמנה מקוון. במועד שנקבע התלמידים נכנסים לכיתת המחשבים בבית-הספר וממלאים את המשוב על התכניות שנבחרו. המערכת מציעה שלושה סוגים של שאלוני משוב לתלמידים, בהתאם לשכבת הגיל ( אסף שטיין, אילן שינה, ענת שריד, נריה שחור והילה טל).

כדי למדוד מיומנויות חשיבה מסדר גבוה כדאי לשלב את הטכנולוגיה בתהליך ההערכה. כך עולה מהמחקר של Yigal Rosen ו-Maryam Tager שהוצג בכנס ה-IAEA שנערך לאחרונה בישראל. במסגרת המחקר הוצגה בפני 190 תלמידים בני 14 (מארצות הברית, בריטניה, סינגפור ודרום אפריקה) דילמה – האם להכניס חלב אורגני לקפיטריה של בית הספר, והם היו צריכים לקבל החלטה ולכתוב המלצה לגביה על סמך מידע במגוון אתרי אינטרנט. על התלמידים היה למיין את האתרים השונים, לנתח את המידע המוצג בהם, לאסוף טענות ועובדות, לארגן אותן ולקשר ביניהן, להחליט מה חשוב ורלוונטי לצורך בחירת החלופה המועדפת ולכתוב המלצה לגביה. משימה כזאת משלבת מיומנויות של המאה ה-21, כמו חשיבה ביקורתית, פתרון בעיות, ניתוח והערכת מידע וכן בניית טיעון ( תמר אבירם).

מחבר המאמר טוען כי אין לך "אני מאמין" בית ספרי שלא תמצא בו את המטרה "פיתוח (או טיפוח) לומד עצמאי". את הפירושים למונח "לומד עצמאי", תקצר היריעה מלהכיל. כאן הוא מנסה לטפל בנושא אחד כאוב – הערכה. מדוע כאוב? כי אין לך מכשול גדול יותר בדרך לטיפוח לומד עצמאי מאשר התלות בהערכה חיצונית (חנן יניב).