תוצאות חיפוש עבור: קהילות מקצועיות
מיון:
נמצאו 11 פריטים
פריטים מ-1 ל-11
  • סיכום

    הודות לזמינות הגוברת של מצלמות אישיות בטלפונים החכמים ואפשרויות השיתוף המקוון הנרחבות, בבתי ספר רבים ברחבי ארה"ב מסתמן השימוש בצילום וידיאו ככלי חשוב לצורך למידה רפלקטיבית מתוך ההוראה ולפיתוח מקצועי. בהקשר זה, נפגשות קבוצות מורים לצפייה משותפת כדי ללמוד ולהסיק מתוך שיעורים מצולמים. בזכות כך, חברי הקבוצה מציעים דרכי ייעול, מעצבים שיטות הוראה חדשות ומעדכנים מערכי שיעור ותוכניות לימודים

  • תקציר

    ניתוח שיח זה בחן דיונים שהתנהלו בקבוצת וואטסאפ של קהילה מקצועית לומדת בה לקחו חלק 14 מורי כימיה וחמישה מנחים פדגוגיים והוקלדו, הוקלטו או שותפו 6,100 פרסומים. רוב השיח שהתנהל בקבוצה התייחס להיבטים פדגוגיים מתחום הכימיה, לאתגרים מקצועיים בהוראת כימיה ולהוראת תלמידים בכלל. שיח מקוון זה סייע לקשר בין משתתפי הקהילה לבין המנחים ולהציג עצות, דעות, תהיות, שאלות ותשובות. לצד זאת, נמצאו תכנים הקשורים להיבטים אדמיניסטרטיביים וארגוניים, כמו גם תכנים חברתיים או בידוריים שאינם קשורים למקצוע הכימיה או לתחום ההוראה.

  • תקציר

    בשנת 2015, מכון ויצמן למדע השיק תוכנית שמטרתה לפתח קהילה מקצועית לומדת של מורי מדעים וטכנולוגיה מחטיבות הביניים בישראל, ולגייס מדי שנה מועמדים רלוונטיים לקהילה זו. בפועל, רבים מן המשתתפים חשו שגיבשו זהות מקצועית קהילתית-קולקטיבית, התוודעו לתחומי עניין חדשים, חידדו את האוריינות המדעית-טכנולוגית והפיחו מחדש את תחושת השליחות, את השאיפה למצוינות, את התשוקה והמחויבות למקצוע ואת הרצון להניע שינוי.

  • סיכום

    מחקר זה מעודד את הפיכת בתי הספר לאתרי התנסויות מעשיות, קידום שותפויות פדגוגיות-אקדמיות ופלטפורמה לפיתוח מקצועי של מורים. למרות עומס העבודה, על מורים להתוודע בכל עת לדרכי למידה חדשות, לצאת לסדנאות פיתוח מקצועי, לצפות במורים אחרים, לעיין במחקרים ולהמשיך לצבור ידע תיאורטי ופרקטי. ההכשרה להוראה צריכה לשים דגש על הרגישויות וההזדמנויות הקיימות במערכות יחסים פנים בית-ספריות, בית ספריות-קהילתיות, בית ספריות-אקדמיות ובית ספריות-עסקיות.

  • סיכום

    אנשי מקצוע מצופים להמשיך וללמוד באופן מתמשך. רבות מהפרקטיקות של הפיתוח המקצועי מתמקדות בהעברת תוכן במקום בשיפור הלמידה. מאמר זה סוקר באופן ביקורתי את ההמשגה המקובלת של פיתוח מקצועי ומציע המשגה חלופית, המבוססת על הנחות פילוסופיות באשר ללמידה מקצועית ואשר תואמות ממצאי מחקרים אמפיריים. המאמר קורא לשינוי בשיח ובמיקוד ממסירה והערכה של תוכניות פיתוח מקצועי להבנה ותמיכה בלמידה מקצועית אותנטית.

  • תקציר

    המחקר בחן כיצד מורות מדברות באופן ספונטני על מוטיבציה במהלך מפגשי מורות בקהילות למידה מקצועיות. מממצאי המחקר עולה כי מורות אכן מדברות על המוטיבציה של תלמידים במפגשי הקהילות. הן מזהות מוטיבציה בעיקר על פי מעורבות התנהגותית ונוטות לראות בגורמים חיצוניים, ובפרט פרקטיקות ההוראה, כגורמים המשפיעים על המוטיבציה של התלמידים. המחקר מציג את הפוטנציאל והמגבלות בשיח מורות כזה.

  • תקציר

    אחד האתגרים הגדולים ביותר בהנעת רפורמות בחינוך היא להצליח להעניק תמיכה מקצועית למורים לאורך זמן. כדי להתגבר על מכשול זה, קהילות מקצועיות לומדות, המפגישות בין מורים לבין אנשי מקצוע נוספים, כגון חוקרים וקואצ'רים, יכולות לסייע בפיתוח מקצועי, חיזוק תחושת המסוגלות העצמית, הסתגלות לשינוי, אימוץ של פרקטיקות הוראה חדשות, שיפור כלל-מערכתי ועוד.

  • תקציר

    במחקר זה נותחו 36 מסמכי רפלקציה מאת שישה מובילי קהילה, תצפיות וראיונות פתוחים עם מאמנים של מובילי קהילות בקנדה ונבחנו שתי השאלות הבאות: 1. אילו התנהגויות מאפשרות למנחים לקדם את חברי הקבוצה למען השגת המטרות המשותפות והתוצרים המוגמרים של תהליך המחקר בקהילה? 2. באילו דרכים משפיעה התרבות הקבוצתית על תפקידי המנחים, על הגשמות מטרות הקבוצה ויעדיה ועל התוצרים הסופיים?

  • סיכום

    בחמישים השנים האחרונות מופנות כלפי מערכת החינוך הציבורי דרישות רבות. בין הדרישות הללו, בולטת תביעה הולכת וגוברת לשיפור תהליכי ההוראה והלמידה בבתי הספר, תוך עידוד אחריותיות. אחת הדרכים המקובלות להתמודד עם אתגרים אלה היא הקמת קהילות מקצועיות בבתי הספר או כפי שמקובל להגדירן: קהילות מקצועיות לומדות (להלן: קמ"ל). קהילות מעין אלה, הקמות בבתי הספר, תורמות רבות לשיתוף פעולה בין הקולגות, מעלות את רמת האמון בין חבריהן ומהוות כלי לשיפור משמעותי.

  • סיכום

    מאמר זה מתאר מחקר איכותני שנעשה עם מכשירי מורים שהשתתפו בקהילות מקצועיות שונות במכון מופ"ת ועם הרכזים של אותן קהילות כדי לברר את המאפיינים להצלחה או להעדר הצלחה של קהילות מקצועיות של מכשירי מורים וכן את המאפיינים המסייעים לרכזי קהילות אלה להוביל את הקהילות בהצלחה. המחקר דן בגורמים השונים, שעולים מדברי המרואיינים ומנתח אותם לאור הידוע בספרות בנוגע לתרומתן של קהילות מקצועיות לפיתוח הידע והמיומנויות של מכשירי המורים.

  • לינק

    סקירת ביקורת חיובית על ספרם (קובץ מאמרים) של Ann Lieberman and Lynne Miller (עורכים) . העורכים הצליחו לרכז ולקבץ שורה של מחקרים חשובים על גיבוש קהילות מקצועיות להתפתחות מקצועית של מורים. המחקרים המעמיקים בוחנים את האיכויות וההתנסויות של קהילות מורים והאתגרים הניצבים בפניהם בדרך להתפתחות מקצועית ראויה. מלבד מחקרים על תהליכי ההתגבשות של קהילות מורים , החליטו העורכים להרחיב את היריעה ולאפשר למתאמים ולמנהלים של חמשת תוכניות של קהילות מורים להציג במקביל את עמדותיהם ותפיסותיהם לניהול קהילות המורים בארה"ב, כולל קהילות מורים מתוקשבות לפיתוח מקצועי. המחקרים בקובץ בוחנים לעומק סוגיות כגון היחסים הנרקמים בין המורים , השותפים לקהילות והנהלת ביה"ס , חשיבותה של אוטונומיה שיתופית של המורים מול תכתיבים של מנהלי הקהילה, הצורך בחזון של קהילות המורים מעבר לשגרה הפדגוגית הקיימת וכנות היחסים בין המורים , חברי הקהילה . כמו כן , בוחנים שניים מן המחקרים את הסוגיה של יתרונות וחסרונות ההנחיה החיצונית לקהילת המורים ההולכת ומתגבשת. הסקירה משבחת את קובץ המאמרים המעמיק המצליח להקנות יסודות של ראייה מחקרית מאוזנת ואנליטית לכל הסוגיה של קהילות מורים והתפתחות מקצועית.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין