הספר על למידה משמעותית והוראה משמעותית של מושגים מדעיים הוא ניסיון אקדמי להציג עמדה ברורה, עקבית ומבוססת באשר למשמעות הביטויים למידה משמעותית והוראה משמעותית. מחברת הספר מתבססת על התאוריה של הפסיכולוג החינוכי דיוויד אוזובל, ומגדירה למידה משמעותית כלמידה שבמהלכה בונה לו הלומד משמעות אישית של החומר הנלמד באמצעות תבניות וידע שכבר קיימים בהכרתו.

בצרפת נהוגה הפרדה בין דת למדינה, ובתי הספר הציבוריים נמנעים מחינוך דתי או אמוני. עם זאת, במסגרת שיעורי פילוסופיה, אזרחות ומוסר לומדים התלמידים על הדת כתופעה חברתית ומועברים להם מסרים דמוקרטיים ברוח ערכי הרפובליקה: חופש, שוויון, אחווה, צדק ודחייה של כל סוגי האפליה. שיעורים אלה מציבים לאנשי החינוך בצרפת אתגר מורכב, שכן צרפת היא מדינה חילונית ביותר, אך עם אוכלוסייתה נמנים נוצרים קתולים רבים והקהילות הגדולות ביותר באירופה של מוסלמים ושל יהודים.

אלן בלום, מרתה נוסבאום ואנדרו דלבאנקו טענו כי משבר הדמוקרטיות המערביות הוא משבר ערכים הנובע מהזנחת החינוך ההומניסטי ומניוונו במערכת ההשכלה הגבוהה. מעמדה זו עולה כי ירידת קרנם של מדעי הרוח באקדמיה, במערכת החינוך ובציבוריות הישראלית כולה היא סימפטום של מחלה הגורמת גם להסתאבות ולהתפוררות הסולידריות בחברה הישראלית. מחלה זו, הנפוצה בארץ ובעולם, היא ניאו-ליברליזציה של חייה הרוח והתרבות והכפפת החינוך, ההשכלה והשיח הערכי-נורמטיבי לאידיאולוגיית השוק "החופשי" ולהיגיון התועלתני של "שורת הרווח".

מספר אסטרטגיות יכולות להתאים לחינוך ביתי במשפחה מרובת ילדים. עם זאת, כל משפחה היא מיוחדת בדרכה ודורשת צרכים מיוחדים ומשתנים ויש להבין שאין חינוך ביתי מושלם. ה"מושלם" הוא סגנון יצירתי ודינאמי המשתנה כל הזמן. מרלה סוואסט, שחינכה את ששת ילדיה בבית וכתבה ספר בנושא חינוך ביתי, מציעה רעיונות שיכולים להעצים הורים שבוחרים בהוראה הביתית.

האנתרופולוג ד"ר עידן ירון ליווה בשנים האחרונות שבעה מסעות תלמידים לפולין, וסיכם את תובנותיו לגביהם בספר "מסעות בני נוער לאתרי המוות בפולין". לדבריו, המסעות מתאפיינים במסרים חד-משמעיים, פעמים רבות לאומניים ומתקרבנים; בסדר יום נוקשה מדי ובמניפולציות רגשיות עזות. הוא מוסיף כי ב–2018 יצאו כ–40 אלף תלמידים למסעות לפולין, בהשוואה ל–31 עד 32 אלף בחמש השנים הקודמות.

ז'אן ז'אק רוסו (1778-1712), מגדולי ההוגים בתולדות המערב, פרסם ב-1762, בהיותו בן חמישים, את "אמיל או על החינוך", אחד הספרים החשובים ביותר בתחום החינוך, שנלמד עד היום בחוגים רבים לחינוך ברחבי העולם. מאמר זה מציג אחדים מעיקרי משנתו החינוכית של רוסו.

האמנויות טומנות בחובן יתרונות שונים ומגוונים עבור התלמיד. רבים סבורים שלימוד האמנויות הוא דרך נפלאה להעביר לדורות הבאים את ההיסטוריה העשירה של ההישגים האנושיים של הדורות שקדמו להם. המאמר הנוכחי בוחן יתרון נוסף של האמנות באמצעות השאלה: האם חשיפה לאמנויות עשויה להשפיע על יכולתם של תלמידים לפתח חשיבה ביקורתית?

במחקר זה ביקשו החוקרים להבין את חוויותיהם של עשרה מורים פלסטינים וערביים ישראלים המלמדים תרבות ושפה ערבית בבתי ספר יהודיים בישראל. שתי תמות מרכזיות עולות מן המחקר, הראשונה עוסקת במסר האמביוולנטי הכרוך בהוראת ערבית כשפת האויב וככלי לעידוד ולבניית שלום, ואילו השנייה מבהירה כיצד מורים השייכים למיעוט מנתבים דרכם ומתמודדים עם המתח בין זהותם הלאומית (פלסטינית) לבין זהותם המקצועית באמצעות שימוש במודל נרטיבי. בסיום המאמר החוקרים המתייחסים גם להשלכות הרלוונטיות להוראה ולהכשרת מורים בחברות החיות במצבי קונפליקט.

בפרק שסיכומו מובא להלן ניתן למצוא הצגה בהירה וממצה של עקרונות החינוך ההומניסטי ביוון העתיקה, ובעיקר באתונה. עקרונות אלה עיצבו במידה רבה גם את החינוך באימפריה הרומית וברנסנס, וניתן להבחין בהשפעותיהם על החינוך בעולם המערבי עד ימינו.

בעבר היו השינויים בחברה ובטכנולוגיה איטיים, כמעט בלתי-קיימים. רוב בני האדם מתו בדיוק באותו עולם שלתוכו נולדו. היום, לעומת זאת, אין לנו שמץ מושג איך ייראו החיים בשנת 2050. איננו יודעים במה נעבוד, איך יפעלו צבאות ומנגנוני מינהל, מה יהיו היחסים בין גברים ונשים או מה תהיה תוחלת החיים. הגוף האנושי עצמו עשוי לעבור שינויים דרסטיים הודות לביו-טכנולוגיה ובינה מלאכותית. לכן, חלק ממה שילדינו לומדים כיום בבית הספר עלול להתגלות כלא רלוונטי בעליל בשנת 2050. רוב בתי הספר עסוקים בהאבסת תלמידים במידע. בעבר היה בזה היגיון, כי מידע היה מצרך נדיר, אולם כיום המצב שונה – ואנו מוצפים בכמויות אדירות של מידע נגיש וזמין ברשת ובמקומות אחרים.