יחידת הלימוד שפותחה נבנתה בגישת PBL ומשתמשת באתר המקצוע, כאשר הבעיה שבמרכז יחידת הלימוד היא ירידה חדה בכמות התיירים המבקרים בעיר החל משנת 2000, כתוצאה מהאינתיפאדה המתחדשת. התלמידים לומדים בקבוצות בסביבה מתוקשבת ומכירים מגוון היבטים של העיר. בסיום יחידת הלימוד הם נדרשים להציע אמצעים לשיווק העיר, כך שתחזור ותהווה מוקד משיכה לתיירים. תלמידים אלה לומדים את נושא הטקסים כחלק מתוכנית הלימודים במקצוע. יחידת הלימוד הופעלה באתר המקצוע "נאמני סוציולוגיה באורט ביאליק". את יחידת הלימוד מלווה סיפור מסגרת: סיור וירטואלי באוטובוס העולה לירושלים. לכל המשימות מצורפת מפת תחנות, המאפשרת ניידות לא ליניארית בין המשימות השונות (ניטצקי אורית, קרניאל-דרורי חנה)

תהליך הלמידה המידעני הוא תהליך מורכב וארוך טווח ומעורבים בו מגוון של כישורים. על אף האתגר, ומתוך מודעות למורכבות הנושא, מנסה סיגל בן עמרם להציג רשימה של מרכיבים חיוניים לפיתוח משימה מידענית ולאופן הצגתה לתלמידים. משימה מידענית היא משימה המשלבת בין שימוש במידע ואוריינות מידע מחד, לבין תוכן לימודי, או חברתי מאידך. במשימה מידענית נקנה לתלמידים ידע בתחום לימודי, תוך הדגשת תהליכי הלמידה המידעניים הנגזרים ממסמך הסטנדרטים במידענות – הגדרת הצורך במידע, איתור והערכת מידע, איסוף תיעוד ועיבוד המידע והצגת המידע. בניסוח משימה המידענית עלינו לזמן לתלמידים למידה, שבמהלכה הם ירכשו כישורים ויכירו כלים, אשר בעזרתם יוכלו להסתייע לאחר מכן בכל משימה לימודית (סיגל בן-עמרם)

בעולם הבלוגים הדינאמי באינטרנט מתחילים להתגבש עתה מודלים של בלוגים הנקראים בלוגים קהילתיים או קבוצתיים. בניגוד לבלוג היחידני המבטא הגיגים או דעות או עדכונים הבלוג הקהילתי מאפשר לחבריו לכתוב ולהגיב באינטרנט, כלומר הוא הופך להיות כלי ממוחשב לחברי קהילה לפרסם סוגיות ולקבל משובים. בחלק מן הבלוגים הוכנסה אסטרטגיה של הצגת שאלה מרכזית מדי חודש שכולם יכולים להציג או להגיב עליה (The Big Question). דוגמא אחרת הוא בלוג המתרכז סביב קהילה של משתמשים מקצועיים העובדים עם תוכנה מסוימת בתחומי החינוך.דוגמא נוספת לבלוג קבוצתי/קהילתי הוא בלוג קהילתי של מורים המלמדים מורים.

הניסיון החינוכי מלמד כי חלק מהתלמידים בביה"ס שנחשפו בכיתה לכתיבה בעזרת בלוג ימשיכו להתבטא ולכתוב גם אחר שסיימו את לימודיהם באותו שנתון בחטיבה. מכאן המסקנה שמורים יכולים להעצים את התלמידים בהתנסות שיצרו באמצעות בלוגים במהלך השיעור בכיתה. מסקנות ראשוניות אלו מעלה Konrad Glogowski, דוקטורנט בביה"ס לחינוך באוניברסיטת אונטריו בקנדה המלמד כמורה בביה"ס תיכון ובחטיבת ביניים שם. Glogowski חוקר את כל המכלול של טיפוח קהילות חינוכיות באמצעות בלוגים בביה"ס והוא מדווח לעיתים על מסקנותיו בבלוג המרתק שלו proximal developmen. הגיע למסקנה במחקרו כי טיפוח תלמידים כותבי בלוגים היא פעולה רציפה הנמשכת מעבר לשנת לימודים יחידה. Glogowski רואה חשיבות רבה לטיפוח של קהילת תלמידים כותבי בלוגים בהם נפגשים באופן וירטואלי תלמידים מהשנתון הנוכחי עם תלמידים שהתנסו בכל בשנתונים הקודמים.

הויכוח החינוכי הגובר לגבי שילוב הבלוגים בחינוך בא לידי ביטוי במאמר שהתפרסם בדצמבר 2006 בכתב העת הבינלאומי International Journal of Instructional Technology and Distance Learning. הכותב העיקרי הוא פרופסור Terry Anderson מהאוניברסיטה הפתוחה בקנדה. המאמר משווה באופן שיטתי בין בלוגים ובין פורומים ממוחשבים בסביבות למידה ממוחשבות בחינוך. בלוגים בחינוך, יש בהם, אמנם, כדי לעורר למידה מעמיקה יותר ומעורבות רבה יותר מבחינת הלומדים, אך המורים זקוקים יותר מכל לכלי שליטה טובה יותר ולכלי נוכחות בתהליכים בשיעור המתוקשב ולכן לא ימהרו לנטוש את הפורומים כסביבה חינוכית ממוחשבת ( Donna Cameron and Terry Anderson)

בכינוסSLOAN האחרון בנובמבר 2006 בארה"ב שהוקדש ללמידה מתוקשבת אסינכרונית הוצגו כמה עבודות מחקר מעניינות. אחד המחקרים זכה לתהודה בכינוס היה מחקר של הדוקטורנט Jim Watersמאוניברסיטת דרקסל אשר חקר את דפוסי המעורבות של לומדים בקהילה מתוקשבת. Waters מצא כי שאלת שאלות בפורום המתוקשב מגבירה באופן משמעותי את המעורבות של הלומדים בפורום המתוקשב כל עוד השאלות הן רחבות ומאתגרות הפותחות דיון ולא שאלות ממוקדות ועובדתיות. עוד נמצא כי האינטראקציה בין הלומדים מגיעה לשיאה בראשית הדיון המתקיים בפורום ודועכת במהירות ולכן על המרצה לדאוג ליצירת מתח לכל אורך הדיון ולא רק בראשיתו. עם זאת אין להסתפק רק במשובים של המרצה אלא חייבים להרגיל את הסטודנטים עוד בתחילת הקורס לשאול שאלות את עמיתיהם ולא רק את המרצה.

מטרת המחקר הנוכחי היא לזהות את תפיסות הלומדים לגבי החסר בלמידה מקוונת ולספק המלצות לשיפור חווית הלמידה ברשת. המחקר נערך באוניברסיטה קנדית שם למדו הסטודנטים לקראת תואר שני בחינוך, מרבית מהקורסים נערכו בצורה מתוקשבת באמצעות פורומים מתוקשבים וקבוצות דיון, מטלות מקוונות ודיונים מקוונים שנערכו בפורומים. לדעת הסטודנטים הבעיה העיקרית בקורסים המקוונים בהשוואה לקורס פנים אל פנים הוא העדר דיאלוג מקוון אמיתי. הסטודנטים בקורס המתוקשב ביקשו כי המעורבות של המרצים בדיונים המקוונים תהיה לא רק בכיוון של מתן משובים ללומדים ולמטלות שלהם אלא גם תבטא את המומחיות של המרצה בקורס שאינה באה לידי ביטוי מספיק לדעתם. מטבע הדברים, קורסים מקוונים מאפשרים ריכוז תכנים רבים, אך הסטודנטים חושבים שיש למקד את הקורס בכמה וכמה תכנים לעומק, כלומר עדיפה הגישה של למידה לעומק של מספר נושאים מרתקים על פני רצף רב של תכנים הנלמדים לעתים בצורה יותר מהירה ולכן שטחית בקורס המקוון (Emma J. Stodel)