תוצאות חיפוש עבור: היסטוריה
מיון:
נמצאו 685 פריטים
פריטים מ-321 ל-340
  • לינק

    המחקר על אודות ספרי הלימוד בישראל במסגרת הצוותים הישראליים של רשת חקר ספרי לימוד ישראל-גרמניה מתבצע במכון מופ"ת. המכון מייצג את שיתוף הפעולה בין משרד החינוך הישראלי לבין האקדמיה. הרכב הצוותים הישראליים שנבחרו לחקור את ספרי הלימוד בישראל שיקף אותו שילוב – מטה, אקדמיה ושדה. כל אחד מהצוותים, האחראיים לתחומי הדעת גיאוגרפיה, היסטוריה ואזרחות, מורכב ממפקח-מרכז (המפקח הראשי של תחום הדעת במשרד החינוך), מחוקר מתחום האקדמיה ומחוקר נוסף, שהוא בדרך כלל מורה בכיר ששימש גם בתפקידי הדרכה והנחיה או שותפות בכתיבה ובהטמעה של תכניות לימודים ( אריה קיזל).

  • לינק

    את מיינדסט יזם ומנהל אבי ורשבסקי, 46, שבמהלך 12 שנות עבודתו במט"ח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית) הוא הקים את אגף חברה ורוח בחברה והיה שותף להקמת המיזמים "כותר" (ספרים מלאים ברשת) ו"מקראנט" (פורטל לימודי התנ"ך והיהדות). מדוע מט"ח זקוקה למרכז נוסף? "הבנו שכדי לייצר חדשנות צריך לקיים מסלול נוסף, חלופי, למסלול המרכזי. לא כתכשיט, אלא כצורך קיומי. ארגונים גדולים לא יכולים לייצר חדשנות.". מט"ח הוא הזרם המרכזי, שמכוון למכנה משותף רחב. אנחנו הזרם האלטרנטיבי, שיכול לעשות דברים אחרת".

  • לינק

    כמעט מדי יום מופיעים בארצות הברית, ובוודאי גם במקומות אחרים בעולם, כמה פרסומים בנושא קורסי המוק. מספר הפרסומים רב כל כך, עד כי נוצרת הרגשה של צונאמי – מונח המוזכר לעיתים קרובות בהקשר לנושא זה. המספר העצום של פרסומים ומגוון הדעות והנתונים המופיעים בהם, שרבים מהם חוזרים האחד על דברי האחר ואחרים חלוקים בדעותיהם, גורמים לא אחת לאי-נוחות בקריאתם ומקשים על אנשים ללמוד מהם על היבטים שמעניינים אותם ולהסיק מסקנות – מרוב עצים… סקירה זו מבוססת על אינטגרציה של תוכן של יותר מ-200 פרסומים כאלה, בעיקר של השנה האחרונה מארצות הברית, ובאה למלא את הצורך במידע מסודר ומקיף, מאורגן ותמציתי, על ההיבטים המרכזיים של קורסי המוק. כמובן שהסקירה מבוססת גם על הידע האישי של מחברת הסקירה, על עמדותיה ועל נקודות המבט שלה בנושאים הנידונים. הסקירה מעודכנת לסוף דצמבר 2013, ויש לשער שעד למועד קריאתכם את הסקירה חלו שינויים וחידושים ( נירה חטיבה) .

  • לינק

    כמאה מתכנתים, מורים, מעצבים, יזמים ותלמידים נפגשו ל"האקתון" ־ מרתון של 36 שעות לפיתוח רעיונות חינוכיים בפלטפורמות טכנולוגיות. אבי ורשבסקי, יוזם ומנהל מרכז מיינדסט ומארגן האירוע: "ההפרדה בין חינוך לטכנולוגיה היא עיוות היסטורי שצריך לתקן" . יותר ממאה מורים, מתכנתים, מעצבים ויזמים נפגשו בתחילת אפריל בעיירה ירוחם ל"האקתון" – מרתון יזמות טכנולוגית־חינוכית בן 36 שעות (מיום חמישי בבוקר עד שישי בצהריים) בחסות מיינדסט (MINDCET), מרכז מבית מט"ח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית) לחדשנות ולפיתוח טכנולוגיות בחינוך ( אמיתי מור) .

  • סיכום

    המחקר משתמש בשתי מסגרות תיאורטיות: תיאוריות קונסטרוקטיביסטיות של הוראה ולמידה, והתפתחות אמונות של מורים מתחילים. המחקר בוחן האם אמונות קונסטרוקטיביסטיות של מורים מתחילים להיסטוריה ודרכי ההוראה הנלוות להם משתנות לאורך זמן? אם כן איך, מדוע ובאילו תנאים? אילו תנאים משפיעים על הצלחה או קשיים בביצוע הוראה קונסטרוקטיביסטית? (Christopher Martell).

  • לינק

    תובנות של המורה להיסטוריה יאיר פרבי לגבי שיטות הלמידה הפעילה שהנהיג בכיתות בהן הוא מלמד . "מיומנויות המאה ה21 – הם מפגינים יצירתיות וחדשנות, הם חושבים בצורה ביקורתית אך לא תמיד בצורה מערכתית, אחד הדברים שקשה להם בעיקר הוא כאשר הם צריכים לקבל החלטות. הם מעדיפים שיגידו להם על מה לכתוב, קשה להם לבחור! לאט לאט הם לומדים כיצד ללמוד ורובם הראו כי יש להם סקרנות אינטלקטואלית ( יאיר פרבי)

  • לינק

    השאלה האם למכללה יש שליחות בעולם היא שאלה שחשובה לי, פותחת פרופ' לאה קוזמינסקי, המשמשת כנשיאת המכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי בבאר שבע מאז פתיחת שנה"ל תש"ע (2010-2009). "אני רואה את השליחות של קיי לפיתוח החינוך בנגב." את המאפיינים הייחודיים של מכללת קיי מדגימה פרופ' קוזמינסקי באמצעות חמישה תחומים, או עוגנים כלשונה, המלווים את עשיית המכללה. העוגן הראשון הוא הסטודנט, כפי שהיא מפרטת: "הסטודנט כאדם, על זהותו האישית והתרבותית, נצמא במרכז תהליכי הלמידה. אנחנו לא 'מיישרים' את הסטודנטים שלנו כך שיתאימו לתוכניות לימודים. ההיפך, אנו מעמידים את הסטודנטים, את זהותם ואת סגנונות הלמידה שלהם במרכז." ( ערגה הלר ).

  • לינק

    מחקר זה מתאר פיתוח של תכנית לימודים בקוריאה, לחינוך מדעי אתי המבוססת על STS לתלמידי בית הספר התיכון המתמחים או מתכוננים להתמחות בעתיד במדעים ובהנדסה. התכנית החינוכית כוללת חומרים מתחומי הפילוסופיה, היסטוריה, סוציולוגיה, אתיקה של מדע וטכנולוגיה, ותיאוריות המבוססות על STS. החוקרים קיוו שהתכניות החינוכיות האתיות שלהם יקדמו ויפתחו אמונות אפיסטומולוגיות ופיתוח שיקול דעת מוסרי. מרכיבים פסיכולוגיים אלה נבנו לצורך פתרון דילמות חברתיות ואתיות מורכבות בתחומי המדעים וההנדסה. כפי שצויין בתחילה, התכנית הועברה לתלמידי בתי ספר תיכון בקוריאה שלומדים מדעים והנדסה ( Han, Hyemin . Jeong, Changwoo).

  • לינק

    מיזם מתוקשב חדש ופתוח בישראל לפיתוח קורסים מקוונים . עמית מירז, פיתח הפלטפורמה המתוקשבת החדשה באינטרנט , העוסק גם בהוראת היסטוריה ( בשיטות הוראה מתוקשבות) וגם ביזמות טכנולוגית מתקדמת הוא בעל תואר ראשון בהיסטוריה כללית ותואר שני במינהל עסקים (New York Polytechnic) התמחות מסחר אלקטרוני. עמית הוא מומחה במערכות קוד פתוח ופועל על מנת לקדמם בישראל. המערכת המתוקשבת החדשנית שהקים עמית מירז במערכת קוד פתוח מאפשרת לכל אדם שמעוניין לחלוק את הידע שלו בכל תחום שהוא עם אנשים נוספים, לפתוח קורס מקוון וללמד תחומי דעת שונים.

  • לינק

    היישום הוא שלב מאתגר ברפורמה החינוכית. באזורים רבים, הדחיפות היא ליישם במהירות את הסטנדרטים הממשלתיים החדשים בחינוך. בחלק מהמחוזות, ספרי הלימוד והחומרים של תכנית הלימודים הועברו מספר ימים בלבד לפני תחילת הלימודים. רבים הציעו התפתחות מקצועית מעטה כדי שתסייע למורים להבין לאיזה סוג של למידה של התלמיד הסטנדרטים החדשים מתכוונים, וכדי לפתח צורות הוראה חדשות שיתמכו בלמידה זו. למרות הנסיבות הללו, עדיין ציפו מהמורים ללמד באמצעות הסטנדרטים הממשלתיים החדשים בחינוך, ולהכין את התלמידים להערכות חדשות ותובעניות יותר שיגיעו במהרה. במקרים רבים מדי, ניתנה הערכה מעטה לכך ששלב היישום הסופי תלוי במורים שמתכננים, שמנסים ומתקנים שיעורים חדשים. השינוי מגיע מדי שבוע, בצעדים קטנים. ההתקדמות לעיתים קרובות אינה שווה, איטית יותר מהמצופה, ומפעילה לחצים המחסלים את הרפורמות לפני שהתחילו ליישם אותן באופן מלא (Ronald Gallimore & James Hiebert, 2014).

  • לינק

    מחקר זה עוסק בעמדות תלמידים כלפי קיום קשר מורה-תלמיד ברשתות חברתיות, וכיצד משפיע אופן השימוש ברשת החברתית על קשרים אלו (השפעה על הערכת המורה, מוטיבציה ללמידה וחשיפה אישית של התלמיד כלפי המורה . המחקר כלל סקר בקרב 76 תלמידים בכיתות ז'-יב', בעלי חשבון פעיל ברשת חברתית (פייסבוק), אשר מקיימים יחסי 'חברות' עם מוריהם בפייסבוק ( תאיר כהן , מור צחייק , רונן המר )

  • סיכום

    תנועתו של שטיינר, האנתרופוסופיה, חיה ומתפתחת בעיקר בתחום החינוך ־ חינוך ולדורף. מי היה שטיינר? מה זה אנתרופוסופיה? מה זה חינוך ולדרוף? מבוא נבוכים . בהיותו בן ארבעים, החליט שטיינר לפרסם את רעיונותיו הרוחניים, רעיונות שעד אז ביטא בעקיפין בכתבים פילוסופיים ובביקורת על נושאי תרבות ואמנות בעיתונים. לצעד הזה היה מחיר: שטיינר הפך בעיני הקהילה המדעית והאקדמית ממדען, מבקר ספרות ומרצה מוערך ומבוקש לאיש רוח סהרורי. בעיני אחרים הפך שטיינר למורה רוחני נערץ ( גלעד גולדשמידט ) .

  • לינק

    בעשורים האחרונים חלו תמורות מרחיקות לכת בכל תחומי החיים. במסמך זה נסקרו אלה שצפויות, עקרונית לפחות, להשפיע מאוד על מערכת החינוך. מהפכת טכנולוגיית המידע השפיעה מאוד על דרכי התקשורת הבין-אישית, השפה הכתובה והדבורה, הנגישות למידע ואופן השימוש בו, וכן על דרכי חשיבה ופתרון בעיות. תמורות שונות הביאו להגדלת פערים בהכנסות בישראל ולפיחות בפרקי הזמן שהורים יכולים להקדיש לילדים. שני אלה גורמים להגדלת הציפיות שמערכת החינוך תשלים את החסרים. החברה הישראלית מתאפיינת כיום בקבוצות חברתיות ותרבותיות הנבדלות זו מזו ובמידה רבה אף מנוכרות זו לזו (עפרה ברנדס, עמנואל שטראוס).

  • לינק

    הכירו מילה חדשה, מונופתיה, שפירושה התמחות יתר. בחברה המודרנית אנו מעריכים מאוד מומחים. מאמר חדש שהתפרסם לאחרונה מראה כי יתכן ודוקא התמחות מונעת מאיתנו למידה ומונעת מאיתנו תובנות חדשות, וכי תפיסות שגויות על למידה הן אחת הסיבות העיקריות שרבים כל כך סבורים שהם לא יצירתיים ולא יכולים ללמוד תחומים חדשים ( עירית לופט מדר).

  • לינק

    לפני כשנתיים, לאחר שניהלה בית ספר דמוקרטי משגשג בכפר סבא במשך יותר מעשור, חצתה יעל בונה את הקווים – ועברה לנהל בית ספר ממלכתי "רגיל" בחולון. "בית הספר החדש", כשמו כן הוא, הוקם לפני שנתיים כחטיבת ביניים צומחת לתיכון, וזכה זה כבר להימנות עם בתי הספר שמשרד החינוך רואה בהם "חלוץ חינוכי". אך האם אכן מדובר בצדו השני של המתרס החינוכי? ככל שנפתחו יותר ויותר בתי ספר דמוקרטיים, הם נהפכו לזרם חינוכי של ממש. ואולם, הם לא הצליחו להגיע למעמד של גורם משמעותי במערכת החינוך, והתנהלו תמיד בשוליה. בונה, שעדיין מאמינה בעקרונות החינוך ההומני, פשוט בחרה בדרך אחרת לממש אותו – בלב מערכת החינוך הממוסדת ( תמירה גלילי).

  • לינק

    הפדגוגיה הביקורתית הפמיניסטית היא אסכולה חדשה יחסית בחינוך שצמחה בעקבות הפדגוגיה הביקורתית של המחנך והפילוסוף פאולו פרירה. אסכולה זו בוחנת נושאים של שוויון ואי שוויון במערכת החינוך, וחוקרת כיצד מערכת החינוך מסלילה ילדים לאותם מעמדות לתוכם הם נולדו. "כיום יודעים שיש מתאם גדול בין מצב סוציו-אקונומי לאפשרויות שנפתחות או נסגרות בחיים", אומרת ד"ר חגית גור-זיו, מרצה בכירה בסמינר הקיבוצים (רווית שרף).

  • לינק

    חינוך ביתי באמריקה" נותן תובנות לתנועה שהיא אולי המרתקת והחריגה ביותר של מחצית המאה האחרונה בהיסטוריה החינוכית של ארה"ב. הפרק הראשון של ג'וזף מרפי (Joseph Murphy) מיידע ומושך גם את המתחיל וגם את הוותיק ביחס למידע מבוסס מחקר אודות תנועת החינוך הביתי המודרנית. הוא נותן באופן נאות הגדרות של חינוך ביתי, מספק נתונים סטטיסטיים אודות גידול אוכלוסיית החינוך הביתי ומעיר הערות מקדימות על המצב הכללי של הידע אודות חינוך ביתי ( Joseph F. Murphy ).

  • לינק

    המאמר מתאר התנסויות של מחקר איכותי בלמידת מורים מחידוש ההוראה של עצמם. ממצאים מרכזיים: בשלב שבו מורים הכנסת חידוש בפועל היא בדרך כלל יוזמה חיצונית(משרד, מנהל) ולא פנימית של המורה עצמו; רק במקרה אחד החידוש היה ביוזמת המורה, וגם שם היה ביטוי של מעורבות גבוהה של ההנהלה; הכנסת חידוש ע"י המורה גורמת לרגשות מעורבים של התלהבות וסבל; ראיונות רפלקטיביים או משוב (עם חוקר, עם עמית ועוד) מזמנים עימות עם השקפות ואמונות עצמיות כמו גם העמקה והעשרה של חזון חינוכי; אין בהכרח קשר ישיר בין למידה ברמה אישית לבין למידה ברמה מערכתית; למחקר היו תרומה תיאורטית ותרומה מתודולוגית ( tam, M., Miedema, W., Onstenk, J., Wardekker, W., & ten Dam, G ).

  • לינק

    ההחלטה של ספריות מכוני המחקר Smithsonian בארה"ב לפתוח קורס מקוון לקהל בנושא ההיסטוריה של התעופה מלמדת כי הפלטפורמה המקוונת להקמה ולניהול קורסים מקוונים iTunes U מבית אפל היא המילה האחרונה בתחומי הקורסים המקוונים בארה"ב . היא הותאמה במיוחד ללמידה מקוונת עם טאבלטים , במיוחד אייפדים , אך גם למחשבים שולחניים וניידים אחרים. לפלטפורמה המקוונת iTunes U יתרונות משמעותיים מבחינת הצפייה בסרטי וידאו והאזנה לקובצי קול . לדעת הלומדים בקורסים , הפלטפורמה המקוונת של אפל יוצרת חוויה לימודית משופרת בתהליכי הלמידה המקוונת והאינטראקציה .

  • לינק

    יאיר פארבי , מורה חדשני להיסטוריה פותח צוהר לשיטות ההוראה שלו בהיסטוריה במאמרון שכתב לאחרונה בבלוג שלו . הוא מדווח על דרכי הפעלת התלמידים , כולל קבוצת הפייסבוק שהקים למטרה זו ועל תוצרי הכתיבה הנדרשים מהתלמידים במתכונת בלוג או מסמך שיתופי . "כתבו שלושה מכתבים/עמודי יומן המתארים היכן הם נמצאים, את התקופה, מה הם רואים, שומעים, מרגישים. למה הם עושים את מה שהם עושים? מהן הדילמות וההתלבטויות שלהם בזמן שהם ממלאים את התפקיד שלהם? מה הסיכונים שהם לוקחים?"

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין